ימי עיון בתנך תשעח.jpg

שניים אוחזים: פולמוס לימוד התנ"ך דרך שני כנסים מאת יאיר שלג, מקור ראשון, מוסף יהדות, אב תשע"ח ועם זאת, מארגני גבעת שמואל בהחלט לא מסתירים את ההבדל בין תפיסתם בלימוד התנ"ך לזו של מכללת הרצוג. הם פרסמו השנה ספר המאגד מבחר מהשיעורים שהתקיימו בכנס של השנה שעברה. כבר במבוא לספר, למען הסר ספק, נאמר: "אי אפשר ללמוד את התנ"ך אלא מתוך מבטם העליון של חז"ל. מי שמנסה ללמוד את התנ"ך במנותק מדברי חז"ל, בהכרח ישליך את עולמו הקטן והמסובך על הכתוב במקרא, וממילא יחמיץ את התוכן הא־לוהי העליון שלו ויישאר בקטנותו".

ואולי העובדה הזו כשלעצמה מציינת עוד הבדל משמעותי בין שני בתי המדרש: באחד מטפחים מודעות ל"שבעים פנים לתורה", וממילא מכירים גם את הפן שמתנגדים לו, או שלא אוהבים אותו. בשני יש רק תפיסה לגיטימית אחת, וממילא אין צורך כלל להתייחס לשיטות אחרות. אם בכירי התלמידים שמעו איכשהו על שיטות אחרות, הם יקבלו הסברים ותשובות ממוריהם, אבל תלמידים מן השורה לא אמורים כלל לדעת שיש "שיטות", אלא רק דרך ברורה אחת ללימוד התורה.

אלון שבות

אלון שבות, יום שני, ד' אב: היום השני מתוך חמשת ימי הלימוד בתנ"ך שמקיימת מכללת הרצוג שביישוב מדי שנה. הימים האלה מתקיימים במכוון בתשעת הימים של ראשית חודש אב, שבהם רבים בציבור הדתי מחפשים עיסוק לימים שהם ימי קיץ וחופש מצד אחד אך ימים שבהם נוהגים הדבלות מנהגי אבלות שונים מצד שני. המכללה מלאה באלפי אנשים, ויש תחושה של הפנינג באוויר: לא רק בגלל מספר האנשים, אלא גם בגלל העובדה שמדובר בהרבה זוגות, לפעמים אפילו כמה זוגות חברים, שבאים מדי שנה ומתייחסים לשבוע הזה גם כנופש אינטלקטואלי. הם נפגשים בהפסקות ומחליפים חוויות, הן מן השיעורים עצמם והן מ קורותיהם בזמן שחלף מאז שנפגשו בפעם האחרונה.

נבל בחטאו ,דוד בתשובתו ,ואביגיל בחכמתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי_עיון_בתנ"ך_תשע"ח_-_נבל_בחטאו,_דוד_בתשובתו,_ואביגיל_בחכמתה_(שמ"א_כ"ה)_-_הרב_אליהו_ידיד-0

ימי עיון בתנ"ך תשע"ח - נבל בחטאו, דוד בתשובתו, ואביגיל בחכמתה (שמ"א כ"ה) - הרב אליהו ידיד-0

הרב ידיד אליהו, נבל בחטאו ,דוד בתשובתו ,ואביגיל בחכמתה (שמ"א 74 כ"ה).
בשיעור נעיין בפרשת "נבל הכרמלי".
נעסוק ביחסי הגומלין בין שלשה אנשים : דוד נבל ואביגיל.
נבאר את ההתנגשות בין דוד ונבל והאסון שמנעה אביגיל הנביאה, בחכמתה.

חז"ל מבארים כי דוד נכח בלווית שמואל הנביא ואחרי נס מפני שאול המלך לדרום ארץ יהודה, לאזור פעולתו של נבל, שהיה מוכר לו מעיסוקו בשמירה על הצאן. נבל לא נכח בהלוויה, הוא התכונן לחוג את חגיגת הגז. מדרש אחר מעלה את הסברה כי נבל ציפה להיות להיות נמשח כמלך וטען שיש לו יתרון ביחוסו על דוד. דוד רצה לנקום את עלבונו, היות ונבל התכחש לגמרי לעבודתו בשמירה על עדרו. הוא עם 400 אנשיו מוכן להרוג את נבל ובני ביתו. אביגל בחכמתה משכנעת אותו כי הנקמה היא רק בידי הקב"ה. ואכן נבל מת לאחר עשרה ימים. דוד התרשם מיופיה ומחכמתה ולוקח את אביגיל לאישה.

על דמותה הנאצלת של מרים בספרות חז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

על דמותה הנאצלת של מרים בספרות חז"ל (חלקי)-0

ד"ר אליצור ברכי על דמותה הנאצלת של מרים בספרות חז"ל

בשיעור נעסוק בהיבט ייחודי המאפיין את מדרשי חז"ל העוסקים במרים. אנו מכירים לא מעט מדרשי חז"ל מהם עולה יחס שונה לדמות מקראית מההערכה הנלמדת מהפסוקים, בבחינת 'הזכאים במקרא וחייבים בספרות חז"ל' ולהפך. במקרה של מרים מדובר בתופעה חריגה הרבה יותר, שכן הדרשנים בונים סביב דמותה, ממד רחב, הקשור לתפקידה כמקדשת את מוסד הנישואין ומעודדת ילודה, אשר אחיזתו לפשט הכתובים רופפת למדי. בשיעור נעקוב אחר תהליך פיתוח דמותה של מרים במדרשי חז"ל, ונציע השערה המתמקדת בהיבטים היסטוריים של תקופת היווצרותן מבחינת מעמד הנשים, דמוגרפיה והפולמוס עם הנצרות.

חטא המפקד - האם בחר דוד באפשרות הנכונה?[עריכה | עריכת קוד מקור]

חטא המפקד - האם בחר דוד באפשרות הנכונה? בזק אמנון

ימי_עיון_בתנ"ך_תשע"ח_-_חטא_המפקד_-_האם_בחר_דוד_באפשרות_הנכונה?_-_הרב_אמנון_בזק-1

ימי עיון בתנ"ך תשע"ח - חטא המפקד - האם בחר דוד באפשרות הנכונה? - הרב אמנון בזק-1

סיפור חטאו של דוד במפקד מסיים את ספר שמואל. כיצד הגיע דוד לחטא זה?
האם בחר דוד באפשרות הנכונה מבין שלושת העונשים שהוצע לו לבחור ביניהם?
מה הלקח מפרשה זו ומדוע דווקא סיפור זה נבחר לסיים את ספר שמואל?

המרצה מסיים את הרצאתו בציון העובדה כי המגפה נעצרה רק בהר הבית (ראו להלן). ואז באה התשובה של דוד, בדומה לתשובה באירוע של בת-שבע. היעד הוא לחזור בתשובה.

מסקנת המרצה היא : לא רק בשלב זה נעצרה המגפה גירסת דברי הימים

Cquote2.svg וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜יד אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ עֹמֵ֗ד בֵּ֤ין הָאָ֙רֶץ֙ וּבֵ֣ין הַשָּׁמַ֔יִם וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ נְטוּיָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם וַיִּפֹּ֨ל דָּוִ֧יד וְהַזְּקֵנִ֛ים מְכֻסִּ֥ים בַּשַּׂקִּ֖ים עַל־פְּנֵיהֶֽם׃ וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֣יד אֶֽל־הָאֱלֹהִ֡ים הֲלֹא֩ אֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי לִמְנ֣וֹת בָּעָ֗ם וַאֲנִי־ה֤וּא אֲשֶׁר־חָטָ֙אתִי֙ וְהָרֵ֣עַ הֲרֵע֔וֹתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֗י תְּהִ֨י נָ֤א יָֽדְךָ֙ בִּ֚י וּבְבֵ֣ית אָבִ֔י וּֽבְעַמְּךָ֖ לֹ֥א לְמַגֵּפָֽה׃ וּמַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה אָמַ֥ר אֶל־גָּ֖ד לֵאמֹ֣ר לְדָוִ֑יד כִּ֣י ׀ יַעֲלֶ֣ה דָוִ֗יד לְהָקִ֤ים מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהוָ֔ה בְּגֹ֖רֶן אָרְנָ֥ן הַיְבֻסִֽי׃ וַיַּ֤עַל דָּוִיד֙ בִּדְבַר־גָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ וַיָּ֣שָׁב אָרְנָ֗ן וַיַּרְא֙ אֶת־הַמַּלְאָ֔ךְ וְאַרְבַּ֧עַת בָּנָ֛יו עִמּ֖וֹ מִֽתְחַבְּאִ֑ים וְאָרְנָ֖ן דָּ֥שׁ חִטִּֽים׃ וַיָּבֹ֥א דָוִ֖יד עַד־אָרְנָ֑ן וַיַּבֵּ֤ט אָרְנָן֙ וַיַּ֣רְא אֶת־דָּוִ֔יד וַיֵּצֵא֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לְדָוִ֛יד אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד אֶל־אָרְנָ֗ן תְּנָה־לִּי֙ מְק֣וֹם הַגֹּ֔רֶן וְאֶבְנֶה־בּ֥וֹ מִזְבֵּ֖חַ לַיהוָ֑ה בְּכֶ֤סֶף מָלֵא֙ תְּנֵ֣הוּ לִ֔י וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל הָעָֽם׃ Cquote1.svg

המהפכה הרוחנית של עזרא ונחמיה - פשט ודרש[עריכה | עריכת קוד מקור]

המהפכה הרוחנית של עזרא ונחמיה - פשט ודרש מאת פיינטוך יונתן

בשיעור נעסוק בשתי אגדות חז"ל במסכת יומא : האחת עוסקת בביטולו של יצר עבודה זרה , והשניה - באמירת "גדול גיבור ונורא". נראה שמדובר במדרשים לפסוקים מנחמיה העוסקים בקריאת התורה ובאמנה. נראה שהסיפורים מציגים לנו שני פנים של המעבר מתקופת הנבואה לתקופת החכמה בבית שני : צמצום בנוכחות השכינה מחד, וחידושה של התורה שבעל פה מאידך.

רבי ינאי לומד את מזמור ל"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי_עיון_בתנ"ך_תשע"ח_-_רבי_ינאי_לומד_את_מזמור_ל"ד_-_יעל_שלוסברג-1

ימי עיון בתנ"ך תשע"ח - רבי ינאי לומד את מזמור ל"ד - יעל שלוסברג-1

רבי ינאי לומד את מזמור ל"ד - מאת יעל שלוסברג בימי עיון בתנ"ך תשע"ח
כותרת השיעור מפגישה אותנו עם רבי ינאי ועם מזמור ל"ד .
רבי ינאי הכהן חי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל. הוא היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא - חותם המשנה. רבי ינאי ייסד בית מדרש בעכברה ששכנה ליד צפת בגליל העליון ובו לימד תורה, וכן שימש כדיין בבית הדין בציפורי. בין תלמידיו נמנו רב - מחבר ספרא וספרי; רבי יוחנן - ממחברי התלמוד הירושלמי, ריש לקיש ועוד.(מהויקיפדיה העברית)

תפקידו של סיפור אבימלך בספר שופטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפקידו של סיפור אבימלך בספר שופטים מאת: הרב יוסף מרקוס - שיעור במסגרת ימי עיון בתנ"ך - אלון שבות - תשע"ל.

ימי_עיון_בתנ"ך_תשע"ח_-_תפקידו_של_סיפור_אבימלך_בספר_שופטים_-_הרב_יוסף_מרקוס

ימי עיון בתנ"ך תשע"ח - תפקידו של סיפור אבימלך בספר שופטים - הרב יוסף מרקוס

אבימלך הוא דמות חריגה בספר שופטים. הוא לא שופט את ישראל מיד אויביו ולא מושיע את ישראל. הוא אדם ששואף למלוך ממניעים אישיים, ניסיון שבסופו של דבר מביא למלחמת חורמה בינו ובין נתיניו. בשיעור זה נעמוד על תפקידו של הסיפור בתוך המכלול השלם של ספר שופטים ומגמותיו (שופטים ט')

ספר שופטים דן בתקופת ביניים קשה, בין הנהגתו של יהושע בן-נון לבין תקופת המלוכה בישראל - לפי המשוער 400-200 שנה. ספר שופטים מתחלק לשלושה חלקים: הפתיחה, סיפורי השופטים והחלק האחרון: פרקי הסיום - פסל מיכה ופילגש בגבעה.

בחלק המרכזי נסקרים השופטים, לכל אחד יש יחוד. אבימלך הוא חריג. הוא לא שופט, אינו מנהיג את העם נגד לוחם חיצוני. אמנם הוא מנהיג אך אין לו אויב חיצוני. והשאלה היא מדוע הכתוב מאריך בסיפור - 150 פסוקים. נצלול מעט לסיפורו: חלק א - המלכתו (א-ט) משל יותם י-כ"ח המחלוקת כ"ט-נ"ז.

והמסקנה: כל הספר מכוון אותנו שצריך מלך. ואם כבר יש כבר סיפור על מלך - זו סתירה. יש תיזה ואנטי-תיזה. ללא אבימלך היינו בטוחים שמודל המלך יעבוד. ספר שופטים אומר נכון, אבל באותה נשימה - זו לא תרופת קסם. משנה מאד מה הסיבות שאתם רוצים מלך. אם לא יהיו לא תכונות טובות. לא שחור או לבן - כך נלמד את המורכבות.

כך גם האמור בספר דברים וגם בדברי הרמב"ם. בכל מקרה יש הזהרה בדברים נאמר מה אסור שיהיה למלך: סוסים, נשים הרבה רכוש. יש הרבה אזהרות כדי שזה יצליח. אין פתרונות קסם !


אשת חיל מי ימצא - הסיפור של רות ובועז[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי_עיון_בתנ"ך_תשע"ח_-_אשת_חיל_מי_ימצא_-_הסיפור_של_רות_ובועז_-_ד"ר_יעל_ציגלר-0

ימי עיון בתנ"ך תשע"ח - אשת חיל מי ימצא - הסיפור של רות ובועז - ד"ר יעל ציגלר-0

אשת חיל מי ימצא - הסיפור של רות ובועז מאת: דר' יעל ציגלר

"אשת חיל" - כל העם יודע ולא רק בועז "איש גיבור חיל". אין זה "סיפור אהבה" אלה סיפור של אחריות. וכך מצאנו בכתובים:""איש גיבור חיל" מתרגם התרגום – "דתקיף באורייתא". ואשת חיל – 'שיש לה כוח לקיים את כל מצוות ה'. רק מעצם ההריון האישה היא אשת חיל - אלו התכונות שיש לרומם בתקופת השופטים - תקופת ההתפרקות. בועז מתחתן עם רות בשל האחריות שהוא חש כלפיה והוא מבחין בתכונות המיוחדות שלה. הוא מוכן ש"הגואל" ישא אותה. כאשר הוא לא מוכן, הוא מקים איתה משפחה. התנהגותם של בועז ורות תביא בסופו של דבר לכך שיבחרו להיות המשפחה, אשר ממנה יבוא דוד המלך, מלכי ישראל ובעתיד מלך המשיח.


"ישפט ה' השופט היום" - מבנה ומשמעות בסיפורי השופטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

"ישפט ה' השופט היום" - מבנה ומשמעות בסיפורי השופטים מאת: הרב קליין נריה

ימי_עיון_בתנ"ך_תשע"ח_-_"ישפט_ה'_השופט_היום"_-_מבנה_ומשמעות_בסיפורי_השופטים_-_נריה_קליין

ימי עיון בתנ"ך תשע"ח - "ישפט ה' השופט היום" - מבנה ומשמעות בסיפורי השופטים - נריה קליין

עיקרו של ספר שופטים (ג'-ט"ז) הוא סיפורי השופטים השונים - מעתניאל ועד שמשון. במבט ראשון מדובר ברצף של סיפורים שאינם קשורים זה בזה, שבכל אחד מהם מתרחש המעגל החוזר של חטא-עונש-זעקה-ישועה-שקט. בשיעורנו נראה שמאחורי המבנה הפשטני של מעגל החוזר שוב ושוב ישנם סדר ומבנה מכוונים, שחוט אחד שוזר את כולם. המבנה שנציג מרמז על משמעותו ומסריו של ספר שופטים כולו, העוסק ביחסיהם של ה' וישראל בתקופה של טרום-המלוכה.(שופטים ג', ז' - ט"ז)


'

מימי עיון בשנים קודמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדוע הכניסה לארץ עברה דרך הבית של רחב?[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אלקנה שרלו, מדוע הכניסה לארץ עברה דרך הבית של רחב?

ימי_עיון_בתנ"ך_תשע"ח_-_מדוע_הכניסה_לארץ_עברה_דרך_הבית_של_רחב?_-_הרב_אלקנה_שרלו-0

ימי עיון בתנ"ך תשע"ח - מדוע הכניסה לארץ עברה דרך הבית של רחב? - הרב אלקנה שרלו-0

הסיפור על מרגלי יהושע בבית רחב נמצא ממש בתחילת ספר יהושע. הסיבה לכך לכאורה ברורה – שכן הסיפור הוא חלק מההכנות של יהושע למעבר הירדן וכיבוש יריחו. בשיעור נחשוף סיבות נוספות למיקום הסיפור בראש ספר יהושע, סיבות שמעוררות מחשבה על האופי שבה הנבואה ראתה לנכון לשרטט את דרכי הכניסה לארץ. מדוע באמת הכניסה לארץ עברה דרך הבית של מאשר רחב?

שמע ישראל שתיקת יעקב בסיפורי ראובן ודינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמע ישראל שתיקת יעקב בסיפורי ראובן ודינה - שיעורה של דר' ברכי אליצור בימי עיון לתנ"ך

המקור:Ynet שיעורה של ד"ר ברכי אליצור שבודקת את השתיקות של יעקב אבינו באירועים המשמעותיים של חייו: אונס דינה, נקמת בניו - ובגידת ראובן - זו השנה השביעית ש-ynet משדר שיעורים מתוך "ימי עיון בתנ"ך" של המכללה האקדמית הרצוג.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ — ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק י' יעקב פוגש ברחל, ציור מעשה ידי גוסטב דורה.

עיצוב הדמות בספרות הכתובה נעשה בדרך תיאור הדמות והתכונות, על מנת להבין את העלילה. בספרות המקראית יש שימוש בדו-שיח כמו אצל אביגיל.בסיפור זה יש להכיר את התכונות, אחרת קשה להבין את העלילה. (לפעמים די בכך "שעשה הטוב בעיני ה' או לא) אנו נעסוק ביעקב אבינו. נעקוב אחרי סיפורי קצרים ונראה איזה תכונות אופי באות לידי ביטוי.

לסיכום, בחלק הראשון, כאשר יעקב בחרן, יש תיאור ארוך ומפורט, של תכונות יעקב, הרגישות הרבה שהוא מגלה ואלו בבואו לארץ, ל ניטרול רגשות בוטה בסיפורים והעדר תגובה, מצפים למחאה והכתוב מעלים זאת, רוצים לדעת מה עמדת יעקב ואין !. מה הסיבה לכך ? מצאנו כתוב

Cquote2.svg וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. כו וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ. כז וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי, כִּי עָלָה הַשָּׁחַר; וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי. כח וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מַה-שְּׁמֶךָ; וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב. כט וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ--כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל. ל וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר הַגִּידָה-נָּא שְׁמֶךָ, וַיֹּאמֶר, לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי; וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, שָׁם (ל"ב,) Cquote1.svg

יעקב היה איש תם, לעומת איש צד (הדגשת תכונת ערמומיות) ויעקב תמיםצ וישר. יצחק אבינו מברך את בניו, בהתאם: לעשיו - ברכת השדה ומלחמה וליעקב - בדרך לארם, כמו האבות - איש רוח , - יעקב נטל גם את הברכה של עשיו. בעשרים השנים אצל לבן הוא לומד להיות ערמומי, שתי הברכות ביחד. המלאך אומר לו, די להיות יעקב "והיה יעקב למישור" - תעקוב את תכונת הערמויות וזאת ההחלטה שהוא מקבל.ה"הכלי יקר" מתאר את השינוי שחל כך

Cquote2.svg ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל. לשון ישר אל כי ישר הוא לשון ראייה, מלשון אשורנו ולא קרוב, והודה לו בזה כי יעקב רואה פני אל ולא עלתה בידו לסמא אותו במציאת האל יתברך, ובאמרו כי שרית עם אלהים עקר שם יעקב ממנו, כי יעקב מורה על עקוב הלב מכל ואנוש הוא (ירמיה יז ט) וישראל לשון מישור כמ״ש לעתיד (ישעיה מ ד) והיה העקוב למישור, ולא מישור הנראה ישר בעיני הבריות כ״א הנראה ישר בעיני אלהים ואדם, ע״כ אמר כי שרית עם אלהים ואנשים, כי ע״י כושר מפעלך תהיה שר ונגיד עם אלהים ואנשים ותוכל, וזהו ישראל ישר אל, מישור הנראה גם בעיני האל ית'.(ל"ב, כ"ב Cquote1.svg
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.