נבל בחטאו ,דוד בתשובתו ,ואביגיל בחכמתה
הרב ידיד אליהו, נבל בחטאו ,דוד בתשובתו ,ואביגיל בחכמתה (שמ"א 74 כ"ה).
בשיעור נעיין בפרשת "נבל הכרמלי".
נעסוק ביחסי הגומלין בין שלשה אנשים : דוד נבל ואביגיל.
נבאר את ההתנגשות בין דוד ונבל והאסון שמנעה אביגיל הנביאה, בחכמתה.
חז"ל מבארים כי דוד נכח בלווית שמואל הנביא ואחרי נס מפני שאול המלך לדרום ארץ יהודה, לאזור פעולתו של נבל, שהיה מוכר לו מעיסוקו בשמירה על הצאן. נבל לא נכח בהלוויה, הוא התכונן לחוג את חגיגת הגז. מדרש אחר מעלה את הסברה כי נבל ציפה להיות להיות נמשח כמלך וטען שיש לו יתרון ביחוסו על דוד. דוד רצה לנקום את עלבונו, היות ונבל התכחש לגמרי לעבודתו בשמירה על עדרו. הוא עם 400 אנשיו מוכן להרוג את נבל ובני ביתו. אביגל בחכמתה משכנעת אותו כי הנקמה היא רק בידי הקב"ה. ואכן נבל מת לאחר עשרה ימים. דוד התרשם מיופיה ומחכמתה ולוקח את אביגיל לאישה.
- ראו ערך מורחב:נבל בחטאו ,דוד בתשובתו ,ואביגיל בחכמתה
על דמותה הנאצלת של מרים בספרות חז"ל
ד"ר אליצור ברכי על דמותה הנאצלת של מרים בספרות חז"ל
בשיעור נעסוק בהיבט ייחודי המאפיין את מדרשי חז"ל העוסקים במרים. אנו מכירים לא מעט מדרשי חז"ל מהם עולה יחס שונה לדמות מקראית מההערכה הנלמדת מהפסוקים, בבחינת 'הזכאים במקרא וחייבים בספרות חז"ל' ולהפך. במקרה של מרים מדובר בתופעה חריגה הרבה יותר, שכן הדרשנים בונים סביב דמותה, ממד רחב, הקשור לתפקידה כמקדשת את מוסד הנישואין ומעודדת ילודה, אשר אחיזתו לפשט הכתובים רופפת למדי. בשיעור נעקוב אחר תהליך פיתוח דמותה של מרים במדרשי חז"ל, ונציע השערה המתמקדת בהיבטים היסטוריים של תקופת היווצרותן מבחינת מעמד הנשים, דמוגרפיה והפולמוס עם הנצרות.
- ראו ערך מורחב: על דמותה הנאצלת של מרים בספרות חז"ל
חטא המפקד - האם בחר דוד באפשרות הנכונה?
חטא המפקד - האם בחר דוד באפשרות הנכונה? בזק אמנון
סיפור חטאו של דוד במפקד מסיים את ספר שמואל. כיצד הגיע דוד לחטא זה?
האם בחר דוד באפשרות הנכונה מבין שלושת העונשים שהוצע לו לבחור ביניהם?
מה הלקח מפרשה זו ומדוע דווקא סיפור זה נבחר לסיים את ספר שמואל?
- ראו ערך מורחב: חטא המפקד - האם בחר דוד המלך באפשרות הנכונה?
מסקנת המרצה היא : לא רק בשלב זה נעצרה המגפה גירסת דברי הימים
וַיִּשָּׂ֨א דָוִ֜יד אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ עֹמֵ֗ד בֵּ֤ין הָאָ֙רֶץ֙ וּבֵ֣ין הַשָּׁמַ֔יִם וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ נְטוּיָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם וַיִּפֹּ֨ל דָּוִ֧יד וְהַזְּקֵנִ֛ים מְכֻסִּ֥ים בַּשַּׂקִּ֖ים עַל־פְּנֵיהֶֽם׃ וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֣יד אֶֽל־הָאֱלֹהִ֡ים הֲלֹא֩ אֲנִ֨י אָמַ֜רְתִּי לִמְנ֣וֹת בָּעָ֗ם וַאֲנִי־ה֤וּא אֲשֶׁר־חָטָ֙אתִי֙ וְהָרֵ֣עַ הֲרֵע֔וֹתִי וְאֵ֥לֶּה הַצֹּ֖אן מֶ֣ה עָשׂ֑וּ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֗י תְּהִ֨י נָ֤א יָֽדְךָ֙ בִּ֚י וּבְבֵ֣ית אָבִ֔י וּֽבְעַמְּךָ֖ לֹ֥א לְמַגֵּפָֽה׃ וּמַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה אָמַ֥ר אֶל־גָּ֖ד לֵאמֹ֣ר לְדָוִ֑יד כִּ֣י ׀ יַעֲלֶ֣ה דָוִ֗יד לְהָקִ֤ים מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהוָ֔ה בְּגֹ֖רֶן אָרְנָ֥ן הַיְבֻסִֽי׃ וַיַּ֤עַל דָּוִיד֙ בִּדְבַר־גָּ֔ד אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּשֵׁ֥ם יְהוָֽה׃ וַיָּ֣שָׁב אָרְנָ֗ן וַיַּרְא֙ אֶת־הַמַּלְאָ֔ךְ וְאַרְבַּ֧עַת בָּנָ֛יו עִמּ֖וֹ מִֽתְחַבְּאִ֑ים וְאָרְנָ֖ן דָּ֥שׁ חִטִּֽים׃ וַיָּבֹ֥א דָוִ֖יד עַד־אָרְנָ֑ן וַיַּבֵּ֤ט אָרְנָן֙ וַיַּ֣רְא אֶת־דָּוִ֔יד וַיֵּצֵא֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וַיִּשְׁתַּ֧חוּ לְדָוִ֛יד אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃ וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד אֶל־אָרְנָ֗ן תְּנָה־לִּי֙ מְק֣וֹם הַגֹּ֔רֶן וְאֶבְנֶה־בּ֥וֹ מִזְבֵּ֖חַ לַיהוָ֑ה בְּכֶ֤סֶף מָלֵא֙ תְּנֵ֣הוּ לִ֔י וְתֵעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל הָעָֽם׃ | ||
המהפכה הרוחנית של עזרא ונחמיה - פשט ודרש
המהפכה הרוחנית של עזרא ונחמיה - פשט ודרש פיינטוך יונתן
רבי ינאי לומד את מזמור ל"ד
רבי ינאי לומד את מזמור ל"ד - מאת יעל שלוסברג בימי עיון בתנ"ך תשע"ח
כותרת השיעור מפגישה אותנו עם רבי ינאי ועם מזמור ל"ד .
רבי ינאי הכהן חי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל. הוא היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא - חותם המשנה. רבי ינאי ייסד בית מדרש בעכברה ששכנה ליד צפת בגליל העליון ובו לימד תורה, וכן שימש כדיין בבית הדין בציפורי. בין תלמידיו נמנו רב - מחבר ספרא וספרי; רבי יוחנן - ממחברי התלמוד הירושלמי, ריש לקיש ועוד.(מהויקיפדיה העברית)
- ראו ערך מורחב: רבי ינאי לומד את מזמור ל"ד
מדוע הכניסה לארץ עברה דרך הבית של רחב?
הרב אלקנה שרלו, מדוע הכניסה לארץ עברה דרך הבית של רחב?
הסיפור על מרגלי יהושע בבית רחב נמצא ממש בתחילת ספר יהושע. הסיבה לכך לכאורה ברורה – שכן הסיפור הוא חלק מההכנות של יהושע למעבר הירדן וכיבוש יריחו. בשיעור נחשוף סיבות נוספות למיקום הסיפור בראש ספר יהושע, סיבות שמעוררות מחשבה על האופי שבה הנבואה ראתה לנכון לשרטט את דרכי הכניסה לארץ. מדוע באמת הכניסה לארץ עברה דרך הבית של מאשר רחב?
- ראו ערך מורחב:מדוע הכניסה לארץ עברה דרך הבית של רחב?
שמע ישראל שתיקת יעקב בסיפורי ראובן ודינה
שמע ישראל שתיקת יעקב בסיפורי ראובן ודינה - שיעורה של דר' ברכי אליצור בימי עיון לתנ"ך
המקור:Ynet שיעורה של ד"ר ברכי אליצור שבודקת את השתיקות של יעקב אבינו באירועים המשמעותיים של חייו: אונס דינה, נקמת בניו - ובגידת ראובן - זו השנה השביעית ש-ynet משדר שיעורים מתוך "ימי עיון בתנ"ך" של המכללה האקדמית הרצוג.
עיצוב הדמות בספרות הכתובה נעשה בדרך תיאור הדמות והתכונות, על מנת להבין את העלילה. בספרות המקראית יש שימוש בדו-שיח כמו אצל אביגיל.בסיפור זה יש להכיר את התכונות, אחרת קשה להבין את העלילה. (לפעמים די בכך "שעשה הטוב בעיני ה' או לא) אנו נעסוק ביעקב אבינו. נעקוב אחרי סיפורי קצרים ונראה איזה תכונות אופי באות לידי ביטוי.
לסיכום, בחלק הראשון, כאשר יעקב בחרן, יש תיאור ארוך ומפורט, של תכונות יעקב, הרגישות הרבה שהוא מגלה ואלו בבואו לארץ, ל ניטרול רגשות בוטה בסיפורים והעדר תגובה, מצפים למחאה והכתוב מעלים זאת, רוצים לדעת מה עמדת יעקב ואין !. מה הסיבה לכך ? מצאנו כתוב
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. כו וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ. כז וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי, כִּי עָלָה הַשָּׁחַר; וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם-בֵּרַכְתָּנִי. כח וַיֹּאמֶר אֵלָיו, מַה-שְּׁמֶךָ; וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב. כט וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ--כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל. ל וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר הַגִּידָה-נָּא שְׁמֶךָ, וַיֹּאמֶר, לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי; וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, שָׁם (ל"ב,) | ||
יעקב היה איש תם, לעומת איש צד (הדגשת תכונת ערמומיות) ויעקב תמיםצ וישר. יצחק אבינו מברך את בניו, בהתאם: לעשיו - ברכת השדה ומלחמה וליעקב - בדרך לארם, כמו האבות - איש רוח , - יעקב נטל גם את הברכה של עשיו. בעשרים השנים אצל לבן הוא לומד להיות ערמומי, שתי הברכות ביחד. המלאך אומר לו, די להיות יעקב "והיה יעקב למישור" - תעקוב את תכונת הערמויות וזאת ההחלטה שהוא מקבל.ה"הכלי יקר" מתאר את השינוי שחל כך
ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל. לשון ישר אל כי ישר הוא לשון ראייה, מלשון אשורנו ולא קרוב, והודה לו בזה כי יעקב רואה פני אל ולא עלתה בידו לסמא אותו במציאת האל יתברך, ובאמרו כי שרית עם אלהים עקר שם יעקב ממנו, כי יעקב מורה על עקוב הלב מכל ואנוש הוא (ירמיה יז ט) וישראל לשון מישור כמ״ש לעתיד (ישעיה מ ד) והיה העקוב למישור, ולא מישור הנראה ישר בעיני הבריות כ״א הנראה ישר בעיני אלהים ואדם, ע״כ אמר כי שרית עם אלהים ואנשים, כי ע״י כושר מפעלך תהיה שר ונגיד עם אלהים ואנשים ותוכל, וזהו ישראל ישר אל, מישור הנראה גם בעיני האל ית'.(ל"ב, כ"ב | ||