המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל


מאנדרטת מגילת האש למערת הקדושים ביער הקדושים - בעקבות עשרה בטבת יום הקדיש הכללי לנרצחי השואה - מסע התחברות ביער הקדושים שבהרי ירושלים בע"ה יתקיים ביום שישי ערש"ק פרשת ויחי, יא' טבת תשע"ה (2.1.15) בהדרכת אביחי ברג - מנהל הפרויקטים החינוכיים של ביס"ש שער הגיא

צילם: דורי דורון


מחורבן לתקומה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכניסה ליער צילם:דורי דורון

אנו נלך בתוך יער הקדושים שבהרי ירושלים במסלול המוקדש כולו לקדושי השואה. נתחיל את מסע ההתחברות באנדרטת מגילת האש, נספר את סיפורה המרתק וננסה להבין יחד את המוטיבים השונים שמכניס הפסל נתן רפפורט לאנדרטה.

נעסוק במשפטו של רפפורט "לולא מרד גטו ורשה לא היינו מגיעים לשחרור ירושלים". נפרד מהאנדרטה ונתחיל ללכת עם השביל הירוק התלול היורד דרך ממצאים ביזנטיים מעניינים, יער חשוב ואנדרטאות שנפגוש בדרך.

נעבור גם ביער יהדות תימן. נעסוק בשאלה - מדוע התימנים קיבלו הקדשה ביער הקדושים? האם קהילת התימנים הם סמל לקהילה שהושמדה בשואה?

נמשיך לתצפית מהיפות והמרגשות בהרי ירושלים לעבר מצוקי נחל כסלון.

בסוף הירידה החדה נפגוש את מערת בני ברית המוקדשת להתייחדות עם קורבנות השואה, ואת אנדרטת אנה פרנק החדשה ונסיים המסע בהליכה רגועה עד לצומת שמשון

ההולכים ביער - צילם:דורי דורון

על יער הקדושים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
יער הקדושים הוא יער נטוע על ידי הקק"ל בהרי ירושלים, שניטע על שתי גדותיו של נחל כסלון, בין חבל ארץ השפלה במערב ומושב שואבה במזרח.
יער הקדושים ניטע להנצחתם של 6 מיליון יהודי אירופה שנספו במהלך השואה.. ביער נטועים כ-6 מיליון עצים לזכר הקרבנות, ובפינות שונות ביער ניצבים מצבות ולוחות שיש הנושאים את שמות הקהילות היהודיות שנמחו. בנוסף, האנדרטאות ביער גם מציינות את חסידי אומות העולם באתר יד-ושם ואת התורמים שאפשרו את הקמת פרויקט זה.
באתר נערכים מדי שנה טקסי זיכרון ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.

שלושת האתרים המרכזיים ביער הם:

אנדרטת מגילת האש[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אנדרטת מגילת האש – פסל (יצירה) ברונזה בגובה 8 מטר בראש פסגה רמה, המעוצב בצורת שני גלילים – "שואה" ו"תקומה", ומהווה אנדרטה לנספים בשואה. הפסל, מעשה ידי נתן רפופורט, נחנך ב-1972.

מערת בני ברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מערת בני ברית – מערה באפיק נחל כסלון, שנבנתה כאתר הנצחה. לאורך כל אפיק הנחל מוזכרים שמות הקהילות השונות וזה האתר המרכזי. המקום משמש גם כחניון ונקודת מוצא לטיולים ביער.

יד אנה פרנק[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • יד אנה פרנק – אתר ליד מערת בני ברית ובו עמודי הנצחה ובהם קטעים מיומנה של אנה פרנק. בקצה האתר יש פסל של האמן פיט כהן המדמה חדר ובו כיסא שעליו יכול לשבת אדם ככלוא בתוך תא ולהתבונן בעץ הערמון הצומח בחוץ כפי שתיארה פרנק ביומנה. האתר נחנך ביום השואה ב-2 במאי]] 2011.

תולדות האתר[עריכה | עריכת קוד מקור]

יומן_כרמל_068-2_מרץ_24_1951_-_ארכיון_המדינה

יומן כרמל 068-2 מרץ 24 1951 - ארכיון המדינה

ההתחלה : 3.05

יומן_כרמל_098-2_מאי_1952_-_ארכיון_המדינה

יומן כרמל 098-2 מאי 1952 - ארכיון המדינה

ההתחלה :3:48

יומן_כרמל_139-2_ינואר_15_1954_-_ארכיון_המדינה

יומן כרמל 139-2 ינואר 15 1954 - ארכיון המדינה

נטיעת היער החלה בטקס ב-7 במרץ 1951, ונמשכה לאורך שנות ה-50. בנטיעות לקחו חלק חברי התאחדויות העולים מכל מדינה, נציגי הקהילות היהודיות מן המדינות השונות, מאות מארגוני הקהילות היהודיות (הלאנדסמאנשאפטן[1]) בארץ, אנשי ציבור ישראלים ודיפלומטים מהמדינות השונות. ביער הוקצו חלקות לקהילות יהודיות ממדינות שונות ("יער קדושי פולין",[2] "יער קדושי ליטא", "יער קדושי צ'כוסלובקיה",[3] "יער קדושי רוסיה", "יער קדושי הונגריה", "יער קדושי יוגוסלביה", "יער קדושי לטביה ואסטוניה", "יער קדושי בלגיה והולנד",[4] "יער קדושי איטליה"[5] ועוד). מספר העצים בכל "יער" כזה נועד להיות כמספר הנספים מאותה מדינה. במסגרת כל חלקה כזו הוקצו חלקות לכל עיר ועיירה שהוכחדו.
בנוסף לאלה ניטעו יערות מיוחדים: יער לוחמי הגטאות, שיזמה מועצת הנוער למען הקרן הקיימת לישראל,[6] ויער הילדים הקדושים "מצבתם", שיזמה מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל, ואשר מומן בין השאר על ידי תרומות ילדי הארץ וניטע על ידיהם.[7]

העצרת שקיימה הקק"ל באתר ביום השואה ב-1952 הייתה אחד מהטקסים הראשונים לזכר השואה שהיו בעלי ממד לאומי. ראש הממשלה דוד בן-גוריון שלח איגרת למשתתפיה;[8] הייתה זו הפעם היחידה במהלך אותו עשור שעשה מעשה מסוג זה לציון יום הזיכרון לשואה.[9] משנת 1954, לאחר ייסוד "יד ושם", נערכה ביער עצרת זיכרון בחסות משותפת של הקק"ל ויד ושם, שנשאה אופי ממלכתי והתקיימה במעמד שרי ממשלה, חברי הכנסת ונציגי מוסדות לאומיים וציבוריים נוספים. בשנת 1956 עבר הטקס המרכזי להר הזיכרון, אך הקק"ל מוסיפה לקיים במקום טקס מדי שנה.



תמונות זאב ושושנה רוטקף[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

חקלאות קדומה

פרחי החורף הקש על התמונה ותגיע לערך בו יוסבר לך טיבו של הצמח

מפת הטיול[עריכה | עריכת קוד מקור]

הציר סמש כיסלון אשתאול.jpg

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • דורון בר, '"לאן נפנה ביום השואה?": "יער הקדושים" וההתלבטות בשאלת הנצחת זכר השואה', קתדרה 140 (תשע"א), 103–130.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.