ארכאולוגיה_מהסלון_I_"רואים_רחוק_רואים_שקוף"_-_ייצור_זכוכית_בגליל_בעת_העתיקה-0

ארכאולוגיה מהסלון I "רואים רחוק רואים שקוף" - ייצור זכוכית בגליל בעת העתיקה-0

מבט חדש על שביל הסנהדרין ד"ר יעל גורין-רוזן הסדרה בשיתוף רשות העתיקות, מרכז חדרים ומרכז סיור ולימוד גליל

הנושא: גם מימצא זכוכות באושה

הסדרה בשיתוף רשות העתיקות, מרכז חדרים ומרכז סיור ולימוד גליל

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מהכתבה
ארבעה כבשני זכוכית בני כ–1,600 שנה נחשפו בחפירה של רשות העתיקות שבוצעה במסגרת פרויקט הקמת מסילת העמק בגליל. תוצרתם של כבשני הזכוכית, העתיקים ביותר שנמצאו בארץ, שווקה בכל רחבי האימפריה הרומית. הכבשנים נחשבים תגלית ארכיאולוגית עולמית ומעידים שארץ ישראל היתה אחד ממרכזי ייצור הזכוכית החשובים ביותר של העולם העתיק.

לדברי יעל גורין־רוזן, ראש מדור זכוכית ברשות העתיקות, מדובר בארבעה כבשנים שכל אחד מהם היה יכול להפיק לפחות 10 טונות זכוכית גולמית בתהליך אחד, שנמשך בין שבוע לשבועיים. "זה המפעל הכי קדום שהתגלה בארץ, וכזה שבנוי טכנולוגית הכי טוב", אמרה גורין־רוזן. "לפי המקורות הכתובים ידענו שהיה ייצור זכוכית באזור, אבל עד עכשיו לא מצאנו את הכבשנים".

הרצאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרצאה אחרת על זכוכית בעת העתיקה.png

תפארת התוצרת של בתי המלאכה לייצור זכוכית בכרמל[עריכה | עריכת קוד מקור]

יעל גורין-רוזן (רשות העתיקות)

מקובל לחלק את תהליך הכנת הזכוכית בעת העתיקה לשני שלבים עיקריים שנעשו בבתי מלאכה שונים; השלב הראשון של הכנת חומר הגלם – גושי הזכוכית הגולמית, נעשה בכבשנים גדולים, לרוב באזורי תעשייה מחוץ לערים, בשטח פתוח הנישא מעל סביבתו. כבשנים אלו פלטו כמות גדולה של עשן וחום רב ודרשו שטח גדול לאחסון חומרי הבעירה ולטיפול בחומרי הגלם. השלב השני של הכנת כלי זכוכית נעשה בכבשני יוצר קטנים שנבנו בתוך חדר או חצר. אלה נבנו גם במרכזי הערים וברחובות הראשיים, כפי שהתגלה בבית-שאן ברחוב הראשי היוצא מן השער הצפוני אל עבר הגשר, וכפי שאפשר לראות עד היום בשוקי קהיר או דמשק. לצורך הפעלת כבשני היוצר נדרשו חומר בעירה, גושי זכוכית גולמית להתכה וכן שברי זכוכית ממוחזרים, שנועדו לזרז את תהליך ההתכה. ההרצאה תעסוק בבתי מלאכה מסוג זה שפעלו בכרמל בשלהי התקופה הרומית המאוחרת וראשית התקופה הביזנטית.


עדויות לייצור כלי זכוכית בכרמל נמצאו במספר אתרים. העדות המובהקת ביותר נמצאה בג'למה, למרגלות רכס הכרמל מצפון, שם נחשפו שרידי בית מלאכה ובו כבשן, חומרי גלם, פסולת ניפוח, כלים מעוותים וכן כלים 'טובים' שיוצרו במקום. בית המלאכה פעל במחצית השנייה של המאה הרביעית לסה"נ, ויוצר בו מבחר גדול מאוד של כלים, מטיפוסים שהיו נפוצים בארץ ישראל בתקופה זו.


בעברו השני של הכרמל מצטיירת תמונה דומה של תעשייה רחבת היקף, שבתי המלאכה שלה עדיין חבויים, אך תוצרתם הנהדרת נחשפה בקברים שהתגלו בחורבת קסטרא, בשקמונה ובטירת הכרמל. כלים דומים מאוד נמצאו גם בחפירות הנזירים הכרמליטים באזור סטלה מריס ובנחל שיח.


הקבוצה הגדולה והמרשימה ביותר של כלים שלמים נמצאה במכלולי הקבורה בחורבת קסטרא. כמו כן נאספו כמעט בכל שטחי החפירה שברי כלים ופסולת של תעשיית זכוכית, בעיקר נתזים של זכוכית גולמית, אך לא בריכוז שיכול להצביע על מקומו המדויק של בית המלאכה. יחד עם זאת, הכמות הגדולה של כלים שנמצאו באתר, טיב הזכוכית, ואופן הכנת הכלים ועיטורם מצביעים על קיומו של בית מלאכה מקומי, שתוצרתו מוכרת הן מחפירות בחוף הכרמל והן מאוספי מוזיאונים אליהם הגיעו כלים אלה דרך שוק העתיקות במחצית הראשונה של המאה העשרים.

למרגלות הכרמל התגלה מרכז עולמי לייצור זכוכית, הקדום ביותר שהתגלה בארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: שרות ידען

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד


ניקוי גוש זכוכית שהשתמר בכבשן. צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות

בחפירה של רשות העתיקות שבוצעה במסגרת פרויקט הקמת מסילת העמק על ידי חברת נתיבי ישראל נחשפו במקרה כבשני הזכוכית העתיקים בארץ, שתוצרתם שווקה לכל רחבי האימפריה הרומית

  • הכבשנים יועתקו מאתרם ויוצגו לציבור בבית חינוך כרמל זבולון שבתחום המועצה האזורית זבולון.

תגלית ארכיאולוגית עולמית נחשפה בחפירה של רשות העתיקות במסגרת פרויקט הקמת רכבת העמק של חברת נתיבי ישראל. במהלך חפירה שנערכה באתר העבודות של פרויקט הקמת המסילה, בין צומת העמקים וצומת יגור, נתגלו שרידי הכבשנים הקדומים בארץ, שייצרו זכוכית גולמית בכמויות מסחריות. כבשנים אלה, בני כ-1600 שנה לערך (משלהי התקופה הרומית), מעידים על כך שארץ ישראל הייתה אחד ממרכזי ייצור הזכוכית החשובים ביותר של העולם העתיק.

לדברי יעל גורין-רוזן, ראש מדור זכוכית ברשות העתיקות, "מדובר בתגלית חשובה מאוד לתולדות תעשיית הזכוכית בארץ ישראל ובעולם כולו. העדויות ההיסטוריות מהתקופה הרומית מספרות שאזור עמק עכו היה ידוע בחול המשובח שנמצא בו, שהתאים ביותר לייצור זכוכית. בדיקות כימיות שנעשו לכלי זכוכית מתקופה זו, שנתגלו עד כה באתרים באירופה ובספינות טרופות באגן הים התיכון, העידו על כך שמקור הזכוכית באזורנו. כעת, לראשונה, נמצאו הכבשנים שבהם יוצר חומר הגלם שמהם הופקו כלים אלו".

חפירת הכבשנים עוררה בשבועות האחרונים התרגשות רבה בקרב חוקרי זכוכית בכל העולם, אשר הגיעו במיוחד לארץ כדי להתרשם מהתגלית. לדברי פרופ' איאן פריסטון מיוניברסיטי קולג' בלונדון, המתמחה בזיהוי המרכיבים הכימיים של הזכוכית, "זו תגלית מרעישה, שיש לה משמעות רבה להבנה של כל מערכות הסחר הבינלאומי בזכוכית בעת העתיקה. זו עדות לכך שארץ ישראל היוותה מרכז ייצור בקנה מידה עולמי, ומכאן נפוצה לכל רחבי הים התיכון ואירופה".

האתר בעל החשיבות העולמית התגלה במקרה בקיץ האחרון בתוואי רכבת העמק החדשה, ע"י מפקח רשות העתיקות הארכיאולוג עבד אל-סלאם סעיד. במהלך עבודות תשתית להקמת המסילה בקו שמחיפה מזרחה, ראה לפתע בחתך גושי זכוכית, רצפה ושכבת אפר. הוא עצר את העבודה במקום, והחל בחפירה ארכיאולוגית, שתוצאותיה החשובות מתבררות היום. לדברי עבד אלסלאם סעיד, מנהל החפירה הארכיאולוגית, "חשפנו שברי רצפות, שברי לבנים מזוגגות מקירות ומתקרת הכבשנים, ושבבי זכוכית גולמית נקייה. ההתרגשות שאחזה בנו כשהבנו את חשיבות הממצאים הייתה גדולה ביותר".

ניסים פרץ, מנכ"ל חברת נתיבי ישראל אמר: "מסילת העמק היא פרויקט תחבורתי חשוב ואסטרטגי הצופה פני עתיד תוך שמירה על העבר ומורשת "רכבת העמק" ההיסטורית. התגלית הארכאולוגית החשובה הזאת שבה ומזכירה לנו את השליחות הציונית שבה אנו עוסקים- פיתוח מדינת ישראל ותשתיות התחבורה שלה".

הכבשנים שנחשפו היו בנויים משני תאים: תא אחד אשר אליו הוכנסו חומרי בעירה ליצירת חום גבוה מאוד, ותא התכה – אליו הוכנסו חומרי הגלם של הזכוכית (חול ים נקי ומלח הנתרן), שהותכו יחד בטמפרטורה של כ-1200 מעלות, במשך שבוע-שבועיים, עד ליצירת גושי ענק של זכוכית גולמית שמשקלם הגיע ל-10 טונות ואף יותר. בסוף התהליך הכבשנים קוררו, גושי הזכוכית הגדולים שנוצרו שוברו לגושים קטנים יותר, ונמכרו לבתי מלאכה לצורך התכה חוזרת ליצירת כלים.

בתקופה הרומית הקדומה התרחב מאוד השימוש בזכוכית בשל תכונותיה: שקיפותה, יופייה, עדינות הכלים ומהירות הכנת הכלים בשיטת הניפוח, שנכנסה לשימוש באותו זמן והוזילה את ייצור הכלים. מהתקופה הרומית ואילך הייתה הזכוכית בשימוש כמעט בכל משקי הבית, והיא נכנסה לשימוש גם בבנייה הציבורית: לחלונות, פסיפסים וכלי מאור. כתוצאה מכך נדרשו כמויות גדולות של זכוכית גולמית והחלו לייצר זכוכית במרכזים מיוחדים בכמויות גדולות מאוד. המפעל שנמצא בחפירה הוא דוגמא לאחד ממרכזי הייצור הקדומים האלה.

בלוח תעריפים שהפיץ הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס בראשית המאה ה-4 לספירה נכתב שישנם שני סוגי זכוכית: הראשון מכונה זכוכית יהודאית (מארץ ישראל) והשני – זכוכית אלכסנדרונית (מאלכסנדריה שבמצרים). הזכוכית היהודאית הייתה ירקרקה וזולה יותר מזו המצרית. השאלה הייתה היכן המפעלים שייצרו את אותה זכוכית יהודאית שנודעה כמותג ברחבי האימפריה הרומית ומחירה נכתב על גבי לוחות אבן למען הגינות הסחר. התגלית הנוכחית משלימה את החוליה החסרה במחקר, ומצביעה על מקום ייצורה של הזכוכית היהודאית המפורסמת.

בעוד מספר חודשים יוכל הציבור כולו להתרשם מהתגלית, שתוצג לראווה בבית חינוך כרמל זבולון שבתחום המועצה האזורית זבולון.

בעבר נמצאו כבשנים לייצור זכוכית באפולוניה בהרצליה מהמאה ה- 6 או ראשית המאה ה-7 לסה"נ, כ-200 שנה מאוחר יותר מהתגלית הנוכחית. המפעל הגדול ביותר הידוע עד כה מהעת העתיקה נחשף בשכונת בית אליעזר בחדרה ותוארך למאות 8-7 לסה"נ, והעדות המאוחרת ביותר לייצור זכוכית בארץ נמצאה בבית שערים (הסמוכה לח' עסאפנה) תוארכה לשלהי המאה ה-8 וראשית המאה ה-9 לסה"נ.

הכבשנים שנמצאו כעת הם הקדומים ביותר שנמצאו עד כה בארץ. מצב השתמרותם הטוב יחסית מאפשר הבנה טובה יותר של תהליך הייצור. כעת מקווים החוקרים להתחקות, באמצעות ההרכב הכימי של הזכוכית, אחר דרך יצוא הזכוכית לכל רחבי האימפריה הרומית.

תעשיית הזכוכית הגולמית בח' עסאפנה הייתה חלק מאזור תעשייתי נרחב שבו היו בתי בד, גתות, ובית מלאכה לייצור כלי זכוכית שנחפר בשנות ה-60 על ידי משלחת אמריקאית.

שקוף וראשונה:יצור זכוכית ואנליזה כימית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: דר' עדי אליהו

זככוית 23.png
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.