Family Wiki
Advertisement

Klein Picture 2.jpg

יצחק קליין יליד 1937 הונגריה. למד בפקולטה לחקלאות ברחובות ובתחנת הנסיונות בגילת . באוניברסיטה של מישיגן לןמד ךתואר שני וקבל את הדוקטורט.

החל משנת 1971 עבד במינהל המחקר החקלאי עסק בנושא הזנת עצי- פרי נשירים. בעבודתו בנושא ההשקייה פיתח מודל לעצי- פרי בגידולים מיצגים כגון, גרעיניים, גלעיניים וגפן, שהושקו בהתאם לסף של מתח המים בקרקע וחישוב הצריכה כמקדם לפי גיגית.

תולדות חיים

יצחק קליין נולד ב-1937 בהונגריה. בתקופת מלחמת העולם השניה נכלא במחנות כפיה באוסטריה. בספטמבר 1947 עלה לארץ-ישראל, לאחר ניסיון עליה בלתי- לגאלית באוניה "כנסת ישראל" והגליה של עשרה חדשים לקפריסין. יצחק התחנך במוסד עלית הנוער בכפר-בתיה. בשנים 1955-1958 שירת בנח"ל בשדה- אליהו ובסעד.

בשנת 1961 סיים תואר ראשון בפקולטה לחקלאות. בשנים 1962-1963 עבד בתחנת הנסיונות גילת, כאחראי לניסיונות במטעים. בשנת 1964 המשיך את לימודיו האקדמאיים בארה"ב, באוניברסיטה של מישיגן, איסט לאנסינג. תואר שני סיים ב-1965 והדוקטורט ב-1969. ולאחר מכן השתלם במחלקה להורטיקולטורה, באוניברסיטה מיניסוטה, סט. פול.

בשנת 1971 חזר לישראל, והחל את עבודתו במחלקה לנשירים, גפן וזית, במכון למטעים, בתחנה לחקר החקלאות, לימים, מינהל המחקר החקלאי.


הישגים מדעיים[]

בשנות השבעים עסק בנושא הזנת עצי- פרי נשירים, כולל הזנה של זית בתנאי וגידול בעל בגדה המערבית. באותה העת התבססה שיטת ההשקייה בטפטוף. מחקריו הראשונים עסקו בדישון חנקני ואשלגני ותיקון מחסורי ברזל בסקוסטרין דרך מערכת ההשקייה (fertigation). במטה יהודה (בית נקופה) הקים ניסוי רב- היקף של גידול עצי- פרי בקרקעות שטחיות- אבניות של ההר. הניסוי, שנמשך כעשר שנים, הוביל למדידות והבנה של תהליכי תנועה ושטיפת מלחים בקרקע וליעול הדישון. גם חקר בהרחבה ריסוסי הזנה של עצי- פרי, ופיתח טכניקות מדידה וכימות של הקליטה והתגובה לריסוס. במקביל עסק בנושאי השקייה במים שפירים ובמים שוליים. המחסור במים והבצורת הרב-שנתית של סוף שנות השמונים הובילו לניסויי השקייה באבוקדו, קביעת אופטימום מנת המים ומדידת הנזק מהשקייה תת-אופטימלית, ובאפרסק, השקייה גרעונית בתקופת התקשות הגלעין.

בעבודתו בנושא ההשקייה פיתח מודל לעצי- פרי בגידולים מיצגים כגון, גרעיניים, גלעיניים וגפן, שהושקו בהתאם לסף של מתח המים בקרקע וחישוב הצריכה כמקדם לפי גיגית. מקדם ההשקייה במודל הוא ביטוי פנולוגי- פיזיולוגי, בלתי תלוי בתנאי מזג האויר, ונעשה באמצעות מדידות גיגית סטנדרטית. בשנות התשעים הוכיח את אמיתות מודל ההשקייה בניסויי כרם- יין ברמת ערד, בתנאים של התאדות קיצונית. המחקר בנושא של השקיית זית במים מליחים בתחנת הניסיונות ברמת הנגב, הדגים לחקלאי הנגב את הפוטנציאל הגלום בגידול הזית במים המליחים של אקויפר הנגב, ותרם לנטיעת אלפי דונמים של זית- לשמן בנגב. כמו כן חקר בעשר השנים האחרונות גם בהשקיית מים מושבים בכרם ובאפרסמון.


תרומה ופעילות ציבורית במינהל המחקר החקלאי ומחוצה לו:[]

ד"ר יצחק קליין שהה במספר שבתונים בארה"ב (1982-1983 ,1988-1989, 1995-1996) והשתתף בכנסים, סדנאות וביקורים איטליה, אנגליה, ארה"ב, דרום אפריקה, יפן, מצרים, פורטגל, צ'ילה, צרפת, קזחסטן, קנדה ותורכיה . בשנת 1999 מונה מ"מ מנהל המחלקה להדרים וב-2000 מונה מנהל המחלקה להשבחה וגנטיקה מולקולרית.


הפרישה לגמלאות[]

ד"ר יצחק קליין פרש לגימלאות בספטמבר 2002, והמשיך את עבודתו כמתנדב. לקראת פרישתו ולאחריה, בשנים 2001-2008, ביסס גישה חדשנית של השקיה אוטונומית המבוססת על פיתוח בקר השקיה חדש המבוסס על מדידת מתח המים בקרקע (Commonsensor). בהשקיה האוטונומית הצמח מכתיב את העיתוי ואת כמות המים להשקיה, ללא התערבות יד אדם. בהשקיה האוטונומית יש בקרה כמעט מוחלטת של עומק ההרטבה בקרקע והודות לכך חיסכון ניכר במים. ההשקיה האוטונומית מאפשרת השקיה מיטבית, כולל יצירת עקה מבוקרת, בשעת הצורך.

קישור לדף החוקר

ערכה עמליה ברזילי, 2009 מעודכן לתאריך: 04/12/11 08:14

המקור : אתר מכון וולקני

Advertisement