המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

כשם שהטיבור הזה נתון באמצע האיש, כך ארץ ישראל טיבורה של עולם, שנאמר יושבי על טבור הארץ (יחזקאל לח יב), ארץ ישראל יושבת באמצעיתו של עולם, וירושלים באמצע ארץ ישראל, ובית המקדש באמצע ירושלים, וההיכל באמצע בית המקדש, והארון באמצע ההיכל, והאבן שתיה לפני ההיכל, שממנה הושתת העולם" (מדרש תנחומא, פרשת קדושים, סימן י').

שלושים צילומי אוויר מדהימים של העיר

סיפוח ירושלים למדינת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

שר הביטחון דיין, הרמטכ"ל רבין ואחרים בעיר העתיקה במלחמת ששת הימים- צילם: אילן ברונר / לע"מ

כותרת המאמר- את מעיינות ואדי קלט רצו לספח כדי למנוע מחסור במים במלחמה עתידית, ואילו את מחנה הפליטים שועפט צירפו בטעות. מחקר חדש חושף את דיוני הממשלה על איחוד ירושלים ביוני 1967 " למחרת חתמה מזכירת הממשלה יעל עוזאי על צו שקבע את גבולות השטח המסופח ובאותו היום פרסם שר הפנים מ"ח שפירא את "אכרזת ירושלים", תקנה שצירפה את השטח המסופח לתחום המוניציפלי של עיריית ירושלים.

לימים, ככל שהכנסת פנתה ימינה, עוגנה התקנה הזו בחוק יסוד: ירושלים ובחוקים נוספים והפכה להיות אחד הסעיפים המשוריינים ביותר בספר החוקים של מדינת ישראל. "על פי החוק אפילו אם העירייה רוצה להעביר את סמכויות איסוף האשפה במחנה הפליטים שועפט, היא זקוקה לרוב של 80 חברי כנסת", אומר רמון."

מפות היסטוריות[עריכה | עריכת קוד מקור]

השימוש במפות הוא לצרכי לימוד בלבד

המקור: הספריה הלאומית

צילומים היסטוריים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Jerusalem_Photo_Journey

Jerusalem Photo Journey

סיור בירושלים

ירושלים_1918_Jerusalem

ירושלים 1918 Jerusalem

ירושלים 1918 - חשיפה של יעקב גרוס. סרט חובבים נדיר ומיוחד מציג את חיי היום יום בעיר העתיקה, בכותל המערבי, בשוק וברחוב יפו. שער שכם על תרנגולותיו ומקומות קדושים ליהודים: קבר דוד, קבר רחל, מעיין השילוח ויד אבשלום.

ירושלים בתום הכיבוש הבריטי - לאחר מלחמת העולם הראשונה

ירושלים - תמונות מהמאה ה-20

ירושלים - מלחמת השחרור ירושלים - 1917-1918 לפי הארכיון הבווארי - אוסף פלסטין

צילום אויר נובמבר 1917

תבנית:ארכיון קרן הקיית

תמונות יחודיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

סמל העיר:הזית,החומות ואריה,הויקיפדיה העברית,צילם:Cameltrader

מודל בית המקדש - עבודת יד של מיכאל אוסניס מקדומים

תפילת היהודים בצפיה לשוב לירושלים

ככר ציון - העיר הצעירה - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Toastiell

מפת העולם בצורת פרח, מפה שיצר היינריך בונטינג בשנת 1594 ובה ירושלים מוצגת כמרכז העולם.

המבוא לערך בויקיפדיה העברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

ירושלים הוכרזה כבירת מדינת ישראל ב-5 בדצמבר 1949. בכ"ח אייר תשכ"ז (7 ביוני 1967)) שוחררה ההעיר העתיקה - "ירושלים שבין החומות". עוד באותו החודש החליטה ממשלת ישראל להחיל את החוק הישראלי על ירושלים המורחבת. לקראת יום השנה למלחמת ששת הימים, ביום י"ד באייר תשכ"ח – 1968, קבעה הכנסת את התאריך כ"ח באייר כיום ירושלים – יום שנועד לציין את איחודה מחדש של העיר ואת הקשר ההיסטורי המיוחד של עם ישראל לירושלים לאורך כל הדורות. [1]

חז"ל אמרו כי בית המקדש בירושלים מצוי בטבורו של העולם, וכך נאמר במסכת סנהדרין: "אמר רבי אחא בר חנינא: דאמר קרא: [2] שררך אגן הסהר אל יחסר המזג וגו' -" 'שררך' זו סנהדרין; למה נקרא שמה 'שררך'? - שהיא יושבת בטיבורו של עולם - שבית המקדש באמצע של עולם)"

לפי כפתור ופרח היא בעלת מזג אויר ממוצע.

מהארכיון הציוני[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור:ויקישיתוף באמצעות ארכיון התצלומים הלאומי - תמונות רבות נוצרו על-ידי צלמי לשכת העתונות הממשלתי ובין השאר זולטן קלוגר

ירושלים במלחמת העצמאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

מסתבר כי כיבוש ירושלים לא היה מתוכנן מראש: הוא לא היה חלק מן המדינות שיוקמו וההנחה הייתה שניתן יהיה לשמור על ההפוגה. אך כך לא קרה. כאשר כוחות הלגיון הערבי נכנסו לירושלים. המצב השתנה. הסיבה לכך, לטענת הערבים, הייתה פלישת היהודים לשטחים ששוחררו. לדעת המרצה, לא זו הסיבה. למך עבדאאלה הייתה כוונה להכנס לתחום הר הבית. הוצג מסמך כי כבר באפריל המלך בקש להכנס לירושלים.

מעניין שתוכנית הפלישה המקורית של מדינות ערב לא כללה את ירושלים. אפילו ללגיון הערבי נקבע כי צבאו יפלוש לארץ ישראל דרך נהרים. היה שינוי והוא פלש לארץ ישראל באזור גשר אלנבי. ירושלים התור יעד כיבוש לא נקבע מראש. כנראה הבריטים סרבו לאשר זאת.

מתוך הרצאתו של פרופסור רונן יצחק על הדרך לפלישת הליגיון הירדני לירושלים - מרכז סיור ולימוד גליל צילומים משיקופיות ההרצאה

ירושלים כבירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראש הממשלה , בעת הקמת המדינה, דוד בן-גוריון ‏‏ מסר הודעה לפיה העיר תהיה בירת המדינה ‏‏[3]. לאור זאת, הכנסת עלתה לירושלים בדצמבר 1949. משרדי ממשלת ישראל עברו לאחר מכן לעיר. בית המשפט העליון יישב לראשונה בדין ביום י"ב אלול תש"ח (‏16.9.48) מדינת ישראל - הרשות השופטת.

הבריטים קבעו את ירושלים כבירת ארץ ישראל בעת החדשה, לאחר כיבושה בסוף 1917. ביום 1 ביולי 1920, כאשר הוחלף המשטר הצבאי בשלטון אזרחי, הם ריכזו בה את מוסדות השלטון החשובים, ובכללם: מקום מושבו של "הנציב העליון". ירושלים הייתה גם המרכז המדיני של הישוב ביהודי ובה שוכנו מוסדותיו הלאומיים. כך נקבעה מעמדה של העיר כבירת הארץ, בתקופת המנדט הבריטי, אשר נכנס לתוקפו ביום 29 בספטמבר 1923 ‏‏[4] בתקופה האימפריה העות'מאנית היא שימשה עיר מחוז של סביבתה בלבד.

ירושלים נכבשה על דוד המלך בשנת 2891 לבריאת העולם. שלמה המלך בנה בה את בית המקדש הראשון. הייתה לבירת מלכות ישראל ולאחר פילוג הממלכה לבירת מלכות יהודה. לאחר חורבן הבית הראשון, בשנת 3402 לבריאת העולם, נחנך הבית השני. הבית נחרב בתשעה באב 70 למנינם. מאז שאף עם ישראל לשוב לציון ושלוש פעמים ביום הוא מתפלל:"ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובסיום כל סעודה הוא מברך: "וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם". ובכל הזדמנות היהודי מצפה לשיבה לציון. וכך נקבעה השבועה: "אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ותִּדְבַּק לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי: אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (ספר תהילים, קל"ז,ה'-ו').

תחת השלטון הרומי (והביזנטי) האיסלמי (ממלוכים, עותמנים, מצרים) לא הוכרה העיר כבירה, והיחס אליה היה לעיתים כעיר נדחת, אך בתקופת השלטון הצלבני הוכרזה ירושלים כבירתה, והממלכה הצלבנית נקראה "ממלכת ירושלים".

מלבד היות ירושלים בירת מדינת ישראל, בחלוקה המינהלית של המדינה היא בירת מחוז ירושלים, הכולל את הנפות: הרי ירושלים ושפלת יהודה. כמו כן, היא מרכזה של אזור יהודה, הכלול ביהודה ושומרון. ליום 30 ביוני 2008 מנתה אוכלוסיית הבירה 753,111 נפש - 65% מהם יהודים. ירושלים היא העיר הגדולה במדינת ישראל [5]. מחוז ירושלים מנה 897.000 תושבים, שהם 12.3% מתושבי המדינה - 7,303,000.

מורשתו האדריכלית של ברלוצי בירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פירנצה_פינת_הנביאים_חדוה_אבו-חצירה-0

פירנצה פינת הנביאים חדוה אבו-חצירה-0

מאפינים דמוגרפיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לשנת 2004 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערכה אומדנים של הנתונים הדמוגרפיים של העיר, לעומת ארבע ערים אחרות. מהם ניתן ללמוד על אופיה המיוחד של העיר.[6]

האפיון ירושלים תל אביב-יפו חיפה ראשון לציון
שיעור הגידול
השנתי באחוזים
1.9 2.2 -0.4 1.4
ריבוי טבעי
באלפים
16.7 3.0 0.8 2.2
תושבים לקמ"ר 5,642 7,171 4,211 3,703
שיעור היהודים
באחוזים
65 92 82 94
גיל חציוני 23 34 37 32
תוחלת החיים
נשים - גברים
1998 - 2002
78-82 76-80 77-81 78-80

גאוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ירושלים שוכנת במרום הרי ירושלים - אשר מרכזה מעל ל-800 מטר מעל פני הים[7]. היא נחצת על ידי קו "פרשת המים" - הוא קו משוער אשר מי הגשמים היורדים מתפצלים למערב ההרים ולמזרח. המשקעים היורדים בצידו המערבי זורמים להים התיכון באמצעות - הוא נחל נחשון הוא ואדי שער הגיא - יבולו המזרחי של נחל איילון ובחלק הצפוני ונחל רפאים ונחל שורק - בחלקו הדרומי העיקרי. לעומת זאת, המשקעים היורדים בשיפוע המזרחי זורמים לים המלח דרך נחל קדרון ןלנהר הירדן דרך נחל פרת. הקו המשוער עובר בקירוב בכביש מספר 1 החוצה את העיר מצפונה לדרומה.

גאולוגיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ירושלים ממוקמת גם בשתי חבורות גאולוגיות: במערב, חבורת יהודה, של סלעי אבן גיר מהתצורות :"תצורת בינה", "תצורת ורדים" ו"תצורת גבעת שאול", אשר מהן חוצבים את אבני הבנייה המפוארות, כדוגמת אלא של הכותל המערבי. ואילו במזרח, חבורת הר הצופים מסלעי אבן קירטון בהירות מהתצורות :"תצורת מישש" ו"תצורת מנוחה". שבר גאולוגי בולט יצר את הקניון של נחל קדרון. מזכיר את הנאמר בספר זכריה על אחרית הימים:"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה, גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד; וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה, וְחֶצְיוֹ-נֶגְבָּה. וְנַסְתֶּם גֵּיא-הָרַי, כִּי-יַגִּיעַ גֵּי-הָרִים אֶל-אָצַל, וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ, בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה; וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי, כָּל-קְדֹשִׁים עִמָּךְ. וְהָיָה, בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא-יִהְיֶה אוֹר, יְקָרוֹת יקפאון (וְקִפָּאוֹן). ז וְהָיָה יוֹם-אֶחָד, הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא-לָיְלָה; וְהָיָה לְעֵת-עֶרֶב, יִהְיֶה-אוֹר. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַם, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן: בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף, יִהְיֶה.[(י"ד,ד'-ח')]. הכתוב לעיל מציין כי כבר היה אירוע כזה בימי עזיה- - מלך יהודה. רעידת האדמה מכונה רעש ועוצמתה הייתה כה חזקה עד ששימשה כמשל לכוחו ונחת זרועו של אלוקים.הערכות לרעידות אדמה.

אקלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

האקלים בעיר נמדד בתחנה מטראולוגית המצויה בה. התחנה נמצאת על אותו גג בבניין ג'נרלי הממוקם בחלק המזרחי של רחוב יפו, לא רחוק מהעיר העתיקה בגובה של 815 מטר מעל פני הים. התחנה נמצאת בצדה המזרחי של ירושלים ובאזור בו יש שינויים משמעותיים בכמות המשקעים ממערב למזרח. לפיכך ממוצע המשקעים שלה אינו מייצג כהלכה את הכמות בצדה המערבי של העיר (שם הכמות גדולה יותר).

מד הרוח הממוחשב ממוקם על ביתן שבסיסו גבוה יותר ממפלס הגג. בינואר של שנת 1974 נמדד בתחנה במד רוח מכני חשמלי מדגם מונרו משב בעוצמה של 159 קמ"ש. זהו המשב החזק ביותר שנמדד אי פעם בארץ. [8]

כמות המשקעים הממוצעת שנמדדה היתה בין השנים 1971-2000 554 מ"מ ובין השנים 2006-2007 542 מ"מ [9]

בשנת 2007 היו הטמפרטורות המקסימליות בין 29.9 מעלות באוגוסט לבין 12.7 מעלות בינואר. ואילו - המינימליות היו בין 20.7 - ביולי לבין 6.5 - בינואר [10].

שלג בירושלים בכמויות מהותיות ירדו בשנים 2000 ו-2003 [11]. לפי הנתונים אשר הובאו באתר:

  • 24-26.2.03 (כ"ב-כ"ד באדר א') - 30-40 ס"מ
  • 27-28.1.00 (כ'-כ"א בשבט) - 20-25 ס"מ

הנתונים האחרונים משנת 2006 מראים:

  • 27.12.06 (ו' בטבת) - 5 ס"מ

גבולותיה של ירושליפ[עריכה | עריכת קוד מקור]

גבולותיה_של_ירושלים_-_פרופ'_גדעון_ביגר

גבולותיה של ירושלים - פרופ' גדעון ביגר

תולדות העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

אזכורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

האזכור ההיסטורי הראשון של ירושלים הוא ב"כתבי המארות" - צלמיות מאגיות שנועדו לקלל ולהזיק, ובשניים מהם נמצא אזכור למלך ירושלים.

ב"כתבי אל-עמראנה" - ארכיון תעודות מלכותיות של הממלכה המצרית נמצאים מספר מכתבים ממלך ירושלים אל פרעה המבקשים שישלח לה תגבורת נגד מרד ומלחמת ה"ח'בירו" - שיש שזיהו אותם בבני ישראל בתקופת יהושע והשופטים. בתעודות רואים כיצד מלך ירושלים כנוע וכפוף למלך מצרים ולמעשה הוא מלך חסות שלו הנאלץ להתרפס לפניו.

ירושלים בספרות העת העתיקה / פרופ' ישעיהו גפני[עריכה | עריכת קוד מקור]

ירושלים_בספרות_העת_העתיקה_פרופ'_ישעיהו_גפני

ירושלים בספרות העת העתיקה פרופ' ישעיהו גפני

ספרות העת העתיקה הן זו שנכתבה על ידי יהודים והן זו היוונית-רומית הוסיפה פרטים רבים לתולדות ירושלים בראשית דרכה, שאינם כלולים במסורת המקראית ולעתים אף סותרים אותה.

אזכורים במקרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

האיזכור הראשון במקרא הוא עקיף. בספר בראשית מופיע :"וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן" (י"ד,י"ח)). הוא מברך את אברהם אבינו בשובו בשלום מן המערכה.

האיזכור הבא, אף הוא עקיף, אברהם אבינו מצטווה ללכת להר המוריה ולהקריב את בנו:"וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ/"(כ"ב,ב').

אף האיזכור השלישי הוא ברמז. משה רבינו מברך את שבט בנימין ורומז כי בית מקדש ייבנה בחלקו:"לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה', יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן"(ספר דברים(ל"ג,י"ב)).

האיזכור הברור, לכאורה, הראשון הוא בכיבוש הארץ על ידי יהושע בן נון. מלך ירושלים נמנה על אחד מ-31 המלכים שעריהם נכבשו:"מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶחָד". (ספר יהושע, י"ב,י'). אבל כבר אחרי שלושה פרקים נאמר:"וְאֶת-הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם, לֹא-יוכלו (יָכְלוּ) בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם; וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת-בְּנֵי יְהוּדָה, בִּירוּשָׁלִַם, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה" (ט"ו, ס"ג). גם בתחילת ספר שופטים מתואר כיבוש ירושלים ע"י שבט יהודה, קיצוץ בהונות מלכה "אדוני בזק" שמתואר שם כמלך חזק ("שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שולחני" - כלומר שליטה רבה) ושריפת העיר, אם כי מתואר באותו הפרק שלא הורישו את היבוסי יושב ירושלים. רש"י מסביר שחלק מירושלים שהיה בידי יבוס לא הורישו ואת השאר הורישו.

כיבוש ירושלים בימי דוד המלך[עריכה | עריכת קוד מקור]

עיר_דוד_העיוורים_והפיסחים

עיר דוד העיוורים והפיסחים

הדרכות מאת ד"ר חגי בן ארצי ברחבי הארץ

רק דוד המלך בתחבולה כובש את העיר ומולך בה 33 שנה: "וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ, שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדָה. וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם, אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר, לֹא-תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם-הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר, לֹא-יָבוֹא דָוִד הֵנָּה. וַיִּלְכֹּד דָּוִד, אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא, עִיר דָּוִד. וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא, כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר, וְאֶת-הַפִּסְחִים וְאֶת-הַעִוְרִים, שנאו (שְׂנוּאֵי) נֶפֶשׁ דָּוִד; עַל-כֵּן, יֹאמְרוּ, עִוֵּר וּפִסֵּחַ, לֹא יָבוֹא אֶל-הַבָּיִת. וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה, וַיִּקְרָא-לָהּ עִיר דָּוִד; וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב, מִן-הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה. וַיֵּלֶךְ דָּוִד, הָלוֹךְ וְגָדוֹל; וַה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, עִמּוֹ" (ספר שמואל ב', ה' ה'-י'). דוד המלך העלה את ארון הברית לעיר דוד:"וַיֵּלֶךְ דָּוִד, וַיַּעַל אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹקם מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד ְּשִׂמְחָה" (ו', י"ב) ומשאיר את בניית בית המקדש בירושלים לבנו, לשלמה המלך.

בדברי הימים גירסה מעט שונה, בה מודגש מקומו של יואב בן צרויה (רעיון שמעתי מפי דר' חגי בן ארצי - ראו סרטון לעיל)

Cquote2.svg [א] וַיִּקָּבְצ֧וּ כָֽל־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־דָּוִ֖יד חֶבְר֣וֹנָה לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֛ה עַצְמְךָ֥ וּֽבְשָׂרְךָ֖ אֲנָֽחְנוּ: [ב] גַּם־תְּמ֣וֹל גַּם־שִׁלְשׁ֗וֹם גַּ֚ם בִּֽהְי֣וֹת שָׁא֣וּל מֶ֔לֶךְ אַתָּ֛ה הַמּוֹצִ֥יא וְהַמֵּבִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אַתָּ֨ה תִרְעֶ֤ה אֶת־עַמִּי֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאַתָּה֙ תִּֽהְיֶ֣ה נָגִ֔יד עַ֖ל עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל: [ג] וַ֠יָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חֶבְר֔וֹנָה וַיִּכְרֹת֩ לָהֶ֨ם דָּוִ֥יד בְּרִ֛ית בְּחֶבְר֖וֹן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּמְשְׁח֨וּ אֶת־דָּוִ֤יד לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל כִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־שְׁמוּאֵֽל: ס [ד] וַיֵּ֨לֶךְ דָּוִ֧יד וְכָל־יִשְׂרָאֵ֛ל יְרוּשָׁלִַ֖ם הִ֣יא יְב֑וּס וְשָׁם֙ הַיְבוּסִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ: [ה] וַיֹּ֨אמְר֜וּ יֹשְׁבֵ֤י יְבוּס֙ לְדָוִ֔יד לֹ֥א תָב֖וֹא הֵ֑נָּה וַיִּלְכֹּ֤ד דָּוִיד֙ אֶת־מְצֻדַ֣ת צִיּ֔וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽיד: [ו] וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔יד כָּל־מַכֵּ֤ה יְבוּסִי֙ בָּרִ֣אשׁוֹנָ֔ה יִהְיֶ֥ה לְרֹ֖אשׁ וּלְשָׂ֑ר וַיַּ֧עַל בָּרִאשׁוֹנָ֛ה יוֹאָ֥ב בֶּן־צְרוּיָ֖ה וַיְהִ֥י לְרֹֽאשׁ: [ז] וַיֵּ֥שֶׁב דָּוִ֖יד בַּמְצָ֑ד עַל־כֵּ֥ן קָרְאוּ־ל֖וֹ עִ֥יר דָּוִֽיד: [ח] וַיִּ֤בֶן הָעִיר֙ מִסָּבִ֔יב מִן־הַמִּלּ֖וֹא וְעַד־הַסָּבִ֑יב וְיוֹאָ֕ב יְחַיֶּ֖ה אֶת־שְׁאָ֥ר הָעִֽיר: [ט] וַיֵּ֥לֶךְ דָּוִ֖יד הָל֣וֹךְ וְגָד֑וֹל וַיהוָ֥ה צְבָא֖וֹת עִמּֽוֹ: פ Cquote1.svg

נראה לו שמחבר ספר שמואל לא ראה צורך להדגיש את חלקו של יואב בן צרויה

מצודה בעיר דוד

דוד הוכמן כתב באתר ישיבה בספר שמואל מודגש שהיבוסי דרשו מדויד להסיר את העיורים והפסחים לפני כניסתו לעיר. ובדברי הימים מודגש ספור אחר על גבורת יואב. תרגום יונתן מרמז שמדובר במחלוקת רוחנית מי יגרש את היבוסי מירושלים של מעלה.

לאחר שכל ישראל החליטו להמליך עליהם את דויד למלך; דויד הלך לגרש את היבוסי מירושלים. ספור המלחמה כפי שהוא מתואר בספר שמואל מדגיש פרטים תמוהים מאוד. מאידך, ספר דברי הימים מתעלם מהפרטים האלו ומדגיש פרטים אחרים. מדוע קיימים שני תיאורים שונים. תרגום יונתן רומז לנו על הדרך שתיישב את הקשיים. הספור העמום מופיע בספר שמואל (ב ה, ו-ט): "וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה: וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד: וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים שנאו שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ דָּוִד עַל כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיִת: וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה:" המפרשים התקשו מיהם "הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים" שדויד היה צריך להסיר, ומהו ה"צִּנּוֹר" המסתורי. ספר דברי הימים (א יא, ד-ח) מתעלם מהפרטים התמוהים ומדגיש פרטים אחרים לגמרי: "וַיֵּלֶךְ דָּוִיד וְכָל יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם הִיא יְבוּס וְשָׁם הַיְבוּסִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ: וַיֹּאמְרוּ יֹשְׁבֵי יְבוּס לְדָוִיד לֹא תָבוֹא הֵנָּה וַיִּלְכֹּד דָּוִיד אֶת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִיד: וַיֹּאמֶר דָּוִיד כָּל מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ: וַיֵּשֶׁב דָּוִיד בַּמְצָד עַל כֵּן קָרְאוּ לוֹ עִיר דָּוִיד: וַיִּבֶן הָעִיר מִסָּבִיב מִן הַמִּלּוֹא וְעַד הַסָּבִיב וְיוֹאָב יְחַיֶּה אֶת שְׁאָר הָעִיר:" ספר דברי הימים מדגיש ומפרט את עלילותיו של יואב. מדוע כל ספור מתעלם מהפרטים החשובים שמובאים בספור האחר?

והרד"ק ביאר בפירושו לספר שמואל

Cquote2.svg כי אם הסירך העורים והפסחים. ת"י אלהין באעדיותך חטאיא וחיביא דאמרין לא יעול דוד הלכא, ומצאנו בדרש אמרו אנשי יבוס לאברהם כרות עמנו ברית שאין זרעך יורש את עיר היבוס ואנו מוכרין לך את מערת המכפלה ועשה כן ואנשי יבוס עשו צלמי נחשת והעמידום ברחוב העיר וכתבו עליהם ברית השבועה וכשבאו ישראל לארץ לא יכלו להכנס שם מפני השבועה שנא' ואת היבוסי יושב ירושלם לא יכלו בני ישראל להורישם וכשמלך דוד רצה להכנס שם ולא הניחוהו שנאמר ויאמרו אנשי יבוס לא תבא הנה אמרו לו אין אתה יכול עד שתסיר הצלמים הללו שכתוב עליהם ברית השבועה שנאמר כי אם הסירך העורים והפסחים ואלו הם הצלמים שעינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו רגליהם ולא יהלכו שנאי נפש דוד לפי ששונא מלשמוע ומעבו' ע"א שנאמר על כן יאמרו עור ופסח לא יבא אל הבית אמר דוד לאנשיו כל מי שיעלה בראשונה ויסיר את הצלמים יהיה לראש ועלה יואב והיה לראש שנאמר ויעל יואב וגו' ואחר כן קנה דוד את עיר היבוסי לישראל בככר זהב בכתב לאחוזת עולם בשש מאות זהב שנאמר ויתן דוד לארונה במקום וגו', ועוד אמרו כי שני צלמים אלו היו בראש המגדל הנקרא צנור והיה אחד עור על שם יצחק והאחד היה פסח על שם יעקב ובפיהם השבועה שנשבע אברהם לאבימלך שנאמר אם תשקר לי ולניני ולנכדי לפיכך לא כבשו ישראל כשכבשו את ירוש' כי עדיין היה נכד אבימלך חי ובימי דוד כבר מת ובטלה השבועה. והחכם ר' אברהם א"ע פירש כי אם הסירך כמו הסיר כלומר אם תסיר למלחמתך אפי' העורים והפסחים אז ימנעוך שלא תבא הנה כי המגדל הזה חזק מאד ולא נירא אותך למלחמה: Cquote1.svg

ימי שלמה המלך[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו ערך מורחב': חומות ירושלים מימי שלמה המלך

בחפירות ארכיאולוגיות הנערכות סמוך לעיר העתיקה בירושלים התגלה קטע חומה המיוחס לימי שלמה המלך. לטענת צוות הארכיאולוגים, שבראשו עומדת ד"ר אילת מזר מהאוניברסיטה העברית, זו הפעם הראשונה שבה מתגלה בירושלים מבנה המתאים לסגנון הבנייה של המלך שלמה. לדבריהם, משמעות הדבר היא שהחומה ככל הנראה נבנתה על ידי שלמה.

בקטע החומה, שנמצא מדרום להר הבית, משולבים מבנים שונים, ובהם בית שער פנימי שדרכו ככל הנראה נכנסו אל הרובע המלכותי של העיר, מבנה ממלכתי ומגדל פינה החולש על קטע ניכר של תוואי נחל קדרון. אורכה כ-70 מטר, וגובהה כשישה מטרים.

לדברי מזר, מאפייני החומה שנחשפה תואמים חומות ושערי עיר אחרים שהתגלו מתקופת בית ראשון. ממצא זה, בצירוף תיארוך של כלי חרס שנמצאו סמוך לאתר, סייעו לצוות החפירה לקבוע כי החומה נבנתה לקראת סוף המאה העשירית לפני הספירה.

"ניתן לשייך את הממצאים לתקופת הממלכה המאוחדת ולומר כי החומה שנחשפה היא החומה שבנה שלמה המלך בירושלים. זו הפעם הראשונה שבה מתגלה מבנה העשוי לעלות בקנה אחד עם תיאורי הבנייה של שלמה המלך בירושלים", אמרה מזר.

דליה מזור חומה מימי שלמה המלך נחשפה בי-ם


החפירות נערכו בשלושת החודשים האחרונים על ידי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בשיתוף עם רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים


ואכן, פרק ו' בספר מלכים א' מתאר את השיא אליו הגיעה ירושלים: "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיִּבֶן הַבַּיִת, לַה'. וְהַבַּיִת, אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים-אַמָּה אָרְכּוֹ, וְעֶשְׂרִים רָחְבּוֹ; וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה, קוֹמָתוֹ... וַיִּבֶן אֶת-הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ; וַיִּסְפֹּן אֶת-הַבַּיִת גֵּבִים, וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים. וַיִּבֶן אֶת-היצוע (הַיָּצִיעַ) עַל-כָּל-הַבַּיִת, חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ; וַיֶּאֱחֹז אֶת-הַבַּיִת, בַּעֲצֵי אֲרָזִים. .

והקב"ה מבטיח לו: " וַיְהִי, דְּבַר ה' אֶל-שְׁלֹמֹה, לֵאמֹר. הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-אַתָּה בֹנֶה, אִם-תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי תַּעֲשֶׂה, וְשָׁמַרְתָּ אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתַי, לָלֶכֶת בָּהֶם--וַהֲקִמֹתִי אֶת-דְּבָרִי אִתָּךְ, אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל-דָּוִד אָבִיךָ. וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא אֶעֱזֹב, אֶת-עַמִּי יִשְׂרָאֵל.

והוא משלים את הבנייה: " וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת-הַבַּיִת, וַיְכַלֵּהוּ...וַיִּבֶן לוֹ מִבַּיִת לִדְבִיר, לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים...וּדְבִיר בְּתוֹךְ-הַבַּיִת מִפְּנִימָה, הֵכִין, לְתִתֵּן שָׁם, אֶת-אֲרוֹן בְּרִית ה'...וְאֶת-כָּל-הַבַּיִת צִפָּה זָהָב, עַד-תֹּם כָּל-הַבָּיִת; וְכָל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-לַדְּבִיר, צִפָּה זָהָב. .. וַיְצַף אֶת-הַכְּרוּבִים, זָהָב... בַּשָּׁנָה, הָרְבִיעִית, יֻסַּד, בֵּית ה' בְּיֶרַח, זִו. וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת, לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו; וַיִּבְנֵהוּ, שֶׁבַע שָׁנִים".

ימי הבית השני[עריכה | עריכת קוד מקור]



תמונות מתולדות העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמירת רציפות היישוב היהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחברציפות היישוב היהודי בירושלים } רציפות היישוב היהודי בירושלים נשמרה כמעט מאז חורבן בית שני. היא התבססה על האפשרות לשיבת ציון, קיבוץ גלויות ובנינו מחדש של בית המקדש. רק לאחר מלחמת ששת הימים כאשר הריבונות על ירושלים השלמה עברה לידי מדינת ישראל - מדינת העם היהודי - חודש היישוב היהודי, גם בעיר העתיקה במסגרת ירושלים שבין החומות.

The_Life_Of_The_Jews_In_Palestine_1913_Hebrew_4_7

The Life Of The Jews In Palestine 1913 Hebrew 4 7

ירושלים בשנת 1913

לוח אירועים בתולדות העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

המועד האירוע
2891 לבריאת העולם דוד המלך כובש את העיר מיידי היבוסים
2924 לבריאת העולם שלמה המלך - מולך בירושלים
2928 בנית בית המקדש הראשון
2968 שישק מלך מצרים בוזז את בית המקדש בימי רחבעם
3198 חזקיהו מלך ביהודה - סנחריב צר על ירושלים
3338 חורבן הבית הראשון
3412 חנוכת בית המקדש השני - 15,000 תושבים בעיר
312 לפנה"ס תלמי מלך מצרים כובש את העיר
170 לפנה"ס אנטיוכוס הרשע משתלט על העיר
165 לפנה"ס המכבים מחדשים העבודה בבית המקדש
37 לפנה"ס הורדוס בירושלים
70 חורבן בית המקדש השני
136 ירושלים מכונה בשם רומאי
614 הפרסים כובשים את העיר בעזרת היהודים
638 הערבים כובשים את העיר
1099 הצלבנים כובשים העיר, היהודים נטבחים
1140 יהודה הלוי בירושלים
1173 בנימין מטודלה בירושלים
1190 חידוש היישוב היהודי בעיר
1267 הרמבן בירושלים
1488 רבי עובדיה מברטנורא בירושלים
1516 כיבוש העיר בידי הטורקים - 1,500 יהודים בעיר - ספרדים
1622 רבי ישעיהו הורביץ - השל"ה הקדוש - בירושלים
1701 רבי יהודה החסיד בירושלים
1860 נבנית השכונה הראשונה מחוץ לחומות
1892 הרכבת מיפו בירושלים
1900 45,526 תושבים, מהם -28,218 יהודים
1917 כיבוש העיר בידי גנרל אלנבי הבריטי
1920 בוא הנציב העליון היהודי, הרברט סמואל
1945 155,000 תושבים מהם 95,000 יהודים
1948 הקמת מדינת ישראל
1949 הכרזת ירושלים כבירת המדינה

המקור לחלק מהנתונים: זאב וילנאי, מדריך ירושלים

העיר העתיקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערכים מורחבים : העיר העתיקה, הרובע היהודי

רובעי העיר - עיבוד Benherz

העיר העתיקה או כפי שמכנים אותה "ירושלים שבין החומות" הוא החלק העתיק של ירושלים אשר כלול בין החומות אשר נבנו על-ידי הסולטאן סולימאן המפואר בימי האימפריה העות'מאנית בתחילת המאה ה-16.

עד המאה ה-19 תחום המגורים של תושבי עיר חפף את השטח שהיה מחוף לחומות. בשל הצפיפות הרבה בעיר החלה "היציאה מחוץ לחומות" אשר יוזמה בין השאר על-ידי השר משה מונטיפיורי. בין השאר מיחסים לו את חנוכת השכונה הראשונה מ"חוץ לחומות" בשנת 1860.

העיר העתיקה מחולקת לרובעים לפי האוכלוסיה שגרה בהן:

  • הרובע המוסלמי, ממערב-צפון להר הבית שהיה בעבר הרובע היהודי
  • הרובע היהודי - ממערב-צפון להא הבית - מקום בו עמד החלק הדרומי של "העיר העליונה" בימי בית שני
  • הרובע הארמני - מערבית-צפונית בעיר העתיקה
  • הרובע הנוצרי - מערבית-דרומית בעיר העתיקה

בתי העיר העתיקה בנויים על מורד ההר השופע מזרחה-דרומה אל בקעת קדרון. העיר העתיקה נמצא בגובה של 700-750 מטר מעל פני-הים. חלקה הנמוך הוא הכותל המערבי וסביבתו והחלק הגבוה הוא ברובע הנוצרי, סביב ה"שער החדש". בעיר העתיקה. סימטאות צרות ומעוקלות ובה השווקים היפים בירושלים. השערים החשובים הם שער יפו בצידה המערבי ושער שכם בצידה הצפוני. [12]

מראה "ציפור"[עריכה | עריכת קוד מקור]

נופי העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונות היסטוריות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ארכיון קרן קיימת לישראל

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. יום ירושלים קיבל תוקף חוקי בשנת תשנ"ח – 1998, באמצעות "חוק יום שחרור ירושלים" ובו נקבע כ"ח באייר כחג לאומי.
  2. שיר השירים ז,ג
  3. אתר הכנסת
  4. ‏שמואל ברקוביץ, מלחמות המקומות הקדושים, מכון ירושלים לחקר ישראל והד ארצי הוצאה לאור, 2000, עמ' 25‏
  5. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - לשם השוואה: תל אביב - 391.300 תושבים וחיפה - 265.200 תושבים
  6. המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  7. לפי גוגל ארף, השטח בין מאה שערים בצפון, נחלאות בדרום, כביש 1 במזרח ושדרות הרצל במערה הוא מעל 800 מטר
  8. מקור: השרות המטראולוגי.
  9. מקור:הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  10. מקור:הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  11. מקור אתר מזג אויר
  12. פרטים אלה ופרטים נוספים בספרו של זאב וילנאי מדריך ירושלים משנת 1946 הוצאה מחודשת של הוצאת אריאל ירושלים משנת תשל"ח

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • פורטל ירושלים בויקיפדיה העברית - הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעיר ירושלים, העיר הקדושה לשלוש הדתות ובעלת ההיסטוריה הארוכה והמורכבת. הפורטל מציג את ההיסטוריה של העיר, אתרים קדושים ומבנים חשובים בעיר, אישים, רחובות, שכונות ואנקדוטות מעניינות אודותיה.
  • ירושלים בימי בית שני - ערך מומלץ בויקיפדיה העברית
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.