ירושלים ממעוף האופן - טיול אופניים עירוני בירושלים נערך ביום ראשון כה' אייר תשע"ד (25.5.14) מטעם עמיתים לטיולים בהובלת איתן ליפסקר.

השתתפו בטיול הלילי ברחובות ירושלים 30 רוכבות ורוכבים.

להלן תיאור הסיור מפי אבנר עופר מקיבוץ מענית.

מבחר תמונות: רוכבי האופניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אלו והתמונות המובאות מטה באדיבות מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים


תמרכז השלטוני[עריכה | עריכת קוד מקור]

מול הכנסת

יצאנו מחניון בנייני האומה לתצפית אל עבר קריית הממשלה. מהתצפית המשכנו אל עבר בית המשפט העליון . בבית המשפט העליון דיברנו על חצר הקשתות, שיוצרת קשר עין עם הכנסת והמשכיות סמלית בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת. חצר הקשתות שמעליה עברנו מעוצבת בדומה לחצר שבמוזיאון רוקפלר בירושלים והיא מחווה לבניה המנדטורית בעיר. החצר בנויה מאבן, וחצויה לאורכה באמת מים. האבן, שנחצבה מן האדמה, והמים שבהם נשקפים השמים, מציבים זה מול זה שני ניגודים סימליים ברוח הפסוק במקרא: "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" (תהילים פ"ה ‏12).

משם המשכנו לעבר הכנסת ועצרנו להתבונן במנורת הכנסת, שהוענקה למדינת ישראל ב-1956 בתרומותיהם של אנשים אחדים, ובהם חברי הפרלמנט הבריט,י והיא מעשה ידיו של האומן בֶּנוֹ אֶלְקָן, ואמן יהודי-בריטי ממוצא גרמני, שעמל עליה במשך שש שנים.

תזכורת ממלחמת השחרור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הקברות בשייח באדר ממלחמת השחרור

נסענו בשבילי גן הוורדים ועצרנו לתצפית על בית הקברות בשייח באדר. שמענו הסבר כי בזמן מלחמת העצמאות הגישה אל בית הקברות בהר הזיתים היתה מסוכנת (לאור ההכרח לעבור דרך שכונות ערביות) ולכן בוצעה קבורת נפטרים יהודיים בתקופה זו בבתי עלמין חלופיים אחדים וביניהם גם "בית הקברות בשייח באדר". ציינו את יום פטירתו אשר חל בו ביום של האדמו"ר מזעוויל הקבור בבית קברות זה.

הנחלאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

חצינו את גן סאקר והמשכנו אל הסמטאות הצרות של שכונת נחלאות. בסמטאות נחלאות שמענו הסבר על בית הכנסת עדס שהוקם בשנת 1901 על ידי משפחת עדס העשירה שמוצאה בחאלב סוריה ועל שכונת אוהל משה ששמישה כהשראה לכתיבת המחזה בוסתן ספרדי על ידי יצחק נבון. חלפנו ליד ביתו של ר' אריה לוין וסיפרנו את סיפור גורל הגר"א שהתקיים בבית המדרש אשר בקומה העליונה.

רחביה וטלביה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדרך אל שכונות רחביה וטלביה, עצרנו לתפילת ערבית ב"בית העם" (כיום מרכז ז'ראר בכר) בו נערך בשנת 1961 משפטו של הפושע הנאצי אדולף איכמן. המשכנו אל המנזר המרשים "רטיסבון" שמייסדו היה האב אלפונס רטיסבון, יהודי מומר מצרפת. ברחבת הכניסה למנזר שמענו הסבר כי בתקופת מלחמת העצמאות התגוררו במנזר רטיסבון הנשים והילדים מכפר עציון שפונו בשל הקרבות הקשים וכן כי במקום הוקרן משפטו של אייכמן שהועבר בטלויזיה במעגל סגור מ"בית העם". חצינו את שכונת רחביה ראינו את משכן הנשיא יצחק בן צבי, את ביתו של דב יוסף ואת הגן בו היו מגרשי הטניס של השכונה. עברנו ליד טחנת הרוח שנבנתה באמצע המאה ה-19 על ידי הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, ושימשה להפקת קמח משדות החיטה שבאזור. משם המשכנו לעבר קולג' טרה סנטה שנבנה בין השנים 1924-1927 עליו ניצב פסל המדונינה של מילאנו וששימש כמשכן זמני של האוניברסיטה העברית לאחר ניתוק הדרך אל הקמפוס בהר הצופים בזמן מלחמת השחרור. המשכנו אל עבר רחוב בלפור ועצרנו להסבר קצר על ספריית שוקן הנמצאת בסמוך למעון ראש הממשלה ואשר שימשה השראה לעיצוב חלק מבית המשפט העליון. משם המשכנו לעבר בית סלאמה המפואר, שנבנה בשנות השלושים של המאה הקודמת ע"י משפחת סלאמה העשירה. בזמן מלחמת העצמאות עזבה המשפחה לביירות וכאשר הבינה שלא תוכל לשוב אל ביתה, ניהלה מאבקים מול מדינת ישראל לקבלת פיצוי. כיום שוכנת במבנה הקונסוליה של בלגיה.

דרום ירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכיכר מרכוס שבטלביה המשכנו אל עבר וילה הארון אל-רשיד, תיאטרון ירושלים ובית חולים למוצרעים (הנסן) שהוקם בשנת 1887. משם רכבנו לעבר מועדון הטניס ברחוב הצפירה בו ישנם מבנים ששימשו את הכוחות הבריטים בזמן שלטונם בארץ ישראל. ממועדון הטניס רכבנו בחלק משכונת קטמון וחלפנו על פני המגרש הגדול (גני קטמון) בו התקיימו אליפויות ספורט בתקופת המנדט ובו קיימו הטמפלרים מצעדים נאציים בשנות השלושים. חלפנו ביעף במרכז המושבה היוונית, ראינו את מתחם בית הקהילה במרכז השכונה. חצינו את רח' עמק רפאים ורכבנו לאורך פארק המסילה המהווה קו גבול בין המושבה הגרמנית ובין שכונת בקעה עד מתחם "התחנה הישנה".

ממתחם התחנה רכבנו אל טחנת הקמח של מונטפיורי ובדרך עצרנו לתצפית על העיר העתיקה. מטחנת הקמח המשכנו לרכוב בתוך גן בלומפילד אל עבר מערת קבורה מרשימה שעל פי השערותיו של הארכיאולוג השוויצרי, קונרד שיק היתה מקום קבורתו של הורדוס או של בני משפחתו. כיום, לאחר שהארכיאולוג אהוד נצר ז"ל גילה בשנת 2007 את קבר הורדוס בהרודיון, כשלידו מספר קברים של בני משפחתו, התערערה ההנחה כי מתחם הקבר שימש את משפחת הורדוס.

ממתחם הקבר רכבנו אל עבר שער יפו בכוונה להיכנס לעיר העתיקה אך בשל ביקור האפיפיור הכביש היה חסום ונאסרה גם כניסה של רוכבי אופניים. בשל השינוי בתוכנית רכבנו ישירות אל בניין העריה ושם עצרנו לצילום קבוצתי. מבנין העריה רכבנו לאורך רחוב יפו ונכנסנו לסיור בשכונת אבן ישראל שנבנתה בשנת 1875 (השכונה השישית שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים). מקור השם אבן ישראל הוא בספר בראשית פרק מ"ט, פסוק כ"ד: "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו, מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל". פסוק זה לקוח מברכת יעקב לבנו יוסף, המתארת ישיבה איתנה והיאחזות. ציינו את בית הכנסת של אסירי המחתרות המצוי בשכונה.

משכונת אבן ישראל המשכנו ברכיבה במעלה רחוב יפו חלפנו על פני בית הכנסת זהרי חמה הייחודי בעל שעון השמש הגדול ונכנסנו לרכיבה קצרה בסמטאות שוק מחנה יהודה המשנה פניו בלילה עת נפתחים בו בתי קפה קטנים ומעניינים. בפאתי השוק אף זכינו לפינוק קטן של כדורי פלאפל ומשם ברכיבה קצרה חזרנו אל נקודת ההתחלה / הסיום בחניון בנייני האומה.

תודה רבה לאיתן ליפסקר על הובלת והדרכת הטיול ולעמיתים שאוהבים וחוקרים את ארץ ישראל, ברגליים, באופניים ובג'יפים.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.