ירושלמי - ישראלי - סוגיות בתלמוד הירושלמי - אלול תש"פ - צוות מכון אורות הירושלמי והאגף לתרבות יהודית

הרב אורי שרקי- מבט מקיף וסוקר על התלמוד הירושלמי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב_אורי_שרקי-_מבט_מקיף_וסוקר_על_התלמוד_הירושלמי

הרב אורי שרקי- מבט מקיף וסוקר על התלמוד הירושלמי

הרב אורי שרקי ר"מ מכון מאיר

בתלמוד הירושלמי הנבואה נכנסת להלכה או להגדה - יש הרבה הלכות מדאוריתא ; בתלמוד הבבלי - מדרבנן;

מיקומו של הפרק "כל ישראל יש להם חלק בעולם הבא" - כולו אגדות
בתלמוד הבבלי - את האגדה הציבו בסוף המסכת- הפרק האחרון: נקרא כל ישראל יש להם חלק בעולם הבא - חשיבות "מתני׳ כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שנאמר (ישעיהו ס, כא) "
התלמוד הירושלמי - שמר על מקומות- הפרק לפני אחרון - האחרון חוזר להלכה: שם הפרק נקרא כל ישראל - זה המוטו החשוב "כל ישראל יש להן חלק לעולם הבא ואילו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורוס רבי עקיבה" - מ"ח ב

הפרדת רשויות, מבט ירושלמי[עריכה | עריכת קוד מקור]


הרב_שמואל_הרשלר-_הפרדת_רשויות,_מבט_ירושלמי-1600110231

הרב שמואל הרשלר- הפרדת רשויות, מבט ירושלמי-1600110231

הרב שמואל הרשלר, ראש כולל ישורון, ירושלים



הדקה 12:44 (רמב"ן לפרשת ויחי) וראיתי בירושלמי במסכת הוריות (פ"ג ה"ב) אין מושחין מלכים כהנים, אמר רבי יהודה ענתוריא על שם לא יסור שבט מיהודה, אמר רבי חייא בר' אבא למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל (דברים יז כ), מה כתיב בתריה לא יהיה לכהנים הלוים (שם יח א). הנה שנו בכאן שאין מושחין מלכים מן הכהנים בני אהרן, ופירש תחלה שהוא לכבוד יהודה, שאין השררה סרה מן השבט ההוא, ולפיכך אף על פי שישראל מקימים עליהם מלך משאר השבטים כפי צורך השעה אין מושחים אותן שלא יהיה עליהם הוד מלכות, אלא כמו שופטים ושוטרים יהיו. והזכירו הכהנים שאף על פי שהן בעצמן ראויים למשיחה, אין מושחין אותן לשם מלכות, וכל שכן שאר השבטים, וכמו שאמרו בגמרא (הוריות יא:) שאין מושחין אלא מלכי בית דוד

תשובת הירושלמי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב_אברהם_בלס-_תשובת_הירושלמי-2

הרב אברהם בלס- תשובת הירושלמי-2

הרב דר' אברהם בלס: ראש מכון אורות ירושלמי


התשובה מחזירה את האדם אל עצמו לקשר עם הקב"ה.
(פאה ה' א') - ר"ש בן לקיש אמר בתוהא על הראשונות הרי שהיה אדם רשע גמור כל ימיו ובסוף עשה תשובה הקב"ה מקבלו מה טעם (שם) ובשוב רשע מרשעתו וגו' אמר רבי יוחנן ולא עוד אלא כל העבירות שעשה הן נחשבין לו כזכיות מה טעם (תהילים מ״ה:ט׳) מור ואהלות קציעות כל בגדותיך כל בגידות שבגדת בי הרי הן כמור ואהלות וקציעות רובי זכיות ומעוטי עבירות נפרעים ממנו מיעוט עבירות קלות שעשה בעולם הזה בשביל ליתן לו שכרו משלם לעתיד לבא אבל רובי עבירות ומעוטי זכיות נותנין לו שכר מצות קלות שעשה בעוה"ז בשביל לפרע ממנו משלם לעולם הבא

מודים דרבנן, בבלי וירושלמי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: הרב ד"ר בני גזונדהייט, רופא חוקר, לפנים רופא בהדסה אתר המחבר - להלן צילום לוח המקורות בצורה ברורה

הרב_ד"ר_בני_גזונדהייט-_מודים_דרבנן,_בבלי_וירושלמי-0

הרב ד"ר בני גזונדהייט- מודים דרבנן, בבלי וירושלמי-0

מודים דרבנן ירושלמי.png

הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את המאמר במלואו

מלכות דוד ושלמה, בבלי וירושלמי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת : הרב אייזנברג מייקל

הרב_אייזנברג_מייקל

הרב אייזנברג מייקל

ההבדל :

  • בתלמוד בבלי, מסכת מכות: הדגש הוא על "תורה"

בבבלי מכות י א נאמר: "א"ר יהושע בן לוי, מאי דכתיב: עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם? מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה. וא"ר יהושע בן לוי, מאי דכתיב: שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך? אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבש"ע, שמעתי בני אדם שהיו אומרים מתי ימות זקן זה ויבא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל, ושמחתי; אמר לו הקדוש ברוך הוא: כי טוב יום בחצריך מאלף, טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה לפני, מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח".

  • בתלמןד הירושלמי : מסכת ברכות - נאמר על המלכות "צדק ומשפט" - דגש על הריבונות

לעומת הבבלי הירושלמי במו"ק ג ז מספר סיפור שונה לחלוטין: "ואין דור שאין בו ליצנים ומה היו פריצי הדור עושין היו מהלכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים אימת יבנה בית המקדש אימתי בית ה' נלך והוא אומר אף על פי שהן מתכוונין להכעיסני יבא עלי שאני שומח בלבי [תהילים קכב א] שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. [דברי הימים א יז יא] והיה כי ימלאו ימיך ללכת עם אבותיך אמר רבי שמואל בר נחמן אמר הקדוש ברוך הוא לדוד דוד ימים מליאים אני מונה לך אין אני מונה לך ימים חסירין. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש לא להקריב בתוכו קרבנות חביב עלי משפט וצדקה שאת עושה יותר מן הקרבנות מה טעמא [משלי כא ג] עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח". הירושלמי מתאר שהליצנים באו וצחקו על דוד., הליצנים כמובן שסווים את דבריהם במעטפת של צדיקות, ה' אומר לדוד לאחר שרואה שדוד שמח למרות שמכוונים להכעיסו: דוד המשפט והצדקה שלך גדולים בעיני מקרבנות שלמה. במילים אחרות הירושלמי מדגיש את המשפט הציבורי של דוד כמלך וגם את הצדקה שלו. בניגוד לבבלי שמדגיש את הצד הרוחני, הירושלמי מדגיש את הצד החברתי, בסיסי.

הבבלי בסוכה מט ב לומד את הפס' של הירושלמי באופן שונה:
"אמר רבי אלעזר: גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות, שנאמר עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח".
את אותו פס' שהירושלמי מביא להדגיש את עניין חשיבות המשפט והצדקה, הבבלי משמיט ממנו את חשיבות המשפט ושם דגש רק על עניין הצדקה.
המעיין בירושלמי ישים לב שחביב על ה' המשפט והצדקה של דוד- למרות שבפס' כתוב : "עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח"
המשפט שדוד עושה זהו משפט של המלך,הר"ן בדרוש האחד עשרה מדגיש שמשפט המלך זה שהמדינה תהיה מסודרת.ולא "איש את רעהו חיים בלעהו"...
וכן כותב הנצי"ב בהעמק דבר בראשית י ח שנמרוד היה גיבור לפני ה' כי הוא היה הראשון שעשה סדר ציבורי.
יש לציין שבירושלמי לא מוזכר שתלמוד תורה של רבים גדול מעבודה בשום מקום.

תקיעת שופר ברה"ש החל בשבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: הרב דר' יהודה זולדן

הרב_ד"ר_יהודה_זולדן-_תקיעת_שופר_ברה"ש_החל_בשבת

הרב ד"ר יהודה זולדן- תקיעת שופר ברה"ש החל בשבת

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.