ירמיהו יא-טו: בריתות וסמלים אצל ירמיהו

ירמיהו יא-טו: בריתות וסמלים אצל ירמיהו

מאת: הרב גלית אורן-מורן / תמורה – יהדות ישראלית
פרקי השבוע הם אוסף מגוון של נבואות, שהמשותף להן הוא שכולן מובעות מתוך עולמו הפנימי והפיזי של ירמיהו - מהמקום הדחוי והנרדף שבו היה שרוי; ממקום רגשי פגוע וקשה. אצל ירמיהו ניכר כי לרגש מקום חשוב ומרכזי. מטרת הלימוד היא להתחבר לעולמו הפנימי של ירמיהו, להתבונן ברגשותיו, בחוויותיו ולמצוא הדים לרגשות ולתחושות אלו בחיינו. לפיכך, הלומדים הרוצים בכך מוזמנים לשתף ברגשותיהם בנושאים המדוברים.

• המקור

בעקבות שיעורו של הרב יצחק בן שחר

שיעור ניתן בכ"ט סיון תשפ"א בכולל משכן בנימין ליד ישיבת קדומים.נקודות לעיון:

1. "הִנֵּ֛ה יָמִ֥ים בָּאִ֖ים נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וּפָ֣קַדְתִּ֔י עַל־כׇּל־מ֖וּל בְּעׇרְלָֽה׃ כהעַל־מִצְרַ֣יִם וְעַל־יְהוּדָ֗ה וְעַל־אֱד֞וֹם וְעַל־בְּנֵ֤י עַמּוֹן֙ וְעַל־מוֹאָ֔ב וְעַל֙ כׇּל־קְצוּצֵ֣י פֵאָ֔ה הַיֹּשְׁבִ֖ים בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֤י כׇל־הַגּוֹיִם֙ עֲרֵלִ֔ים וְכׇל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל עַרְלֵי־לֵֽב׃ (ט,כ"ד)
רד"ק : כי כל הגוים. עתה פירש מול ופירש בערלה כי בערלה אמר על העכו"ם שהם ערלים ומול אמר על ישראל כי אף על פי שהם מולי בשר הם ערלי לב וראוין ליענש ולא אמר על העכו"ם שיהיו ענושים בעבור הערלה כי לא נצטוו עליה אלא בעבור ישראל אמר כלומר הרי שבו ככל הגוים שהם ערלים שלא נבדלו מן האומות במילתם אלא שיבדלו מהם גם כן במעשיהם וכיון שמעשיהם כמעשה העכו"ם והם ערלי לב לא תועילם מילת הבשר והרי הם כאילו לא מלו כי מילת הבשר נתנה לברית ולאות להיות סגולה מכל העמים לעבוד את ה' כמו שאמר לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך ונחתם אות בבשרם למען יזכרו תמיד כי הם נבדלים מן האומות והואיל והתערבו בגוים ולמדו ממעשיהם הרי הם כהם כאילו הפרו הברית והאות ואינו להם לאלהים כי בחרו תחתיו אלהים אחרים לפיכך אמר אחר זה אל דרך הגוים אל תלמדו וגומר:

2. כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אֶל־דֶּ֤רֶךְ הַגּוֹיִם֙ אַל־תִּלְמָ֔דוּ וּמֵאֹת֥וֹת הַשָּׁמַ֖יִם אַל־תֵּחָ֑תּוּ כִּי־יֵחַ֥תּוּ הַגּוֹיִ֖ם מֵהֵֽמָּה׃ כִּֽי־חֻקּ֥וֹת הָעַמִּ֖ים הֶ֣בֶל ה֑וּא כִּי־עֵץ֙ מִיַּ֣עַר כְּרָת֔וֹ מַעֲשֵׂ֥ה יְדֵי־חָרָ֖שׁ בַּֽמַּעֲצָֽד׃ (י,ב'-ג');"מִ֣י לֹ֤א יִרָֽאֲךָ֙ מֶ֣לֶךְ הַגּוֹיִ֔ם כִּ֥י לְךָ֖ יָאָ֑תָה כִּ֣י בְכׇל־חַכְמֵ֧י הַגּוֹיִ֛ם וּבְכׇל־מַלְכוּתָ֖ם מֵאֵ֥ין כָּמֽוֹךָ׃(שם,י') רד"ק : כי חקות העמים. ראו אל מה הביאם עבודה זו כי מעבודת הכוכבים באו אל עבודת הצלמים כי יאמרו להם כהניהם צלם הזה נעשה במקום השמש ולכבודו נעשה והעובדו כאילו עובד השמש כמו צלם הזהב שעשה נבוכדנצר לשמש וכן יעשו הצלמים לשאר הכוכבים ואלו הם חוקות ששמו להם לחק כהני הצלמים והרגילו אותם בזה הדעת עד שארכו השנים בזה הדעת עד שיחשבו ההמון כי זה הצלם מטיב ומריע וזה הוא הבל ודבר שאין בו ממש כי הצלם הזה עץ הוא ומיער כרתו העושה אותו והוא מעשה ידי חרש שתקנו במעצד והוא שקורין אותו דולדוייר"א בלע"ז וזה הצלם אין לו פעולה בעצמו ואיך ייטיב ואיך ירע כאשר יחשבו אלה הסכלים וזה הבל שאין כמוהו; (לפסוק י')מי לא ייראך. יו"ד האיתן לבד ופ"א הפעל נעלמת מהמכתב ונמשכת היו"ד בגעיא להורות על יו"ד הנפקדת אמר מי לא יראך לפי שאמר אל תיראו מהם אמר אותם אין ראוי לירא מהם אבל תה מי לא יראך אפילו העכו"ם העובדים האלילים ראוי להם שייראוך כי אתה מלך עליהם:

המסר לגולים בבבל

(הפסוק בשפה הארמית) : כִּדְנָה֙ תֵּאמְר֣וּן לְה֔וֹם אֱלָ֣הַיָּ֔א דִּֽי־שְׁמַיָּ֥א וְאַרְקָ֖א לָ֣א עֲבַ֑דוּ יֵאבַ֧דוּ מֵאַרְעָ֛א וּמִן־תְּח֥וֹת שְׁמַיָּ֖א אֵֽלֶּה׃ (שם, י"א);
רש"י:" אגרת היא ששלח ירמיה ליכניה וגלותו בגולה להשיב לכשדים ארמית תשובה אם אומרין להם לעבו' לעכו"ם; המלבי"ם: "כדנה תאמרון להום, אחר שהם מודים שה' הוא ברא את השמים ואת הארץ א"כ איך תכנו את האלילים בשם אלהים, אחר שלא בראו דבר ?, ואף אם תאמרו שבראו עולמות אחרים, מ"מ אחר ששמיא וארקא לא עבדו, ר"ל השמים והארץ שאנו בם, א"כ יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה, ר"ל מה להם בשמים וארץ אלה שלא בראו, ישכנו בשמים וארץ האחרים שבראו אותם, לא במקום שאינו שלהם?:רבי יצחק אברבנאל :"ולזה נמשכו המפרשים כולם ששלח זה ירמיהו לומר לבני הגולה שהלכו עם יהויכין, ושלכך היה הפסוק הזה בלשון ארמי ולא המשיך הענין כולו באותו לשון לפי שאולי לא יבינוהו אנשי דורו שהיה מדבר עמהם, ומאשר לא נזכר דבר מזה בכתוב נראה לפרש אחרי שזכר טענותיו לההביל ענין הפסילים וצבאות השמים ואמר עליו וה' אלקים אמת הוא אלקים חיים ומלך עולם וגומר, הביא עוד להם טענה אחרת לומר שאם עכ"פ חכמי הגוים אשר זכר יחזיקו בענין הפסילים לא מפאת עצמם אלא מפאת היותם צורות לכוכבים ושרי מעלה שראוי שיאמרו להם בני ישראל הטענה הזאת והיא שהאלוהות שלא עשו ושאין כח בידם לעשות שמים וארץ ראוי שיאבדו מן הארץ ומתחת השמים, כי הנה האלוה האמתי שראוי שייראו מלפניו בארץ הוא האל אשר ברא שמים וארץ אבל אלהיא דשמיא וארקא לא עבדו רוצה לומר שלא עשו השמים והארץ אין ראוי שיראו מלפניהם ולא שיעבדום אבל שיאבדו מן ארעא ומתחות שמיא כלומר שלא יהא זכר בכל הארץ לאלה האלוהות, (יב) כי האלוה האמתי הוא העושה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו והם היסודות ומורכביהם ובתבונתו נטה שמים, וכיון שהוא עשה שמים וארץ הוא האלוה האמתי וכמו שאמר וה' אלקים אמת ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ, והנה זכר זה בלשון ארמי מפני שהיה זה מרגלא בפומיה של ירמיהו שהיה טוען הטענה הזאת לחמי הגוים המאמינים בכחות השמים.

יִ֨שְׂרָאֵ֔ל שֵׁ֖בֶט נַחֲלָת֑וֹ...וְכׇל־מַרְעִיתָ֖ם נָפֽוֹצָה

לֹא־כְאֵ֜לֶּה חֵ֣לֶק יַעֲקֹ֗ב כִּֽי־יוֹצֵ֤ר הַכֹּל֙ ה֔וּא וְיִ֨שְׂרָאֵ֔ל שֵׁ֖בֶט נַחֲלָת֑וֹ יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ, אִסְפִּ֥י מֵאֶ֖רֶץ כִּנְעָתֵ֑ךְ (ישבתי) [יֹשֶׁ֖בֶת] בַּמָּצֽוֹר׃. חכִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה הִנְנִ֥י קוֹלֵ֛עַ אֶת־יוֹשְׁבֵ֥י הָאָ֖רֶץ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֑את וַהֲצֵרֹ֥תִי לָהֶ֖ם לְמַ֥עַן יִמְצָֽאוּ׃ א֥וֹי לִי֙ עַל־שִׁבְרִ֔י נַחְלָ֖ה מַכָּתִ֑י וַאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי אַ֛ךְ זֶ֥ה חֳלִ֖י וְאֶשָּׂאֶֽנּוּ׃ אׇהֳלִ֣י שֻׁדָּ֔ד וְכׇל־מֵיתָרַ֖י נִתָּ֑קוּ בָּנַ֤י יְצָאֻ֙נִי֙ וְאֵינָ֔ם אֵין־נֹטֶ֥ה עוֹד֙ אׇהֳלִ֔י וּמֵקִ֖ים יְרִיעוֹתָֽי׃כִּ֤י נִבְעֲרוּ֙ הָרֹעִ֔ים וְאֶת־יְהֹוָ֖ה לֹ֣א דָרָ֑שׁוּ עַל־כֵּן֙ לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ וְכׇל־מַרְעִיתָ֖ם נָפֽוֹצָה׃ {פ}(שם,ט"ו-כ"א)
מלבי"ם - כי נבערו הרועים ולא דרשו את ה', וזה הסבה שלא השכילו את מעשיהם לשמור האהל והצאן וע"כ מרעיתם נפוצה, (ויען דמה אותם לצאן ורועים תפס לשון אהל שנופל על אהל רועי):
רדק- לא השכילו. לא הצליחו כמו ויהי דוד בכל דרכיו משכיל והדומין לו ויהויכין וצדקיהו בעבור שלא דרשו את ה' כמו יאשיהו על כן לא הצליחו במלכות כמו שהצליח הוא כמו שכתוב עליהם ועל מרעיתם נפוצה הצאן שהיו רועים והם ישראל נפוצו בגלות: