(הערך הועתק מהויקיפדיה העברית בטרם מחיקה מאסיבית של תוכנו 21 באוגוסט 2009)
מקור:הויקיפדיה
ישיבת ההסדר עכו המכונה גם ישיבת רוח צפונית היא ישיבת הסדר בעכו שהוקמה בשנת ה'תשס"ב כשלוחה של ישיבת מעלות. הישיבה היום מתפקדת כישיבה עצמאית ומשתייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. הישיבה מונה כיום כ 150 תלמידים.
הישיבה הוקמה על ידי הרב יוסי שטרן, המשמש בה כראש ישיבה מאז היווסדה. בין מקימי הישיבה היו גם הרבנים דוד הלל וינר ושרון אהרנרייך.
הגישה התורנית המקובלת בישיבה מכונה 'תורת ארץ ישראל', מושג המוזכר בכתבי הרב קוק, לפי פרשנותו של הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת מעלות. הגישה הזאת מכונה גם "איחוד הלכה ואגדה", לימוד החושף את העקרונות והיסודות המהותים של התורה, שלאורם נלמדים פרטי ההלכות ומשמעותם.
הישיבה הינה בעלת אוריינטציה קהילתית. תלמידי הישיבה מעורבים בעשייה קהילתית התנדבותית ובחיזוק הזהות היהודית והציונית של עכו, באופן ממלכתי, ציבורי וסבלני.
היסטוריה[]
בשנות השמונים ושנות התשעים|התשעים של המאה העשרים נטשו תושבים יהודים רבים את העיר עכו. שכונת וולפסון הנמצאת במרכז העיר נותרה כמעט ללא תושבים יהודים.
הקמת הישיבה[]
המבנה המרכזי צילם:יעקב
בית הכנסת לצעירים הנמצא במרכז השכונה עמד בפני סגירה. רב העיר עכו, הרב יוסף ישר פנה לרבנים בארץ על מנת לפתוח במקום ישיבת הסדר. בשנת ה'תשס"ב הקים הרב יוסי שטרן את הישיבה והוא משמש בה מאז כראש הישיבה. הישיבה נתמכה בשנתה הראשונה על ידי ישיבת מעלות. הישיבה גדלה בקצב מהיר וצירפה לשורותיה רבנים מכל קצווי ישיבות הציונות הדתית: הרב נועם ורשנר מישיבת ירוחם, הרב דוד הלל וינר מישיבת מעלות, הרב יהודה דהן מישיבת קרני שומרון, הרב מיכאל אדרעי מישיבת הר עציון והרב אלי אלטשולר רב היישוב מצפה נטופה מישיבת אור עציון.
מעורבות בחיי העיר[]
בחורי הישיבה בפעילות בעיר צילם:Atbannett
במהלך מלחמת לבנון השנייה נשארו תלמידי הישיבה ללמוד בעכו תוך שהם מסייעים לפיקוד העורף בחלוקת מזון ועידוד רוח התושבים. רובם הגדול של תלמידי הישיבה באים ממרכז הארץ ומאזור ירושלים. חלק מבוגרי הישיבה נשאר לגור בעכו וסביב הישיבה מתפתחת קהילה צעירה ואידאליסטית.
תלמידי הישיבה שותפים בתחומי עשייה מגוונים בקרב הקהילה בעכו, ובהם:
- בחינוך: פעילות שנתית בבתי הספר בעכו, אימוץ בית ביה"ס המקיף אמי"ת על-שם קנדי, העברת שעורי ערב ופעילות עם נוער.
- ברווחה: התנדבות במועדוניות לילדים במצוקה, חונכויות אישיות, פעילות שבועית עם ילדים מוגבלים (בשיתוף המועדון הימי בעכו), מתן עזרה בשיעורי בית לילדים מתקשים. התנדבות בארגון חסד המחלק מזון למשפחות נזקקות. אימוץ ניצולי שואה ותמיכה בילדים שהוריהם נפגעו במלחמת לבנון השנייה.
- תרבות: הישיבה מפיקה אירועים עירוניים בעלי אופי של אחדות וקרוב לבבות סביב חגי ישראל, כגון תפילות בימים הנוראים וחלוקת משלוח מנות בכל רחבי העיר למשפחות רווחה.
כמו כן, מתנדבים בחורי הישיבה במשמר האזרחי והישיבה, בזכות כח האדם הקרבי הזמין, משמשת גם ככיתת הכוננות של העיר עכו.
תקריות ואירועים[]
הישיבה הוקמה בשכונת וולפסון, במטרה מוצהרת לעצור את עזיבת היהודים את השכונה ולשנות את המאזן הדמוגרפי.[1]
הישיבה מצהירה[2] על אי רצונה ליצור פרובוקציה:
|
למרות החיים הצפופים בתוך אוכלוסייה ערבית, הישיבה דוגלת בשמירה קפדנית על הסדר הציבורי. דרכינו הלאומית ברורה וחדה, ויחד עם זאת הישיבה נזהרת בכבודם של הערבים הגרים בעכו. אין לישיבה עסק ולא פרובוקציה בקרב האוכלוסייה הערבית. בדרך המלך נלך, לא ניטה ימין ושמאל. יעודה של הישיבה בהיבט העירוני הוא שותפות עם יהודי העיר בגורלה וזהותה של העיר לאורך ימים ושנים. | 
|
למרות זאת, אירעו מספר תקריות וחיכוכים בין אנשי הישיבה לתושבים הערבים בשכונה:
- בשמחת תורה בשנת תשס"ז (2006) חלה תיגרה בין התושבים הערבים בשכונה לבין תלמידי הישיבה, במהלך ההקפות המסורתיות. בתיגרה נפצעו שני תלמידים באורח קל, ובעקבותיה נורו יריות באוויר. [3]
- ביום הכיפורים ה'תשס"ט התפרעו ערבים ויהודים בעכו, שברו חלונות של חנויות ומכוניות ברחבי העיר ושרפו בתים בעכו העתיקה[4]. הדבר עורר מהומות במשך שבוע, וב-26 באוקטובר 2008 הוצת משרד הישיבה[5]. שלושה ערבים ישראלים תושבי עכו הורשעו בגין המעשה בבית המשפט המחוזי בחיפה ב-11 במאי 2009 ונדונו לעונשי מאסר בפועל[6].
מוסדות הישיבה[]
מדרשת הגליל המערבי: בשנת ה'תשס"ו הקימה הישיבה את מדרשת הגליל המערבי, לזכרו של בוגר הישיבה סגן עמיחי מרחביה, שנפל בקרב בבינת ג'ביל במלחמת לבנון השנייה. המדרשה עוסקת בהעברת תכנים וערכים במורשת היהודית והציונית בקרב בתי ספר יסודיים, תיכונים וקבוצות מאורגנות. הפעילות מתבצעת באופן חווייתי סביב סיורים מודרכים בעכו ובמסלולים בגליל המערבי.
ניתן ללמוד בישיבה לימודי הוראה לתואר ראשון בחינוך, בשיתוף עם מכללת שאנן.
תוכניות פיתוח[]
קריית הקבע העתידית
הישיבה נמצאת כיום (2009) בתנופת בניה של קריית הקבע של הישיבה, הכוללת בית מדרש, מבני ציבור ופנימייה. בניית הקרייה אמורה להסתיים בקיץ ה'תש"ע (2010).
הישיבה מתכננת לפתוח שלוחה לתלמידים בוגרי תיכונים בעכו וסביבותיה. אופן הלימוד בשלוחה יותאם לצרכיהם הלימודיים של בוגרי המקיפים.