ישיבת קדומים

ישיבת קדומים, במקור "ישיבת אלון מורה" החלה לפעול בישוב קדומים עם הקמתו. תחילה בבית הכנסת המקומי, משם עברה למבנים ארעיים (היום ישיבת בני חיל ובשנת ... הגיע למבנה הקבע בגבעת רש"י. כיום כוללת הישיבה את "משכן בנימין" - כולל של מבוגרים הפועל בשעות הבוקר ואת "שכונת בני הישיבה", בה כחמש-עשרה מבנה קבע למורי הישיבה ולאברכיה וכן עוד כעשרה מבנים זמניים.

הישיבה פועלת ברוח העקרונות של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בראש הישיבה הרב יצחק בן שחר. לידה פועלים המוסדות התורניים הבאים:....

תולדות הישיבה[]

Mercaz 5 — השלט שהוצב ליד המבנים הראשונים של הישיבה

איך_הוקמה_ישיבת_קדומים.wmv — איך הוקמה ישיבת קדומים.wmv

(מפי אברהם שבות מראשוני קדומים)

בשנת 1977 הוקמה קדומים על-ידי כעשר משפחות שהגיעו מתחנת הרכבת מסעודיה (סבסטיה) למחנה הצבאי בקדום. לאחר ההקמה, המלווים אשר הגיעו עם המשפחות שבו לביתם. עם המתיישבים הראשונים נשארה כיתת בחורי ישיבה, כ - 40 בחורים, מישיבת שבי חברון. הם נשארו לשתי מטרות: אחת , כדי הישמע קול לימוד תורה ביישוב החדש מהיום הראשון להקמתו ושנית, ולהיות בסיס לישיבה שתקום ביישוב. היוזם ורבה הראשון של הישיבה היה הרב יוסי אנטמן (ראו הסרטון לעיל) - בפועל הוא היה הר"ם של "שיעור א'"

לאחר כחודש התחלפו בחורי הישיבה והגיע כיתה מהישיבה הגבוהה בשעלבים. בהדרגה התאספה קבוצה קטנה של בחורים שבאו לגור ביישוב. בשלב זה הגיע הרב רכל לכהן כראש ישיבה.

המבנה הראשון בו השתכנה הישיבה, עליו הצביע הרב יוסי הראה (היום הספריה של היישוב) נבנה כבית כנסת בשנה השניה של היישוב על ידי חברים תומכים מהעמקים מקיבוץ עין חרוד מושבי התענכים (רם און). לוחות הביטון המרכיבים את המבנה נתרמו על ידי איטונג מפרדס חנה.

המבנים הראשונים[]

היום ישיבת בני חיל

תמונות מישיבת קדומים[]

עקרונות הישיבה[]

מתוך פרוספקט ל"שמיניסטים"

בניית שכונת בני הישיבה[]

שכונת_בני_הישיבה_גבעת_רשי_קדומים.wmv — שכונת בני הישיבה גבעת רשי קדומים.wmv

שכונת בני הישיבה בקדומים נבנתה בגבעת רש"י בעזרת "הרבה שלוחים למקום", כלשונו של מנהלה, בינהם משרד השיכון וראש מועצת קדומים, דניאלה וייס.

מהויקיפדיה העברית[]

ישיבת קדומים (בשמה הרשמי: ישיבת אלון מורה) היא ישיבה גבוהה הממוקמת בהתנחלות קדומים.

היסטוריה - הישיבה הוקמה בחנוכה ה'תשל"ו (1976) בעלייה של גרעין "אלון מורה" לסבסטיה, על ידי תלמידי הרב צבי יהודה קוק. לאחר מכן, כאשר קיבל גרעין "אלון מורה" אישור לעלות לקרקע באיזור מחנה קדום, הצטרפה הישיבה לעלייה. ראש הישיבה הראשון היה הרב נחום רכל, ולצידו כיהן הרב יוסי אנטמן כר"מ. בסוף שנת ה'תשל"ח (1978) החל הרב יצחק בן שחר לשמש כראש הישיבה, עד היום, ואליו הצטרפו בהמשך רבנים נוספים מבוגרי ישיבת מרכז הרב. לאחר משכנה הראשון הישיבה עברה למבנים משלה במעלה הישוב, ובאלול תשנ"ו (1995) עברה הישיבה לשכונת גבעת רש"י בקדומים, שם הוקמה שכונה סביב הישיבה.

נכון ל-2012 מונה הישיבה כ-60 תלמידים, רובם אברכים. תלמידי הישיבה באים מישיבות תיכוניות וישיבות קטנות-לאומיות וכן מישיבות גבוהות. הישיבה היא ישיבה גבוהה, ורוב התלמידים משרתים בצה"ל, בעיקר דרך מסלול "הסדר מרכז". בישיבה פועלים גם כולל דיינות, כולל בוקר לאנשי הישוב "משכן בנימין" על שם הרב בנימין הרלינג, מכון "עז לישראל" לתורה ומדינה ומכון "משפט ערוך" להוצאת כתביו של הרב זלמן נחמיה גולדברג.

הישיבה נאמנה למשנתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. מלבד לימוד גמרא והלכה, עוסקים בישיבה גם בלימוד תנ"ך ומתמקדים בעבודת המידות והתפילה.

עם תלמידי הישיבה במשך השנים נמנו הרב דוד דודקביץ, הרב יהושע שפירא, הרב מרדכי גנירם, הרב ישראל אריאל (ליבוביץ') ואהוביה טבנקין.

רבנים מלמדים בישיבה בעבר ובהווה -

הרב יצחק בן שחר - ראש הישיבה
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום רכל
הרב יוסי אנטמן
הרב יאיר הס
הרב ישראל בן שחר
הרב יוסף יוסיפון
הרב בנימין הרלינג הי"ד

כתבים בהוצאת הישיבה

חזון קדומים, שיעוריו של הרב זלמן נחמיה גולדברג על מסכתות כתובות וקידושין, וסוכמו על ידי הרב ישראל בן שחר^[1], תשס"א.
משפט ערוך, ספר המביא את פסיקת ההלכה ושיטות האחרונים על שולחן ערוך חושן משפט ע"פ שיעוריו של הרב זלמן נחמיה גולדברג. עד כה (ה'תשס"ט) יצאו לאור ארבעה כרכים. יו"ל על ידי מכון משפט ערוך שעל יד ישיבת קדומים בראשות הרב ישראל בן שחר וחבר תלמידי חכמים.
מנחת שי, שיעורים שניתנו בישיבת קדומים ע"י הרב שמואל אליעזר שטרן, תשנ"ט.

עריכה משנית

עריכת תקציר

תצוגה מקדימה הוספת מדיה

תמונה גלריה מצגת תמונות Slider וידאו

קטגוריות

קדומים חיי הדת קדומים מוסדות חינוך תבניות

קישורים חיצוניים

איך הוקמה ישיבת קדומים סרטון ביוטיוב על המבנים הראשונים של הישיבה.

↑ אחיו של ראש הישיבה הרב יצחק בן שחר

[1] אחיו של ראש הישיבה הרב יצחק בן שחר

[1]