ישיבת_שבי_חברון_-_הסרט_הרשמי

ישיבת שבי חברון - הסרט הרשמי

ישיבת שבי חברון - הצצה אל ישיבת שבי חברון השוכנת בבית רומנו בלב השכונה היהודית של חברון העתיקה

מבנה הישיבה על רקע העיר חברון - המקור:אתר בית רומנו

הרב בלכר במרכז מאתר הישיבה

האולם המרכזי של הישיבה - המקור:ויקיפדיה, צילם: בית השלום

בית רומנו - המקור:ויקישיתוף, צילם:Eman

ארון הקודש בבית המדרש - אתר הישיבה


ישיבת שבי חברון בלב העיר חברון, הוקמה בשנת תשמ"ב. כיום (2008) לומדים בה יותר מ-250 תלמידים ובתוכם כ-70 אברכים.

הרב משה בלייכר שליט"א שעמד בראשות הישיבה, הציב יעד חינוכי לאומי להקים דור של תלמידי חכמים, שיהיו ראויים להוות מנהיגות רוחנית קרובה וקשובה ללב העם, מתוך עומקה של הלכה ואמונה.

התפתחותה המהירה של הישיבה הצריכה את הרחבת משכן הישיבה שבבית רומנו העתיק , תהליך הנמצא בעיצומו. בית המדרש שופץ וחזיתו עוצבה בצורה המזכירה את מערת המכפלה.

מוסדות הישיבה כוללים: מכינה ישיבתית ביישוב תלם, מדרשה לבנות בקריית ארבע, תלמוד תורה לילדים בקריית ארבע, ישיבה קטנה במעלה חבר והוצאה לאור. ראש הישיבה הוא הרב חננאל אתרוג ונשיא הישיבה הוא ראש הישיבה לשעבר הרב משה בלייכר.

בוגרי הישיבה נוטלים חלק פעיל בגרעינים התורניים ובמסגרת "ראש יהודי". היא נחשבת לאחת הישיבות שמוציאות הכי הרבה קצינים לצה"ל.


תולדות המקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלט על בית שנבנה מחוץ לשכונה - ויקישיתוף

ההתיישבות היהודית בחברון עברה מקומות אחדים: בימי הביניים הייתה באזור מערת המכפלה. בתקופה העות'מאנית עברו ל"חצר היהודית", היום "שכונת אברהם אבינו". במאה ה-19 החלו לצאת מהתחום המצומם בו גרו היהודים, אחד הבתים המרשימים שנבנה מחוץ לשכונה היהודית היה בית רומנו. בית רומנו נבנה נבנה ונחך בשנת תרל"ו (1975) ע"י הגביר אברהם רומנו, יהודי עשיר מטורקיה. כך הסתבר מכתובת שנמצאה בעת השיפוצים שנעשו לאחרונה.

לאחר פטירתו של אברהם רומנו המבנה עבר לחזרת הרב פראנרו (החרי"ף) שהקים במקום ישיבה. אחריו כיהן כרב העיר הרב חיים חזקיהו מדיני, מחבר האנציקלופדיה התלמודית "שדה חמד". הוא הקים בה ישיבה מיוחדת במינה ששימרה את צעירי הקהילה להיות נאמנים לתורת ישראל ולמצוותיה.

מאוחר יותר נקנה בית רומנו ע"י האדמו"ר רבי שלום בער מלובביץ', ושכנה בו ישיבת "תורת אמת", הישיבה הראשונה והחשובה של חב"ד בארץ ישראל.

השלטונות הטורקים החרימו את הבניין, הבריטיים הסבו אותו לתחנת משטרה. מחאות אדמו"רי חב"ד והתערבות הרב קוק לא עזרו והמבנה לא הוחזר לידי היהודים. את המבנה פונו נפגעי טבח תרפ"ט, עד לפינויים לירושלים.

חידוש הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בראש חודש תמ"ם הוכרז רישמית על הכרזת ישיבה בשם "מתנחלי-חברון", לימים תהיה ישיבת שבי שומרון. שנת תשמ"א, בעקבות דקירתו של דוד קפולסקי בסמוך לבית רומנו, פונה בית הספר הערבי ששכן במבנה ושנה לאחר מכן הוקמה בו הישיבה.

בראש חודש אלול תשמ"ב נכנס מניין תלמידים ראשון לקומת המסד של בית רומנו בראשות הר משה בלייכר, אשר פונה אז מעצמונה, מחבל ימית החרב בחצי האי סיני. מייסדי הישיבה הגדירו את חזונם כך:"מטרת הישיבה היא להצמיח מתוך האווירה המיוחדת של חברון תלמידי חכמים, גדולי תורה ואמונה, אשר עתידים להנהיג את העם מתוך העמקה בבעיות הדור והשעה".

הרב בלייכר פיתח קשרים ענפים עם הציבור בחברון וברחבי הארץ. הוא לקה בשבץ, פרש מעיסוקיו ועבר לירושלים. את מקומו ממלא תלמידו הרב חננאל אתרוג.

בית הרב שדי חמד[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרויקט ייחודי בו עוסק ת הישיבה בימים אלו (2009) הוא שחזור של בית הרב חזקיהו מדיני (השדי חמד), הנמצא בצמוד לישיבה. על פי התוכני ת ישוחזרו חדרי המגורים, חדרי הלימוד , הספרייה, והמקווה. עלות הפרויקט נאמדת ב-3 מיליון ש"ח, כל זאת על מנת לה חיות את מורש ת ה'שדי חמד' בחברון. הרב חז קיהו מדיני זצ"ל, המוכר בכ ינויו 'שדי חמד ', כיהן לפני כמעט 100 שנה, כרבה הראשי של חברון.

במהך השיפוצים בבניין נמצא המקווה הפרטי של שדי-חמד, אשר היום משמש כחדר פנימיה של תלמידי הישיבה.

שלוחה במעלה חבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לישיבה יש שלוחה היישוב "מעלה חבר", בדרום הר חברון . לאחר שנים רבות מאז שהוקמה הישיבה לצעירים ב"מעלה חבר", בה לומדים בחורים צעירים תורה לשמה, נחנך במעלה חבר בית המדרש החדש.

הוצאת ספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ליד הישיבה קיימת הוצאת הספרים "מעמק חברון" על שם הרב אלי ודינה הורביץ ז"ל הי"ד . באתר רשימה של עשרות ספרים וחוברות אשר יצאו לאור על ידה.

לחמניות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לוח מיוחד לחיילי צה"ל הוכן על ידי הישיבה והוא נקרא: "לחמניות".

אביחי אברהם באתר ערוץ שבע כתב: "לכו לחמו בלחמי"- לוח לימוד תורה יומי לחייל", או "לחמניות", בלשון תלמידי ישיבת "שבי חברון" שבעיר האבות, הוא ספרון כיס המופץ זו השנה השלישית על ידי הישיבה לאלפי חיילים ללא תשלום.

כתב ערוץ 7 אביחי אברהם מדווח כי מדובר בספרון ללימוד תורה לחיילים בגודל כיס החולצה. הספרון לדבריו נועד לאפשר לכל חייל להתעדכן ולעיין בשפה קלה לכל נפש, בנושאים כמו: אמונה, מוסר, פרשת שבוע, הלכות צבא שימושיות, עניני דיומא, וזמנים מיוחדים כחגים.

בספרון מערכת שאלות של חיילים ותשובות הניתנות בין היתר על ידי הרב שלמה אבינר, רב ישיבת עטרת כהנים והישוב בית אל. השאלות עוסקות בנושאים הנמצאים על סדר יומה של החברה הישראלית.

לדוגמא שואל חייל דתי: "בפלוגתי למעלה ממנין חיילים דתיים. בדרך כלל בהגיע זמן תפילה אני נמנע מלעבור באוהלים ולהוציא את החבר'ה לתפילה, אני חש נבוך ולא רואה את עצמי כמש"ק דת שלהם. האם מוטלת עלי חובה לארגן תפילה במנין?" משיב הרב אבינר: "בודאי מצוה גדולה לארגן מנין, כמו שמצוה גדולה להתפלל במנין. אבל אין לפעול בדרך של כפיה דתית גם כלפי דתיים. לכן טוב לעבור בעדינות מאוהל לאוהל ולהודיע בקול ערב שעתה תפילה, וכל אחד יעשה כענינו. "השומע ישמע והחדל יחדל", והדברים היוצאים מן הלב, נכנסים אל הלב".

"לכו לחמו בלחמי" מוקדש בין היתר לזכרם ולע"נ של חיילים ומפקדים מישיבת "שבי חברון" מהעיר חברון, וכן אלו שנפלו בקרבות בחברון כמו: אל"מ דרור וינברג הי"ד מפקד חטיבת חברון שנהרג בקרב עם מחבלים בחברון, כל חיילי צה"ל ומג"ב שנהרגו אף הם באותו קרב, אריה שמעון אברמסון הי"ד, לוחם הקומנדו הימי ותלמיד ישיבת "שבי חברון" שנפל בקרב בלבנון בתשנ"ז, וסמ"ר גדליהו הלל מליק הי"ד שנפל בקרב בג'נין בניסן תשס"ב.

את תמונת השער מעטר ציור מערת המכפלה פרי מכחולה של אפי אונגר הי"ד שנרצחה עם בעלה בפיגוע מחבלים.



חברון מאז ולתמיד[עריכת קוד מקור]

ההתחלה פרשת חיי שרה מערת המכפלה חברון החפירות הארכאולוגיות בתל חברון תולדות היישוב היהודי בחברון אלוני ממרא אשל אברהם
היישוב היהודי - היום חידוש היישוב היהודי בחברון קרית ארבע בית הדסה אדמות ישי בית הכנסת על שם אברהם אבינו צוואת נרצחי חברון - אלקים העצני יחס הממשל ליישוב היהודי
חינוך תורני ישיבת שבי חברון ישיבת ניר קרית ארבע בית המדרש נתיבות דרור ישיבה לצעירים מעלה חבר מדרשת שירת חברון תלמוד תורה "קנין תורה" מוזיאון הישוב היהודי בחברון
קברי צדיקים קברי ישי ורות קבר אבנר בן נר קבר עתניאל בן קנז בית הקברות העתיק של חברון רבי חיים חזקיה מדיני בעל שדה חמד
רבני חברון: בעבר: הרב מלכיאל אשכנזי הרב שלמה עדני החיד"א הרבנים לבית משפחת בג'איו הרב אליהו מני רבי חיים חזקיהו מדיני הרב יהודה ביבאס
בהווה: הרב דב ליאור הרב משה לוינגר הרב אליעזר ולדמן הרב משה בלייכר הרב שלמה רענן הי"ד פרופ' בן-ציון טבגר
מאחזים בית השלום בית הכנסת חזון דוד מצפה שלהבת בית שפירא חוות פדרמן מאחז הגיבורים
שלושת המקומות המקודשים בארץ ישראל

מפת חברון[עריכת קוד מקור]

מפת חברון

אתר היישוב היהודי בחברון - כולל מידע מלא על חברון העברית

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.