Family Wiki
Advertisement

(הערך נכתב במקורו עבור הויקיפדיה העברית)

כוורת דבורים , המקובלת היום בדבוראות, היא תיבה מעץ שבתוכה מגדל הדבוראי משפחת דבורים. הדבורים מצויות בכוורת על מסגרות של חלות, אשר בסיסם הוא תבנית שעוונית, שבה הוטבע בסיסי התאים. הדבורים בונים על הבסיס את התא. כאשר התא ייבנה על ידי הפועלות מדונג שהופרש מגופן הוא יכלול ביציות, אבקת פרחים, צוף או דבש. הדבש נאגר בתאים מיוחדים כך שבתהליך רדיית דבש ניתן להוציא מהתאים את הדבש ולשמור על החלות הבנויות לשימוש חוזר.

ההשקעה בכוורות היא הוצאה כספית גדולה שבה נושא מגדל הדבורים.

כוורת דבורים צילם:Pokrajac

שלבים בהתפתחות[]

לפי מבנה הכוורת ניתן להבחין בשלבי ההתפחות של גידול הדבורים. בטבע השתכנו הדבורים בגזעי עצים, מתחת לגגות בתים ובכל מקום בו יימצאו מחסה מאיתני הטבע ומבעלי חיים החומדים את דבשם. באביב, לאחר הפריחה ג של מניבי צוף, חל ריבוי טבעי מוגבר בכוורת, נבנים "מלכונים" - תאים לגידול מלכות. וכאשר "מלכה" צעירה יוצאת לאויר העולם היא סוחפת עימה חלק מהדבורים וקבוצת הדבורים - המכונה "נחיל - דבורים" - יוצאת במאורגן אל מחוץ לכוורת לחפש אתר להתנחלות החדשה. בשלב ראשון, הנחיל נאחז בענף עץ איתן ונראה למתבונן מהצד כאשכול. הקבוצה שולחת דבורים המחפשות באזור מקום בו יוכלו למצוא מקלט. דבוראי חרוץ, אם יגלה אשכולות כאלה, יקריב תיבת כוורת מתחת לענף, יפתח את המכסה, יניע המכה אחת את הענף ואשכול הדבורים ילכד בכוורת. ואז, הכוורת תאטם לזמן קצר, היא תועבר לאזור המכוורת ואז ניתן לפתוח את הפתח והמשפחה תסתגל למקום החדש. אחרת, הנחיל יוצא לטבע ואינו יכול לשמש את מגדלי הדבורים. אלו מקיימים מעקב אחרי הקמת המלכונות בכוורת ומנסים למנוע יציאת נחילים.

מבנה הכוורת[]

הכוורת המודרנית היא מרובעת ובנויה מעץ. בדרך כלל, הדבוראי מקבל את מבני הכוורות בצורת פלטות מוכנות מעץ ומרכיב אותן בעצמו. הקומה הבסיסית כוללת רצפה. בקומות מעליה די בארבע קירות, אשר מתחרים ומונחים מעל הקומה הבסיסית. . הקומה העליונה נבדלת מקודמותיה שעליה מתיישב מכסה ועליו פח להגנה מגשם. על הגג נוהגים לשים עצם כבד על מנת למנוע את העפת הגג ברוחות. ליד הבסיס נוהגים להציב מנחת אשר יקל על הדברים לנחות בשובן עם מטען אבקת פרחים וצוף. כנו כן, הוא משמש לבקרה מפני כניסת חרקים לא רצויים.

בניית החלה[]

החלה כפי שנבנת על ידי הדבורים באופן טבעי אינה נוחה לשימושו של האדם. ראשית, היא אינה עומדת יציבה בכוורת המודרנית. שנית, קשה להפיק ממנה דבש ולהחזיר אותה לשימוש חוזר שכן היא לא יכולה להכנס לתבנית המוכנה במכשיר הרדיה. מקובל לרכוש מסגרות, הכוללות פסי מתכת לאורכם. עליהם מדביקים שעוונית, הבנויה מבסיסי משושים. את מסגרת החלה עם תבנית השעוונית מכניסית לכוורת. על הבסיס התאים שיוצקו בשעוונית הדבורים יבנו את התאים בעזרת הדונג שיפרישו מגופן.

מ"חלה" טבעית למסגרת מלאכותית[]

השעוונית[]

שעוונית, הבנויה מבסיסי משושים, מיוצרת מלאכותית על ידי "תבנית" מחומרים מלאכותיים

טיפוסי הכוורות מן העבר[]

הארכאולוג איתמר טקסל פירסם באתר רשות העתיקות עדויות קיראמית לגידול דבורים בארץ-ישראל בתקופות: הממלוכית והעות'מאנית.

הוא מצא כי היה שימוש לשלושה טיפוסים עיקריים של כוורות דבורים :

  1. גלילים עשויים מתערובת של טין וחומרים אורגנים.
  2. קנקני חרס בשימוש משני, שבסיסם נוקב/נשבר ולעיתים הוסר גם צווארם על מנת לאפשר פתח כניסה לדבורים.
  3. כלי חרס שיוצרו במיוחד על מנת לשמש ככוורות. צורתם הנפוצה ביותר היא כשל קונוס או גליל קמור שלו שני פתחים – האחד צר והשני רחב.

ידוע על ארבעה אתרים בהם נתגלו בחפירות כלים מטיפוס השלישי. ובכל המקרים היו הכלים בשימוש משני בבתי קברות מוסלמיים:

  1. תל מבורך. כלי ששימש לקבורת תינוק ותוארך לתקופה העות'מאנית המאוחרת.
  2. אזור. כלי ששימש אולי לכיסוי קבר ותוארך לתקופה העות'מאנית המאוחרת.
  3. חורבת זכרין. שני כלים ששימשו לקבורת תינוקות ותוארכו לתקופה העות'מאנית המאוחרת.
  4. כפר ענא. שבעה כלים ששימשו לכיסוי קברי מבוגרים ותוארכו לתקופה הממלוכית


ראו גם[]

קישורים חיצוניים[]

כוורות


  • [1] אתר מועצת הדבש - מידע רב אודות דבש ודבורים.
  • [2] משק הדבורים "סימון" - מידע על דבורים ופועלן.
  • [3] מידע אודות דבורת הדבש.
  • [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/294181.html "מדע" - עיתון מדעי לכל - כך החלה הכורנות המודרנית בארץ


[[

Advertisement