Family Wiki
Advertisement

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

Quadri-Moretti, Piazza San Marco (1831), 01.jpg

הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לקרוא את המאמר במלואו

ציור של כיכר סן מרקו מ-1730

הכיכר הגדולה: מבט ממגדל הפעמונים. הרחבה ערוכה לקראת הופעה.

היונים בככר - האטרקציה לתיירים - עם צלצול הפעמונים, בבת אחת כולן פורחות למרומים

כיכר סן מרקו (Piazza San Marco) היא כיכר ציבורית בוונציה, איטליה. כיכר זו היא הכיכר הציבורית היחידה בעיר, בעוד ששאר הרחבות הציבוריות בה מוגדרות בתור קמפו[1]. כיכר נוספת בכניסה לעיר, כיכר רומא, מהווה טרמינל לתחבורה היבשתית המגיעה לעיר ולא "כיכר" ציבורית (Piazza) במובן המקובל. כיכר סן מרקו והכיכר הקטנה סן מרקו, ביחד, מהוות את הלב של חיי העיר. בה מתקיימים האירועים הציבוריים האזרחיים, הדתיים והבידוריים של העיר. הכיכר היא אתר מועדף על התיירים המגיעים לעיר. רבים מהם אוהבים להצטלם עם היונים הרבות הנמצאות בכיכר - יכול להיות שחוויה זו כבר אינה אפשרית: עירית ונציה החליטה כי היונים פוגעים באיכות האבנים ומונעת מהם "להתיישב" בכיכר. .

נפוליאון כינה אותה: "חדר האורחים היפה ביותר באירופה".

כיכר סן מרקו[]

מגדל השעונים: מבט ממגדל הפעמונים. בקומת הקרקע של המגדל הכניסה לרחוב המגיע לגשר ריאלטו. על הגג שני ה"מורי" ערוכים להכות בפעמון לציון השעה

ראשיתה של הכיכר במאה ה-11. היכן שהיום מושבי בית הקפה, בצידי הכיכר, עברה תעלת מים. התעלה מולאה וכך נוצר השטח הרצוף שנדרש לכיכר. אפשר להבחין בכיכר בפסים גאומטריים של אבנים הבולטות בצבע השונה משאר אבני הכיכר. הן משרות מראה של עומק ופרספקטיבה. במקורן, הן נועדו לסמן את מקום העמידה של עגלות הרוכלים שבאו לכיכר.

הכיכר, הכוללת את החלק הגדול, הצפוני, קרויה כיכר סן מרקו ואילו החלק הקטן, הפונה לים, מכונה הכיכר הקטנה סן מרקו (Piazzetto San Marco). בצד הצפוני מזרחי של הכיכר יש כיכר נוספת קטנה והיא הכיכר הקטנה של האריות (Piazzetta dei Leoni) על שם פסלי האריות המוצבים בה. במכלול כיכר סן מרקו אפשר להוסיף גם את גשר האנחות (Il Ponte del Sospire), מצידו השני של ארמון הדוג'ה. הגשר המקורה שימש מעבר מארמון הדוג'ה לארמון אחר מעבר לתעלה. בעבר הרשו לאסירים לעלות מהכלא אל הגשר על מנת לנשום אוויר צח, ומכאן שמו.

הככר הקטנה של האריות

המרכיב הבולט בכיכר סן מרקו הוא הכנסייה המפורסמת בזיליקת סן מרקו בצידה המזרחי של הככר. בצידה הצפוני של הכיכר ניצב מגדל השעונים (Torre dell'Orologio) [2], אשר בחזיתו שעון הפועל ברציפות מאז 1499. על גגו בנויים שני פסלי נחושת של ה"מורים" (אפריקאים, שהיו מובאים לוונציה בתור שבויים). בידיהם, שנוצקו מנחושת, היו מכים בפעמון המצוי שם בכל שעה. מתחתיו יש שער הקרוי (Mercerie) המוביל לרחובות העיר, בצידיו חנויות ובסופו הוא מגיע לגשר ריאלטו. מול הכנסייה מצוי מגדל הפעמונים הקמפנילה של סן מרקו.

ברחבה המרכזית של הכיכר שלושה מבנים עיקריים המכונים פרוקורטיה: בדרום, לצד הים, הפרוקורטיה החדשה (Procuratie Nuove). מולה ניצבת הפרוקורטיה הישנה (Procuratie Vecchie). הקומות התחתונות נבנו בסוף המאה ה-16 על ידי ויצ'נסו סכמוצ'י (Vincenzo Scamozzi) ובנייתם הושלמה בשנת 1640 על ידי בלדסארה לונגנה (Baldassarre Longhena). בתקופת הרפובליקה של ונציה שכן בארמונות מושב תשעת המשפטנים, שהיו הפקידים הבכירים של העיר ומכאן שמות הארמונות. אחרי נפילת הרפובליקה עברו הפקידים הגבוהים לארמון המלכותי של נפוליאון (Palazzo Reale da Napoleone). היום שוכנים בחלק מהארמונות: מוזיאון קורר (museo Correr) והמוזיאון הארכאולוגי (museo Archeologico). הכניסה לשני המוזיאונים היא מהארמון "אגף נפוליאוניקה" (nell'Ala Napoleonica) בחזית הכיכר. אתר נוסף בכיכר סן-מרקו הוא הספריה הלאומית Biblioteca nazionale Marciana

בקומות התחתונות של ה"פרוקורטיה" מצוייות חנויות היוקרה של ונציה: חנויות ליהלומים ולתכשיטים, לחפצי אומנות, ולמוצרים המיוחדים של ונציה, בהם חפצי זכוכית מורנו. כמו כן, מצויים בשתי הקומות הראשונות של הארמונות בתי קפה שנוסדו במאה ה-18: קפה פלוריאן שנוסד ב1720 בו התארחו משוררים וסופרים מפורסמים כמו ג'ורג' ביירון, אונורה דה באלזאק והנרי ג'יימס, קפה לאבנה שנוסד בשנת 1750, קפה גראן שנוסד בשנת 1860 וקפה קואדרי (Quadri) בו החיילים האוסטריים לגמו לראשונה את הקפה הטורקי במחצית הראשונה של המאה ה-19. התזמורות של בתי הקפה נוהגות לנגן בפני ציבור התיירים בכיכר בשעות היום והערב.

בכיכר מתקיימים האירועים הציבוריים החשובים של העיר, בדרך כלל בסופי השבוע, וכן נערך בכיכר טקס פתיחת פסטיבל המסכות השנתי.

בלילה של 9 מאי 1997 הוצג בכיכר אירוע מרשים המתאר את ימי הזוהר של רפובליקת סרניסימה של ונציה(I Serenissimi).

שרידים עתיקים בכיכר סן מרקו[]

רבי החובלים אשר הביאו את מסעי הצלב למזרח התיכון, בעיקר לארץ ישראל ולקוסטניפוליס, הצטווו להביא בדרכם חזרה "ביזה" וכך מצויים בכיכר סן מרקו הפרטים הבאים:

היונים בכיכר[]

צולם 2002

היום נאסר על מכירת מזון - בעיקר גרגרי חיטה. תירס ובוטנים - להאכלת יונים. אך נשאר רק הנוהג שהיה קיים ואולי גם מעט יונים.

במקום יונים ניתן היום לצפות בשחפים.

היונים נחשבות בוונציה לכמעט "קדושות", מכל מקום מכובדות. הן אינן מוצעות כמאכל במסעדות. היונים "מרשות" לעצמם ליטול פרורים משולחנות במסעדות, לעיתיפ הן נמלטות מבלי שתשים לב. בשנות ה-60 הייתה חברת ביטוח שדאגה לפזר מזון ליונים בתור פעולה פירסומית.

מקורו של המנהג הוא בהזנקת היונים מהגלריה של הבזיליקה ב"Domenica delle Palme" עפ פיסות נייר קשורות לרגליהם. חלק מהן היו למעדן בסעודת Pasqua del Doge. אבל השאר זכו להגנת San Marco - הקדוש של וונציה. אלו נמלטו לגג של הבזיליקה והתרבו בצורה שגרמה דאגה, עד שהוחלט להפסיק את הזנת המלאכותית.

המקור

מצלמה בכיכר סן-מרקו - עדיין רואים יונים צפות

הכיכר הקטנה כיכר סן מרקו[]

הכיכר הקטנה: מבט ממגדל הפעמונים, הסמנים על הקרקע - בעבר - דוכני הרוכלים

כאמור, הכיכר הציבורית הפונה לכיוון הים קרויה הכיכר הקטנה סן מרקו (Piazzetto San Marco). במזרח הכיכר ארמון הדוג'ה (1442), הפתוח לקהל והכולל אוסף תמונות יקר ערך. מולו מבנה הספרייה (La Librerie Sansoviniana). בקומת הקרקע, כמו בשאר הכיכר, חנויות יוקרה למכירת מוצרי אומנות ונציאנית.

"המים הגבוהים"[]

עשרות פעמים בשנה, הכיכר מוצפת מים, לשלוש שעות בממוצע. התופעה מכונה ה"מים גבוהים" או אקווה אלטה (acqua alta). ההצפה נגרמת על ידי צרוף מקרים: גלים גבוהים, לחץ ברומטרי נמוך ומשב רוחות עז מכיוון הים האדריאטי, השוכן בדרום העיר. במקרים אלה מניחים מעברים מיוחדים להולכי רגל, הבנויים על עמודי עץ, הכניסה לבזיליקת סן מרקו אינה מורשית ותנועת הסירות בתעלה הגדולה נפסקת. הממשל שוקל להפעיל שיטות נוספות על מנת להקל על התנועה של הולכי הרגל בעת תופעת המים הגבוהים. בתחילת 2007 הותקנו בשלושה מקומות בכיכר משטחים רחבים ויציבים יותר, מאשר מעברי העץ הקיימים.

ככר סן מרקו במפה משנת 1500[]

תרשים כיכר סן מרקו
תרשים כיכר סן מרקו

הזז את הסרגל עם העכבר ותוכל לצפות במפה במלואו

ראו גם[]

קישורים חיצוניים[]

הערות שוליים[]

  1. בוונציה הכיכרות מכונות קמפו, חוץ מכיכר סן מרקו. הידועים שבהם: ,,Campo San Polo , Campo San Stefano, Campo SanCampo Tomà e Campo Santa Margherita
  2. אפשר לבקר במגדל השעונים, יש להזמין כרטיסים מראש אתר הזמנת הכרטיסים
Advertisement