כנס ארץ-ירקון ב-"מלחמה הגדולה" היא מלחמת העולם הראשונה יתקיים בימים 21-22 באוקטובר 2014 בפתח תקווה ביוזמת העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל ובשיתוף וסיוע עיריית פתח-תקווה.

הכנס השנתי השנה יתקיים בפתח-תקווה "ארץ הירקון", ויעסוק בקרבות בדרום השרון, ובציון 100 שנה לפרוץ המלחמה באירופה.

חיילים הודים מתרחצים בירקון בימי מלחמת העולם הראשונה מוזיאון המלחמה הבריטי

נושאי הכנס[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. מהלכים צבאיים בדרום השרון ודרום-מערב השומרון לפני פתיחת 'מערכת מגידו'
  2. היבטים לוגיסטיים, רפואיים ותחבורתיים במערכה
  3. 100 שנה לפרוץ המלחמה בהיבטים גלובליים, אזוריים ואחרים
  4. המושבה פתח-תקווה במלחמה
  5. היבטים תרבותיים של המלחמה בקרב היישוב היהודי

סוגיות מוצעות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדום - מעצמות המרכז.
צהוב - מדינות נייטרליות
ירוק - מדינות ההסכמה.
מקור השירטוט: Knutux ויקישיתוף

מטרת המערכה: הגנת האימפריה הבריטית ?[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיימת דעה, חריגה בשלב זה, כי לפחות לגבי המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה המטרה הייתה להגן על האימפריה הבריטית.

אנשיל פיפר כתב בעיתון הארץ ביום 10 בינואר 2014 על חזית חדשה במלחמת העולם הראשונה

Cquote2.svg אי-ההסכמה בבריטניה בנוגע להנצחת המלחמה נובעת בין השאר מהעובדה שגרמניה היא כיום בעלת ברית ושותפה מרכזית באיחוד האירופי. דעות ההיסטוריונים הבריטים חלוקות בשאלה האם המלחמה היתה מאבק למען חופש ונגד שאיפות ההתפשטות של גרמניה הקיסרית - או מלחמה למען שימור האימפריה הבריטית. אלה שגורסים בתשובה השנייה מאמינים כי שני הצדדים חולקים את האשם ושעל מזבח זה הקריבה האליטה הבריטית את חייהם של מיטב בניה, 886,939 חיילים, יותר מ-2% מאוכלוסיית הממלכה. Cquote1.svg

ציטוט:"חיל המשלוח המצרי (באנגלית: Egyptian Expeditionary Force (EEF)) היה חיל משלוח בפיקוד בריטי שחנה במצרים במלחמת העולם הראשונה. מפקדת הכוח הייתה בקהיר וייעודו העיקרי היה הגנה על תעלת סואץ, עורק החיים העיקרי למושבות האימפריה הבריטית שבמזרח. (הדגשת העורך)


תגובת ערן תירוש - מטרת המערכה: הגנת האימפריה הבריטית - אני מעריך שדרך אחרת להגדיר את הנושא תהיה "מניעיה של האימפריה הבריטית במלחמת העולם - מבט אחר".

האם הצגת דעה אחרת זו מחזיקה הרצאה שלמה?

חיל המשלוח המצרי (1916)[עריכה | עריכת קוד מקור]

אפילו ארמנים היו בחיל המשלוח
מוזיאון המלחמה האימפריאלי

גודלו, הרכבו ואבדותיו. הערך בויקיפדיה העברית

בבויקיפדיה האנגלית הובא פירוט של מאות יחידות !!! איך בוצעה האינטגרציה ???

מצאתי בויקיפדיה האנגלית נתונים על גודל הכוחות בחזית זאת :
בעלות הברית ספטמבר 1918 - 467.650 מעצמות המרכז 57,000 . מכל מקום היחס לרעת הטורקים בולטת !!!

  • גם הסיכום הזה מעניין:"The British suffered a total of 550,000 casualties: more than 90% of these were not battle losses but instead attributable to disease, heat and other secondary causes. Total Ottoman losses are unknown but almost certainly larger: an entire army was lost in the fighting and the Ottoman Empire poured a vast number of troops into the front over the three years of comba.


תגובת ערן תירוש - חיל המשלוח המצרי - נראה לי נכון לשלב הרצאה מעין זו בשנת 2016 (100 שנה להקמת ה-EEF)

מסילת הברזל:יפו - גדות הירקון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסילת הברזל הצרה מתחנת הרכבת יפו לגדות נהר הירקון (היום האצטדיון ברמת גן). ששרת את הצבא הבריטי בקו שתי העוג'ות.

הבריטים מסילה צרה שראשיתה בנמל יפו, דרך כיכר השעון, ורחוב רזיאל לתחנת הרכבת יפו. משם המשיכה המסילה למסעף הרכבת יפו-לוד על הקו יפו - ירושלים, לימיםתחנת הרכבת תל אביב, בקרבת בית הדר של ימינו, ומשם צפון מזרחה על בסיס דרך יפו-שכם ההיסטורית, במסלול שחצה את ואדי מוסררה (נחל איילון) בגשר שרונה, ונמתח לאורך "דרך פתח תקוה" ו"דרך אבא הילל סילבר", היום ברמת גן, עד לגדה הדרומית של הירקון. המסילה חצתה את הירקון על גשר באזור עשר טחנות, מול ח'ירבת הדרה, הגשר הסמוך על הירקון בעשר טחנות נקרא, ג'יסר אל הדאר, ומשום מה, בכתבי חוקרי המקום, היהודים, הוא מכונה, 'חדרה'. במפות הבריטיות, מפת ה-PEF לדוגמה, המקום מכונה Hadrah אולם לא ניתן לשלול ש-H כיסתה על העדרה של הח' בשפתם ולאו דווקא לרמז על ה' ( היום - רמת החייל), ופנתה צפון-מערבה לעבר 'גבעת ג'נקינס' (גבעה 216 במפות הבריטיות) בין ג'ליל לרמת השרון, על בסיס [דרך הרצליה עם הסתעפות לכיוון שייח מוניס. רוחבה של המסילה היה 60 ס"מ, אדניה קלים להנחה ופרוק, ונגררה על ידי קטרי קיטור קטנים או קטרי בנזין.

חלק קטן מהסוללה עליו הונחה המסילה נותר שלם עד שנות ה-80, דרומית לעמוד הזיכרון ברמת גן ומערבית לדרך אבא הלל סילבר.

המקור: הויקיפדיה העברית

המקבילה שלה הייתה מסילת הברזל מירושלים לפאתי רמאללה.

תגובת ערן תירוש - מסילת יפו - הירקון - הערה קטנה: ח' הדרה היא הדר-יוסף.

ההגנה והלחימה לחוף הים התיכון[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • השלטונות התורכיים חששו לפלישה של הכוחות הבריטיים מהים התיכון. בכך הם תרצו את גירוש תושב תל אביב ואת הנחת מסילת הברזל בתוואי רחוק מהחוף.
  • לאחר הנחיתה על הגדה הצפונית נהר הירקון, הכוחות הבריטים התקדמו צפונה. מולם הייתה מפקדה תורכית עם כוחות בכפר הערבי טירה. במקביל התקדמו דרך החוף. היה גם קרב לא מפורסם 'Action of Arsuf, 8th June 1918
  • עוד צילום, של מוצב בריטי בחוף הים,Arsuf: An Observation Post האם ציפו לפשיטה טורקית מהים


הערת ערן תירוש - הפעולה בארסוף - הקרב על "שתי האחיות" הוא אכן קרב קטן ונשכח למדי. בשדה-הקרב ניתן למצוא עד היום שרידי תחמושת. אני מסופק אם תיאור הפעולה הזו

(בהחלט רלוונטי לנושאי הכנס, בעיקר בכל האמור לשיפור העמדות הבריטיות קודם למתקפת מגידו) יש בה כדי למלא הרצאה שלמה. ייתכן וניתן לשלב משהו נוסף.

"קבלת הפנים"[עריכה | עריכת קוד מקור]

צילם:Avihu הויקיפדיה העברית

מדובר בסיפור טרגי ששמעתי מפי אחד מצאצאי הקרבנות

במשך כשנה הייתה כפר־סבא על קו החזית בין הצבא הבריטי לצבא הטורקי, והיא נחרבה בהפגזות של שני הצדדים. בספטמבר 1918 כשכבשו האנגלים את כפר־סבא, היא הייתה הרוסה לחלוטין, בפעם השנייה תוך שמונה שנים.

חלק מהנפגעים היהודים היו פליטים מתל אביב ומפתח תקוה אשר הלכו לקראת הצבא הבריטי שהתקדם ממעברות הירקון לכיוון טירה], שהייתה מפקדת הצבא העות'מני באזור. הפליטים היהודים הרעבים באו לבקש מזון מהחיילים הבריטיים . הבריטים חשבו אותם לחיילים תורכים שלבשו בגדים אזרחיים וירו בהם.

הם קבורים בבית הקברות הישן בעיר, לא בחלקה המיוחדת לקרבנות מלחמת העולם הראשונה ליד בית הקברות הצבאי במרכז העיר - ראו תמונה משמאל.

תגובת ערן תירוש - קבלת הפנים של הפרשים האוסטרלים - ראשית, קשה לי להניח שמדובר בפרשים אוסטרלים. למיטב זכרוני, בשלב האמור היו בגזרה זו יחידות בריטיות והודיות.

האוסטרלים אכן היו בפתח-תקווה, אבל בנובמבר-דצמבר 1917 ולא בספטמבר 1918. מכל מקום, לדעתי, גם פרשה זו לא מחזיקה הרצאה שלמה ועליה להשתלב

ביריעה רחבה יותר, במסגרת כנס 2015 שייערך בכפר-סבא.

מעורבות איטליה במערכה על ארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק עלום בתולדות איטליה - ארץ ישראל - חיל משלוח איטלקי עם גנרל אלנבי בירושלים - חיל איטלקי בשער הקבר הקדוש 1918

בכנס של יחסי איטליה-ישראל במאה וחמישים השנים האחרונות ניתנו שתי הרצאות בנושא זה:

  • חיל המשלוח האיטלקי בארץ ישראל 1917-1919 - פרופ' בנימין קדר, האוניברסיטה העברית בירושלים

Il corpo di spedizione militare Italiano in Palestina 1917-1919 (Benjamin Kedar, Università Ebraica di Gerusalemme);

  • המעורבות הצבאית של איטליה ד"ר ניר אריאלי, אוניברסיטת ווסטר

Il coinvolgimento militare dell’Italia - Nir Arielli, Università di Worcester

תמונות מטקס הכרזת ממשל צבאי בירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקור:אוסף מטסון - מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית - היום בספריית הקונגרס בוושיגנטון - ארצות הברית

התוכנית לחלוקת המזרח התיכון אחרי מלחמת העולם הראשונה. לאיטליה הוקצבה דרום אנטוליה


11 דצמבר 1917 - יומיים אחרי כניסת גנרל אלנבי לירושלים. עימו היו משמרות שיצגו את כל הכוחות אשר השתתפו בכיבוש - לפי התמונה:
משמר בריטי - 50
משמאל : משמר אוסטרלי
בפינות: משמר צרפתי - 20
ומשמר איטלקי - 20

אלנבי נכנס לירושלים ומשני צדדיו: צרפתי ואיטלקי.

מה טיבו של הכח האיטלקי שכונה:Il coinvolgimento militare dell’Italia או Il corpo di spedizione militare Italiano in Palestina

מטרת בריטניה הייתה שהכיבוש לא יהיה בריטי בלבד. ויהיה ייצוג גם לשאר השותפים במלחמת העולם הראשונה. לפי התוכנית, איטליה עמדה לקבל אחרי תבוסת האימפריה העותמאנית חלק מאנטליה.(ראו מפה בשמאל)

הכוח מנה 6 גדודים "פלגה" כל אחד של 500 חיילים. תפקידו היה לשמור על מסילת הברזל מדיר אל-בלאח לרפיח. הוא השתתף בקרב על עזה.צורף לקורפוס ה-21 האנגלי ונע לכיוון אשדוד. יחידה קטנה נשארה ב"נחל שורק".

אלנבי בקש תגבורות אך איטליה סרבה לשלוח דיביזיות נוספות.

בשנת 1918 נשארו רק 2 גדודים והם עזרו בדיכוי התפרויות של ערבים.

למרות ההסכמים בטרם ההצטרפות לכוח הלוחם, האיטלקים ל קבלו דבר.

חלקו של אליעזר הופיין בסיוע לישוב היהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדו"ח שחיבר

אליעזר הופיין היה הבכיר מבין ראשי היישוב שלא גורש מהארץ או שהפך לנתין עות'מאני, בעל כורחו. לכן נמסרו לניהולו כספי הג'וינט, ארגון הסיוע האמריקאי, שנועדו לחלוקה בין יהודי ארץ ישראל.

ארגון הג'וינט החל לפעול בשנת 1914 . היה זה תוצאה של מחסור, גדל והולך, במזון בארץ ישראל ובעקבות דוחות פסימיים של קונסול ארצות הברית בירושלים, ד"ר אוטיס גליזברוק (Otis Glazebrook) ושגריר ארצות הברית בקונסטנטינופוליס הנרי מורגנטאו. מספר לא קטן של ארגונים יהודים בארצות הברית אספו כסף ומזון ושלחו אותם לישוב בארץ ישראל באמצעות הג'וינט. הפעילות נמשכה עד שארצות הברית זנחה את העמדה הנייטרלית והכריזה גם היא מלחמה על טורקיה. קונסול ארצות הברית בירושלים נאלץ לעזוב את העיר ומרכז פעילות הסעד של הג'וינט הועתק להולנד הנייטרלית. בראש הפעילות בהולנד עמד היהודי סולומון פרדריק ואן נירופּ (van Nierop) מנכ"ל הבנק האמסטרדמי (Amsterdamische Bank). ב-8 ביוני 1917 פנה ואן נירופ אל הופיין ובקשו לעמוד בראש מפעל החלוקה של המזון והכספים ליהודי ארץ ישראל. הופיין הסכים ורתם את מערך הסניפים של אפ"ק (ביפו, בירושלים, בביירות, בחיפה, בחברון, בצפת ובטבריה) לאחת הפעולות הסוציאליות החשובות בתולדותיו . העובדה שמוצאו של הופיין היה מאותה ארץ ממנה אורגנו משלוחי המצרכים לא"י - הולנד - הקלה כמובן על המלאכה. מעניין לציין שכל פעילותו הבנקאית והחברתית של הופיין נעשו בהתנדבות ממשרד שהועמד לרשותו על ידי הקונסול הספרדי בירושלים הרוזן אנטוניו דה בלובר (Antonio de Ballobar). המיקום לא היה מקרי, ספרד, כמו הולנד שהוזכרה, שמרה גם היא במלחמה זאת על נייטרליות.


עם סיום המלחמה חיבר הופיין עבור ראשי הג'וינט בארצות הברית (באנגלית כמובן) דו"ח מפורט על פעילותו בתקופה שבין 1.8.1917 עד 31.5.1918 . (ראו בתמונה)

הדו"ח מחולק לתיאור המצב באותן שנים ולנספחים מפורטים אודות העזרה . במבוא מסביר או מתרגם הופיין מונחים רבים לקורא האמריקני שאינו בקיא די הצורך במציאות הארצישראלית. ברשימת המונחים (באותיות אנגליות ) המלווים בהסבר בשפה האנגלית , מופיעים מושגים כמו "פקידים ואמרכלים בארץ הקודש", "תלמידי חכמים ,כולל, "מוּטֶצריף" (נציב טורקי ובאנגלית Mootessarif) ,שטריימל ונס חנוכה .

הואיל וחלק גדול מן הפעילות עוסקת בענייני כספים דואג הופיין לרשום בין מושגים אלו גם את "קופת הצדקה ע"ש רבי מאיר בעל הנס",חלוקה ו"שנורר" .המילה האחרונה מתורגמת ל-A persistent beggar .....

הארץ חולקה לצורך המפעל לשמונה יחידות משנה שאליהן הוזרמו מזון וכספים. חלקה של ירושלים בקבלת העזרה היה הגדול ביותר בשל אופי הסוציו-אקונומי של אוכלוסייתה והסתכם ב-50%. הדו"ח מפרט את כמויות האורז והחיטה שנמסרו בין השאר לבתי ספר , לישיבות , לבתי יתומים לכוללים ולמלמדים (באנגלית Melamdim). בפירוט יבש מתאר הופיין את העזרה הרפואית שניתנה על ידי רופאים שונים. ללא העזרה היו התלמידים גוועים ברעב פשוטו כמשמעו.תמיכות בסדר גודל גבוה ביותר הועברו גם לגולי הארץ ששכנו בחומס שבסוריה בסך 741 ליש"ט.

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.