כנס הסְפר והמִדְבר בארץ ישראל - הכנס העשירי יתקיים בסוסיא ביום חמישי כ"ו בכסלו התשע"ה, נר שני של חנוכה, 18 בדצמבר 2014. הכנס הוא מאורגן על-ידי מרכז סיור ולימוד סוסיא.
הערה: מרכז סוסיא נוהג לפרסם את ההרצאות בחוברת ונמתין לפרסום על מנת להבין טוב יותר את הדבר את תוכן ההרצאות. הסיכומים המובאים להלן הם טיוטה בלבד ומי שמוצא עניין בנושא כדאי שימתין לפירסום ההרצאה בחוברת.
יישומי צומח ואקולוגיה בסְפר המדבר
החקלאות העתיקה לעומת החקלאות האורגנית באזורינו מזווית המחרשה
ישראל הורנשטיין החקלאות העתיקה לעומת החקלאות האורגנית באזורינו מזווית המחרשה
החקלאות העתיקה לעומת החקלאות האורגנית באזורינו מזווית המחרשה מאת ישראל הורנשטיין מרכז מו"פ אזורי יהודה
האם "חקלאות הבעל" הקדומה בהר תואמת לחקלאות האורגנית, או סותרת אותה? ע"י מבט במחרשה נוכל ללמוד כיצד נראתה החקלאות הקדומה ומה מתאים בטבעיות רבה יותר לאזור שלנו. (לפי התקציר שפורסם)
הורנשטיין הציג את "פרופיל האדמה" ודן בשכבה העליונה, בה יש מיקרואורגניזם. אם נעשה בה חריש מאסיבי, האדמה עלולה להתייבש ולפגוע במרקם החי הקיים וכן עלול לגרום לסחף האדמה הפוריה.
שימשו בקולטיבטור עשוי לסייע לשמירת פוריות האדמה. המחרשה הקדומה, שדוגמה ממנה הוצגה בהרצאה, עם תחדור לשכבה העליונה בלבד, הפגיעה במרקם החי המצוי בשכבה עשוי להיות מינימלי וכן כנראה פעלו בימי קדם.
המרצה הבחין בין חלקי ארץ ישראל לצורך התאמה לחקלאות אורגנית. ההבחנה היא בין האזורים לפי כמות המשקעים שהם מקבלים. צפונית לבאר שבע (להוציא את החלק המזרחי המדברי) יש ברוב האזורים כמות משקעים וימי גשם המספיקים לגידולים חקלאיים.
באדמות בעל, כנ"ל, החריש נדרש, בין השאר לאפשר את ספיגת מי-הגשם בקרקע ומכן חשיבותו. וזה חשיבות המחרשה בחקלאות. בהרצאה המרצה הדגים את השימוש המחרשה העתיקה והראה שלחץ מוגזם עליה עלול לגרום לחדירה לשכבות העמוקות יותר ולפגוע בפוריות האדמה. לדעת המרצה עומק החריש הרצוי באדמות בעל אינו צריך לעלות על 8 ס"מ, אם לא רוצים לפגוע בפוריות הקרקע.
פוטנציאל וסיכונים בשימוש רפואי בצמחי ספר המדבר
אבינועם סטוטריץ' פוטנציאל וסיכונים בשימוש רפואי בצמחי ספר המדבר
דוגמא לסיכון - מתוך שיקופית בהרצאה
פוטנציאל וסיכונים בשימוש רפואי בצמחי ספר המדבר - על הזהירות הנדרשת ב"תרופות סבתא" מצמחים מאת:אבינועם סטוטריץ', מו"פ אזור יהודה.
בשנים האחרונות ישנה נטייה בעולם לחזור לטבעיות והשימוש בצמחי מרפא אתניים וחומרים טבעיים צובר תאוצה.
ישנן עמותות לצמחי מרפא, אתרי אינטרנט שוקקי חיים, מרפאים ומרפאות אלטרנטיביים ומעבר לשימוש בחומרים טבעיים אפילו ע"י חברות ענק כדוגמת קוקה קולה.
ספר המדבר ידוע במגוון גדול של צמחים רפואיים הגדלים בו ובתכולה גבוהה
ביותר של חומרים פעילים.
ללא ספק זוהי תופעה ברוכה והיא באה ככל הנראה כחלק מהאחריות הסביבתית
הגלובלית שהאדם נהיה מודע אליה ובוחר להשתתף בה.
אולם, בצד היכולות הרפואיות הגבוהות שיש לצמחים, חובה לזכור כי חלק גדול
מהחומרים הטבעיים המיוצרים ע"י הצמחים הינם חומרים פעילים שנועדו
להרחיק ולעיתים אף להדביר מזיקים פוטנציאלים מהצמח. חומרים אלו
בבסיסם רעילים. בהיסטוריה של הרגולציה הרפואית ידוע על מספר מקרים של
שימוש בצמחים מסורתיים שנגמר בגרימת נזק למשתמשים. גם ללא הרעילות
של החומרים הפעילים, שימוש לא נכון בהם יכול להיות מסוכן, במיוחד בשילוב
חומרים תרופתיים אחרים.
המערכות הרגולטוריות בעולם המערבי מכירות במגמה זו ומעמידות מבחני רעילות
מחמירים לשימוש בחומרים רפואיים פעילים, לצד הצורך בהוכחת יעילותם,
ואינן מקלות גם על חומרים שכבר נעשה בהם שימוש מאות ואלפי שנים. עם זאת,
ישנו פער הולך וגדל בין הדרישה לחומרים אלו לקצב האישור שלהם.
אין ספק שחזרה לשימוש בחומרי טבע היא תופעה ברוכה ובריאה, אולם יש לדעת
להישמר מהסיכונים הכרוכים בה. (מתוך חוברת התקצירים שחולקה בכנס)
אור חדש על מערת סלע
אור חדש על מערת הסלע - מהגדולות במערות ישראל מאת : פרופ' עמוס פרומקין, המרכז לחקר המערות, האוניברסיטה העברית ירושלים
המערה קבלה את שמה ממטבע הסלע
מערת סלע התפתחה בתהליכי המסה באקוויפר כלוא, בסלע גיר דולומיטי מתצורת שבטה. המערה נמצאת בקצה הדרומי של שורת מערות גדולות המאפיינת את הכפיפה המזרחית של קמר רמאללה וחברון. למערה שני מפלסים עיקריים של מחילות, ומפלס שלישי במקומות מצומצמים. ארבעה אולמות מחברים בין המפלסים לבין אגפי המערה.
המערה התגלתה ונחפרה במאה הקודמת על ידי דוד עמית בשיתוף מלח"ם. מלח"ם ערך גם מיפוי ומחקר גאולוגי. בשנת 2008 עלה בידי ב' לנגפורד וצוות מלח"ם להיכנס לראשונה לאגף הצפוני הארוך של המערה ולמפותו. על פי המיפוי הגיע אורך המערה ל 1200- מ', והיא מערת הגיר הרביעית באורכה בישראל.
במערה נמצאו כלי צור מהתרבות הנטופית של התקופה האפי-פלאוליתית. נמצאו כלים רבים המשויכים לתרבות הע'סולית מהתקופה הכלקוליתית. שבר של גלוסקמת חרס מרמז על שימוש במערה לקבורה בתקופה זו. כן נמצאו חרסים מתקופות הברונזה הקדומה 1ב והברונזה התיכונה.
עיקר הממצא במערה משויך למרד בר כוכבא. הממצא כולל, בין השאר, מטבע כסף שערכו סלע מהשנה השלישית למרד ואוסטרקונים שעליהם כתובות קצרות. אין ספק שהמערה שימשה מפלט לתושבי האזור בסוף מרד בר כוכבא. ייתכן שתעודות המזכירות שמות יישובים בדרום הר חברון ושהופיעו בשוק העתיקות, נשדדו ממערה זו. סימנים מרובים לחפירות שוד נמצאו בתוך המערה. (מחוברת התקצירים שחולקה בכנס)
מקומה של המערה מבין המערות הגדולות המוכרות (צולם מתוך השיקופיות בהרצאה)