Family Wiki
Register
Advertisement

כנס הסְפר והמִדְבר בארץ ישראל - הכנס העשירי יתקיים בסוסיא ביום חמישי כ"ו בכסלו התשע"ה, נר שני של חנוכה, 18 בדצמבר 2014. הכנס הוא מאורגן על-ידי מרכז סיור ולימוד סוסיא.

הזמנה לכנס

באדיבות מרכז סיור ולימוד סוסיא

מודעה לכנס תשעה.

מרכז סיור ולימוד סוסיא

הערה: מרכז סוסיא נוהג לפרסם את ההרצאות בחוברת ונמתין לפרסום על מנת להבין טוב יותר את הדבר את תוכן ההרצאות. הסיכומים המובאים להלן הם טיוטה בלבד ומי שמוצא עניין בנושא כדאי שימתין לפירסום ההרצאה בחוברת.

יישומי צומח ואקולוגיה בסְפר המדבר[]

החקלאות העתיקה לעומת החקלאות האורגנית באזורינו מזווית המחרשה[]

ישראל_הורנשטיין_החקלאות_העתיקה_לעומת_החקלאות_האורגנית_באזורינו_מזווית_המחרשה

ישראל הורנשטיין החקלאות העתיקה לעומת החקלאות האורגנית באזורינו מזווית המחרשה

החקלאות העתיקה לעומת החקלאות האורגנית באזורינו מזווית המחרשה מאת ישראל הורנשטיין מרכז מו"פ אזורי יהודה

האם "חקלאות הבעל" הקדומה בהר תואמת לחקלאות האורגנית, או סותרת אותה? ע"י מבט במחרשה נוכל ללמוד כיצד נראתה החקלאות הקדומה ומה מתאים בטבעיות רבה יותר לאזור שלנו. (לפי התקציר שפורסם)

הורנשטיין הציג את "פרופיל האדמה" ודן בשכבה העליונה, בה יש מיקרואורגניזם. אם נעשה בה חריש מאסיבי, האדמה עלולה להתייבש ולפגוע במרקם החי הקיים וכן עלול לגרום לסחף האדמה הפוריה.

שימשו בקולטיבטור עשוי לסייע לשמירת פוריות האדמה. המחרשה הקדומה, שדוגמה ממנה הוצגה בהרצאה, עם תחדור לשכבה העליונה בלבד, הפגיעה במרקם החי המצוי בשכבה עשוי להיות מינימלי וכן כנראה פעלו בימי קדם.

המרצה הבחין בין חלקי ארץ ישראל לצורך התאמה לחקלאות אורגנית. ההבחנה היא בין האזורים לפי כמות המשקעים שהם מקבלים. צפונית לבאר שבע (להוציא את החלק המזרחי המדברי) יש ברוב האזורים כמות משקעים וימי גשם המספיקים לגידולים חקלאיים.

באדמות בעל, כנ"ל, החריש נדרש, בין השאר לאפשר את ספיגת מי-הגשם בקרקע ומכן חשיבותו. וזה חשיבות המחרשה בחקלאות. בהרצאה המרצה הדגים את השימוש המחרשה העתיקה והראה שלחץ מוגזם עליה עלול לגרום לחדירה לשכבות העמוקות יותר ולפגוע בפוריות האדמה. לדעת המרצה עומק החריש הרצוי באדמות בעל אינו צריך לעלות על 8 ס"מ, אם לא רוצים לפגוע בפוריות הקרקע.

פוטנציאל וסיכונים בשימוש רפואי בצמחי ספר המדבר[]

אבינועם_סטוטריץ'_פוטנציאל_וסיכונים_בשימוש_רפואי_בצמחי_ספר_המדבר

אבינועם סטוטריץ' פוטנציאל וסיכונים בשימוש רפואי בצמחי ספר המדבר

סוסיא 023

דוגמא לסיכון - מתוך שיקופית בהרצאה

פוטנציאל וסיכונים בשימוש רפואי בצמחי ספר המדבר - על הזהירות הנדרשת ב"תרופות סבתא" מצמחים מאת:אבינועם סטוטריץ', מו"פ אזור יהודה.

בשנים האחרונות ישנה נטייה בעולם לחזור לטבעיות והשימוש בצמחי מרפא אתניים וחומרים טבעיים צובר תאוצה.

ישנן עמותות לצמחי מרפא, אתרי אינטרנט שוקקי חיים, מרפאים ומרפאות אלטרנטיביים ומעבר לשימוש בחומרים טבעיים אפילו ע"י חברות ענק כדוגמת קוקה קולה.

ספר המדבר ידוע במגוון גדול של צמחים רפואיים הגדלים בו ובתכולה גבוהה ביותר של חומרים פעילים.
ללא ספק זוהי תופעה ברוכה והיא באה ככל הנראה כחלק מהאחריות הסביבתית הגלובלית שהאדם נהיה מודע אליה ובוחר להשתתף בה. אולם, בצד היכולות הרפואיות הגבוהות שיש לצמחים, חובה לזכור כי חלק גדול מהחומרים הטבעיים המיוצרים ע"י הצמחים הינם חומרים פעילים שנועדו להרחיק ולעיתים אף להדביר מזיקים פוטנציאלים מהצמח. חומרים אלו בבסיסם רעילים. בהיסטוריה של הרגולציה הרפואית ידוע על מספר מקרים של שימוש בצמחים מסורתיים שנגמר בגרימת נזק למשתמשים. גם ללא הרעילות של החומרים הפעילים, שימוש לא נכון בהם יכול להיות מסוכן, במיוחד בשילוב חומרים תרופתיים אחרים.

המערכות הרגולטוריות בעולם המערבי מכירות במגמה זו ומעמידות מבחני רעילות מחמירים לשימוש בחומרים רפואיים פעילים, לצד הצורך בהוכחת יעילותם, ואינן מקלות גם על חומרים שכבר נעשה בהם שימוש מאות ואלפי שנים. עם זאת, ישנו פער הולך וגדל בין הדרישה לחומרים אלו לקצב האישור שלהם.
אין ספק שחזרה לשימוש בחומרי טבע היא תופעה ברוכה ובריאה, אולם יש לדעת להישמר מהסיכונים הכרוכים בה. (מתוך חוברת התקצירים שחולקה בכנס)

טבע ונוף בסְפָר המדבר[]

אור חדש על מערת סלע[]

אור חדש על מערת הסלע - מהגדולות במערות ישראל מאת : פרופ' עמוס פרומקין, המרכז לחקר המערות, האוניברסיטה העברית ירושלים

עמוס_פרומקין_אור_חדש_על_מערת_הסלע_-_מהגדולות_במערות_ישראל-1419195012

עמוס פרומקין אור חדש על מערת הסלע - מהגדולות במערות ישראל-1419195012

הסלע של מערת סלע

המערה קבלה את שמה ממטבע הסלע

מערת סלע התפתחה בתהליכי המסה באקוויפר כלוא, בסלע גיר דולומיטי מתצורת שבטה. המערה נמצאת בקצה הדרומי של שורת מערות גדולות המאפיינת את הכפיפה המזרחית של קמר רמאללה וחברון. למערה שני מפלסים עיקריים של מחילות, ומפלס שלישי במקומות מצומצמים. ארבעה אולמות מחברים בין המפלסים לבין אגפי המערה.

המערה התגלתה ונחפרה במאה הקודמת על ידי דוד עמית בשיתוף מלח"ם. מלח"ם ערך גם מיפוי ומחקר גאולוגי. בשנת 2008 עלה בידי ב' לנגפורד וצוות מלח"ם להיכנס לראשונה לאגף הצפוני הארוך של המערה ולמפותו. על פי המיפוי הגיע אורך המערה ל 1200- מ', והיא מערת הגיר הרביעית באורכה בישראל.

במערה נמצאו כלי צור מהתרבות הנטופית של התקופה האפי-פלאוליתית. נמצאו כלים רבים המשויכים לתרבות הע'סולית מהתקופה הכלקוליתית. שבר של גלוסקמת חרס מרמז על שימוש במערה לקבורה בתקופה זו. כן נמצאו חרסים מתקופות הברונזה הקדומה 1ב והברונזה התיכונה.

עיקר הממצא במערה משויך למרד בר כוכבא. הממצא כולל, בין השאר, מטבע כסף שערכו סלע מהשנה השלישית למרד ואוסטרקונים שעליהם כתובות קצרות. אין ספק שהמערה שימשה מפלט לתושבי האזור בסוף מרד בר כוכבא. ייתכן שתעודות המזכירות שמות יישובים בדרום הר חברון ושהופיעו בשוק העתיקות, נשדדו ממערה זו. סימנים מרובים לחפירות שוד נמצאו בתוך המערה. (מחוברת התקצירים שחולקה בכנס)

מקומה של המערה מבין המערות הגדולות המוכרות (צולם מתוך השיקופיות בהרצאה)

קצב תנועת מי התהום בדרך לים המלח[]

נעמה_אברהמוב_קצב_תנועת_מי_התהום_בדרך_לים_המלח

נעמה אברהמוב קצב תנועת מי התהום בדרך לים המלח

קצב תנועת מי התהום בדרך לים המלח מאת: דר' נעמה אברהמוב מרכז מו"פ אזורי

יהודה

שותפים למחקר- ד"ר אורית סיון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ' יוסי יחיאלי, המכון הגיאולוגי, ירושלים.

בשלושים השנים האחרונות ירד מפלס ים המלח ביותר מ 20- מטרים, בקצב ירידה הולך וגובר. בעקבות ירידת המפלס נע ה'פן הבייני' מזרחה לעבר האגם הנסוג תוך החלפת מים מלוחים במים מתוקים יותר. השינוי במליחות המים גורם להמסה תת קרקעית של שכבות מלח ובשטח נוצרים בולענים.

כחלק מהמאמץ להבין את התמונה ההידרולוגית באזור דינמי זה, מחקרנו עוסק בקצב תנועת מי התהום באקוויפר ים המלח. המחקר מתבסס על איזוטופים של פחמן ובתוכם האיזוטופ הרדיואקטיבי פחמן 14 המשמש לתארוך. מערכת הפחמן בכללותה שימשה כלי להגדרת התהליכים הגאוכימים המתרחשים במי התהום ומשפיעים על קביעת גילם. התהליכים שנבחנו: ערבוב בין גופי מים שונים, תגובת מים-סלע ופעילות מיקרוביאלית.

אזור המחקר השתרע לאורך 5 ק"מ מעין ערוגות במערב, דרך מניפת הסחף של נחל ערוגות ועד לחוף ים המלח במזרח. (מתוך חוברת התקצירים לכנס)

גידול עצי בושם ומרפא מקראיים בבקעת יריחו[]

BOSACRA

BOSACRA

סרטו של גיא ארליך על גידול האפרסמון בבקעת יריחו

סרטון_2

סרטון 2

זיקוק שמן אתר במטעי גיא ארליך

גידול עצי בושם ומרפא מקראיים בבקעת יריחוושיחזור הפקת בושם האפרסמון מאת גיא ארליך , מגדל אפרסמון בבקעת יריחו.

"הדמיון והאומץ של אלו המעזים, יכול להפוך חלומות למציאות" יונה אדוארד סאלק, ממציא החיסון נגד הפוליו

לאורך כאלף שנים, עד המאה השישית לספירה, גודל בישראל עץ מופלא ממנו הופקה אחת התרופות החשובות בעולם והבושם הטוב ביותר באימפריה הרומית. לעץ, אשר שימש גם כאחד המרכיבים של קטורת המקדש ושל השמן בו נמשחו מלכי ישראל, יש שמות שונים. בתקופת המקרא קראו לעץ צרי. היוונים קראו לו בלסמון והרומאים קראו לעץ אופו- בלסמון. אפרסמון הוא שמו היהודי של העץ מתקופת המשנה. החקלאי העברי הקדום היה היחיד בעולם שגידל את עץ הבלסמון, אך ורק במטעים ששכנו לחופי ים המלח. כך לבלבו מטעי הבלסמון ושגשגו התעשיות, פארו את שמה של מלכות יהודה ברחבי העולם הקדום והעשירו את קופת הממלכה כמו גם את קופת האימפריות ששלטו בה. שגשוג זה נמשך עד שתקופת זעזועים פקדה את הארץ. חרבן בית המקדש, נפילת האימפריה הרומית ועליית הנצרות. הכיבוש המוסלמי הוריד את המסך האחרון על עץ הבלסמון המופלא אשר יחד עם העם היהודי, גלה אף הוא מישראל.

כאלף וחמש מאות שנים מאוחר יותר, בשנת 2008 , לקראת המעבר של משפחת ארליך מהעיר )ירושלים( אל הכפר )קיבוץ אלמוג( חיפשנו רעיון ליזמה כלכלית שתהווה בסיס לקיום המשפחה בביתה החדש. בטיול לשמורת עיינות צוקים מצאנו. החזון שלנו הוא להחזיר את החקלאות של עץ הבלסמון לחופי ים המלח ולהשיב את תהילת העבר אל התעשיות הנובעות מהעץ.

עם חזון ציוני ורומנטי זה (חוות האפרסמון), יצאנו לדרך מרתקת. השגנו שתילים של העץ Commiphora gileadensis ( המזוהה )אין וודאות מוחלטת( עם ( הבלסמון, למדנו איך לרבות ואיך לגדל )הבלסמון שמח מאוד לגדול בצפון ים המלח( והבנו כי בדרך לתעשייה צריך לעבור פרק של מחקר ופיתוח. אספנו נבחרת של אנשי מקצוע, בנינו תכנית אסטרטגית ועסקית והמיזם הרומנטי שלנו הפך למיזם ביוטכנולוגי )חברת הבלסמון( המחפש כיום משקיע. לאורך השנים ובסיוע של הרבה אנשים וגורמים, בנינו אוסף נדיר של צמחי מרפא ובושם מקראיים ומדבריים. צברנו ידע חלוצי וייחודי בחקלאות של עצי מרפא, במיוחד ממשפחת הבושמיים ) Burseraceae ( והבנו שבנוסף לבלסמון, גדלים אצלנו עוד צמחים עם פוטנציאל רב. החלטנו להרחיב את גבולות החזון וכיום, לצד נטיעה של אלפי עצי בלסמון ) Commiphora gileadensis ( ומאות עצי לבונת הקטורת ) Boswellia sacra ( ומורינגה רותמית ) ( , Moringa peregrina אנחנו פועלים להקים בצפון ים המלח מרכז מחקר ופיתוח לקידום של גידולים חקלאיים חדשניים ושל יישומים ביו-טכנולוגיים הנובעים מהטבע - עמק החיים שליד ים המוות. (סיכום ההרצאה בחוברת התקצירים)

סיור ייחודי אל בריכת כרמל הקדומה וסביבתה[]

דר'_דורון_שר-אבי_ואיש_במעון_ומעשהו_בכרמל-0

דר' דורון שר-אבי ואיש במעון ומעשהו בכרמל-0

ואיש במעון ומעשהו בכרמל - סיור ייחודי אל בריכת כרמל הקדומה וסביבתה בהדרכת דר' דורון שר-אבי

המקור העיקרי: וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל, וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד, וְלוֹ צֹאן שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים, וְאֶלֶף עִזִּים; וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת-צֹאנוֹ, בַּכַּרְמֶל. וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל; וְהָאִשָּׁה טוֹבַת-שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר, וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא כלבו (כָלִבִּי). וַיִּשְׁמַע דָּוִד, בַּמִּדְבָּר:  כִּי-גֹזֵז נָבָל, אֶת-צֹאנוֹ. וַיִּשְׁלַח דָּוִד, עֲשָׂרָה נְעָרִים; וַיֹּאמֶר דָּוִד לַנְּעָרִים, עֲלוּ כַרְמֶלָה וּבָאתֶם אֶל- נָבָל, וּשְׁאֶלְתֶּם-לוֹ בִשְׁמִי, לְשָׁלוֹם. וַאֲמַרְתֶּם כֹּה, לֶחָי;וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ שָׁלוֹם. וְעַתָּה שָׁמַעְתִּי, כִּי גֹזְזִים לָךְ; עַתָּה, הָרֹעִים אֲשֶׁר-לְךָ הָיוּ עִמָּנוּ--לֹא הֶכְלַמְנוּם וְלֹא-נִפְקַד לָהֶם מְאוּמָה, כָּל-יְמֵי הֱיוֹתָם בַּכַּרְמֶל. שְׁאַל אֶת-נְעָרֶיךָ וְיַגִּידוּ לָךְ, וְיִמְצְאוּ הַנְּעָרִים חֵן בְּעֵינֶיךָ--כִּי- עַל-יוֹם טוֹב, בָּנוּ; תְּנָה-נָּא, אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲבָדֶיךָ,וּלְבִנְךָ, לְדָוִד. וַיָּבֹאוּ נַעֲרֵי דָוִד, וַיְדַבְּרוּ אֶל-נָבָל כְּכָל- הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּשֵׁם דָּוִד; וַיָּנוּחוּ. וַיַּעַן נָבָל אֶת-עַבְדֵי דָוִד, וַיֹּאמֶר, מִי דָוִד, וּמִי בֶן-יִשָׁי; הַיּוֹם, רַבּוּ עֲבָדִים, הַמִּתְפָּרְצִים,אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו. (שמואל א', פרק כ"ה) 

Advertisement