Family Wiki
Register
Advertisement

כנס לכיש 2 אורגן על-ידי מדרשת הדרום, שבישוב בני דקלים, אחד מישובי ישובי מזרח חבל לכיש, ביום ט"ז תמוז תשע"ד.

להלן תקצירי ההרצאות וקישורים לצפייה בהרצאות של הכנס השני:

התשקיף

Lachish

להלן תקצירים של אחדות מן ההרצאות - לפי הדפים שחולקו למשתתפים

לפשרו של דרום עליון ותחתון

דורון_שר-אבי_לפשרו_של_דרום_עליון_ותחתון

דורון שר-אבי לפשרו של דרום עליון ותחתון

דורון שר-אבי: לפשרו של דרום עליון ותחתון

מאת: דר' דורון שר-אבי, החוג ללימודי ארץ-ישראל, המכללה האקדמית הרצוג

המונחים: דרום, דרומא, "דרום עליון" ו"דרום תחתון" וכן "אדומיאה העליונה והתחתונה" נזכרים פעמים אחדות בספרות ימי הבית השני ובמקורות תלמודיים. מטרת ההרצאה היא להתאים את המונחים המנהליים הללו וכרונולוגיה הטמונה בהם, לבין המרחב הגאוגרפי שהם מתארים.

לשם כך נשלב את מימצאי הסקרים והחפירות הארכיאולוגיות השפלה הדרומית עם ניתוח ההקשר הגאוגרפי העולה מן האיזכורים השונים ועם הבנתו את תוצאותיו של מרד בר-כוכבא באזור זה. כל זאת, תוך הידרשות למקומו של היישוב רימון במערך הישובי של השפלה הדרומית, הנזכר אולי במקורות המתארים את חורבן יהודה בסופו של מרד בר-כוכבא.

ראו כאן:


פעולת א-רהווה - מבצע יהונתן, ספטמבר 1956

ירון_משולם_פעולת_א-רהווה_-_מבצע_יהונתן,_ספטמבר_1956

ירון משולם פעולת א-רהווה - מבצע יהונתן, ספטמבר 1956

ירון משולם: פעולת א-רהווה - מבצע יהונתן, ספטמבר 1956

מאת: ירון משולם, קב"ט המועצה האזורית לכיש ותושב שקף
מבצע יהונתן היתה פעולת התגמול של הצנחנים במשטרת א-רהווה, בספטמר 1956. הפעולה באה בעקבות פיגועים נגד היושבים היהודיים וכוחות התבא שהיו האזור.

בפעולה השתתפו כוחות הצנחנים והיא הובלה בידי יוצאי יחידה 101 בראשות מאיר הר-ציון.

הר-ציון נפצע בקרב, ובתושיה למופת של הרופא, ניצלו חייו.

המרצה, שהוא קצין הבטחון האזורי סקר את הפעולות הננקטות היום לשמירת בטחון תושבי האזור. לדבריו, מאז שהוקמה "גדר ההפרדה", כוחות הבטחון משקיעים מאמץ רב לבלימת החדירות של תושבי הכפרים הפלסטיניים בהרי חברון ונוחלים הצלחה.

הוא סיכם, היום, האזור שקט מבחינה בטחונית.

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

איתור המקום בעזרת אתר "עמוד ענן" - במקום שרידי בור מים והמבנה

תמונת המשטרה טרם פיצוץ

שפלת יהודה בתקופת המלוכה - מבט לעבר 35 שנות סקר

יהודה_דגן_שפלת_יהודה_בתקופת_המלוכה_-_מבט_לעבר_35_שנות_סקר-1405471209

יהודה דגן שפלת יהודה בתקופת המלוכה - מבט לעבר 35 שנות סקר-1405471209

יהודה דגן: שפלת יהודה בתקופת המלוכה - מבט לעבר 35 שנות סקר

מאת: דר' יהודה דגן, רשות העתיקות
שפלת יהודה נחשבת לאחד משבעים האזורים הגאוגרפיים בארץ-ישראל. התחום מסומן במפה בצבע הכתום, והוא עשוי לבטא את סוג קרקע הנפוף באזור : הקירטון . לפי נחלים נוכל לתחום בין נחל אדוריים או נחל לכיש בצפון ונחל שקמה בדרום. לפי הסקר הארכיאולוגי של ישראל נמצא באזור כ-800 אתרים ארכאולוגיים - עדכון עד שנת 2010.

אזורים שנבדקו הם למשל: לכיש-אמציה ורמת בית שמש, אלו אזורים שבהם יש פיתוח ובנייה רחבת היקף. במקומות אלו יש חשיבות לבדיקה על מנת לאתר מקומות לבנייה.

נסקור אתרים אחדים:

  • תל לכיש - נבחן מדוע יש שער מעל שער. המרצה פירט את השיטה בה עבדו באתר בעבר.
  • תל עזקה - נחפרה בשנת 1889, היום ניתן היה לבצע את החפירה באופן יסודי יותר.
  • תל צפית - היה בגבול שפלת יהודה, נמצאו בו שרידים פלישתים. נמצאו קשרים רבים עם המערב. היום הסקר נעשה על-ידי אוניברסיטת בר-אילן.
  • תל עיטון - בו נבקר היום.
  • מצודת האלה עקבות דוד המלך בעמק האלה - עדיין נמצא במחקר.
  • בית שמש - אתר גדול שנחפר בעבר. בתחום רמת שמש נעשה מחקר מקיף במימון משרד השיכון. ניתן לבצע כאן כל מחקר שניתן לשער, כולל: גאולוגיה, בוטניקה וכמובן ארכאולוגיה - נעשה כאן מחקר אזורי מקיף.

מניין נשלחו מכתבי לכיש ערב חורבן בית ראשון

מאת: דר' זאב ב. בגין
לפני שמונים שנה, בתל לכיש , במקום שכונה "חדר המשמר" מצאו ארכאולוגיים אנגלים חרסים אחדים בשכבה המיוחסת לסוף ימי בית ראשון. על החרסים, כתובים עברית,מכתבים שכתבו מפקדים בערי המבצר של שפלת יהודה.

מאז גילוי המסמכים תלויה ועומדת מחלוקת בשאלה מניין הם נשלחו ולאן.

כדי להציע פתרון לחידה זו נתבונן בכתוב בחרס מספר 4, אחד המפורסמים מבין החרסים, ננסה להבין את נסיבות כתיבת המכתב ואת כוונת כותבו, תוך שימוש ברמזים הכלולים בחרס וכן ניתוח פני השטח וידיעות נוספות.

דר' זאב ב. בגין הוא מחבר הספר "כי לא נראה את עזקה" בהוצאת יד יצחק בן צבי

דר'_זאב_ב._בגין_מניין_נשלחו_מכתבי_לכיש_ערב_חורבן_בית_ראשון

דר' זאב ב. בגין מניין נשלחו מכתבי לכיש ערב חורבן בית ראשון

חרס מספר 4 - נושא ההרצאה | צד א:

יַשמַע יהוה את אדֹנִי עתָ כּיֹם

שמֻעֹת טֹב. ועתָ כּכֹל אשר שָלַח אדֹנִי
כּן עָשָה עבדךָ. כתבתי על הדלת ככל
אשר שָלח אדני אלי. וכי שלח א
דני על דבר בית הרפד אין שם א
דם. וסמכיהו לקחה שמעיהו ו
יעלהו העירה [ועבדך איננ
י שולח שמה אֹתֹה עו[ד היֹם]

צד ב:

כי אם בתְסִבַּת הבֹּקֶר [אשלחהו]

וידע כי אל מַשֻאֹת לָכִש נַחְ
נוּ שֹמרִים כּכֹל האֹתֹת אשר נתן
אדֹנִי. כּי לֹא נִראֶה את עֲזֵ
קָה.


"על־פי הארכאולוג יגאל ידין הכוונה בבטוי "אל משואות לכיש" הוא "על" משואות לכיש: כלומר משמר העיר מדווח כי המשוּ‏אות בעזקה, העיר הסמוכה - כבו, וכי נבוכדנצר מלך בבל כבש את העיר, וכל שנותר למגני לכיש לעשות הוא להוסיף ולהתבצר בעירם. בני בגין שחקר את החרסים בספרו, חולק על הפרשנות הזו וטוען שהחרס מתעד דיווח שגרתי בו מדווח הכותב כי הם צופים למשואות לכיש כדי לקבל הודעות מהפיקוד הגבוה (בימי קדם השתמשו במשואות ובלפידים לצורך העברת מסרים בין מקומות רחוקים), שכן הם אינם יכולים לראות את האיתותים הנשלחים ממשואות עזקה, שנמצאת בנקודה נמוכה יותר".

המקור: הויקיפדיה העברית

סיור בתל עיטון והצגת הממצאים

סיור_בתל_עיטון_והצגת_הממצאים_-_פרופ'_אבי_פאוסט_וחברי_משלחת_החפירות

סיור בתל עיטון והצגת הממצאים - פרופ' אבי פאוסט וחברי משלחת החפירות

סיור בתל עיטון והצגת הממצאים - פרופ' אבי פאוסט וחברי משלחת החפירות

תל עיטון תרשים

תרשים לחולק לבאי הכנס לכיש 2

סיור בתל עיטון והצגת הממצאים על-ידי פרופ' אבי פאוסט וחברי משלחת החפירות מאוניברסיטת בר-אילן ,בארגון מדרשת הדרום בבני-דקלים, ט"ז תמוז תשע"ד

תל עיטון הוא אתר עתיקות גדול בשפלת יהודה, אחד-עשר ק"מ דרומית לתל-לכיש.. האתר שוכן על צומת דרכים חשובה. לרגליו, בעמק תלם, הצתלבו הדרכים מדרום - בקעת באר שבע לצפון - עמק איילון וממזרח - הרי חברון (הנראים באופק בסרטון) למערב - מישור החוף.

בחפירות התגלה יישוב גדול מתקופת הברונזה הקדומה, מימדיו קטנו בתקופת ההתנחלות של בני-ישראל והעיר התרחבה שוב בתקופת המלוכה - המאה ה-8 לפני הספירה.

העיר נחרבה בשנת 701 לפני הספירה, על-ידי האשורים בראשות סנחריב . שרידים מכיבוש זה נמצאו באתר ומוצגים בתערוכה שנערכה על התל ביוזמת אוניברסיטת בר-אילן.

ראו ערך מורחב: תל עיטון

על מסע סנחריב לארץ ישראל - המסע השלישי של סנחריב למערב היה מסע עונשין נגד קואליציה של מדינות ובהן יהודה בשנת 701 לפנה"ס. האשורים יצאו למסע ע18}}

המלחמה מוזכרת במקורות עתיקים רבים למדי ביחס לתקופה. המלחמה נזכרת כאחד הניצחונות הגדולים של יהודה בזמן ההוא, שכן הביסה את האימפריה הגדולה ביותר דאז, אשור, ולאחר המלחמה הממלכה נותרה עצמאית לאחר שלפני כן הייתה מדינה וסאלית. למרות זאת, יהודים רבים הוגלו, ושטחים רבים נכבשו והובאו לממלכות הפלשתיות. ונשין הן כדי להעניש את הממלכות המורדות על מרידתן באשור והן כדי לשעבד את הממלכות שמרדו באשור.{{הערה|Antti Laato, Assyrian Propaganda and the Falsification of History in the Royal Inscriptions of Sennacherib, Vetus Testamentum, Vol. 45, Fasc. 2 (Apr., 1995) p 2

Advertisement