Family Wiki
Advertisement

02672014081911185002.jpg

כנס מורשת החשמונאים במודיעין וסביבותיה ה-11 - "בימים ההם בזמן הזה" - הוא כנס מחקרי לזכרו של פרופ' יאיר פרג. הכנס התקיים ביום ל' בכסלו תשע"ה (22 בדצמבר 2014) בעיר מודיעין. הפקה וארגון הכנס היה בידי :"המרכז הרב-תחומי מודיעין מכבים - רעות" ובשיתוף מדרשת הרי גופנא. מנחה הכנס היה אהרן טגנר ממדרשת הרי גופנא.

בכנס היו שני מושבים:

  1. מחקרים בתולדות ימי בית חשמונאי.
  2. מורשת קרב והתיישבות בסביבות מודיעין בעת החדשה.

בהמשך נעסוק באחדות מן ההרצאות של החלק הראשון של הכנס.

אשר לחלק השני, הוא דן בנושאים הבאים: פעולת התגמול בקיביה, כיבוש מרחב לטרון במלחמת ששת-הימים והרצאה אחרונה על פרויקט בניית העיר מודיעין.

תוכנית הכנס[]

הזמנה לכנס מורשת החשמונאים במודיעין ה-11.jpg

להלן מחקרים נבחרים בתולדות ימי בית חשמונאי

הר בית אל בתקופה החשמונאית לאור תוצאות סקר ארכיאולוגי[]

דביר_רביב_הר_בית_אל_בתקופה_החשמונאית

דביר רביב הר בית אל בתקופה החשמונאית

מאת: דביר רביב, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן אוניברסיטת בר אילן

הר בית אל, היום בתחום חבל ארץ בנימין, שימש מקלט להחשמונאים במהלך המרד. המבנה ההררי של האזור, יחד עם קרבתו לדרכים המוליכות לירושלים הפכו את האזור למרכז המרד. מה עוד, שרובו היה מיושב בידי יהודים.

ממנו יצאו החשמונאים לקרבות נגד הצבא היווני שהגיע מהצפון קרב מעלה לבונה, מהמזרח הקרבות: בית חורון ואמאוס וקרבות נוספים בקרבת ירושלים. לכאן גם נמלט יהודה המכבי לאחר תבוסתו בקרב אלעשה.

הר בית אל נכלל בתקופה החשמונאית בתחום המחוזות עפרים ורמתים, אשר לימים יכונו בשם גופנא ותמנה.

במחקרים שנעשו ולאור מחקר עדכני, אותרו באזור כחמישים אתרים. בהם נמצאו ממצאים המלמדים על ישוב יהודי בתקופה הרומאית, אך ניתן להניח כי היה במקומות אלו רצף התיישבותי כבר מימי התקופה ההלניסטית, דהיינו ימי החשמונאים. בין המימצאים (תוכלו לצפות בחלק מהם בסרטון): מקוואות טהרה, כלי אבן, קברי כוכים וגלוסקמאות.

מדוע אין מבצר חשמונאי במצדה[]

זאב_משל_מדוע_אין_מבצר_חשמונאי_במצדה

זאב משל מדוע אין מבצר חשמונאי במצדה

מאת: זאב משל, המכון לארכיאולוגיה ע"ש סוניה ומרקו נדלר, אוניברסיטת תל אביב

רוב מבצרי מדבר יהודה (להוציא הורדיון שנבנה על-ידי הורדוס) נבנו על-ידי החשמונאים, בעיקר על-ידי אלכסנדר ינאי המלך. ואכן, גם יוסף בן-מתתיהו אינו מונה את מצדה בין האתרים שנבנו על-ידי החשמונאים. חוקרי מצדה לא הצליחו להבין מדוע אין שריד מביצורי החשמונאים.

המדבר מטבעו היה מקום עדיף למסתור וללחימה זעירה. והיה טבעי כי המדבר יהיה מקלט גם בתקופה החשמונאית ושרידים לביצורים היו צריכים להתגלות במצדה.

זאב משל סוקר את מבצרי המדבר, אשר מוקפים בביצורים:

אחרי מפלת יהודה המכבי יונתן החשמונאי בורח למדבר תקוע. אולי היה הראשון שניצל את מצדה כסלע אך לא כמבצר.

לזאב משל יש השערה מדוע החשמונאים לא בנו מבצר במצדה, הוא לולה זאת בהעדר שליטה שלהם באזור שהיה בידי האדומים. על מנת להבין איך הגיע למסקנה זו תצטרכו להאזין להרצאה - הקישו את התבנית של הסרטון לעיל.

מצור נרבתא ותחילת המרד הגדול[]

אדם_זרטל_מצור_נרבתא_ותחילת_המרד_הגדול

אדם זרטל מצור נרבתא ותחילת המרד הגדול

מאת: אדם זרטל, אוניברסיטת חיפה

נרבתא הייתה עיר בתקופת בית שני, הנזכרת בתיאור המרד הגדול בכתבי יוסף בן מתתיהו.

נרבתא נזכרת בספרו של יוסף בן מתתיהו תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, בספרו על המתיחות שהייתה בין תושבי קיסריה היהודים לבין מושלי העיר היוונים שהתנכלו להם בחודש אייר של שנת 66. לשיאו הגיע הסכסוך בתגרה שהתחוללה ביום שבת, לאחר שאיש יווני התגרה ביהודים המכונסים בבית הכנסת. שר הרוכבים הרומאי במקום ניסה להשלים בין הצדדים, אולם היוונים לא שעו אליו, "והיהודים מהרו לקחת את ספרי התורה ולצאת אל נרבתא - היא אחת אחוזותיהם במרחק ששים ריס מקיסריה" (מלחמות היהודים, ספר ב', פרק י"ד, פיסקה ה'). עזיבת יהודי קיסריה הייתה אחד האירועים שקוממו את היהודים בירושלים והביאו לפרוץ המרד הגדול.

מאוחר יותר, בעת מסעו של קסטיוס גלוס לדיכוי המרד, הוא שלח רוכבים רבים למחוז נרבתא, שהחריבו את הארץ ובזזו אותה, והרגו את רוב יושביה (מלחמות היהודים, ספר ב', פרק י"ח, פיסקה י'). (לפי הויקיפדיה העברית)

אדם זרטל משער כי קיים קשר בין הנסיגה הפתאומית של שר הצבא הרומי, קסטיוס גלוס, מחומות ירושלים בסוכות שנת 66 לספירה לבין מצור נרבתא. נסיגה זו גרמה לתבוסת הצבא הרומי ותחילת המרד הגדול.

המפה נטענת...

אדם זרטל זיהה את מקומה של נרבתא בח'ירבת אל-חמאם שבשומרון בין הישוב חרמש לבין הישוב מבוא דותן, בה נמצאו שרידי ביצורים של העיר וכן שרידי דייק ומחנות, המעידים על מצור שהטילו הרומאים על העיר בתקופת המרד הגדול. בשל מרחק נקודה זו מקיסריה (כ-25 ק"מ), ומאחר שלפי תיאורו של יוסף בן מתתיהו (מלחמות היהודים ב', י"ח, י') העיר נפלה בפשיטה ללא מצור, יש שהטילו ספק בזיהוי זה. הארכאולוג אדם זרטל שחקר את האזור וחפר במקום, מבהיר כי בתיאוריו של בן מתתיהו מדובר על "מחוז נרבתא", וכי גבולו המערבי של המחוז, הוא שהיה במרחק 60 ריס מקיסריה, לאורך דרך הים[1]. לעניין המצור, אף כי אינו נזכר אצל בן מתתיהו, מציע זרטל לראות בו את הסיבה לעיכוב ולנסיגה של קסטיוס גאלוס מירושלים (מלחמות היהודים, ב', י"ט, ז')[2]. (לפי הויקיפדיה העברית)

  1. אדם זרטל, 'הכביש הרומי קיסרי-גיניי', בתוך מחקרי שומרון (עורכים: שמעון דר וזאב ספראי), הוצאת הקבוץ המאוחד 1986. עמ' 183-194
  2. אדם זרטל, 'מערכת המצור הרומית בח'ירבת אל חמאם (נרבתא) בשומרון'. קדמוניות י"ד, 1981. עמ' 112-118
Advertisement