כנס מחקרי הר הבית נערך בט' ניסן תשע"ט (14 באפריל 2019) בהיכל שלמה ירושלים.

כנס מחקרי הר הבית.jpg

מקור הסרטונים Or Haraayon אור הרעיון Jewish Idea הרעיון היהודי

סודו המלכותי של הסרקופג המפואר בהר הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הסרקופג המפאר מהר הבית

גב'_רעות_אודם_על_"מנוחת_עולמים?"

גב' רעות אודם על "מנוחת עולמים?"

מאת: רעות אודם, תושבת העיר העתיקה ומדריכה בירושלמית, סיורי חוויה
בהרצאה נסקרו הסרקופגים המלכותיים שהתגלו בירושלים. ברש וראשונה אלו המצויים באתר קברי המלכים (להלן} שנחשפו בידי הארכאולוג הצרפתי דה-סיסי והמיוחסים להלני המלכה. מקורם של השאר אענו ידןע, הם מוצבים היום: במבנה סביל ברחוב הגיא - מתקן שתיה ציבורי בעיר העתיקה ועוד אחד לפחות מצוי בהר הבית מול מסגד אל אקצה.


על קברי המלכים

הסרקופג שנמצא באתר המיוחס להלני המלכה - הושאל על-ידי הלובר הצרפתי למוזיאון ישראל - צילם: חגי - ויקישיתוף

הכניסה למערת הקבורה נמצאת בתור רחבה רבועה החצובה כולה באבן. ממפלס הרחוב יורדות אל הרחבה 23 מדרגות, תשעה מטרים רוחב כל אחת. בקצה המדרגות מצויים פתחים של בורות לאגירת מי גשמים. בתחתית גרם המדרגות מצוי גם שער בחומת האבן שמשמאל למדרגות, שער זה מוביל אל הרחבה עצמה. מידות הרחבה הן 27 מטר אורך מצפון לדרום ו-25 מטר רוחב ממערב למזרח.

בצלע המערבית של החצר נמצאת חזית המערה, המקושטת בתבליטי אבן של זרי אשכולות ענבים, מקלעת עלים, אצטרובלים ופירות, העשויים בסגנון האדריכלות היוונית. יוסף בן מתתיהו מזכיר שלוש פירמידות, אשר עמדו כנראה מעל החזית. מספר אבנים שנמצאו במקום מצביעות על כך שהפירמידות כנראה הזכירו יותר את גגו של יד אבשלום מאשר פירמידה קלאסית. בעבר נתמכה החזית בשני עמודים. אבן הגולל של הקבר הייתה נפתחת באמצעות מנגנון סודי, המוזכר בכתבי פאוסניאס, אך המנגנון כבר אינו במקום ומהותו אינה ידועה. מערת הקבורה עצמה מורכבת משני מפלסים שונים, ארבעה חדרים בקומה העליונה ושלושה חדרים בקומה התחתונה.

בתוך מערת הקבורה נמצאו מספר סרקופגים, שנלקחו על ידי המשלחת הצרפתית והם מצויים היום במוזיאון הלובר בפריז. על אחד הארונות נמצאה חרותה הכתובת "צדן מלכתא". על ארון אחר שנמצא במערה, ומצוי גם הוא בפריז, ישנם תבליטים מפוארים בצורות של רימון, אתרוג, בלוטי אלונים, ענפ יזית, אשכולות ענבים ואיצטרובלי אורן, בהתאם לנוהג היהודי שלא לעטר בדמויות אנושיות, בשל הציווי המקראי על איסור עשיית פסל. רק על סרקופג אחד נמצאה כתובת, ובה כתוב "צדן מלכתא" בסורית ו"צדה מלכתה" בארמית. יש הסוברים כי הקבורה בארון זה הייתה לא אחרת מהלני המלכה, ו"צדה" או "צדן" הוא גרסה אחרת לשמה, בדומה למלכים עתיקים רבים, שהיו בעלי מספר שמות שונים.

על שאר הסרקופגים

מה לארונות קבורה בהר הבית? • על שיטת הקבורה בתקופה הרומית • על השימוש המשני בסרקופגים • על תצוגתם בהר הבית • על כך ועוד בפינה השבועית של כפות המנעול אלו מוזכרים בהרצאה

הוצאו מן הארון.jpg

המקור: ארנון סגל מקור ראשון 18 באפריל 2019

זיהוי ומוצא הקטורת במקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: זוהר עמר - סממני הקטורת

פרופ'_זהר_עמר_על_"סממני_הקטורת"

פרופ' זהר עמר על "סממני הקטורת"

המרצה סוקר את המקור של כל אחד ממרכיבי הקטורת, בהתאם למקורות הקדמונים: מסורת ישראל, כתבי הרומאים, חכמי ישראל לדורותיהם. וכל זה במטרה להתכונן ליום שבו יבנה בית המקדש ותחודש יצירת הקטורת.

עוד בנושא: זהר עמר, ספר הקטורת, הוצאת אֶ רֶ ץ - אוניברסיטת תל אביב בשיתוף מרכז אינגבורג רנרט והמדור לתולדות הרפואה בארץ ישראל, תל אביב תשס"ב, 170 + 32 עמודים. סקירתו של אליהו נתנאל על הספר

בסיכום ההרצאה הבא הציטוט הבא שמות ל"ח כ"א פירוש ספורנו

Cquote2.svg משכן העדות ספר מעלות זה המשכן שבשבילם היה ראוי להיות נצחי ושלא ליפול ביד אויבים. ראשונה, שהיה משכן העדות, שהיו בו לוחות העדות. ב', אשר פקד על פי משה. ג', שהיתה עבודת הלויים ביד איתמר, כי אמנם משמרת כל חלקי המשכן ביד איתמר היתה. ד', ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה, שהיו ראשי אומני מלאכת המשכן וכליו, מיוחסים וצדיקים שבדור, ובכן שרתה שכינה במעשי ידיהם ולא נפל ביד אויבים.

אבל מקדש שלמה שהיו עובדי המלאכה בו מצור, אף על פי ששרתה בו שכינה נפסדו חלקיו, והוצרך לחזק את בדק הבית ונפל בסוף הכל ביד אויבים. (הסיבה המרכזית לנפילת בית ראשון ושני ביד אויבים, היא עובדת שיתוף גויים בבנייתו. לפי המסופר, "עושה המלאכה מצור" בבית ראשון היה יהודי שאמו משבט דן, ואביו משבט נפתלי (מל"א ז:יג-יד; דבה"ב ב:יב-יג). נראה אפוא שכוונת הר"ע ספורנו היא לעצם קניית חומרי הבניה מחירם מלך צור (מל"א ה:כ-כה; דבה"ב שם:יד-טו).( לפי מאמרו של הרב יהודה זולדן

אבל בית שני שלא היה בו גם אחד מכל אלה התנאים לא שרתה בו שכינה ונפל ביד אויבים, כי אמנם בית שני לא היה משכן העדות, שלא היו בו לוחות העדות, ולא פוקד כי אם על פי כורש ולא היו שם בני לוי, כמו שהעיד עזרא באמרו ואבינה בעם ובכהנים, ומבני לוי לא מצאתי שם ומן המתעסקים בבנינו היו צידונים וצורים, כמבואר בספר עזרא:
(גם בבית שני הזמינו חומרי בניין מצור וצידון: "ויתנו כסף לחֹצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצִדֹנים ולצרים להביא עצי ארזים מן הלבנון אל ים יפוֹא" (עזרא ג:ז). ואולם כאשר יושבי הארץ שאינם יהודים רצו להשתתף בבנייתו, הם נדחו: "ויאמר להם זרֻבָּבֶל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל לא לכם ולנו לבנות בית לא-לֹהינו, כי אנחנו יחד נבנה לה' א-לֹהי ישראל" (עזרא ד:ג). אנחנו יחד - אנחנו היהודים. תגובה דומה הגיב נחמיה אחר כך, באשר לשותפותם בבניין חומת ירושלים: "ואנחנו עבדיו נקום ובנינו, ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלם" (נחמיה ב:כ). - כנ"ל)

Cquote1.svg

וכן שיעור שנתן המרצה באותו נושא בקריית ארבע:

שיעור_של_זהר_עמר_על_הקטורת_במעמד_קרית_ארבע_חברון

שיעור של זהר עמר על הקטורת במעמד קרית ארבע חברון

חידושים בחקר הממצאים ממפעל סינון העפר מהר הבית מימי הבית הראשון והשני[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: דר' גבריאל ברקאי - חדשות עתיקות

ד"ר_גבריאל_ברקאי_על_"חדשות_עתיקות"-2

ד"ר גבריאל ברקאי על "חדשות עתיקות"-2

15% מן המימצאים הם מימי הבית הראשון, כולל ראש חץ מצבאו של נבוכדנצר, כן נמצאו שברים של האלה עשתורת, תריסר בולות שהוצמדו לתעודות, אחד מהם נטבע שם הכהן,"לינו...(בן) אמר" הנזכר במשמר ה-16, לפי ספר דברי הימים. גם פשחובר נשר מופיע כאן. המימצאים הם מהמאה ה-10 מימי ראשית מבנה הבית הראשון: שברי חרס ועוד. הנה צילומים מן הסרטון משנת 2018

מימצאים מהאשפה של הר הבית בימי הבית הראשון והשני[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: יצחק דבירה

מר_יצחק_דבירה_על_"אשפה_קדושה"

מר יצחק דבירה על "אשפה קדושה"

המקורות המקראיים מתיחסים לנושאי פינוי האשפה מהעיר:

  • מלכים ב כ״ג:ד׳- " הַמֶּלֶךְ אֶת־חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת־כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת־שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְהוָה אֵת כָּל־הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם וַיִּשְׂרְפֵם...מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן וְנָשָׂא אֶת־עֲפָרָם בֵּית־אֵל׃"
  • מלכים ב כ״ג:ו׳ - וַיֹּצֵא אֶת־הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית יְהוָה מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל־נַחַל קִדְרוֹן וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן וַיָּדֶק לְעָפָר וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־עֲפָרָהּ עַל־קֶבֶר בְּנֵי הָעָם׃
  • מלכים ב כ״ג:י״ב - אֲשֶׁר עַל־הַגָּג עֲלִיַּת אָחָז אֲשֶׁר־עָשׂוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת־הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר־עָשָׂה מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית־ה' נָתַץ הַמֶּלֶךְ וַיָּרָץ מִשָּׁם וְהִשְׁלִיךְ אֶת־עֲפָרָם אֶל־נַחַל...קִדְרוֹן׃
  • ירמיהו ל״א:מ׳ - וְכָל־הָעֵמֶק הַפְּגָרִים וְהַדֶּשֶׁן וְכָל־השרמות [הַשְּׁדֵמוֹת] עַד־נַחַל קִדְרוֹן עַד־פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא־יִנָּתֵשׁ וְלֹא־יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם׃

ואכן נמצאו שרידים של אשפה, מכל הסוגים, ממצבורי ההעפר שפונתה מהר הבית וזוכה לטיפול במסגרת הפרויקט למיון שרידי תקופות בית ראשון ובית שני

הערת המחבר- אם זה מה שהנמצא בהר הבית, מי יושע מה ניתן למצוא בנחל קדרון.

מבט חדש אל מתחת לרחבת הר הבית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבור, שלפי המשוער, ממנו העלו את המים לעזרה

מאת: ארנון סגל, מר ארנון סגל, עורך דף שבועי בענייני הר הבית בעיתון מקור ראשון, על "חזרנו אל בורות המים?"

מר_ארנון_סגל_על_"חזרנו_אל_בורות_המים?"

מר ארנון סגל על "חזרנו אל בורות המים?"

המרצה סקר את 15 הבורות שנמצאו בהר הבית. בין השאר, בור המים, הנמצא במרחק קצר מאבן השתיה. יתכן שזה הבור, אשר שימש להזנת כיור הנחושת, אשר מתואר על-ידי בן קטין הוא המוכני, מדובר במנוף (או גלגלת) עשוי עץ, שבעזרתו הורד הכיור במשך הלילה לבור מים בבית המקדש, והועלה למחרת. הדבר נועד למנוע מן המים שהיו בכיור במשך הלילה להיפסל ב"לינה" פירוש הדבר: כל דבר ששוהה בכלי קודש במשך הלילה - נפסל בהגיע עלות השחר. ממילא, מים שנשארו בכיור במשך הלילה היו נפסלים בהגיע הבוקר, והיה צורך לשפוך אותם ולהביא מים חדשים. על ידי המוכני שהו המים שבכיור במשך הלילה בבור מים, ולכן לא נפסלו. על פי המתואר במשנה, בשעת הפעלתו של המוכני נשמע קולו למרחק רב.(משנה מסכת יומא פרק ג משנה י, ומסכת תמיד פרק א משנה ד ופרק ג משנה ח. תלמוד בבלי מסכת זבחים דף כ עמוד א.). הממצאים המתארים את הבורות מקורן בחוקרים שפעלו בהר הבית במאה ה-19. מאז אין למעשה מידע חדש.

הבור אליו מובילה תעלה מאבן השתיה

בור אחר היה בחדשות, כאשר הרב יהודה גץ הגיע למסקנה כי יתכן כי כלי המקדש גנוזים בבסיסו. היה ניסיון להגיע אליו אך נבלם על-ידי ערבים, אשר סתמו את המעבר בביטון. תיאור מפורט על האירוע מפי בנו מובא כאן הניסיון למציאת כלי המקדש מתחת להר הבית

הבור שנחשף בניסיון החדירה שח הרב יהודה גץ

נוכחות יהודית בהר הבית לפני קום המדינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

נוכחות_יהודית_בהר_הבית_לפני_קום_המדינה

נוכחות יהודית בהר הבית לפני קום המדינה

מאת:דר' דותן גורן - בשעריך
לסיכומה של התקופה לא הייתה נוכחות יהודית בהר הבית וזאת בהתאם להלכה היהודית שפסקה שהעולה להר הבית עונשו "כרת". ההר מכונה "חארם א-שריף" (המקום הקדוש הנעלה) - נבננט בן שני מסגדים: "אל -אקצא" - אתר הנחיתה של הנביא מוחמד ו"כיפת סלע" - אתר העלליה לשמים. במשך תקופת שלטון האיסלם - עד 1856 - זרים לא הורשו לעלות להר הבית. היהודים השקיפו על ההר ממרומי הר הזיתים ומגגות מבנים בעיר העתיקה (כמו התמונה בסרון - בית הכנסת תפארתישראל).

לאחר מחלמת קרים (1856) הזרים הורשו לעלות לאיחר אישור המושל הטורקי ותמורת "בקשיש" גבוה היהודים המשיכה לא לעלות להר הבית. בשנת 1855 ובשנת 1857 משה מונפיורי, עלה להר הבית והוחרם על-ידי יהודי ירושלים. היה עוד ניסיון והוא נבלם על-ידי תושבי העיר. בנימין זאב הרצל השקיף על הר הבית בשנת 1898 - אך טענו שהוא כן ביקר בהר הבית. בראשית המאה ה-20 החלו ביקורים בהר הבית, בין השאר של תלמידי בתי ספר, אך הרבנים מנסים לבלום זאת.

בבנית השכונה החדשה "מאה שערים", בשנת 1873, נבחר, מבין האתרים המוצעים, מקום שהוא קרוב להר הבית וזאת בשל שיקולים לעתיד.

בסוף 1917, בהצהרת המנדט נקבע כי השלטון המוסלמי יימשך בהר-הבית . במקביל הופצו שמועות כי סוכם להרוס את המסגדים ןלבנות מחדש את בית המקדש. לסיכומו של דבר, הוסדרה כניסת הלא-מוסלמים, תמורת תשלום אך לא בחגים המוסלמים. היהודים המשיכו לפעול בהתאם ההלכה ולא עלו לה הבית.

איזכורים של בית המקדש היהודי בספרות המוסלמית המוקדמת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: דר' ירון עובדיה - "בית אל מקדם"

ד"ר_ירון_עובדיה_על_"בית_אל_מקדם"

ד"ר ירון עובדיה על "בית אל מקדם"

הטענה הנוכחית היא שאין כל מקור היסטורי או ארכיאולוגי לממלכות דוד ושלמה בהר הבית. לכל היותר היה מקדש יהודי בהר ציון - כך לדברי פירסום מעודכן של ערבי ארץ ישראל.

אבל בתקופות קודמות כינו את "כיפת הסלע" - אל-מוקדס - כלומר בית המקדש. בתקופה זו לא העלו על הדעת להכחיש את הקשר בין היהדות לבין הר הבית. המרצה מטט כתובים מהתקופת השלטון המוסלמי, בהן מוזכר קשר ישיר בין הר-הבית, היהודים ובית המקדש.

ירושלים ובית המקדש במטבעות התקופה המוסלמית הקדומה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת: דר' יואל פרחי - שמות וסמלים

ד"ר_יואב_פרחי_על_"שמות_וסמלים"

ד"ר יואב פרחי על "שמות וסמלים"

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.