Changes: כנס מחקרי מגדל צדק

גרסה מ־11:13, 9 בספטמבר 2019

כנס מחקרי מגדל צדק -נערך בראש העין ועסק בעיקר במגדל צדק ותל אפק י' אלול תשע"ט 10 בספטמבר 2019

חוברת התקצירים מגדל צדק — עטיפת חוברת התקצירים

ממעיינות הירקון אפק אל הדום השומרון מירבל

מאת: ד"ר צביקה צוק, רשות הטבע והגנים

שתי יחידות גיאוגרפיות מחברות בין אפק ומגדל צדק: מישור החוף במערב והדום השומרון במזרח. בשתיהן קיים מכשול פיזי המונע עבירות נוחה. במישור החוף: נהר הירקון המתחיל בתל אפק ונמשך עד הים ובהדום השומרון: מדבר הסלעים ועמקי הנחלים שכיוונם ממזרח למערב. המקום היחיד שמאפשר מעבר נוח הוא מעבר אפק המצוי בין תל אפק למגדל צדק. המעבר שרוחבו כ-3 ק"מ היה אחד המעברים החשובים ביותר בארץ ישראל מצפון לדרום או להיפך. מהמקורות ההיסטוריים החיצוניים ומהמקרא אנו למדים על המלכים, הצבאות והדמויות שעברו כאן.

הארמון הכנעהיבתל אפק — הארמון הכנעני בתל אפק ב-2102 בתום החפירות. צילם: בועז גרוס

לאור חשיבות המעבר ומיקום מעיינות הירקון, הוקמה בצדו המערבי העיר אפק כבר בראשית האלף השלישי לפנה"ס על שטח של 210 דונם. עיר חדשה הוקמה שוב בתקופה הכנענית התיכונה, בראשית האלף השני לפנה"ס והייתה עיר מדינה. מפרק זמן זה הושלמה לאחרונה החפירה של הארמון הכנעני המרשים ששוחזר באופן חלקי. בתקופת הברונזה המאוחרת שימש בית המושל המצרי באפק את אחד המאחזים המרכזיים של מצרים בארץ ישראל. בתקופת הברזל ירדה העיר מגדולתה. העיר שינתה את שמה לפגאי בתקופה ההלניסטית.
בתקופה הרומית בנה כאן הורדוס עיר חדשה וקרא לה אנטיפטריס על שם אביו. בסוף התקופה הרומית ירדה העיר מגדולתה ולא התאוששה מרעש האדמה העז שהחריב אותה בשנת 363 לספירה. מתקופה זו מוכר התיאטרון הקטן שחפירת השלמה בו, הביאה לגילוי מעניין של 'מדרגות כרון' – מעבר תת-קרקעי מהבמה לאורכסטרה עבור אלי השאול. מצודה מהתקופה האסלמית הקדומה ומבצר עות'מאני הם השרידים המאוחרים יותר ועליהם הוקם מחנה בריטי ששמר על מפעל המים המנדטורי לירושלים. חלק מהמבנים הללו משמש כיום את רשות הטבע והגנים המפעילה גם את הגן הלאומי השוקק חיים שבמקום. בצדו השני של המעבר, שוכן האתר מגדל צדק. מקום זה נודע בשמו הקדום מימי הבית השני – מגדל אפק. כאן יש שרידים דלים מתקופת הברונזה הקדומה ומתקופת הברזל. אחר כך היה כאן כפר יהודי שחרב על ידי הרומאים והשרידים ממנו הם בעיקר של מערות קבורה מפוארות בסגנון ירושלים. אבנים בודדות מעוטרות בשימוש משני, כתובת ומעט חרסים מעידים על התקופות הרומית והביזנטית. המבנה המרשים ביותר כאן הוא המבצר הצלבני מירבל. בתקופה העות'מאנית נבנה סביבו הכפר מג'דל יאבא ועל גבי המבצר נבנה בית אחוזה מרשים בו גר השייח צאדיק אל ג'מעיני. מכאן נולד בתקופת המנדט השם מגדל צדק.
השוואה בין שני האתרים מראה בבירור כי על אף היותם משני צדי המעבר, ברוב התקופות אין רצף התיישבותי ואין קשר ביניהם. ההתיישבות הייתה בעיקר בתל אפק לצד מקורות המים ורק בתקופה הצלבנית יש יתרון למגדל צדק. נראה איפוא, כי למרות רוחבו של המעבר כ-3 ק"מ הדרך העתיקה עברה תמיד בצמוד לתל אפק, בזכות מקורות המים והטופוגרפיה כפי שגם כיום צמודים כביש 6 ומסילת הברזל לתל אפק.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''כנס מחקרי מגדל צדק''' -נערך ב[[ראש העין]]  ועסק בעיקר ב[[מגדל צדק]] ו[[תל אפק]] י' אלול תשע"ט 10 בספטמבר 2019
 [[קובץ:חוברת_התקצירים_מגדל_צדק.png|thumb|650px|מרכז|עטיפת חוברת התקצירים]]
+==ממעיינות הירקון אפק אל הדום השומרון מירבל==
+מאת: ד"ר צביקה צוק, רשות הטבע והגנים
+שתי יחידות גיאוגרפיות מחברות בין אפק ומגדל צדק: מישור החוף במערב והדום השומרון במזרח.
+בשתיהן קיים מכשול פיזי המונע עבירות נוחה. במישור החוף: נהר הירקון המתחיל בתל אפק ונמשך עד
+הים ובהדום השומרון: מדבר הסלעים ועמקי הנחלים שכיוונם ממזרח למערב. המקום היחיד שמאפשר
+מעבר נוח הוא מעבר אפק המצוי בין תל אפק למגדל צדק. המעבר שרוחבו כ-3 ק"מ היה אחד המעברים
+החשובים ביותר בארץ ישראל מצפון לדרום או להיפך. מהמקורות ההיסטוריים החיצוניים ומהמקרא
+אנו למדים על המלכים, הצבאות והדמויות שעברו כאן.{{ש}}
+[[קובץ:הארמון_הכנעהיבתל_אפק.png|thumb|350px|ימין|הארמון הכנעני בתל אפק ב-2102 בתום
+החפירות. צילם: בועז גרוס
+]]
+לאור חשיבות המעבר ומיקום מעיינות הירקון, הוקמה בצדו המערבי העיר אפק כבר בראשית האלף
+השלישי לפנה"ס על שטח של 210 דונם. עיר חדשה הוקמה שוב בתקופה הכנענית התיכונה, בראשית
+האלף השני לפנה"ס והייתה עיר מדינה. מפרק זמן זה הושלמה לאחרונה החפירה של הארמון הכנעני
+המרשים ששוחזר באופן חלקי. בתקופת הברונזה המאוחרת שימש בית המושל המצרי באפק את אחד
+המאחזים המרכזיים של מצרים בארץ ישראל. בתקופת הברזל ירדה העיר מגדולתה. העיר שינתה את
+שמה לפגאי בתקופה ההלניסטית.{{ש}}
+בתקופה הרומית בנה כאן הורדוס עיר חדשה וקרא לה אנטיפטריס על שם אביו. בסוף התקופה הרומית
+ירדה העיר מגדולתה ולא התאוששה מרעש האדמה העז שהחריב אותה בשנת 363 לספירה. מתקופה זו
+מוכר התיאטרון הקטן שחפירת השלמה בו, הביאה לגילוי מעניין של 'מדרגות כרון' – מעבר תת-קרקעי
+מהבמה לאורכסטרה עבור אלי השאול. מצודה מהתקופה האסלמית הקדומה ומבצר עות'מאני הם
+השרידים המאוחרים יותר ועליהם הוקם מחנה בריטי ששמר על מפעל המים המנדטורי לירושלים. חלק
+מהמבנים הללו משמש כיום את רשות הטבע והגנים המפעילה גם את הגן הלאומי השוקק חיים שבמקום.
+בצדו השני של המעבר, שוכן האתר מגדל צדק. מקום זה נודע בשמו הקדום מימי הבית השני – מגדל
+אפק. כאן יש שרידים דלים מתקופת הברונזה הקדומה ומתקופת הברזל. אחר כך היה כאן כפר יהודי
+שחרב על ידי הרומאים והשרידים ממנו הם בעיקר של מערות קבורה מפוארות בסגנון ירושלים.
+אבנים בודדות מעוטרות בשימוש משני, כתובת ומעט חרסים מעידים על התקופות הרומית והביזנטית.
+המבנה המרשים ביותר כאן הוא המבצר הצלבני מירבל. בתקופה העות'מאנית נבנה סביבו הכפר מג'דל
+יאבא ועל גבי המבצר נבנה בית אחוזה מרשים בו גר השייח צאדיק אל ג'מעיני. מכאן נולד בתקופת
+המנדט השם מגדל צדק.{{ש}}
+השוואה בין שני האתרים מראה בבירור כי על אף היותם משני צדי המעבר, ברוב התקופות אין רצף
+התיישבותי ואין קשר ביניהם. ההתיישבות הייתה בעיקר בתל אפק לצד מקורות המים ורק בתקופה
+הצלבנית יש יתרון למגדל צדק. נראה איפוא, כי למרות רוחבו של המעבר כ-3 ק"מ הדרך העתיקה עברה תמיד
+בצמוד לתל אפק, בזכות מקורות המים והטופוגרפיה כפי שגם כיום צמודים כביש 6 ומסילת הברזל לתל
+אפק.
+[[קטגוריה:ראש העין]]