כנס עיונים בחברה, בכלכלה והתרבות של יהודי ארץ ישראל ובבל בימי בית שני, המשנה והתלמוד
מחווה לפרופ' בן-ציון רוזנברג
אוניברסיטת בר אילן - ה' בשבט תשעו - 1 בפברואר 2017

הזמנה לכנס לכבוד פרופסור בן-ציון רוזנפלד.jpg
תוכן יום העיום 1.png

דניאל שפרבר - משהו על השוק בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

משהו_על_השוק_בארץ-ישראל_בתקופת_המשנה_והתלמוד_-_פרופ'_דניאל_שפרבר

משהו על השוק בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד - פרופ' דניאל שפרבר

בעיר של תקופת התלמוד הכרנו את המונחים : סרטיה (רחובות) ופלטיה (כיכר) גדולה. והשאלה שעלתה האם מעות שנמצאו מסביב לדלפק, האם שייכים למוכר או לקונה. והשאלה היא האם היא נחשבת לרשות הרבים ? למשל ראו הקטע הבא: (לא הוצג בארצאה)

"היחיד גמורה הלכה באי זהו רשות הרבים סרטיה ופלטיה גדולה ומבואות המפולשין זו היא רשות הרבים גמורה הלכה גאין מוציאין מרשות היחיד זו לרשות הרבים זו ואין מכניסין מרשות הרבים זו לרשות היחיד זו ואם הוציא והכניס בשוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת ונסקל אחד המוציא ואחד המכניס אחד המושיט ואחד הזורק חייב הלכה דאבל הים והבקעה והכרמלית והאסטונית והאסקופה אינן לא רשות היחיד ולא רשות הרבים אין נושאין ונותנין לתוכן ואם נשא ונתן פטור אין מוציאין לא מתוכן לרשות הרבים ולא מרשות הרבים לתוכן ואין מכניסין לא מתוכן לרשות היחיד ולא מרשות היחיד לתוכן ואם הוציא

מנחם מור - המקדש השומרוני - עיון מחדש[עריכה | עריכת קוד מקור]

המקדש_השומרוני_–_עיון_מחודש,_פרופ'_מנחם_מור

המקדש השומרוני – עיון מחודש, פרופ' מנחם מור

ההרצאה המקורית

מנחם_מור_-_המקדש_השומרוני_-_עיון_מחדש-0

מנחם מור - המקדש השומרוני - עיון מחדש-0

הקמת המקדש השומרוני על הר גריזים תיאוריו של יוסף בן מתתיהו הם עדות יחידאית להקמתו ולחורבנו של המקדש השומרוני על הר גריזים . את ראשיתו ובנייתו קשר יוסף בן מתתיהו לסיוע שהגישו השומרונים בראשותו של סנבלט לאלכסנדר בעת המצור על צור : משקיבל אותו אלכסנדר בסבר פנים יפות התחזק םנבלט במזימותיו , ואז הביא את טענותיו לפני המלך וסיפר ( לו , ( שיש לו חתן מנשה והוא אחיו של ידוע הכוהן הגדול של היהודים ; הואיל ורבים אחרים מבני עמו לימינו , הוא רוצה עתה לבנות בית מקדש במקומות הנתונים לשלטונו . דבר זה הוא לתועלת גם למלך , שכוחם של היהודים ייחצה לשניים , כדי שהעם לא יהיה בדעה אחת ומאוחד ( כולו , ( אם יתמרד פעם , ולא יהיה קשה למלכים , כשם שהיה קשה קודם לשליט האשורים . ומשהסכים אלכסנדרוס הכניס סנבלט את כל מרצו ( בעניין ) ובנה את בית המקדש ומינה את מנשה לכוהן , וחשב שתהיה זו המתנה הגדולה ביותר לצאצאי בתו העתידים להיוולד . לאחר שעברו שבעה חדשים במצור על צור ושני חדשים במצור על עזה מת סנבלט ' . תיאור זה עוין לשומרונים , והמסורת או המקור שיוסף בן מתתיהו שאב מהם נתן לו הזדמנות להשמיץ את השומרונים

מרים בן זאב, בין "פולמוס קיטוס" לבין מרד בר כוכבא - היבטים חדשים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין_'פולמוס_של_קיטוס'_למרד_בר-כוכבא_–_עיונים_חדשים_-_פרופ'_מרים_בן_זאב

בין 'פולמוס של קיטוס' למרד בר-כוכבא – עיונים חדשים - פרופ' מרים בן זאב

הרקע- פולמוס קיטוס היה מרד יהודי שהתרחש בשנים 117-115 בארץ ישראל כנגד האימפריה הרומאית, במקביל למרד התפוצות.

המקורות אודות המרד הם קלושים ביותר. התלמוד מזכיר מרד יהודי שהתרחש בין המרד הגדול למרד בר כוכבא. ההיסטוריה אוגוסטה, שלרוב לא נחשבת כמקור מהימן, מזכירה שארץ ישראל "גילתה רוח מרדנות" באותה העת. בנוסף, קיימת עדות אפיגרפית על כך שהתנהלה לחימה בארץ ישראל בשנים הללו.

מכיוון שהמרד לא הותיר את רישומו בהיסטוריה, יש הסכמה בקרב החוקרים שהיקפו של המרד היה קטן. לא ידוע על סדר המאורעות המדויק. יודעים שבשנת 116 נשלחה וקסיליה של הלגיון השלישי קירנאיקה לירושלים למטרות תמיכה בלגיון העשירי פרטנסיס. בשנת 117 מינה הקיסר טריאנוס את לוסיוס קווייטוס, שדיכא את המרידות במסופוטמיה, למושל יהודה והוסיף לגיון שני למצבת כוח האדם הרומאי בפרובינקיה (ככל הנראה היה זה הלגיון השני טריאנה) ויש להניח שקווייטוס קיבל את מינויו כדי להשקיט את יהודה ולדכא את המרד היהודי. דבר זה הפך את יהודה לפרובינקיה פרוקונסולרית (כלומר פרובינקיה שנציבה היה קונסול לשעבר) וזה מדגים את הרצינות שהרומאים התייחסו לאיום והחשש שלהם מן המרידה היהודית.

יש המזהים את לוליאנוס ופפוס כמנהיגי המרד, מכיוון שמסופר עליהם בתלמוד שנהרגו על ידי טריאנוס. שם מסופר ש"נהרגו שמעיה ואחיה אחיו" ויש המשערים שאלה הם השמות העבריים של לוליאנוס ופפוס. על-פי מגילת תענית הם הוצאו להורג בי"ב באדר. יש הסבורים שלמרד זה רומז התלמוד בסיפורו על "הר המלך".

המשנה מדברת על פולמוס קיטוס אשר בעקבותיו גזרו חכמים כי הכלות בחתונתן לא ישימו עטרות בראשן לאות אבל, ושאדם לא ילמד את בנו יוונית.

המקור: הויקיפדיה העברית

יהושע וייסטוק, רבן שמעון בן-גמליאל השני - מנהיג בזכות עצמו או מתוקף שושלתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבן_שמעון_בן_גמליאל_השני_–_מנהיג_בזכות_עצמו_או_מתוקף_שושלתו_?_ד"ר_יהושע_וייסטוך

רבן שמעון בן גמליאל השני – מנהיג בזכות עצמו או מתוקף שושלתו ? ד"ר יהושע וייסטוך

ההרצאה המקורית

יהושע_וייסטוק,_רבן_שמעון_בן-גמליאל_השני_-_מנהיג_בזכות_עצמו_או_מתוקף_שושלתו-0

יהושע וייסטוק, רבן שמעון בן-גמליאל השני - מנהיג בזכות עצמו או מתוקף שושלתו-0

רבן שמעון בן גמליאל השני היה נצר לשושלתו של הלל הזקן, שהחזיקה בנשיאות מאז הלל עצמו. סבו, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, היה מנהיג הפרושים בתקופת המרד הגדול, ונהרג במהלכו. הוא היה מתומכי המרד וממנהיגיו, אם כי מהמחנה המתון יותר - הפרושי ולא הקנאי.

אביו, רבן גמליאל השני, ירש את הנשיאות מקודמו, הנשיא הזמני שלאחר המרד הגדול, רבן יוחנן בן זכאי, מייסד המרכז הסנהדראי ביבנה. רבן גמליאל היה מתון בדעותיו הפוליטיות, ולמעשה היה פרגמטיסט בכל הנוגע למערכת היחסים עם הרומאים. רבן גמליאל זכה, כך דומה, להכרה רומית של נשיאותו, לפחות דה-פקטו, והנהיג את הסנהדרין בתקופה די סוערת, מהשתקמות החברה היהודית לאחר המרד הגדול, אל תוך מרד התפוצות בתקופת הקיסר טריאנוס. מידת השתתפות יהודה במרד זה, מה שידוע במקורות חז"ל כפולמוס קיטוס (על-שם המצביא הרומי לוסיוס קווייטוס, מדכא המרד במסופוטמיה, אשר התמנה לנציב יהודה מיד אחר-כך), אינה ברורה והיא מעורפלת. בכל מקרה, בית הנשיאות לא תמך במרידה. רבן גמליאל דיבנה נפטר סמוך לדיכוי המרידה, בשנת 117 לספירת הנוצרים .

המקור: הויקיפדיה העברית

אריה רונה - הורדוס ופעילותו הימית - היבטים אסטרטגיים וטקטיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מושב_שלישי_היסטוריה_צבאית-מדינית,_טקסטואלית_ואמנותית_-_יו"ר_ד"ר_עידן_ברייר

מושב שלישי היסטוריה צבאית-מדינית, טקסטואלית ואמנותית - יו"ר ד"ר עידן ברייר

ההרצאה המקורית - החל מהדקה 3.32

אריה_רונה_-_הורדוס_ופעילותו_הימית_-_היבטים_אסטרטגיים_וטקטיים

אריה רונה - הורדוס ופעילותו הימית - היבטים אסטרטגיים וטקטיים

הורדוס נודע במפעלי הבנייה האדירים והמפוארים שהקים, בזכותם הוא מכונה גם "המלך הבנאי".[4] הוא בנה מחדש את בית המקדש, והפך אותו למבנה מפואר ביותר. הוא בנה מחדש את העיר שומרון, ושינה את שמה ל"סבסטיה", כמחווה לקיסר אוגוסטוס. הוא הקים עיר נמל גדולה בקיסריה, אף היא לכבוד הקיסר אוגוסטוס. שרידים ממפעלי הבנייה של הורדוס ניתן למצוא גם במצדה, שהייתה ארמון-מקלט שבנה לעצמו, וכן בהרודיון, שם גם נקבר אחרי מותו, ובארמונות החורף שבנה לעצמו ליד יריחו.

המקור: הויקיפדיה העברית

חיים פרלמוטר - כיצד עוצב יחסם של חכמים כלפי חומרים ששימשו בחיי יום יום בתקופת המשנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיצד_עוצב_יחסם_של_חכמים_כלפי_חומרים_ששימשו_בחיי_יום_יום_בתקופת_המשנה?_ד"ר_חיים_פרלמוטר

כיצד עוצב יחסם של חכמים כלפי חומרים ששימשו בחיי יום יום בתקופת המשנה? ד"ר חיים פרלמוטר

המרצה הציג את גישת חז"ל כלפי חומרים. כאשר המקור הוא אפשרות הטומאה של הכלים. יש סוגי מיון של חומרים

עץ, בגד, עור ושק
חרס - הוא כלי אדמה ולכן אינו מקבל טומאה או שאר הכלים
במלחמת מדיין, אובחן בין הכלים שעוברים באש ואלו שעוברים במים - מכאן הלכות טבילה.

נסיים, לעתיד, "אין פוסקים על ביצים של היוצר עד שכבר תהיה הביצה". האם הכוונה לעפר לבן,או עפר שחור ? האם קובעים מחיר לחומר גלם לפני שרואים את המוצר הסופי.

אבינועם כהן - המינוח של התלמוד באמצעי להפקת היסקים היסטוריים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המינוח_של_התלמוד_הבבלי_כאמצעי_להפקת_היסקים_היסטוריים,_פרופ'_אבינועם_כהן

המינוח של התלמוד הבבלי כאמצעי להפקת היסקים היסטוריים, פרופ' אבינועם כהן

מהי מידת המהימנות של הדברים הנאמרים בתלמוד בבלי. אנו מצפים לאור כל פרטים הניתן למצוא בתלמוד. אנסה לדון בטרמינולוגיה. זמנם של 800 החכמים המוצגים בתלמוד אינו ברור. אנו לומדים זאת לפי הכפיפויות, ההרירכיות נקבעות לפי הגיל - בדרך כלל.

הטרמינולוגיה היא ספרותית, והשאלה היא האם גם ניתן להסיק בהיסטוריה. עסקתי ב-22 מונחים ואנסה לסקור חלקם.

אבינועם_כהן_-_המינוח_של_התלמוד_באמצעי_להפקת_היסקים_היסטוריים

אבינועם כהן - המינוח של התלמוד באמצעי להפקת היסקים היסטוריים

תמונה (4).jpg
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.