כנס עירון.jpg

כנס עיוני  עירון 1 - ואדי עארה, הר אמיר וצפון השומרון - בעקבות מחקריו של אדם זרטל ז"ל- בישוב שקד  - י"ח אייר (ל"ג בעומר)  תשע"ו - 26 במאי 2016 - בארגון  "בשבילנו" - סיור ולימוד חריש.

תשקיף יום העיון - ראו פרק אחרון


להלן מבחר ההרצאות:

הרב דר' יואל בן נון שירת דבורה - לאור ממצאיו של אדם זרטל ז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב_דר'_יואל_בן_נון_שירת_דבורה_-_לאור_ממצאיו_של_אדם_זרטל_ז"ל

הרב דר' יואל בן נון שירת דבורה - לאור ממצאיו של אדם זרטל ז"ל

הקלטה פשוטה

הרב_דר_יואל_בן_נון_–_שירת_דבורה_לאור_ממצאיו_של_אדם_זרטל

הרב דר יואל בן נון – שירת דבורה לאור ממצאיו של אדם זרטל

הקלטה משובחת


שירת דבורה - לאור ממצאיו של אדם זרטל ז"ל מאת: הרב דר' יואל בן נון

ה יְרַד-לִי בַּגִּבּוֹרִים...
אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים, עַם ה'...
אָז יְרַד שָׂרִיד, לְאַדִּירִים עָם...
שופטים ה' - י"א- י"ג

בתמונה האתר המשוער (לפני אדם זרטל) של חרושת הגויים ואזור נחל קישון - אזור הישוב אלרועי

דר' אריה בורנשטיין: מעט מעט אגרשנו מפניך[עריכה | עריכת קוד מקור]

דר'_אריה_בורנשטיין_מעט_מעט_אגרשנו_מפניך

דר' אריה בורנשטיין מעט מעט אגרשנו מפניך

הקלטה פשוטה

דר_אריה_בורנשטיין

דר אריה בורנשטיין

הקלטה משובחת

Cquote2.svg לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ, בְּשָׁנָה אֶחָת: פֶּן-תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה, וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ, מִפָּנֶיךָ, עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה, וְנָחַלְתָּ אֶת-הָאָרֶץ Cquote1.svg

שמות כ"ג כ"ט

צפון השומרון ועמק יזרעאל הדרומי בימי אל עמארנה ובימי ההתנחלות - לאור המקורות והסקר הארכיאולוגי של אדם זרטל

זאב ח.ארליך ז'אבו: האמנם ניתן לזהות את תבץ בטובאס[עריכה | עריכת קוד מקור]

זאב_ח.ארליך_ז'אבו_האמנם_ניתן_לזהות_את_תבץ_בטובאס

זאב ח.ארליך ז'אבו האמנם ניתן לזהות את תבץ בטובאס

הקלטה פשוטה

זאב_ז'אבו_ארליך_כפר_טובאס_האמנם_זוהי_תבץ_המקראית-0

זאב ז'אבו ארליך כפר טובאס האמנם זוהי תבץ המקראית-0

הקלטה משובחת

Cquote2.svg וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ אֶל תֵּבֵץ וַיִּחַן בְּתֵבֵץ וַיִּלְכְּדָהּ. וּמִגְדַּל עֹז הָיָה בְתוֹךְ הָעִיר וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם וַיַּעֲלוּ עַל גַּג הַמִּגְדָּל. וַיָּבֹא אֲבִימֶלֶךְ עַד הַמִּגְדָּל וַיִּלָּחֶם בּוֹ וַיִּגַּשׁ עַד פֶּתַח הַמִּגְדָּל לְשָׂרְפוֹ בָאֵשׁ. וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וַתָּרִץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ. וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֶל הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמוֹתְתֵנִי פֶּן יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ וַיִּדְקְרֵהוּ נַעֲרוֹ וַיָּמֹת.(ספר שופטים, ט, נ-נד) Cquote1.svg

תֵּבֵץ היא עיר באזור שכם המוזכרת במקרא, שבה נהרג אבימלך בן גדעון בידי אישה שזרקה עליו פלח-רכב (החלק העליון של הריחיים).

היום: טוּבַּאס היא עיירה פלסטינית במזרח השומרון, כ-21 ק"מ צפונית מזרחית לשכם. העיירה משמשת כמרכז מינהלי של המחוז (מוחפזה) של טובאס. אוכלוסיית העיירה מונה 16,100 תושבים.(הויקיפדיה העברית)

מקור הצילום: shmuel kohn, taken during israeli patrol in area in year 2006

מאיר רוטר: גבולו הצפוני של שבט המנשה בצפון השומרון וזיקתו לנחלת יששכר[עריכה | עריכת קוד מקור]

עותק_של_מאיר_רוטר_גבולו_הצפוני_של_שבט_המנשה_בצפון_השומרון_וזיקתו_לנחלת_יששכר

עותק של מאיר רוטר גבולו הצפוני של שבט המנשה בצפון השומרון וזיקתו לנחלת יששכר

הקלטה פשוטה

מאיר_רוטר_עמיתים_לטיולים_גבולה_הצפוני_של_נחלת_מנשה

מאיר רוטר עמיתים לטיולים גבולה הצפוני של נחלת מנשה

הקלטה משובחת

גבולו הצפוני של שבט המנשה בצפון השומרון וזיקתו לנחלת יששכר

מאת: מאיר רוטר מורה דרך עמיתים לטיולים
הבנת גבולה הצפונה של נחלת מנשה תוך דקדוק

בתיאורי המקרא ותובנות מסקר מחקר הר מנשה

Cquote2.svg וַיְהִי גְבוּל-מְנַשֶּׁה, מֵאָשֵׁר, הַמִּכְמְתָת, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי שְׁכֶם; וְהָלַךְ הַגְּבוּל אֶל-הַיָּמִין, אֶל-יֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ. לִמְנַשֶּׁה, הָיְתָה אֶרֶץ תַּפּוּחַ; וְתַפּוּחַ אֶל-גְּבוּל מְנַשֶּׁה, לִבְנֵי אֶפְרָיִם. וְיָרַד הַגְּבוּל נַחַל קָנָה נֶגְבָּה לַנַּחַל, עָרִים הָאֵלֶּה לְאֶפְרַיִם, בְּתוֹךְ, עָרֵי מְנַשֶּׁה; וּגְבוּל מְנַשֶּׁה מִצְּפוֹן לַנַּחַל, וַיְהִי תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה. נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם, וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה, וַיְהִי הַיָּם, גְּבוּלוֹ; וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפוֹן, וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח. וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנוֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ, וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת, הַנָּפֶת. (ספר יהושע: י"ז,ז', י') ראו גם: נחלת שבט מנשה Cquote1.svg
Cquote2.svg בספר יהושע מובא תאור הנחלה, אולי הקצר ביותר מבין תיאורי נחלות השבטים: וַיְהִי, גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם. וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן, וַאֲנָחֲרַת. וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן, וָאָבֶץ. וְרֶמֶת וְעֵין-גַּנִּים וְעֵין חַדָּה, וּבֵית פַּצֵּץ. וּפָגַע הַגְּבוּל בְּתָבוֹר ושחצומה (וְשַׁחֲצִימָה) וּבֵית שֶׁמֶשׁ, וְהָיוּ תֹּצְאוֹת גְּבוּלָם הַיַּרְדֵּן: עָרִים שֵׁשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. המקור(י"ט,י"ז-כ"ג) Cquote1.svg

הפסוק הראשון מתאר גבול ואילו יתר הפסוקים מביאים שמות ל ערים. הגבול הצפוני הוא ברור למדי מהר תבור לנהר הירדן - היום האפיק בו זורם נחל יששכר או מעט צפונה נחל יבנאל. בגבול הדרומי ניתן לזהות את העיר "יִזְרְעֶאלָה", כאשר הגבול הוא נחל חרוד. מעניין הזיהוי שמביא זכריה קלעי לפיו "בית שמש" היא האתר הארכאולוגי הידוע "אל-עבידיה: שעל גדות הירדן. זיהוי אחר של בית שמש הוא עם "חרבת שמסין" מדרום לברך נחל יבנאל. הגבול המערבי ניתן להשערה במסלול של "כביש הסרגל" בהווה ממגידו עד נצרת המקור נחלת שבט יששכר}}

דר' דרור בן-יוסף: תקופת הברזל : בין נחל עירון לנחל שכם[עריכה | עריכת קוד מקור]

דר'_דרור_בן-יוסף_תקופת_הברזל_בין_נחל_עירון_לנחל_שכם

דר' דרור בן-יוסף תקופת הברזל בין נחל עירון לנחל שכם

ד"ר_דרור_בן_יוסף_תקופת_הברזל_1_בין_נחל_עירון_לנחל_שכם

ד"ר דרור בן יוסף תקופת הברזל 1 בין נחל עירון לנחל שכם

תקופת הברזל : בין נחל עירון לנחל שכם מאת: דר' דרור בן-יוסף רשות הטבע והגנים

על האתר המרכזי בסקר : אתר "אל-אחוואט" והשערות סביבו

ראו גם - ערך מורחב:סודו של סיסרא - מסע בעקבות גויי הים ושירת דבורה

מראה פנימי של הנוראגה בארוביו

אדם זרטל ערך במשך יותר משלושים שנה את סקר הר מנשה. בין השאר הוא, הגיע לאתר הנקרא בפי תושבי נחל עירון בשם אל-אחוואט, שמובנו "הקירות", "החומות" , או "חצרות" בעגה מקומית. לדעתו מדובר בחרושת הגויים, אתר מיקראי, המוכר לנו מספר שופטים בהקשר למלחמת ברק בן אבינועם בשר הצבא של יבין מלך חצור (בגליל) סיסרא (שופטים, פרקים ד' וה'). במקום נמצאו מבנים קטנים, חומה רחבה יחסית לאתר כה גדול. האתר היה מיושב רק כ-50 שנה. תושביו הרבו באכילת דגים [1]. החומה אינה ישרה ובנויה גלים גלים. לאתר אין מקביליות בארץ, מלבד ארבע אתרים קטנים דומים ליד כרם מהר"ל. בחפירות באתר השתתפו גם בהשתתפות קבוצות מאוניברסיטת קליארי ב"סרדיניה" [2].

אל-אחוואט הוא אתר ארכאולוגי מתקופת הברזל הממוקם בשומרון ליד היישוב קציר מראה כללי של חומת העיר ו"קורידור" טיפוסי (למרגלות האדם שבתמונה). ברקע בתי כפר קרע - העלתה: Hanay

איתן עומר : הר אמיר ונחל עירון - תשתית גיאולוגית וגיאוגרפית[עריכה | עריכת קוד מקור]

איתן_עומר_הר_אמיר_ונחל_עירון_-_תשתית_גיאולוגית_וגיאוגרפית

איתן עומר הר אמיר ונחל עירון - תשתית גיאולוגית וגיאוגרפית

איתן_עומר_גיאוגרף,_מדריך_טיולים_ומורה_דרך_הר_אמיר_ונחל_עירון_תשתית_גיאולוגית_וגיאוגרפית-0

איתן עומר גיאוגרף, מדריך טיולים ומורה דרך הר אמיר ונחל עירון תשתית גיאולוגית וגיאוגרפית-0

הקלטה משובחת

הר אמיר ונחל עירון - תשתית גיאולוגית וגיאוגרפית מאת: איתן עומר - גאוגרף ומורה דרך

על נחל עירון - נחל עירון (ערבית: תעתיק: ואדי עארה) הוא נחל בצפון ארץ ישראל, באורך 20 קילומטרים, הממוקם בקווי המפגש של השומרון, רמות מנשה, והשרון. הנחל הוא אחד מיובלי נחל חדרה.

ראשיתו של נחל עירון בהר אלכסנדר שליד אום אל־פחם, משם הוא יורד לכיוון דרום-מערב, במקביל לקו התחום בין רכס אום אל־פחם לקער רמות מנשה. כקילומטר ממערב לצומת משמר הגבול יוצא הנחל אל מישור השרון הצפוני, ומתחבר לנחל חדרה מדרום למושב תלמי אלעזר.

בעמק הנחל ועל גדותיו מספר גדול של יישובים. בחלקו המזרחי, ההררי, היישובים הערביים (ממזרח למערב) מושריפה, מוצמוץ, עין איברהים, אום אל פחם, ערערה, עארה וכפר קרע. מערבה משם, לאורך חלקו המישורי, היישובים היהודיים רקאי], עין עירון, עין שמר, מענית, גבעת חביבה, שער מנשה ותלמי אלעזר. צמוד לאפיקו עובר כביש מספר 65, המכונה כביש ואדי עארה, המחבר בין צומת משמר הגבול לצומת מגידו, ומשמש כעורק תחבורה חשוב במדינת ישראל. (הויקיפדיה העברית)

יאיר אור: שמורת הר ריחן[עריכה | עריכת קוד מקור]

יאיר_אור_שמורת_הר_ריחן

יאיר אור שמורת הר ריחן

יאיר_אור_עורך_סקר_יער_ריחן_עבור_רשות_הטבע_והגנים_ממצאי_סקרי_בעח_ביער_ריחן

יאיר אור עורך סקר יער ריחן עבור רשות הטבע והגנים ממצאי סקרי בעח ביער ריחן

הקלטה משובחת


המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

יער ריחן בעקבות סקר שנערך בשנת 2004 מאת: יאיר אור

בין שבילי השמורה

ראו גם: צפון השומרון - סיור של 6 שעות

ערך זה נכתב במקורו בויקיפדיה העברית על-ידי דניאל ונטורה על יער ריחן- יער ריחן היא "אחת השמורות החשובות ביותר במרחב העצום של השומרון חסר היערות " [3] היער הוכרז בתור יער בתקופת המנדט הבריטי. ב-9 אפריל 1991 הוכרז שטח של 2,673 דונם כשמורה ביהודה ושומרון[4].

השטח הטרשי, שאינו נוח לעיבוד, והמרחק ממנו ליישובים השכנים, שאינו נוח לרועי צאן - גרמו לכך שהחורש נשמר בצורה טבעית: צפוף מאוד וניתן להילך בו רק בשבילים שהוכנו למטרה זו. היער נמצא בצפון השומרון ליד הישובים ריחן וטל מנשה. בתחום השמורה נמצאות שתי ברכות מים עונתיות קטנות שאחת מהן צמודה לבית היערן. באזור אתר ארכאולוגי, על שטח של 30 דונם ובו שרידי עיירה מתקופת המשנה והתלמוד

ליד יער ריחן מצוי יער שקד, הסמוך לישוב שקד. היער לא הוכז כשמורת טבע והיה חשש לעקירתו לאחר שתוכנן הקמת בסיס צבאי במקום. המקור יער ריחן

דר שי בר החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה על חפירות תל אסור[עריכה | עריכת קוד מקור]

דר_שי_בר_החוג_לארכיאולוגיה_באוניברסיטת_חיפה_על_חפירות_תל_אסור

דר שי בר החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה על חפירות תל אסור

תֵּל אֵסוּר (בערבית: תַל אַסַווִיר, "תל הפנינים"), הוא אתר ארכאולוגי בואדי ערה במוצא נחל עירון בסמוך לדרך הים, ליד כפר פינס כ-10 ק"מ מצפון לעיר חדרה וכקילומטר ממזרח למושב עין עירון. שטחו כ-40 דונם והוא מתנשא לגובה של 11-7 מטר מעל פני הים. התל שוכן מצפון לעין ארובות.

התל נחפר לראשונה בין השנים 2003-2001 על ידי משלחת חפירות מטעם סקר הר מנשה בראשותו של פרופ' אדם זרטל. במסגרת החפירות נמצאו ממצאים ארכאולוגים בעיקר מתקופת הברונזה התיכונה. בשנת 2010 התל החל להיחפר במסגרת פרויקט חדש בראשותו של ד"ר שי בר מאוניברסיטת חיפה וממשיך להיחפר במסגרת פרויקט זה עד ימינו. במהלך החפירות המחודשות נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה התיכונה, הברונזה המאוחרת, הברזל וההלנסטית. (הויקיפדיה העברית)

עמית מנדלסון אקולוג טבע עירוני בחברה להגנת הטבע וסוקר[עריכה | עריכת קוד מקור]

עמית_מנדלסון_אקולוג_טבע_עירוני_בחברה_להגנת_הטבע_וסוקר

עמית מנדלסון אקולוג טבע עירוני בחברה להגנת הטבע וסוקר

מכון "דשא" (דמותה של הארץ) עוסק מתחילת שנות ה-90 באיסוף וניתוח מידע על השטחים הפתוחים בישראל, ובגיבוש המלצות למדיניות וכלים לשמירה עליהם. בסקרי השדה מבוצעות הערכה אקולוגית ומרחבית של הנוף הפתוח כך שניתן לקובעי המדיניות לקבל החלטות שקולות מבוססות מידע.

במרחב הר אמיר בין כביש 65 בצפון ל"קו-הירוק" בדרום בוצע אחד מסקרי השדה הראשונים של המכון. בשנים 2011-2912 נערך סקר נוסף הכולל את מערב הר אמיר ושטחין נרחבים נוספים לקראת הקמת העיר חריש.

תשקיף יום העיון[עריכה | עריכת קוד מקור]

יום עיון 26 במאי 2016.png

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. דבר שמועיד על מוצאן, שכן האתר אינו על שפת הים
  2. מקור: אדם זרטל - בראשית ישראל - עם נולד - עמותה סקר שומרון ומזבח הר עיבל
  3. מקור: מיכאל זהרי, עמ'193.
  4. מקור: עמנואל הראובני
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.