Changes: כנס שביל הסנהדרין תשפ"א

גרסה אחרונה מ־03:58, 27 באוקטובר 2020

כנס שביל הסנהדרין תשפ"א

מושב ראשון[]

מושב ראשון : הסטוריה וארכיאולוגיה

9:00 – 9:30 זכרונות מלכויות ושופרות בפסיפס בית הכנסת בציפורי / שבתאי שירן, מורה דרך , חוקר הגליל

9:45 – 10:15 מה עושה איקונה של ישו בבית הכנסת בטבריה במאה החמישית לספירה? / ד"ר חגי דביר, אוניברסיטת בר אילן

ארמונות ותככים בטבריה- פרשנות חדשה למותו של יוחנן המטביל[]

10:30 – 11:00 ארמונות ותככים בטבריה- פרשנות חדשה למותו של יוחנן המטביל / ערן מאיר - חוקר במכון שמיר למחקר קצרין , חבר משלחת חפירות טבריה ע"ש יזהר הירשפלד ז"ל, דוקטורנט אוניברסיטת בר אילן

המכון_ללימודי_הגליל_מושב_ראשון_הרצאה_3-3 — המכון ללימודי הגליל מושב ראשון הרצאה 3-3

סצנת המוות הקשה הפכה לאחד האירועים המסופרים ביותר בתרבות הנוצרית, וזכתה ברבות הימים לביטוי רב בספרות ובאמנות; אוסקר ויילד כתב את המחזה "שלומית" (במקור "Salomé"), ששימש בסיס לליברית של אופרה באותו שם מאת ריכרד שטראוס. קטע מפורסם באופרה הוא "ריקוד שבעת הצעיפים" של שלומית, שנחשב לאחד הקטעים האירוטיים הידועים ביותר במוזיקה הקלאסית.
לפי המסורות : מנזר גאנדזסאר (בארמנית: Գանձասարի վանք) הוא מנזר ארמני ממוקם ברובע מארטקרט הנמצא דה פקטו בחבל נגורנו קרבאך (דה-יורה: בקלבג'אר ריון). "גאנדזסאר" פירושו "הר האוצר" או "אוצר הגבעה" בארמנית. המנזר מחזיק שרידים אשר לפי האמונה השתייכו ליוחנן המטביל ואביו זכריה הכהן. מסורות אחרות: סבסטיה והמסגד הגדול בדמשק. תחום פעילותו היה בגליל בתחום שלטונו של הורדוס. לפי יוסף בן מתיתיהו הוא נכלא ונהרג במבצר מכוור בעבר הירדן.
עם הורדוס " היה שומע דבריו ברצון". אבל הוא טען נגד משפחתו כי לא שמר על האיסור "אשת אחיך אינה מותרת לך". השוואה בין אליהו הנביא ויוחנן שנשות המלכים התנכלו לו ולא המלכים.
בַת הוֹרוֹדְיָה מבקשת לערוף את ראש מייד הגליל. בטבריה היה ארמון גדול של הורדוס. שרידי הארמון התגלו בטבריה ולפי הרצפה היא מהתקופה ההרודיאנית..

רואים רחוק רואים שקוף" - ייצור זכוכית בגליל בעת העתיקה[]

מושב שני - ספרות חז"ל וריאליה[]

בעל פעור בגליל התחתון : גובתא דאריח ואולם[]

11:15 – 11:45 בעל פעור בגליל התחתון : גובתא דאריח ואולם / משה אופיר דוקטורנט מחלקה לתלמוד אוניברסיטת בר אילן
"בעל פעור" בהקשר זה הכוונה לנצרות

המכון_ללימודי_הגליל_מושב_שני_הרצאה_1 — המכון ללימודי הגליל מושב שני הרצאה 1

הרצאה 1 במושב השני בכנס שביל הסנהדרין בעל פעור בגליל התחתון : גובתא דאריח ואולם / משה אופיר דוקטורנט מחלקה לתלמוד אוניברסיטת בר אילן

דמותו של ארסקינס ויחסיו עם היהודים - כמשתקף בתלמוד הירושלמי[]

12:00 – 12:30 דמותו של ארסקינס ויחסיו עם היהודים - כמשתקף בתלמוד ירושלמי / ד"ר משה פינצ'וק, ראש המרכז למורשת ישראל, האקדמית נתניה.

המכון_ללימודי_הגליל_מושב_שני_הרצאה_2 — המכון ללימודי הגליל מושב שני הרצאה 2

המכון ללימודי הגליל - מושב שני הרצאה 2 דמותו של ארסקינס ויחסיו עם היהודים - כמשתקף בתלמוד הירושלמי / ד"ר משה פינצ'וק

הערת מאזין- עתו של זכריה פרנקל היא רומנטית ולגבי ארסקינס רובם של סיפורי הירושלמי נוגעים ככל הנראה לדיכוי ההתקוממות המאד מצומצמת בגליל הידועה בשמה "מרד גאלוס" 352-351. ייתכן שהיה גם ארסקינס אחר מאוחר יותר

ה עודד. דבריו של ליברמן נאמרו במסגרת "הכחשת מרד גאלוס". כלומר הוא טוען שהמרד היה ענין מקומי וקטן ובקושי בר איזכור. בניגוד לתיאורים אצל אנשי הכנסיה שעשו מזה ענין גדול עד כדי טענה שציפורי כולה נחרבה
ה משה. אכן כך. אולם, היא הנותנת "מרד גאלוס" היה אכן התקוממות מקומית גלילית וייתכן שהיו מעורבים בו גם נוכרים מקומיים (ראה אורליוס ויקטור ואחרים) הניפוח הנוצרי קשור לקונטכסט רחב יותר עליו דנתי במקום אחר. ואשר לשריפת ציפורי אכן נתגלתה במקום שכבת שריפה והיא נבעה ככל הנראה מאירוע מאוחר יותר אולי רעש האדמה של 363 עליו ישנן עדויות מוצקות ו. מכל מקום ידוע שאורסקינוס נשלח על ידי גאלוס לדכא את מה שהיה ומכאן פחדם של אנשי ציפורי. ושוב

מעשה בשריפה שפרצה בשיחין: הלכה בין יהודים לנכרים[]

12:45 – 13:15 מעשה בשריפה שפרצה בשיחין: הלכה בין יהודים לנכרים / ד"ר סיגלית אור, מכון הרטמן

המכון_ללימודי_הגליל_מושב_שני_הרצאה_3 — המכון ללימודי הגליל מושב שני הרצאה 3

המכון ללימודי הגליל - מושב שני הרצאה 3 מעשה בשריפה שפרצה בשיחין: הלכה בין יהודים לנכרים / ד"ר סיגלית אור

מושב שלישי[]

מושב שלישי : העת החדשה לאורך שביל הסנהדרין

והנני מתכבד להביע בזה רגשי תודתי על הואילו לשים המשרה על שכמי" - המאבקים על משרת החכם באשי בטבריה[]

13:30 – 14:00 "והנני מתכבד להביע בזה רגשי תודתי על הואילו לשים המשרה על שכמי" - המאבקים על משרת החכם באשי בטבריה. / ד"ר עדו ישראלי

המכון_ללימודי_הגליל_מושב_שלישי_הרצאה_1 — המכון ללימודי הגליל מושב שלישי הרצאה 1

המכון ללימודי הגליל - מושב שלישי הרצאה 1 "והנני מתכבד להביע בזה רגשי תודתי על הואילו לשים המשרה על שכמי" - המאבקים על משרת החכם באשי בטבריה. / ד"ר עדו ישראלי

כאשר נפטר החכאם הבאשי הראשון, היה ריב בין היורשים; טענו כי הבן הרב הקודם היה עייור וגם עז לירושלים; ולבסוף סיכום ראו מטה.
המאבק לא היה בין הגדולה בתורה, אלא על שליטה על האמצעים הכספיים ומינויים תורניים

14:15 – 14:45 חורשה מוזנחת וסיפור גבורה - מי אתה ברוס מקנזי ? / ד"ר חגי עמיצור ראש המכון ללימודי הגליל

(מהויקיפדיה העברית)-ברוס רוי מקנזי (באנגלית: Bruce Roy McKenzie; ינואר 1919 - 24 במאי 1978) סוכן של המודיעין הבריטי, שר החקלאות בקניה תחת שלטונו של הנשיא ג'ומו קניאטה, ויועץ לנשיא.

ביוגרפיה מקנזי נולד בינואר 1919 בריצ'מונד שבמחוז נאטאל בדרום אפריקה[1], ובצעירותו רכש השכלה חקלאית. במלחמת העולם השנייה הצטרף לחיל האוויר הדרום-אפריקאי (SAAF), ובהמשך שירת תחת חיל האוויר המלכותי הבריטי. הוא שירת בצפון אפריקה, הים התיכון ובאירופה. ב-1946 היגר לקניה, ועסק בחקלאות בסביבת נקורו. ב-1945 נישא להנריטה אדמונסון, ולהם נולדו שלושה ילדים. ב-1964 התגרשו, וב-1967 נישא לכריסטינה ברידגמן.

ב-1957 הצטרף למועצה המחוקקת של קניה. ב-1959 היה לשר החקלאות הקנייתי. מ-1962 שימש כשר ההתיישבות[2], עד פרישתו מהחיים הפוליטיים ב-1970.[3] ב-1963 נבחר לבית המחוקקים כחבר מטעם מפלגת האיחוד האפריקני הלאומי, מפלגתו של ג'ומו קניאטה. מקנזי היה מנהלה של חברת East African Airways, עד להתמוטטותה הכלכלית ב-1977, ובהמשך היה למנהלה של חברת התעופה הלאומית של קניה, קניה איירווייז.

ב-24 במאי 1978 לאחר שביקר את שליט אוגנדה אידי אמין, נהרג בהתפוצצות המטוס בחזרתו לקנייה מעל גבעות נגונג, כתוצאה מהתפוצצות פצצה שהוטמנה במתנה שקיבל. לאחר מותו תיאר ג'ומו קניאטה את מקנזי כאחד מחבריו הטובים, וכאחד האירופים הראשונים מתושבי קניה אשר שזיהה עצמו עם המאבק לעצמאות (Uhuru).[4]

שמו נקשר לסיוע לישראל במבצע אנטבה[5], ועל פועלו עבור קהילת המודיעין הישראלית הוענק לו לאחר מותו אות יקיר הסתר[6]. חורשה לזכרו ניטעה בישראל בין מחלף גולני למחלף המוביל, סמוך לצומת בית רימון.

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 :30 – 11:00 ארמונות ותככים בטבריה- פרשנות חדשה למותו של יוחנן המטביל / ערן מאיר - חוקר במכון שמיר למחקר קצרין , חבר משלחת חפירות טבריה ע"ש יזהר הירשפלד ז"ל, דוקטורנט אוניברסיטת בר אילן
 [[קובץ:המכון ללימודי הגליל מושב ראשון הרצאה 3-3|thumb|center|650 px]]
+[[קובץ:ארמון_הורדוס.png|thumb|ימין|]]
+# סצנת המוות הקשה הפכה לאחד האירועים המסופרים ביותר בתרבות הנוצרית, וזכתה ברבות הימים לביטוי רב בספרות ובאמנות; אוסקר ויילד כתב את המחזה "שלומית" (במקור "Salomé"), ששימש בסיס לליברית של אופרה באותו שם מאת ריכרד שטראוס. קטע מפורסם באופרה הוא "ריקוד שבעת הצעיפים" של שלומית, שנחשב לאחד הקטעים האירוטיים הידועים ביותר במוזיקה הקלאסית.
+# לפי המסורות : מנזר גאנדזסאר (בארמנית: Գանձասարի վանք) הוא מנזר ארמני ממוקם ברובע מארטקרט הנמצא דה פקטו בחבל נגורנו קרבאך (דה-יורה: בקלבג'אר ריון). "גאנדזסאר" פירושו "הר האוצר" או "אוצר הגבעה" בארמנית. המנזר מחזיק שרידים אשר לפי האמונה השתייכו ליוחנן המטביל ואביו זכריה הכהן. מסורות אחרות: סבסטיה והמסגד הגדול בדמשק. תחום פעילותו היה בגליל בתחום שלטונו של הורדוס. לפי יוסף בן מתיתיהו הוא נכלא ונהרג במבצר מכוור בעבר הירדן.
+# עם הורדוס " היה שומע דבריו ברצון". אבל הוא טען נגד משפחתו כי לא שמר על האיסור  "אשת אחיך אינה מותרת לך". השוואה בין אליהו הנביא ויוחנן שנשות המלכים התנכלו לו ולא המלכים.
+# בַת הוֹרוֹדְיָה מבקשת לערוף את ראש מייד הגליל. בטבריה היה ארמון גדול של הורדוס. שרידי הארמון התגלו בטבריה ולפי הרצפה היא מהתקופה ההרודיאנית..
+===רואים רחוק רואים שקוף" - ייצור זכוכית בגליל בעת העתיקה===
 [[קובץ:ארכאולוגיה מהסלון I "רואים רחוק רואים שקוף" - ייצור זכוכית בגליל בעת העתיקה-0|thumb|center|650 px|'''ארכאולוגיה מהסלון I "רואים רחוק רואים שקוף" - ייצור זכוכית בגליל בעת העתיקה''' מבט חדש על שביל הסנהדרין ד"ר יעל גורין-רוזן  הסדרה בשיתוף רשות העתיקות, מרכז חדרים ומרכז סיור ולימוד גליל]]
 ==מושב שני - ספרות חז"ל וריאליה==
+===בעל פעור בגליל התחתון : גובתא דאריח ואולם===
 :15 – 11:45 בעל פעור בגליל התחתון : גובתא דאריח ואולם / משה אופיר דוקטורנט מחלקה לתלמוד אוניברסיטת בר אילן {{ש}}
 '''"בעל פעור" בהקשר זה הכוונה לנצרות'''
 [[קובץ:בעל_הפעור_בגליג_התחתון.png|thumb|650px|מרכז|]]
+[[קובץ:המכון ללימודי הגליל מושב שני הרצאה 1|thumb|center|650 px|הרצאה 1 במושב השני בכנס שביל הסנהדרין   בעל פעור בגליל התחתון : גובתא דאריח ואולם / משה אופיר    דוקטורנט מחלקה לתלמוד אוניברסיטת בר אילן]]
+===דמותו של ארסקינס ויחסיו עם היהודים - כמשתקף בתלמוד הירושלמי===
 :00 – 12:30 דמותו של ארסקינס ויחסיו עם היהודים - כמשתקף בתלמוד ירושלמי / ד"ר משה פינצ'וק, ראש המרכז למורשת ישראל, האקדמית נתניה.
 [[קובץ:ארסיקנוס.png|thumb|650px|מרכז|]]
 [[קובץ:ארבסקנוה_2.png|thumb|650px|מרכז|]]
+[[קובץ:המכון ללימודי הגליל מושב שני הרצאה 2|thumb|center|650 px|המכון ללימודי הגליל - מושב שני הרצאה 2  דמותו של ארסקינס ויחסיו עם היהודים - כמשתקף בתלמוד הירושלמי / ד"ר משה פינצ'וק]]
 '''הערת מאזין'''- עתו של זכריה פרנקל היא רומנטית ולגבי ארסקינס רובם של סיפורי הירושלמי נוגעים ככל הנראה לדיכוי ההתקוממות המאד מצומצמת בגליל הידועה בשמה "מרד גאלוס" 352-351. ייתכן שהיה גם ארסקינס אחר מאוחר יותר
 * ה עודד. דבריו של ליברמן נאמרו במסגרת "הכחשת מרד גאלוס". כלומר הוא טוען שהמרד היה ענין מקומי וקטן ובקושי בר איזכור. בניגוד לתיאורים אצל אנשי הכנסיה שעשו מזה ענין גדול עד כדי טענה שציפורי כולה נחרבה
 * ה משה. אכן כך. אולם, היא הנותנת "מרד גאלוס" היה אכן התקוממות מקומית גלילית וייתכן שהיו מעורבים בו גם נוכרים מקומיים (ראה אורליוס ויקטור ואחרים) הניפוח הנוצרי קשור לקונטכסט רחב יותר עליו דנתי במקום אחר. ואשר לשריפת ציפורי אכן נתגלתה במקום שכבת שריפה והיא נבעה ככל הנראה מאירוע מאוחר יותר אולי רעש האדמה של 363 עליו ישנן עדויות מוצקות ו. מכל מקום ידוע שאורסקינוס נשלח על ידי גאלוס לדכא את מה שהיה ומכאן פחדם של אנשי ציפורי. ושוב
+===מעשה בשריפה שפרצה בשיחין: הלכה בין יהודים לנכרים===
 :45 – 13:15 מעשה בשריפה שפרצה בשיחין: הלכה בין יהודים לנכרים / ד"ר סיגלית אור, מכון הרטמן
+[[קובץ:המכון ללימודי הגליל מושב שני הרצאה 3|thumb|center|650 px|המכון ללימודי הגליל - מושב שני הרצאה 3  מעשה בשריפה שפרצה בשיחין: הלכה בין יהודים לנכרים / ד"ר סיגלית אור]]
 <gallery widths="350" position="center" columns="2" spacing="small">
 שיחין איתור.PNG
@@ שורה 35: / שורה 50: @@
 ==מושב שלישי==
 מושב שלישי : העת החדשה לאורך שביל הסנהדרין
+===והנני מתכבד להביע בזה רגשי תודתי על הואילו לשים המשרה על שכמי" - המאבקים על משרת החכם באשי בטבריה===
 :30 – 14:00 "והנני מתכבד להביע בזה רגשי תודתי על הואילו לשים המשרה על שכמי" - המאבקים על משרת החכם באשי בטבריה. / ד"ר עדו ישראלי
+[[קובץ:המכון ללימודי הגליל מושב שלישי הרצאה 1|thumb|center|650 px|המכון ללימודי הגליל - מושב שלישי הרצאה 1   "והנני מתכבד להביע בזה רגשי תודתי על הואילו לשים המשרה   על שכמי"  - המאבקים על משרת החכם באשי בטבריה. / ד"ר עדו  ישראלי]]
 * כאשר נפטר החכאם הבאשי הראשון, היה ריב בין היורשים; טענו כי הבן הרב הקודם היה עייור וגם עז לירושלים; ולבסוף סיכום ראו מטה.
 * המאבק לא היה בין הגדולה בתורה, אלא על שליטה על האמצעים הכספיים ומינויים תורניים
@@ שורה 60: / שורה 77: @@
 שמו נקשר לסיוע לישראל במבצע אנטבה[5], ועל פועלו עבור קהילת המודיעין הישראלית הוענק לו לאחר מותו אות יקיר הסתר[6]. חורשה לזכרו ניטעה בישראל בין מחלף גולני למחלף המוביל, סמוך לצומת בית רימון.
+===מסורות יוסף בצפון הארץ - ד"ר עמיחי שוורץ===
+[[קובץ:מסורות יוסף בצפון הארץ - ד"ר עמיחי שוורץ|thumb|center|650 px]]