כסף צורי היה אמצעי התשלום המקובל בסוף ימי הבית השני. וכך נאמר במסכת ברכות "אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה סתם כסף צורי" (נ ע"א). במשנה נאמר: "כשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלים דרכונות (מטבעות של פרס) , חזרו לשקול סלעים (שקלים צוריים), חזרו לשקול טבעים (מטבעות המרד הגדול), וביקשו לשקול דינרים (מטבעות עם דמות קיסר רומא) ולא קיבלו מהם" (שקלים ב, ד).

המקור: גדעון ישראלי קיצור תולדות השקל

מציאת מטבע[עריכה | עריכת קוד מקור]

באתר רשות העתיקות הופיע הידיעה הבאה מיום 18 במרץ 2008 :"בחפירה ארכאולוגית שמבוצעת בתעלת הניקוז הראשית של ירושלים בימי הבית השני, באזור עיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים, התגלה לאחרונה מטבע שקל כסף עתיק ונדיר: המדובר במטבע שערכו שקל, ובאמצעותו נהוג היה לשלם את מס מחצית השקל בתק' בית המקדש השני. החפירות, שמנוהלות ע"י אלי שוקרון מרשות העתיקות ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, נערכות מטעם רשות העתיקות, רשת הטבע והגנים ועמותת 'אלעד'. החוקר אלי שוקרון, העריך, כי: "בדיוק כמו שהיום, נופלים לנו לעיתים מטבעות מהכיסים ומתגלגלים לפתחי הניקוז שבצידי הכבישים, כך לפני כ-אלפיים, עבר אדם בדרך לבית המקדש, והשקל שעימו התכוון לשלם את מס מחצית השקל, מצא את דרכו לתעלת הניקוז".

מס מחצית השקל השנתי נתרם בשקלים ובחצאי שקלים ממיטבעת צור, שטבעה אותם החל ב-125 לפנה"ס, ועד פרוץ המרד הגדול ב-66 לסה"נ. בזמן המרד, שולם המס באמצעות שקלים ירושלמיים, שנטבעו במיוחד למטרה ההיא. במקורות התלמודיים, מצהירה התוספתא (כתובות יג כ): "כסף שדברה בו תורה בכל מקום, זו היא כסף צורי. איזהו כסף צורי?, זהו ירושלמי". רבים מסיקים מכך, שרק שקל צורי יכל לשמש לתשלום מס מחצית השקל בבית המקדש.

השקל שנמצא בחפירה, שמשקלו 13 גרם, נושא בצידו הקדמי את פני מלקרת (Melkart) - האל הראשי של העיר צור (מקביל לאל השמי בעל), ובצידו האחורי מתואר עיט עומד על חרטום אניה. תאריך המטבע: 22 לסה"נ. למרות חשיבות מס מחצית השקל לכלכלת ירושלים בימי הבית השני, רק שבעה מטבעות של שקלים וחצאי שקלים ממיטבעת צור נמצאו עד כה, בחפירות בירושלים

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.