כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי.

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

עטיפת הספר

כרך איטליה הוא סדרה של מאמרים על יהודי איטליה במאות התשע-עשרה והעשרים שיצא בסדרה: קהילות ישראל במזרח. הספר נערך על-ידי רוני ויינשטיין ויצא לאור על-ידי מכון בן-צבי - לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים יחד עם משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף מורשת.

ד"ר רוני וינשטיין, עורך הכרך איטליה הוא מרצה להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית, עמית מחקר במכון מינרבה למדעי הרוח תל אביב ובמכון ון-ליר בירושלים. וינשטיין חקר את תולדות יהדות איטליה בשלהי-הרנסנס ובעת החדשה המוקדמת.

במבוא לספר הוא מציין:

  1. כרך זה הוא הראשון בסדרה קהילות ישראל במזרח העוסק בקהילות שחיו במרחב האירופאי (קדמו לכרך זה 12 כרכים על קהילות אחרות באסיה ובאפריקה)
  2. ליהדות איטליה היה קשר מסועף ורצוף עם הקהילות היהודיות באגן הים התיכון.
  3. בפרקי הספר באו לידי בטוי השפעה התרבות והפוליטיקה באירופה במאות ה-19 וה-20. יחד עם זאת יש גם התיחסות לתקופות קודמות בתולדות יהדות איטליה.

ברבים מן המאמרים (רשימה מפורטת להלן) בא תאור של עושר המסורות כפי שבאו לידי ביטוי ב"מעגל החיים", מחזור השנה, ניבי השפה האיטלקית, מוסיקה , חיי הדת, האמנות, הספרות והאומנות.

וינשטיין ראה כנקודת מפנה בתולדות יהדות איטליה את התקופה בה התגבש איחוד איטליה - בסביבות 1860, כאשר היהודים השלימו את היציאה מחומות הגטו והחלו להשתלב בחברה האיטלקית. באפיה של הקהילה היהודית חלו שינויים מהותיים: בתחומי העיסוק (מההגבלות בגאטו לחופש עיסוק - כולל משרות אקדמאיות וציבוריות ועד לתפקידים כמו ראש ממשלת איטליה, ראש עירית רומא וצמרת הפיקוד הצבאי), בהחלשות החינוך היהודי ופנייה למוסדות החינוך הממלכתי, בירידה בשימוש בשפה העברית וכמובן בנטישת הדת היהודית יחד עם התגברות נישואי התערובת.

מחברי המאמרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצבה של Claudia Aster Hierosolymitana, שבויה יהודיה משוחררת בת 25 שנה מירושלים - נמצאה ליד נפולי - מהמאה הראשונה לספירה - משבויי טיטוס -
המצבה נמצאת ב: Museo Archeologico Nazionale
אולי השריד העתיק ביותר של יהודים באיטליה

כמחצית החוקרים שכתבו את פרקי הספר הם מישראל והשאר ממוסדות אקדמאיים באיטליה וארצות הברית, בין השאר מהאוניברסיטאות: פירנצה, פדובה, וונציה - Ca'Foscare ו-IUAV , פיסא (פיזה) - 3 מחברים, מילאנו וברקלי (ארה"ב)

מישראל כתבו מאמרים החוקרים הבאים:

  • ד”ר כריסטינה בטין - מרצה לשפה וספרות איטלקית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. היא מקדמת מחקרים ופעילויות תרבות הקשורות לאיטליה באוניברסיטה בבאר שבע, בשיתוף פעולה עם שגרירות איטליה. פרסמה מחקרים על תרבותם של יהודי איטליה ועל הספרות והזהות האיטלקית. ספרה האחרון הוא Italian Jews .from Emancipation to the Racial Laws (2010)
  • פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה - הוא מומחה לדמוגרפיה של הקהילות היהודיות בעולם. הוא חקר במיוחד את הדמוגרפיה של הקהילות היהודיות במערב אירופה, בצפון אמריקה, באמריקה הלטינית ובישראל. דלה-פרגולה משמש כפרופסור במכון ליהדות זמננו על שם אברהם הרמן באוניברסיטה העברית בירושלים
  • פרופ' אריאל טואף- הוא פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת בר-אילן, היסטוריון ישראלי. טואף הוא בנו של הרב אליהוא טואף שכיהן כרבה הראשי של רומא. כיהן עד לשנת 2007 כראש המחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. פרופ' טואף נחשב למומחה בינלאומי ליהדות איטליה בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת.
  • פרופ' דוד מלכיאל - פרופסור חבר, מרצה במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
  • דר' אשר סלה- מרצה בכיר במחלקה להיסטוריב ותאוריה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים וחוקר תולדות יהדות איטליה בעת החדשה.
  • ג'ויה פרוג'ה-שטולמן- מנהלת האוספים והמחסנים באגף לאומנות ותרבות יהודית במוזיאון ישראל בירושלים. אוצרת מוזיאון יהדות איטליה בישראל.
  • פרופ' שלום צבר - הוא חוקר אמנות יהודית ופולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים.
  • פרופ' דוד קאסוטו - הוא אדריכל פעיל בבניית מבני קודש ופרופ' חבר במרכז האוניברסיטאי אריאל. מומחה לתודות האדריכלות של בתי כנסת ובניה יהודית.
  • דר' אריאל רטהאוז- מלמד ספרות איטלקית באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקר ומתרגם בתחומי הספרות האיטלקית והספרות העברית.

הספר כולל לקט תמונות רחב מתוך אוספים פרטיים, בין השאר: משפחת אמטי מרעננה, משפחת גרוס, מתילדה כהן-סראנו ומוסדות ציבוריים בעלי אוספי תמונות של יהדות איטליה

תוכן הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפי מאמר הפתיחה שנכתב על-ידי מיקלה לוצאטי, נשיא החברה ההיסטורית של פיזה. נוכחות יהודים באיטליה החלה במחצית המאה השנייה לפני הספירה. היהודים הוזכרו כתומכי יוליוס קיסר. מושבות של יהודים נמצאו בסביבות נאפולי, סיציליה וכמובן ברומא. הוא סקר את חיי היהודים בימי הביניים ומיומן המסע של בנימין מטודלה למד את תנאי חייהם הנוחים יחסית. אחד הפרקים מוקדש לתפקידם כמלווים בריבית. מכאן המחבר עבר לתאור מצבם בתקופת הרנסנס, שכלל גם את אילוץ היהודים להיכנס לגטאות. חלקו האחרון של המאמר עןסק ביהדות איטליה בעת החדש ומסכם:"כיום השילוב של הזכות לשונות מזה ולשוויון מזה הוא ללא ספק יעד חשוב ככל שהיקפה של יהדות איטליה הולך וקטן

להלן שמות פרקי הספר:

The book italiab.png

פרקי הספר - הובאה גם הקדמה בשפה האנגלית

סיכום מאמרו של סרג'ו דלה-פרגולה על הדמוגרפיה של יהדות איטליה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאמרו של סרג'ו דלה-פרגולה הוא אחד המרשימים בכרך. הוא מציין כי הקהילה היהודית באיטליה לא הייתה גדולה אך יש לה רצף של 2,200 שנה. היהודים נחשפו בתקופה זו למיגוון של השפעות חיצוניות אך יכולת היצירה הפנימית איפשרה לה את ההשתמרות. הוא מציין בהתפתחות הקהילה היהודית באיטליה את הגלים הבאים:

  • התקופה הקדומה - בה בלטה הגעתם של יהודי ארץ ישראל, מעריכים את מספרם ברומא מ- 40 עד 60 אלף. פלישת השטים הגרמנים לאיטליה יחד עם הגברת רדיפות הנצרות הביא לירידת מספרם ל-15 אלף בסוף האלף הראשון.
  • 1170-1600 - עליית מעמדה של איטליה בארצות אגן הים-התיכון הביא להגירת יהודים מארצות המזרח בעקבות הכיבוש המוסלמי וכן הגעת היהודים שגורשו מחצי האי האיברי. בתקופה זו הגיעו מספר היהודים לשיא של 50 אלף נפשמ אך בסוף התקופה ירד מספם ל-20 אלף.
  • 1600-1945 - התהליך בו נאלצו היהודים להסתגר באזורים שנקבעו לכך הושלם. לקראת המאה ה-19 העונקה בהדרגה אוטונומיה לקהילות היהודיות. במאה ה-20 האמנציפציה הביאו להגירת יהודים מרחבי אירופה לאיטליה. בשנת 1938 היה מספר היהודים 45 אלף אך בסוף המלחמה נמצאו בה 28 אלף.
  • 1945-עד ימינו - אחרי המלחמה החל תהליך שיקום, שכלל הגירה של יהודים מלוב, אירן ועוד - אומדן היהודים הגיע ל-32 אלף. במקביל חלה עליה בעלייה לארץ ישראל. היום נאמר מספרם של יהודי איטליה ב-24 אלף בקרוב.

להלן סיכום מאמרו של פרופ' דה-פרגולה:

The book italia c.png
The book italia d.png

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.