Family Wiki
Advertisement

הערך המקורי בוויקיפדיה העברית שודרג כאן על ידי האנציקלופדיסט

המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל

המיקום לפי שם הרחוב. השכונה משתרעת בעיקר מזרחה לרחוב הכובשים

מודעה של עיריית תל אביב משנת 1925 אל תושבי "כרם קרטון"

כרם התימנים היא שכונה הממוקמת בדרום-מרכז תל אביב-יפו, בין הרחובות אלנבי, גאולה, הכובשים והכרמל. בבתיה הראשונים אשר נבנו מצפון לעיר יפו בשלהי המאה ה-19 התיישבו יהודים שהגיעו לארץ מתימן בגלי עליית אעלה בתמר , תרמ"ב 1881-1882[1]. השכונה היא מאחת־עשרה שכונות מגורים נפרדות שנבנו לפני אחוזת בית בין השנים 1903 ו-1909.[2] ב-11.5.1923 הצטרפה השכונה, בפועל, עם שכונות יהודיות נוספות, לתחום העיר תל אביב, כאשר הפקודה להפרדתן של שכונות תל אביב מיפו התקבלה על ידי שלטונות המנדט כבר שנתיים קודם לכן ב-11.5.1921.[3]

עד מלחמת העצמאות השתרעה השכונה בין הרחובות גאולה בצפון לרבי מאיר בדרום. מדרום לרחוב רבי מאיר ועד לרחוב דניאל (בקטע המזרחי שלו בין רחוב הכובשים לרחוב הכרמל) השתרעה שכונת קרטון - חארת' אל טאנק[4], שאומנם אוכלסה רובה ככולה ביהודים, אולם מבחינה מוניציפאלית השתייכה ליפו, והמגרשים בה היו בבעלות ערבית. הייתה זו מובלעת של יפו בתוך תל אביב פרי החלטה של הבריטים מ-1921 עת שרטטו את הגבול העירוני בין יפו לתל אביב. זהותה היהודית של אוכלוסיית חארת אל טאנק והעובדה שהחלטת החלוקה הותירה את שכונותיה היהודיות של יפו בשליטה יהודית קבעה את קו השליטה הצבאי (חבל ג' של החזית הדרומית של תל אביב) במלחמת העצמאות, מדרום לחארת אל טאנק - רחוב דניאל (בקטע המזרחי שלו בין רחוב הכובשים לרחוב הכרמל), קו לאורכו צלפו הערבים ורגמו לעבר שכונות תל אביב.[5]

היסטוריה[]

השכונה התאפיינה בבנייה נמוכה, חצרות פנימיות, בתים צמודים וסמטאות צרות. בשל חסרון הכיס שאפיין את תושבי השכונה היו עשויים בתיה אף בראשית המאה ה-20 מקורות עץ, פחונים וחומרים זולים אחרים. בשולי "כרם התימנים" של טרום 1948 גבלו השכונות הקטנה והדלה "חארת' אל טנק" היא שכונת קרטון ושכונת "כרם קרטון".

יש הסוברים, כי השם "כרם" ניתן לה בשל ריבוי עצי הגפן בחצרות השכונה; חלקם אולי שריד לגידולו בדיונות החול שעליהן הוקמה השכונה.

בין תושבי השכונה היו תלמידי חכמים כרב יחיא נחום, רבה של השכונה, הרב אברהם אלנדאף והרב שלום יצחק הלוי.

בשנים 1945 - 1948[]

החזית שנמתחה בשלוש שנות המנדט הבריטי האחרונות, ערב מלחמת העצמאות, בתוככי כרם התימנים ונווה צדק הייתה 'חזית ותיקה', שתחילתה אולי במאורעות תרפ"א (1921), והמשכה במאורעות תרפ"ט (1929), ומאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936). בשלהי המנדט הבריטי סבלה כרם התימנים, כמו שכונות נוספות, מכדורי צלפים אשר ניצבו ביום ובלילה על צריח מסגד חסן בק.

השכונה נחשבה למעוז של מחתרות האצ"ל והלח"י בתל אביב, ותושביה נהגו להסתיר בבתיהם לוחמים נרדפים ופצועים. כך למשל לאחר התקפת אנשי הלח"י על מחנה של הצבא הבריטי ברחוב הירקון בתל אביב בכ"ד בניסן תש"ה (25 באפריל 1945) נמלטו הלוחמים אל כרם התימנים "ונבלעו בבתיו".[6] מאידך גיסא, פעלו כמה מתושבי השכונה להכללתה בשטח המוניציפלי של העיר יפו שעל פי תוכנית החלוקה של האו"ם מ-1947 נכללה במדינה הערבית.  

ההגנה" ביקשה גם היא לגייס את נוער השכונה לשורותיה, וכן צעירים שלא נטו אליה מלכתחילה משכונת התקוה ושכונת שפירא; לשם כך הוקמה תנועת נוער מיוחדת בשם "השחר" ומדריכיה נבחרו משכונות היעד של התנועה.[7] לקראת יציאתם העתידית של הבריטים הוכן באביב תש"ז (1947) "עיבוד מדוקדק" של תוכנית קו הגנה למדינת ישראל שבדרך בגבולה בדרום מערב תל אביב: אזור כרם התימנים ונוה-צדק.[8]

ב-1947 נכללה כרם התימנים בתוכניות "ההגנה" ב"חבל ג'" במחוז תל אביב במלחמת העצמאות הצפויה. "חבל ג'" הקיף את השכונות "על גבול יפו - נוה-שלום, נוה צדק, כרם התימנים, חארת' אל טאנק, כרם קרטון, ואופק הים עד שפת הים. כל החזית, בפיקודו של ישראל שחורי 105 עמדות; ב-40 מהן ניצבו אנשים רק בשעות חירום. לרשות החזית עמדו 64 רובים".[9] במקביל, ובתיאום עקרוני עם "ההגנה" ומוסדות "היישוב המאורגן", ניצבו בסמוך לקו החזית, מכרם התימנים ועד נווה שלום, מפקדות ועמדות לוחמי האצ"ל; מהן יצאו לקרב הסתערות וכיבושו של רובע מנשיה ויפו אשר החל בט"ז בניסן תש"ח (25 באפריל 1948).[10]

לאחר קום המדינה[]

בשכונה צמחו להקות כמו "צלילי הכרם", "השבלים", "הפרברים"; וכן זמרים כמו סולימאן הגדול, דקלון, חופני כהן, אהובה עוזרי, בעז שרעבי, רון שובל ועוד. בשכונה הוקמו מסעדות מתמחות במאכלים יהודיים תימניים, ובהן החלה תופעת ה"חאפלות", מסיבות ענק שאליהן נהרו רבים.

מועדון הכדורגל שמשון תל אביב היה מזוהה עם השכונה.

החל משנות ה-90 השתנו פניה של השכונה, נבנו בה בתי מידות מפוארים ועלה הביקוש להתגורר בה. רבים מזקני השכונה הלכו לעולמם ורבים מהצעירים עזבו. רוחו המקורית של הכרם נשמרה במועדון הקשישים בשכונה.

לקריאה נוספת[]

רזיאל ממט, "מפת ההתיישבות של יהודי תימן בישראל", בתוך: סעי יונה - יהודי תימן בישראל, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1980

חנה רם, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה: מקהילה ספרדית למרכז ציוני, ירושלים: הוצאת כרמל, תשנ"ו 1996

אילן שחורי, חלום שהפך לכרך, תל אביב, לידה וצמיחה: העיר שהולידה מדינה, תל אביב: הוצאת אביבים, תש"ן-1990, עמ' 13, 61, 193, 315.

בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, תל אביב: הוצאת מערכות, 1973, עמ' 879, 1273-‏1281, 1375.

אלתר דרויאנוב, תל אביב, תל אביב: בהוצאת ועדת ספר תל אביב בהשתתפות העירייה, תרצ"ו

קישורים חיצוניים[]

דוד מורי, "יסודה והתפתחותה של שכונת כרם התימנים בתל אביב", תהודה, 17, תשנ"ז-1997, עמ' 35-42

פנחס בן-שחר, שכונות יהודיות בטרם עיר, באתר מט"ח   

הערות שוליים[]

  1. יש להזין הערת שוליים בתבנית
  2. יש להזין הערת שוליים בתבנית
  3. גדעון ביגר
  4. שכונת קרטון (חארת' אל טאנק), אתר tlv100 האנציקלופדיה העירונית
  5. ספר תולדות ההגנה, כרך ג', חלק שני, עמ' 1374
  6. בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 879.
  7. בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 1281.
  8. בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 1283.
  9. בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 1375.
  10. ראו: המערכה על יפו, באתר מוזיאון האצ"ל בתש"ח.
Advertisement