המפה נטענת...

למעלה משמאל - כרמל המקראית - היום כפר ערבי בדרום מזרח הר חברון - על סף תחום ההתיישבות הערבי בהר: למטה מימין: מושב שיתופי מעון


דרומא


נוף הכפר הערבי "אל כרמיל" הממוקם בכרמל המקראית- צולם ממעון


דר'_דורון_שר-אבי_ואיש_במעון_ומעשהו_בכרמל-1

דר' דורון שר-אבי ואיש במעון ומעשהו בכרמל-1

כרמל - אתר מקראי בדרום הר חברון, בנחלת שבט יהודה.

מוזכרת במקרא עקב היותה כלולה בנחלת יהודה ונטילת חלק באירועים שבין דוד לנבל הכרמלי, בעת שברח מפני שאול המלך אל מדבר הרי חברון. ה"אונומסטיקון" - רשימת השמות - של אוסביוס מקיסריה שחובר במאה ה-4 מספר את תולדות המקום :

  1. כרמל (ספר שמואל א', כ"ה, ב') שם היה נבל. עד היום יש כפר נקרא בשם כרמלה, הנקרא (בכתוב) כרמל, מהמיל העשירי מחברון למזרח, שם יושב משמר צבא [1].
  2. כרמל (ספר יהושע ט"ו, נ"ה) במטה יהודה. משם היה נבל. כפר גדול מאד (נקרא) כרמל בדרומא (שם חבל הארץ), אצל חברון דרומא. שם יושב משמר חיילים [2].
  3. ...סמוך לה נמצא כרמלה - הנקרא (בכתוב) הכרמל. כך נקרא עד היום כפר של יהודים [3].

איזכורים מקראיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעת חלוקת ארץ ישראל לשבטי ישראל כרמל הייתה לנחלת שבט יהודה, ככתוב בספר יהושע: " זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה". (פסוקים א' ונ"ה).

דוד, הנמלט משאול המלך מגיע לכרמל. הוא והאנשים אשר עימו שהו עם רועי הצאן של נבל הכרמלי. וכך כתוב בספר שמואל א': "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל, וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד, וְלוֹ צֹאן שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים, וְאֶלֶף עִזִּים; וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת-צֹאנוֹ, בַּכַּרְמֶל. ... וַיִּשְׁמַע דָּוִד, בַּמִּדְבָּר: כִּי-גֹזֵז נָבָל, אֶת-צֹאנוֹ. וַיִּשְׁלַח דָּוִד, עֲשָׂרָה נְעָרִים; וַיֹּאמֶר דָּוִד לַנְּעָרִים, עֲלוּ כַרְמֶלָה וּבָאתֶם אֶל-נָבָל, וּשְׁאֶלְתֶּם-לוֹ בִשְׁמִי, לְשָׁלוֹם. וַאֲמַרְתֶּם כֹּה, לֶחָי; וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ שָׁלוֹם. וְעַתָּה שָׁמַעְתִּי, כִּי גֹזְזִים לָךְ; עַתָּה, הָרֹעִים אֲשֶׁר-לְךָ הָיוּ עִמָּנוּ לֹא הֶכְלַמְנוּם וְלֹא-נִפְקַד לָהֶם מְאוּמָה, כָּל-יְמֵי הֱיוֹתָם בַּכַּרְמֶל. (פסוקים א' - ז' בדילוגים)

בסופו של האירוע, דוד בא לכרמל ונושא את אלמנת נבל הכרמלי, אביגיל לאישה. וכך מסיים הכתוב את הפרשה: "וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד, אֶל-אֲבִיגַיִל הַכַּרְמֶלָה; וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ, לֵאמֹר, דָּוִד שְׁלָחָנוּ אֵלַיִךְ, לְקַחְתֵּךְ לוֹ לְאִשָּׁה. (פסוק מ').

זיהוי המקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

כרמל המקראית מזוהה עם "חורבת כרמל", 5 ק"מ, דרומית לעיירה הערבית יטה. לפי הערכה, היישוב הקדום השתרע על שטח נרחב, אשר במרכזו גיא, עם נביעות זעירות - עיון אל-כרמיל - ובריכת אגירה גדולה, האוספת מי גשמים, הקיימת עד היום.

קיומו של מקור מים יציב על ספר מדבר יהודה היה גורם לתפקודה של כרמל, בימי המקרא ואף בתקופות לאחר מכן. בתקופות הרומית, ביזנטית וגם בתקופה צלבנית היה לבסיס צבאי, מינהלי וכלכלי חשוב - יחד עם היותו צומת דרכים חשובה.

הקשר בין כרמל לבין מעון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפסוק מספר שמואל מסביר את הקשר בין שני היישובים: "וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל" - כלומר במעון- בתי מגורים ובכרמל - מרכז כלכלי. עם הגילוי של בית כנסת קדום במעון, ומבני מגורים אחדים, במדרון הצפוני של תל מעון, דרומית לכרמל, צבי עמית העלה את ההשערה כי יהודי כרמל למעשה גרו במעון. מעון הייתה כעין "שכונה" של כרמל. שהרי עקב היות כרמל בסיס מינהלי וצבאי יש להניח כי היהודים לא ירצו להתגורר בקרבתו. בכרמל נמצאו שרידים של שלוש כנסיות אבל לא שרידים יהודיים מעל פני הקרקע.

נמצאו גם שרידי דרך רחבה, הסלולה בקו ישר, מכרמל למעון, כעין רחוב מקשר בין שני המקומות. מכאן מסקנתו של החוקר כי היישוב היהודי במעון היה חלק מו המערך היישובי של כרמל. מעניין לציין כי אסוביוס אינו מציין קיום ישוב יהודי במעון. כך שההשערה שמעון היא חלק מכרמל רבתי עשויה להתקבל על הדעת.

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. סעיף 611
  2. סעיף 953
  3. בערך זיף סעיף 465

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.