כתבי יד עבריים בספריית הותיקן

המקור: מוסף השבת של מקור ראשון

מתוך מאמר

תרגום המבוא
אוסף כתבי היד העבריים בספריית הוותיקן הוא אחד החשובים ביותר שקיימים, למרות שהוא אינו מהגדולים ביותר. בקטלוג זה מתוארים 813 כתבי יד. רבים מכתבי היד הללו, במיוחד מהאוסף "Vaticani ebraici", הם כרכים המורכבים מכמה MSS קשורים זה לזה או משברים מ- MSS שונים הקשורים זה לזה, כך שהמספר האמיתי של MSS בספרייה גדול בהרבה מהמספר הנומינלי. נושאי הפעילות האינטלקטואלית היהודית מיוצגים בקודים של ספריית הוותיקן. פרט לכמה עשרות פריטים, כל כתבי היד נכתבו בימי הביניים והרנסאנס בין השנים 9 - 16. האוסף כולל כתב יד שהוא ככל הנראה קודקס הברזל המוקדם ביותר שקיים, עותק של הספרה שנכתב לקראת סוף המאה התשע-עשרה או במחצית הראשונה של המאה העשירית (MS VAT. בנוסף, ספריית הוותיקן מאחסנת כמה קודנים קודמים וחשובים ביותר של טקסטים מדרשיים שנכתבו כולם בדרום איטליה במאה ה -11, ביניהם עותק נוסף של הספרא שנכתב בשנת 1072/3 (MS Vat. Ebr. 31), ועותקים. של ספרי ויקרא רבה (מ"ש ווט. א '32) ובראשית רבה (מס' ואט א '60). ישנם יותר מחמישים קודקים של טקסטים תנ"כיים, למעט קטעים קטנים, ביניהם עותק של כל התנ"ך שנכתב בסביבות 1100 באיטליה (MS Urb. Ebr. 2). העותק הייחודי של טרגום פלסטיני של החומש הידוע כ"טרגום נאופיטי "נמצא בספרייה (MS Neof. 1). שום אוסף אחר אינו כולל עותקים רבים של מסכתות התלמוד כמו ספריית הוותיקן; למעלה מעשרים קודקים בספרייה כוללים עותקים, עותקים מרובים או קטעים של כמעט כל שלושים ושש המסכתות של התלמוד הבבלי ו- MSVat. ebr. 133 הוא אחד מכמה עותקים קיימים בלבד של מסכתות מהתלמוד הירושלמי. בנוסף יש מספר רב של כרכים של טקסטים בתחומי פרשנות המקרא, הלכה, קבלה, פרשנויות תלמודיות, ליטורגיות ופרשנויות ליטורגיות, פילוסופיה, רפואה, אסטרונומיה ומדעים אחרים, כמו גם טקסטים פולמוס יהודיים ונוצריים. עם פרסום קטלוג זה לא היה תיאור של כתבי היד העבריים בספריית הוותיקן זמין באנגלית או בשפה אירופית אחרת. מספר מלאי בכתב יד של MSS עברי הורכבו בלטינית במאה השבע עשרה על ידי F. C .. Borromeo, G. Bartolocci, J. B. Giona and G. Morosini. הקטלוג המודפס הראשון של MSS בעברית היה גם בלטינית, Bibliothecae Apostolicae Vaticanae Codicum Manuscriptorum קטלוג, ממליץ הסטף. Evodius Assemani ו- Jos. Sim. אסמני, אני: CodicesEbraicos et Samaritanos

(רומא 1756, הדפסת פקסימיליה מחודשת, פריז 1926). ב cata-logue תוארו 453 MSS באוסף "Vaticani ebraici", 59 Urbinati MSS ושני MSSamaritan. אנג'לו מאי, ב'נספח מודעה Catalogum 

odicum hebraicorum Bibliothecae Vaticanae ', שלו Scriptorum Veterum NovaCollectio e Vaticanis Codicibus, IV, רומא 1831, עמ '83–93, תיאר 78 MSMS נוספים (Vat. Ebr. 454–531). תוסף לקטלוגים אלה, המכיל תיאורים של MSS Vat. ebr. 532–598, הוכן על ידי מריאנוס אוגוליני אך מעולם לא פורסם. אומברטו קסוטו הוזמן על ידי הספרייה לקבץ קטלוג תיאורי מלא של האוסף, אך רק החלק הראשון של קטא-לוגו זה, המכיל תיאורים מפורטים מאוד בלטינית של כתבי היד המע"מ. ebr.1–115 - Bibliothecae Apostolicae Vaticanae Codices Manuscripti Recensiti, Codices Vaticani Hebraici, Codices 1–115, הוותיקן 1956 - פורסם. שלושים ותשע MS-brew מבשל אוסף Neofiti תוארו באיטלקית על ידי G. Sacerdotein I Codici Ebraici della Pia Casa dei Neofiti ברומא (רומא 1893). MSS המואר באוסף רוסיאנה שנרכש בשנת 1921 תואר בעבר על ידי H. טייץ, Die illuminierten Handschriften der Rossiana בווינה-ליינץ

(לייפציג 1911), מספרים. 97, 98, 100, 160. סך של 801 MSS בעברית או יודאיקה מכל האוספים בספריית הוותיקן תוארו בקצרה בעברית על ידי נ.אלוני ו- DS Loewinger בהתבסס על מיקרו-סרטים של כתבי היד במכון כתבי היד העברו מיקרו-סרטים במחקר. הספרייה הלאומית והאוניברסיטאית היהודית בירושלים
כתבי יד עבריים בוותיקן

(ירושלים 1968). J. Ruysschaert פרסם תיקונים של מספרי שיחה ותוספות בקטלוג זה

Miscellanea Bibliothecae Apostolicae Vaticanae,

III (1989), עמ '357–360. קטלוג Allony-Loewinger כלל מספר כתבי יד בלטינית שאינם עוד באוסף העברי (MSS Neofiti 38, 39, 49, 50 ו- 51). הקטלוג הנוכחי כולל מספר כתבי יד שלא תוארו על ידי אלוני-לוינגר: Vat. ebr. 614–617; עוֹקֶץ. אוֹ. 155, בארב. אור .161–164; בורג. ebr. 20–21; אורב La T. 9. לכל אחד מהקטלוגים הקודמים יש חסרונות וחסרונות משלו. קטלוג אסמאני היה כלי ביבליוגרפי חשוב כל עוד הוא היה רק ​​מקור המידע אודות כתבי היד העבריים בוותיקן. ואולם, ההתקדמות הגדולה בתחום הביבליוגרפיה העברית, הפליאוגרפיה והקודיקולוגיה במאתיים וחצי האחרונים הופכת אותה לבלתי מספקת למלומדים מודרניים. העובדה שהוא נכתב בלטינית, שפה שחוקרי יודאיקה רבים כבר אינם שולטים בה, הופכת אותה לנגישה לרוב הקוראים הפוטנציאליים שלה. הקטלוג של קסוטו הוא מופת; הוא כולל תיאורים מפורטים ביותר אך ורק על תוכן כתב היד וקודיקולוגיה ופליאוגרפיה שלו, אלא גם על רישום מקורו אפילו לציון הדקות ביותר על ידי בעל הקודם. אולי, בגלל העמל העצום הכרוך בהכנת רשימות מפורטות כאלה, קסוטו הצליח לתאר רק חלק קטן מכתבי היד באוסף. העובדה שגם היא הורכבה בלטינית היא חיסרון של חוקרים עכשוויים. הקטלוג של Allony-Loewinger מתאר כמעט את האוסף כולו, אך זהו רשימת ידיים או מלאי ולא קטלוג ראוי. הוא מפרט את כותרות מחברי היצירות המועתקות בכתבי היד אך נותן רק מידע פליאוגרפי זעום ופרטים נוקודיקולוגיים כמעט. ניתן לספק את המספר הכולל של כתבי-עת בכל כתב-יד - ולעתים קרובות הדמות אינה מדויקת - ואין ציון על מספר העמודים עבור כל כותרת בכתבי-היד הרבים ש' collectanea וכוללים יותר מיצירה אחת. אוסף כתבי היד העבריים בספריית הוותיקן ראוי לקטלוג מקיף בשפה שאותה ניתן להבין על ידי רוב החוקרים והחוקרים ומשתמש בכלים פליאוגרפיים וקודיקולוגיים מהמתקדמים. בהרכב קטלוג זה אנו שואפים למצוא איזון בין השכל - תיאורים מלאי כל-כך, כגון אלה המופיעים בקטלוג של קסוטו, ורשימת הידיים שסופקו על ידי אלוני ולואינגר. השתדלנו לספק זיהויים מלאים של כותרות ומחברי הטקסטים המועתקים בכתבי היד, תיאורים פלאאוגרפיים וקודיקולוגיים מקיפים וכן מידע ביבליוגרפי בסיסי. הקטלוג כולל את המידע הבא: סימן מדף

הקטלוג מסודר לפי סימני המדף הנוכחיים. האוסף הגדול ביותר, MSS "Vaticani ebraici" כולל 617 כתבי יד מתואר תחילה ואחריו מתוארים האוספים הקטנים יותר בסדר האלף-בית.

תיאור פיזי

ניתן בפסקה הראשונה. הפרטים הקודיקולוגיים והפליאוגרפיים כוללים מספר עמודים או עמודים, חומר (נייר או קלף או שילוב של שניהם), גודל הנפח במילימטרים, גודל השטח הכתוב (בסוגריים), הרכב חיבורים, מקום הייצור כאשר ניתן לקבוע , תאריך או תאריך העתקה משוער, סימני מים וסוג התסריט.

תיאור התוכן

כולל כותרות בעברית (אם הכותרת העברית המקובלת אינה כתובה בכתב היד, היא סגורה בסוגריים מרובעים) ובתרגום או תעתיק של תווים לטיניים, שמות מחברים ומידע ביבליוגרפי רלוונטי כולל מקום ותאריך המהדורה הראשונה אם הטקסט כולל פורסם. שירים ופיוטים מפורטים גם כן, אולם בתיאורי ספרי תפילה ואוספי שירים או פיוטים נכללים רק השירים הנמצאים פחות ויותר. אם כתב היד הוא קולקטן של טקסטים שונים, כל טקסט מופיע בנפרד ומוקצה לו מספר סידורי. אם כתב היד מורכב מחלקים מכמה כתבי יד שונים המאוגדים יחד, לכל יחידה (שעשויה להכיל טקסט אחד או יותר) מוקצית ספרה רומנית אך לכל ערך מוקצה מספר סידורי רץ נפרד.

קולופונים ומוצא . ערכי הקולופונים והבעלים נרשמים בשפות המקוריות שלהם לאחר תיאור התוכן. אם ערכים אלה נמצאים בעברית הם מתורגמים בצורה מקוצרת. פרטים קצרים אודות תאורות או קישוטים ניתנים בסעיף זה. בִּיבּלִיוֹגְרָפִיָה . לא ניתן הפניות לרוב הקטלוגים שפורסמו בעבר של אוספי כתבי היד העבריים של הוותיקן המפורטים לעיל. הפניות ניתנות לפרסומים שבהם מתוארים כתבי יד בודדים או קבוצות קטנות של כתבי יד מספרים, כתבי יד מצוטטים ובעברית כותרות ושירים. תַעתִיק

בדרך כלל עוקב אחר המערכת הפשוטה בה משתמשים

אנציקלופדי א

יוּדָאִיקָה

. שמות תנ"כיים מאויתים על פי השימוש האנגלי הרגיל, שמות שאינם תנ"כיים מתועתקים. כל כתבי היד העבריים בספריית הוותיקן הוסרטו במיקרו ל מכון כתבי היד העבריים המצולמים. רובם צולמו בתחילת שנות ה -50 זמן קצר לאחר הקמת המכון. אנשי הצוות במכון קטלוג וסיווג מחדש את כתבי היד ממיקרו-הסרטים והקטלוג שנשלח מראש מבוסס, בין השאר, על תיאורים קודמים אלה. בהכנת הכרך הזה, כל כתבי היד נבדקו מחדש והתיאורים נבדקו. אנשי הצוות במכון שהשתתפו בפרויקט זה הם ד"ר אברהם דוד שתיאר יצירות פולמוסיות, היסטוריות ועוד כמה, פרופ. י 'צבי לנגרמן מאוניברסיטת בר אילן שהיה אחראי לטקסטים מדעיים, פילוסופיים וערבים, רחל ניסן שהייתה אחראית על תיאורי טקסטים הקבלה בסיוע מפעם לפעם של ד"ר רונית מרוז מאוניברסיטת תל אביב שזיהתה את כתבי היד של זוהר, יעלאוקון. תיאר טקסטים קסומים ואחרים וד"ר נחום ויסנשטרן סיווג את כתבי היד הליטורגיים. התיאור הפיזי של תסריטי המנו, כולל נתונים קודיקולוגיים ופליאוגרפיים, הוכן על ידי פרופ 'מ. בית אריה ונורית פסטרנק מפרויקט הפליאוגרפיה העברית (ראה הקדמה שלו בעמ 'x). נורית פסטרנק הגהה את הטקסט של קטלוג זה והציעה הצעות שימושיות רבות ששולבו בטקסט. ההצעה להכין קטלוג מקיף של כתבי-היד העבריים בספריית הוותיקן הופצה לראשונה בשנת 1999 על ידי משרד החוץ של ישראל והישראלי המכהן. שגריר הוותיקן, אהרון לופז. מנהל הספרייה הלאומית היהודית לשעבר, פרופ 'שרה יפת, תמך בהתלהבות בהצעה והבטיח מענק נדיב שהפך את האפשרות לבצע ולהשלים את הפרויקט השאפתני הזה מאת מר הארווי. קרוגרוף ניו ג'רזי, לשעבר יו"ר חבר הנגידים של האוניברסיטה העברית אשר עקב בהתעניינות רבה אחר התקדמות הקטלוג. אנו מודים בתודעתנו הכנה לכל אלה שסייעו בהשלמת הפרויקט הזה.

• המקור