המפה נטענת...
המפה נטענת...

מבט מקרוב

מבט מעל



הערך הועתק ב-9 נובמבר 2009 מהויקיפדיה העברית כתף_הינום קישור לויקיפדיה


כתף הינום הוא אתר ארכאולוגי ובו מערכת מערות קבורה המתוארכות לימי בית המקדש הראשון. האתר שוכן בירושלים, למרגלות הכנסייה הסקוטית, בצמוד ל"מרכז מורשת בגין". את השם לאתר בחר הארכאולוג גבריאל ברקאי מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית, שצרף את המושגים המקראיים "כתף היבוסי" עם "גיא בן הינום".

מכלול מערכת 25 - צילמה:תמר הירדני

צילמה:תמר הירדני

צילמה:תמר הירדני

צילמה:תמר הירדני

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתף הינום מהווה חלק מהנקרופוליס – "עיר המתים" של ירושלים, תופעה ידועה בערים עתיקות: העיר מוקפת מכל עבריה ב"טבעת" קברים. שמו ניתן לו עקב היותו צמוד לגיא בן הינום ממערב. באזור כולו נתגלו לא מעט מערכות קבורה המתוארכות לימי מלכי יהודה, לצד שרידי כנסייה ביזנטית, קברי פיר חצובים מהתקופה הרומית, ושדה של קברי שריפה (קרמאציה) של חיילי הלגיון הרומי העשירי. כאשר הקומפלקס בכתף הינום הוא הגדול והעשיר מכולם בממצאים. האתר נחפר כמה פעמים החל מראשית המאה ה-20, אך החפירה הגדולה והמקיפה ביותר נערכה בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי ד"ר גבריאל ברקאי.

מערות הקבורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מערות הקבורה שנתגלו דומות זו לזו בתבניתן. באתר נחשפה קבוצה של שבע מערות, חמש מערות של חדק קבורה יחיד, ושתי מערות מרובות חדרים: חדר גדול, חצוב כולו בסלע, וממנו ניתן לגשת לחדרים קטנים יותר, חצובים אף הם בסלע האם. בכל חדר ישנם דרגשים חצובים, עליהם הונחו המתים, ומתחתם בור גדול, אליו נאספו העצמות לאחר פרק זמן של כשנה. תקרתן של רוב המערות התמוטטה במהלך ההיסטוריה, ורוב הבורות נתגלו ריקים עקב שוד קברים. עם זאת נתגלו ממצאים מתקופות שונות לגמרי, כולל שרידים מן התקופה העות'מאנית, דבר המלמד על שימושים שונים שנעשו במערות לאורך השנים.

דרגשי המתים[עריכה | עריכת קוד מקור]

צורת הקבורה במערות חצובות עם דרגשי מתים מוכרת במערות קבורה מימי מלכי יהודה: המת הונח על דרגש כשפניו כלפי מעלה והוא מוקף במנחות וקמעות, שנועדו "ללוות" אותו להעולם הבא. הדרגשים בכתף הינום מיוחדים בפארם, שכן הם כוללים "משכבי ראש": שקערוריות חצובות שנועדו לייצב את ראש הנפטר על גבי הדרגש. במשך שנה שכב המת על הדרגש, עד שמגופו נותרו רק עצמות. בתום השנה נאספו אל קברו בני משפחתו, ולאחר טקס קצר העבירו אותו ואת מנחותיו אל הבור הגדול שמתחת לדרגש. יש הסוברים כי זהו מקורו של טקס ה"יארצייט" – יום הזיכרון השנתי שנערך אצל היהודים לכבוד המת.

המאספות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בורות הליקוט שאליהם הועברו עצמות המתים ומנחותיהם שימשו לאורך שנים רבות את כל המתים שהונחו בתחילה מעליהם, ולכן נקראו בידי ברקאי בשם "מאספות", מתוך פירוש שאליהן התכוון התנ"ך כאשר תיאר את מותם של מלכי יהודה: "לָכֵן הִנְנִי אֹסִפְךָ עַל אֲבֹתֶיךָ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל קִבְרֹתֶיךָ" (ספר מלכים ב' כ"ב, כ') עם השנים הכיר ברקאי בטעותו, בהתחשב בפסוקים כגון "אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי, קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי" (ספר בראשית, מ"ט, כ"ט ) , המראים שה"אסיפה" קודמת לקבורה, ולפיכך אין לה קשר לליקוט העצמות, אלא, כפי שכתבו פרשני התנ"ך הראשונים, דימוי להצטרפות אל עולם המתים, אולם השם "מאספה" כבר הספיק להשתרש.

הממצא במאספה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כל המאספות בכתף הינום נתגלו ריקות, וזאת כאמור, בשל שוד קברים, אך מאספה אחת באחת המערות נתגלתה שלמה. נסיבות השתמרותה של מאספה זו מעניינות: תקרת המאספה, שהבדילה בינה ובין הדרגש שמעליה, נחצתה לכל רוחבה בשלב כל שהוא, וחלקה התחתון צנח אל פנים המאספה וקבר את תכולתה. חלקה העליון, לעומת זאת, נותר שלם. נראה כי בעקבות כך הסיקו שודדי הקברים כי המאספה ריקה, שכן לא ידעו שכל תכולתה קבורה למעשה מתחת "הרצפה". גם במהלך החפירות שניהל פרופ' ברקאי סברו בתחילה כי המאספה ריקה, אלא שחלקי כדים ושברי עצמות שבצבצו מצדי "הרצפה" נתגלו באקראי על ידי נער שהשתתף בחפירה, ולאחר הסרתה נתגלה ממצא מרשים שכלל את עצמותיהם של כ-95 מתים ואלפי פריטי מנחות כגון תכשיטים, כדים, ואף קמעות.

לוחיות ברכת כהנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לוחיות ברכת כהנים (לוחית II)

הממצא המרשים ביותר שנתגלה במאספה הוא שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב. פתיחת המגילות התעכבה במשך שלוש שנים עד שנמצאה טכנלוגיה מתאימה לפתיחת המגילות ללא שיזוקו, עם פתיחתם נמצא כי הן מכילות שורות חרוטות בכתב עברי קדום, המשלבות בתוכן נוסח של ברכת הכוהנים המוכרת מן המקרא בשינויים קלים מנוסח המסורה: הברכה המוכרת (הלקוחה מספר במדבר) היא "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ; יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ; יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (במדבר פרק ו', כד-כו). על לוחית הכסף מכתף הינום נכתב: "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ; יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם". זהו הממצא הארכאולוגי היחיד מהתקופות המשוערות לחיבור המקרא, וההמצא הקדום ביותר של טקסט מקראי. לאחר למעלה מעשור, הצליח צוות של מדענים להביא לפענוח חלקים נוספים מהכתובת, בעזרת שיטות מתקדמות של צילום. שתי לוחיות הכסף מוצגות כיום במוזיאון ישראל.

נוסח הלוחיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו את הנוסח המקורי בערך בויקיפדיה העברית

השפעת הלוחיות על חקר המקרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

חוקרי המקרא חלוקים ביניהם ביחס לשאלת המועד בו נכתבו ספרי המקרא. על פי תורת התעודות, התאוריה המקובלת במחקר, המקרא הינו אסופה ערוכה של כתבים שנוצרו בתקופות שונות על ידי כותבים שונים, כשתיארוכם נע בדרך כלל מזמנו של חזקיהו ואילך עד לחורבן בית שני. מציאת טקסטים מקראים המתוארכים לסוף המאה השביעית לפני הספירה, מספקים תאריך אחרון לחיבורם. ממציאתם של שתי נוסחאות שונות בשתי הלוחיות מסיק גבי ברקאי ששתיהן מבוססות על נוסח המסורה שבטקסט המקראי בספר במדבר ומקצרות אותו. לפי זה ניתן לקבוע שחיבור הטקסט המקראי של ברכת כהנים קדם למאה השישית שלפני הספירה.

בנוסף בלוחיות מופיע בבירור שמו של אלוהי ישראל "יהוה" חמש פעמים. זהו הממצא הראשון של שם 'יהוה' בירושלים בתקופת בית ראשון. מה גם שמקום זה, גיא בן הינום, היה ידוע בפולחן האלילי שלו באותה תקופה - תקופת יאשיהו‏‏.[1]

יש המשערים שאותם לוחיות-קמעות, שימשו כ"תפילין" בצורתם הראשונה, בטרם התפתחו לצורתם הנוכחית בתקופת בית שני.

כתף הינום כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעת החדשה ניזוק האתר במידה רבה, וזאת החל מהתקופה העות'מאנית כשנסללה דרך על גבי הקברים. בתקופת המנדט הבריטי נבנתה מעל הקברים הכנסייה הסקוטית, היא "כנסיית אנדראס הקדוש, ובראשית "שנות ה-2000 נבנה בצמוד לקברים מרכז מורשת בגין. כל אלה ניתקו את מערכות הקברים מן הנוף הטבעי שלהם, והיום הגישה אליהם היא דרך חצר מרכז מורשת בגין.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • Gabriel Barkay et al., "The Amulets from Ketef Hinnom: A New Edition and Evaluation", Bulletin of the American Schools of Oriental Research 334, American Schools of Oriental Research, May 2004
  • Gabriel Barkay et al., "The Challenges of Ketef Hinnom: Using Advanced Technologies to Reclaim the Earliest Biblical Texts and Their Contexts", Near Eastern Archaeology 66 (4), American Schools of Oriental Research, December 2003

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ראו ירמיהו פרק ז', לא-לב "וּבָנוּ בָּמוֹת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לִשְׂרֹף אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי..." (פרק ז', לא-לב), וכן ירמיהו פרק י"ט.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.