Family Wiki
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

רצועות בד המשמשות ללבוד בדפנות סוכת בד.

לבוד הוא חיבור מסוים בין שני חלקי מחיצה, על אף שיש ביניהם רווח. השימוש בלבוד הוא בעיקר בהלכות הקשורות לדיני מחיצה.

דין הלבוד נאמר רק כשיש פחות משלושה טפחים בין חלקי המחיצה.

מקור הדין[]

על פי התלמוד[1], דין לבוד אינו מפורש בתורה אלא נאמר הלכה למשה מסיני: "שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני" ובהמשך[2] הסיקו ש'מחיצין' הכוונה להלכות האמורות במחיצה ובכלל זה דין 'לבוד'.

שימושים בהלכה[]

בהלכה נעשה שימוש בהלכה של לבוד בדרך כלל בדיני מחיצות, שעל אף שיש הפסק אוויר בין חלקי המחיצה מחשיבים אותה כמחיצה אחת.

דוגמאות למקומות שמשתמשים בדין לבוד:

  • בישיבה על כסא בזמן אבלות או בתשעה באב. בזמנים אלו יש חיוב לשבת על הקרקע, אך בזמן שהכיסא גבוה מהקרקע פחות משלושה טפחים, הרי זה נחשב כישיבה על הקרקע מדין לבוד.[לכך שיש שימוש בדין לבוד במקרים אלו]
  • בהכשר הסוכה נעשה שימוש בדין לבוד, כדי שהסוכה לא תיפסל ברווח שיש בסכך.
  • בדיני הוצאה מרשות לרשות, חפץ שעובר בסמוך לג' טפחים מהקרקע, נחשב כאילו הוא מונח על הקרקע, אף שלא נח בה, כיוון שאנו רואים את ג' הטפחים הסמוכים לקרקע כחלק מהקרקע. לעומת זאת, חפץ שעבר בלא שנח מעל ג' טפחים מהקרקע, אינו נחשב כאילו נח בקרקע ('קלוטה לאו כמי שהונחה דמי').

דינים נוספים[]

כשיש דבר המפסיק בין חלקי המחיצה, נחלקו בראשונים האם מקרה כזה נחשב ללבוד, או לא. הרשב"א הביא את דעת "רבותינו הצרפתים", שסברו שאם יש דבר שמפסיק בין חלקי המחיצה, לא אומרים לבוד.[3] ולאחר מכן כתב שהוא חולק עליהם, וסובר שאומרים לבוד אף אם יש משהוא שמפסיק בין שני החלקים שרוצים לחבר.[4]

ראו גם[]

  • מחיצה (הלכה)
  • דופן עקומה
  • גוד אסיק וגוד אחית

קישורים חיצוניים[]

לבוד, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת

  • הערך לבוד, באתר "ויקישיבה"

הערות שוליים[]

  1. תבנית:תלמוד בבלי.
  2. תבנית:תלמוד בבלי.
  3. המקרה בו דן הרשב"א הוא כאשר קורה שנמצאת בפתח מבוי מפסיקה בין צידה החיצוני (החלק שמבחינה הלכתית יוצר את הגבול) לבין קירות המבוי.
  4. חידושי הרשב"א למסכת עירובין דף ח עמוד ב דיבור המתחיל "לדברי המתיר אסור"
Advertisement