לדור אשר לא ידע את יוסף היה שמו של יום עיון שנערך ביד יצחק בן צבי במלאת 40 שנה לפטירתו של יוסף ברסלבי - ח' אייר תשע"ב

Poster breslevi internet.jpg

תוכנית יום העיון

הדגשים של יוסף ברסלסקי בידיעת ארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסדרה 6 כרכים, מהם 4 הנפוצים במסגרת "ספרית מעריב" - הסדרה הוצאה לאור על ידי הוצאת הקיבוץ המאוחד ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל

פרופ' יהושע בן אריה, מגדולי חוקריה של ירושלים וארץ ישראל, הציג את ייחודו של יוסף ברסלבי בחקר ארץ ישראל:

  1. חקר ארץ ישראל ביריעה רחבה ביותר: על בסיס מניעים תנכיים, על בסיס החינוך היהודי שקבל, ידיעה יסודית בתנ"ך והכרת מסורות חז"ל; תולדות הארץ ותושביה, כך חקר את העתיקות שגילה ושוחח עם התושבים תוך אימות עם המקורות שעמדו לרשותו;רכישת ההשכלה הדרושה לחקר הארץ: השפות - ערבית, טורקית (שירת כקצין בצבא טורקיה), גרמנית (שפת ספרי המדע), צרפתית ןאנגלית ולימודים אקדמאיים בתחומי ידיעת הארץ: ארכיאולוגיה, היסטוריה ועוד.
  2. הרצאות וטיולים בקרב האוכלוסייה היהודית שהייתה אז בארץ. הוא אימץ את פועלי ארץ ישראל, אשר למרות קשיי-הפרנסה מצאו פנאי לשמוע את ההרצאות על הארץ ולקחת חלק בחוגי התנ"ך שהפעיל ולצאת עימו לסיורים. כרכרי הידעת את הארץ, שהוצאו לאור על-ידי ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל היו על המדפים של חובבי הארץ בכלל ופועלי ארץ ישראל בפרט.
  3. התחלות חדשות - בספריו ובמאמריו נהג להציג את ההתחלות החדשות בהתיישבות בארץ ישראל. כך פירט את תהליך חידוש ההתיישבות היהודית בגליל, תהליך ייבוש ביצות החולה, פיתוח מפעלי ים- המלח, תולדות חיפושי הנפט בארץ וחידוש ההתיישבות היהודית בנגב.

שי לביא הציג זאת בשיקופיות הבאות

ממצגת על אופיו של אוסף ברסלבסקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאת:שי לביא


משה שרון - פענוח כתובת צלבנית-ערבית ביפו[עריכה | עריכת קוד מקור]

משה_שרון_-_פענוח_כתובת_צלבנית-ערבית_ביפו

משה שרון - פענוח כתובת צלבנית-ערבית ביפו

משה שרון - פענוח כתובת צלבנית-ערבית ביפו - תחילת ההרצאה

משה שרון הקדיש את הרצאתו לכתובת של פרדריך השני, קיסר הקיסרות הרומית הקדושה וכתובת ערבית שהשאיר ביפו. פיענוח הכתובת במלואה, כולל קטעים חסרים, בוצעה לאחר שנמצא המקור הסיפרותי לכתובת.

רן שפירא סיפר על הכתובת בעיתון הארץ מיום 25 בדצמבר 2011 איך אומרים צלבן בערבית והכתיר את הכתבה במשפט ביפו נמצאה ופוענחה כתובת ערבית-צלבנית שהיא מהחשובות בעולם.

הוא ציטט את משה שרון:"זאת אולי הכתובת הערבית הצלבנית החשובה בעולםפרידריך השני היה איש אשכולות. הוא התעניין במדעים, שלט בכמה שפות, בהן לטינית, צרפתית ויוונית והיה אסטרטג ופוליטיקאי מצוין. בסיציליה פעל להקים מדינה מתקדמת ובה שירותים ציבוריים, בנקאות, רפואה ומשפט. בסאגה הגרמנית נארגה אגדה משיחית סביב דמותו. הוא הושווה לדוד המלך וכונה הקיסר האחרון, זה שיופיע באחרית הימים".

ישראל אפעל : ערים מוסבות שם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישראל_אפעל_ערים_מוסבות_שם

ישראל אפעל ערים מוסבות שם

ישראל אפעל ערים מוסבות שם - תחילת ההרצאה

בתחילת ההרצאה ישראל אפעל הביא לדוגמא את מהלכי מלכי אשור בשינוי שמות מקומות על מנת להנציח את שינוי הריבונות. בהמשך הביא מקרים דומים מן המקרא:

בספר דברים, כאשר משה רבינו מסכם את המסע של ארבעים שנה במדבר סיני הוא מתאר את כיבוש עבר הירדן: " וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא, אֶת-הָאָרֶץ, מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן, עַד הַר חֶרְמוֹן. צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן, שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי, יִקְרְאוּ-לוֹ שְׂנִיר (ג',ח'ט'). תורת חיים בהוצאת מוסד הרב קוק מביא את הפירושים הבאים על הפסוק:(הפירוט הרחב לא הובא בהרצאה המקורית ועורך הויקי אחראי לתוכנה)

  • רש"י שואל מדוע להר אחד יש ארבע שמות והוא משיב:"להגיד שבח ארץ ישראל שהיו ארבע מלכויות מתפארות בכך, זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומרת על שמי יקרא". הוא מוסיף גם הסבר לשוני: "שניר" הוא שלג בלשון אשכנז ולשון כנען. קביעתו האחרונה מתבססת על תרגום אונקלוס, לפיה: "ואמוראי קרן ליה טור טלגא (הר השלג)" - היא שניר.
  • הרמב"ן מבאר כי דברי רש"י הם מדברי אגדה. הוא מפרש כך : הצידונים אומרים כי ההר הוא מגן עליהם מקדימה ולכן הוא כמו "שריון" , האמורי, הגר בהר, קורא אותו "שניר" שפרושו שלג ומפני הקרירות יכנה אותו "חרם" - 'חרמון ושם ההר "שיאון" טעמו מראש ההר - השיא שלו.

אך גם התייחס לעת החדשה בארץ ישראל. בעקבות מבצע עובדה כאשר נתווסף במרץ 1949 למדינת ישראל כל הנגב, ועדת השמות הממשלתית קבלה מדוד בן-גוריון שהיה ראש הממשלה, הוראה לתת שמות עבריים לאתרים בנגב. עיקר עיסוקה של הוועדה היה קביעת שמות עבריים לכל ה"עצמים גאוגרפיים". המטרה הייתה שמתן שמות עבריים למקומות יהיה שלב בדרך ל"חזון הפרחת השממה". יוסף ברסלבי ביקש כי יישאר במפה גם השם הקודם, למען לימודי תולדות הארץ.

המרצה סבור שעד היום רצוי להיעזר במפות מתקופת המנדט הבריטי ללימוד תולדות ארץ ישראל, שכן הם נושאים את השמות ההיסטוריים של הישובים במאות השנים האחרונות.

האם ערים בגליל הודרו מספרות חכמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אייל_בן_אליהו_האם_ערים_בגליל_הודרו_מספרות_חכמים

אייל בן אליהו האם ערים בגליל הודרו מספרות חכמים

אייל בן אליהו האם ערים בגליל הודרו מספרות חכמים

אייל בן אליהו דן בשאלה מדוע שש ישובים מתוך יותר ממאה שחז"ל מתארים לא נזכרים בספרות חז"ל. ארבעה מהם: נצרת, כפר קנה, כורזין וכורסי - לא נזכרים כלל. כפר נחום הוזכר בהקשר למינות וציידה, לא ברור האם השם הוזכר.

לכל אחד מן הישובים יש מסורת נוצרית קדומה. אך היו שרידים שהעידו על קיום ישוב יהודי בישוב, כמו בית הכנסת בכפר נחום.

המרצה סקר ישוב, ישוב, את המימצאים האכראולוגיים וההיסטוריים הידועים והגיע למסקנה באשר לאי-הזכרת הישובים האלה, בעלי מסורת נוצרים.

תרומת הגניזה הקהירית לחקר ירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אברהם_דוד_תרומת_הגניזה_הקהירית_לחקר_ירושלים

אברהם דוד תרומת הגניזה הקהירית לחקר ירושלים

אברהם דוד תרומת הגניזה הקהירית לחקר ירושלים

אברהם דוד סיפר כי יוסף ברסלבי עשה שימוש רב במימצאי הגניזה הקהרית לתיאור החיים של יהודי ירושלים בתקופת הממלוכית.

מהמימצאים עולה תמונה של חיי הכלכלה והחברה של היהודים בירושלים. אלו שלחו שאלות לחכמי ישראל במצרים וקבלו תשובות. בשאלות מתואר ההווי של הקהילה הירושלמית. בין הנושאים היה מעורבות חכמי מצרים בחיי הקהילה היהודית בירושלים ואשר על פיהם נפסקו חייה.


בנושא זה הרחיב המחבר במאמר בקתדרה:
המקורות על האוכלוסייה היהודית בארץ-ישראל מראשית התקופה העות'מאנית אינם משופעים בידיעות. לעתים אין בידינו אלא אזכור לקוני זעיר פה זעיר שם. עם זאת מרובות יחסית הידיעות על חיי היהודים בירושלים ובצפת העולות מהמקורות העבריים, ובהם רשימות מסע של עולי רגל, איגרות שנשלחו בעיקר משתי הערים הללו לתפוצות הגולה ואיגרות שנשלחו ממקומות שונים בעניינן של שתי קהילות אלו או בעניינם של יחידים המשתייכים אליהן. כמו כן שרדו מספר מצומצם של שטרות שהוצאו בערים אלו . אלו ואלו נדפסו מכבר ושלא מכבר , וכן פורסם מידע היסטורי חשוב העולה מהספרות הרבנית בת הזמן , בעיקר מספרות השו "ת.

תכליתו של מאמר זה להציג לפני הקורא את תמונת המחקר של היישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופת ראשית השלטון העות'מאני, משנת הכיבוש 1516 עד אמצע המאה השבע-עשרה, על פי המשתקף ממסמכי הגניזה הקהירית. מעטים הם החוקרים שנתנו דעתם למשמעותם של מסמכי הגניזה להקר תולדות ישראל במזרח, ובכלל זה בארץ-ישראל, בשלהי ימי -הביניים. כל מסמך מן הגניזה הוא בבחינת אבן בפסיפס הכולל של היישוב היהודי בארץ-ישראל. החומר התיעודי העולה מדפי הגניזה מוסיף ידיעות על עניינים שאינם מוכרים ממקור אחר לצד ידיעות המשלימות פרטים על עניינים הידועים במידה זו או אחרת ממקורות אחרים. לרוב התיעוד מתרכז במישור האישי והקהילתי , ומספק מידע עשיר יחסית מנקודת המבט של הקשרים האמיצים בין יהודי הארץ לתפוצה היהודית הקרובה במצרים. כמו כן משלימים מסמכי הגניזה נתונים ביוגרפיים על שורה של אישים מרכזיים בהיי הרוה של הקהילות בירושלים ובצפת.

המאמר במלואו

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.