Family Wiki
Advertisement

מבט על הישוב - המקור:אתר הישוב

(מתוך אתר הישוב)

הישוב שני ליבנה הינו ישוב קהילתי חילוני ,אשר הוקם בשנת 1981 על ידי גרעין יתיר. בישוב שני ליבנה מתגוררות כ – 120 משפחות צעירות ומבוגרות העוסקות במגוון עבודות, בישוב חיי תרבות מגוונים, מסיבות חגים, טקסים, הפעלות לילדים ועוד.

חיי הקהילה של הישוב שני ליבנה מגוונים וכוללים מרכז ציבורי הכולל ספרייה ,משחקייה , מועדון נוער גן משחקים, מגרש כדורסל, בריכת שחייה, קופת חולים, מקווה ובית כנסת. כמו כן בישוב מתקיימים חוגים שונים, כל זאת לצד הפעילות הענפה של ועדת תרבות המארגנת אירועים שונים בחגים ופעילויות שונות.

שם היישוב[]

(לפי הויקיפדיה העברית)

שם היישוב נגזר מפסוק בספר יהושוע המתייחס לעיר הלויים:

"ולבני אהרון הכהן נתנו את עיר מקלט הרוצח את חברון ואת מגרשיה ואת לבנה ואת מגרשיה ואת יתיר ואת מגרשיה ואת אשתמוע ואת מגרשיה." (יהושע כ”א, פסוקים י”ג - י”ד.)

חברי הגרעין ביקשו את השם שָנִי על שם שני שחם, בנם של חברי הגרעין שנהרג במהלך שירותו הצבאי. ועדת השמות, שעל פי עקרונותיה לא קוראת יישובים לזכר נופלים, קיבלה רק את הסיבה הנוספת שהגישו חברי היישוב - שם סמלי, הקשור לחוט השני שקשרה המיילדת על ידו של זרח בן יהודה ותמר:

"וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה" (בראשית ל"ח, כח.)

מערכת החינוך בישוב[]

בישוב פועלת מערכת חינוך עצמאית מגיל שלושה חודשים ועד לגן חובה (כולל), צהרון לילדי הגן, בכולם צוות גננות מסור.

ילדינו הגדולים יותר מוסעים בהסעה של המועצה האזורית לבתי ספר בישובים הסמוכים, כיתות א'-ט' לומדים בבתי הספר בישוב מיתר ותלמידי התיכון בישוב עומר.


תעסוקה[]

רוב התושבים עובדים מחוץ לישוב (מפעלי ים המלח, בית החולים סורוקה, אינטל קרית גת, איזור התעשייה עומר ועוד) חלק קטן עובד בישוב בחקלאות ואחרים בתיירות ובאומנות.


סיפורו של הישוב[]

(מתוך אתר המועצה האזורית)

סיפורה של ליבנה הוא, במיקרוקוסמוס, סיפורה של מדינת ישראל. מתקופת ההכנה, דרך הקמת היישוב בקהילה אינטימית וראשונית, פתיחת היישוב וקליטת העלייה, ועד התפתחותה הראשונית של קהילה חדשה, שהיא אמנם בעלת מאפיינים שונים מהקהילה הישנה, אך בעלת יופי משלה.

  • 1982 - בניגוד לדעת המוסדות - כיוון שבמחנה הזמני התגוררו אז חברי גרעין יתיר. על מנת לקבוע עובדות בשטח, עלו שמונה משפחות מחברי הגרעין לואדי הסמוך למחנה יתיר והקימו במקום אוהלים. לאחר יומיים פנו אליהם חברי בית יתיר והזמינו אותם להיכנס לאשקוביות שהגיעו למחנה ועדיין לא חוברו לתשתיות. שמונה חודשים של חיים משותפים (עד לעליית חברי בית יתיר למקום הקבע שלהם), היוו סוג של גיבוש בין ראשוני העולים להר - "דתיים" ו"חילוניים" - תקופה שרמזה אולי על החיים המשותפים בהמשך.
  • 1983 - תקופה ארוכה, שש שנים, ישבו חברי היישוב במחנה יתיר. עם עזיבת תושבי בית יתיר לביתם הקבוע במשטרת לוציפר בתשמ"ג (1983), התפנה המחנה כולו לשימושם. בתקופה זו גדל היישוב לכשלושים משפחות, אך למרות ההתרחבות הייתה האווירה אינטימית. החיים התנהלו במרחבי המחנה, התפתחו קשרים טובים בין המשפחות ותחושת הקהילה הייתה חזקה. דווקא עם העלייה ליישוב הקבע, בקיץ תשמ"ט (1989), חל שינוי דרסטי בתוך שנים ספורות, אך אנו מקדימים את המאוחר.
  • בתשמ"ז (1987) החלה בניית הבתים ביישוב הקבע. כדי שלא לעקור עצים ביער יתיר, נקבעה נקודת היישוב על גבולו הצפוני. בתים פרטיים הוקמו במחצית מעגל היישוב, ובמרכז המעגל (כפי שתוכננו כל יישובי ההר) הוקמו מבני הציבור - כאשר התוכנית הייתה להשלים את המעגל בבתים פרטיים. אולם, כאשר עלו חברי ליבנה לנטוע עצים כמחסה מרוח בט"ו בשבט תשמ"ט, והעצים נעקרו כולם על ידי ערבים בתוך שעות ספורות, החל מאבק על ליבנה.

ערביי האזור החלו לחרוש בשטחים שיועדו להשלמת מעגל הבתים החיצוני. במקביל, הגישו עתירות כנגד הכרזת אדמות אלו כאדמות מדינה. רבים מתושבי ליבנה עלו לבתיהם עוד בטרם הושלמה התשתית ביישוב, כדי להיאבק אל מול הערבים. המאבק הצליח רק בחלקו. אמנם, חברי ליבנה הצליחו להציב גדר שהקיפה חלק משטחי המחלוקת, ובכך לתפוס עליהם חזקה, אולם רוב חלקו הצפוני של מעגל הבתים החיצוני נקבע כאדמה פרטית. תוכנית המתאר של היישוב שונתה: במקום להתפשט צפונה, יתפשט היישוב מזרחה - וכדי לבנות במזרח היישוב, נכרתו עצים רבים ביער, בניגוד לרצון הראשוני.

  • בראשית שנות התשעים, החלה העלייה הגדולה מברית המועצות.בין שאר המהלכים שנקט היישוב כדי להגביר את הקליטה בו, המהלך המרכזי היה בנייה מסיבית של יחידות דיור. במהלך השנים נבנו כמאה יחידות דיור, על ידי משרד השיכון ועל ידי "אמנה". הבתים משכו עולים חדשים מברית המועצות לשעבר, אבל גם ותיקים וילידי הארץ. הקליטה המואצת ובעקבותיה גם תחלופת התושבים יצרה שינוי בהרכב הקהילה. ההתפתחות והשינוי חייבו התמודדות וגיבוש מחדש של הקהילה, ואכן במשך הזמן התארגנה הקהילה מחדש עם הרבה סבלנות ופתיחות.

מצפה עשהאל[]

ראו ערך מורחב:מצפה עשהאל

באביב תשס"ב (2002) עלה על אדמות מדינה, מספר קילומטרים מצפון-מערב לליבנה, מצפה עשהאל. המקום נושא את שמו של עשהאל בן צרויה, בן אחותו של דוד המלך, שהיה גם אחד מגיבוריו (שמ"ב כ"ג, כד). חשיבותה של הנקודה היא בשמירה על אדמות מדינה בסביבתה ועל הכביש האזורי הסמוך. המצפה אושר להתיישבות על ידי גופי התכנון כבית יערנים שיאפשר את הרחבת יער יתיר בעתיד. למקום עלתה קבוצת רווקים ששאפו להקים במקום יישוב. במשך הזמן התחלפו תושבי המקום וכיום מאכלסות את המקום שש משפחות הרואות במקום את עתידם.

על שני[]

(מעלון לשבת - שבתון למשפחה היהודית)

הישוב שני.jpg
Advertisement