לסודות שבמפרצי הים של חופי אולגה וגדור עם "עמיתים לטיולים" - 23 באוקטובר 2020 אין דברים כאלה בארץ! תגיד באיזה אי טרופי צילמת את התמונה הזו?

אז יש דברים כאלו, ואפילו במרכז הארץ, ממש סמוך לחדרה. גבעות רמות הצופות אל מפרצי ים תכולים ירקרקים, לגונות קסומות ואפילו גלי ההיסטוריה המכים בחופינו.

מפרץ בנימין

את סיורנו אנו פותחים מול מתחם הדירות ונופש כפר הים הבנוי לחופו של מפרץ בנימין. המתחם כולו זועק בעיצובו כי כאן הם החיים הטובים, ומעוצב בצבעי זהוב תחת גגות תכולים בצורת גלי ים, עיצוב המתכתב היטב עם החוף הזהוב אליו נושק הים התכול מטרים ספורים בלבד מהמתחם.

אנו צועדים אל המפרץ בין בתי הדירות אשר מרפסותיהם בעלות המעקות הכחולים צופות אל הים, ותחת מגדל מלון "רמאדה" החדיש המתעלם במופגן מהעיצוב סביבו ומתהדר בלבן בוהק ומתריס.

המפרץ עצמו מגלה ים תכול רגוע יחסית אולי בשל אפקט השיכוך של המפרץ סביב, ועשרות רוחצים המפיגים את חום הקיץ ההביל במי הים. מדרום למפרץ מתנשאת גבעה עליה שוחזר בית חנקין ההיסטורי, הבנוי בטון וצבוע לבן, וחולש על המפרץ בגובהו ובמורשת החבויה בין כתליו.

טל אמיר תושב חדרה פותח באומרו כי נפעם מהמורשת הרבה המצטנעת לה בין רחובות העיר חדרה וכפעיל מורשת וסביבה טורח רבות על מנת להטמיע מורשת זו. במסגרת זו היום נטייל בקטע נופי קטן רווי יופי טבעי והיסטוריה, ועל אף החום העז נהנה ונלמד רבות על האזור.

טל מביט אל מרחבי החול הזהובים ואל הלגונות הקטנות הצפונות בשולי המפרץ (או כמו שביתי הקטנה קוראת להן, הים הקטן) משמיע וקורא את מילות השיר 'ציור' שנכתב על ידי אילן גרוניך כנראה בהשראת חוף ילדותו והולחן על ידי אחיו שלמה.

סיפורה של חדרה מתחיל ממש מול חוף זה לפני 130 שנה, כאשר יהודי צעיר בשם יהושע חנקין ללא אמצעים כספיים רוכש כאן שלושים אלף דונם (!) ונהיה ל"טייקון" נדלן. מפת הסקר הבריטי מאותם ימים מסבירה כיצד הצליח אותו יהודי מוכשר שלימים יקבל את התואר 'גואל האדמות' לבצע עסקה כבירה זו, פשוט מלבד מאהלים עונתיים של בדואים האזור כולו היה כמעט נטוש, ובעלי הקרקע שורצת הביצות לא ידעו את נפשם עד שהחתימו את היהודי התמהוני על עסקת מכירת אדמת הזיבורית.

חנקין כמו שהתברר לא היה תמהוני, ומיד מכר חלקים גדולים מהקרקע לאגודות יהודיות שבאו ליישב את ארץ הקודש, ונוסדה המושבה חדרה.

המושבה אשר גבלה בים התיכון ובנהר (נחל חדרה שעוד זרמו בו מים נקיים) מרגשת את הרוכשים אשר חולמים על נמל עברי ראשון, אשר היה אמור לקום כאן בחוף קסום זה. גבולה הצפוני של הנחלה שנרכשה היה הגבעה הרמה עליה נמצא היום בית חנקין, ורק יותר מאוחר רכש חנקין את האדמות אשר מצפון וחלם להקים כאן קייטנה כלומר עיר חוף. תוכניות אשר הכין אז חנקין לעיר הקיט נתקלו בחוסר ביקוש מצד המתישבים, אך אישתו אולגה האופטימית ראתה בחזונה את העיר הבנויה בה אנו מסיירים היום, וקראה לחלקה 'חפציבה'. בחדרה הוכשרו עשרות גרעיני התישבות, ואחד מהם לקח עימו את שם החלקה אל קיבוץ חפציבה אשר הוקם למרגלות הגלבוע.

ראוי לציין כי בשפך נחל חדרה אשר בחוף חפציבה קיבל המשורר נתן יהונתן את ההשראה לכתיבת שירו 'חופים'.

הבית הלבן היפה שעל הגיבעה נבנה על ידי יהושע חנקין בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת, באמתלה הרומנטית שזהו מקום בו אישתו תוכל לנוח מול הים, אך למעשה מיקומו הרם והקל להגנה היווה אתר נהדר לבית ביטחון אשר ממנו נקל להגן על השטח העצום אותו רכש, בית נוסף דומה לזה נבנה על החוף מצפון לכאן.

למרות הסיבה המעשית לבניית הבית, האמתלה הרומנטית הסעירה לבבות, והגבעה קיבלה את השם גבעת אולגה שדבקה גם ביישוב שקם ממזרח לה.

ביקור הברון בחדרה

חדרה הצעירה קיבלה סיוע רב מהברון אשר מימן חפירת באר מים חיים, הקמת משתלה, וייבוש ביצות, אך הצליחה לשמור על עצמאותה ונמנעה מלהיות מושבת ברון. הברון עצמו ביקר בארץ חמש פעמים (ואפילו לא פעם דרך עמיתים לטיולים!) ובביקורו הרביעי בשנת 1914 ערב פריצת מלחמת העולם הראשונה, עגן עם היאכטה המפוארת שלו בחוף קיסריה. במהלך ביקורו ליווה אותו אגרונום צעיר מחדרה בשם אבשלום פיינברג (לימים מייסד מחתרת ניל"י) חלק עם הברון ידע והקשיב לעצותיו, ולפני חזרתו של הברון לספינתו הפציר בו לבקר בחדרה.

לאחר שהעביר את השבת על היאכטה עגנה ספינת הברון במפרץ היפה מולנו, והברון יצא לביקור בחדרה בה אף התארח בבית פיינברג וקיבל מבעלי הבית סל מלא בפקעות איריס שחור שטופח בחצר הבית. בדרכו הבטיח אבשלום כי החוף יקרא על שם הברון ובעתיד יוכל לבקר כאן בנמל היהודי הראשון. הבטיח וקיים (לפחות את קריאת השם), וכאשר הגיע הברון על סוסו אל המפרץ בתום הביקור נערך לכבודו טקס רב רושם בו נקרא המפרץ על שמו - 'מפרץ בנימין'.

מסתבר כי באותם ימים גם ידעו היטב להפיק 'פייק ניוז' והיות שלא צולמה תמונה של הטקס, מספר ימים לאחר מכן נערך שחזור רב רושם והפעם בנוכחות צלם (וללא נוכחות הברון שהפליג לדרכו), והתמונה בה נחנך שנית המפרץ בשמו של הברון הופצה ברחבי העולם, ואף הגיע אל ידיו של מדריכנו המניף אותה אל על בטקס רב.

תצפית המשטרה הבריטית

קשה להתנתק מהמפרץ המרהיב, אך אהבת ההיסטוריה מושכת אותנו דרומה לאורך החוף אל מתחת לגבעת בית חנקין ומול גבעה נוספת עליה ניצב מבנה בטון רבוע ומעליו מגדל תצפית הפונה אל מרחבי הים.

ראשית מבנה זה במלחמת העולם השנייה, בה מקימים הבריטים על הגבעה עמדת תצפית אשר צוידה בזרקור רב עוצמה וסרקה את מרחבי הים לאיתור פולשים. תוך זמן קצר שימשה עמדה זו גם לאיתור ספינות מעפילים אשר הביאו ניצולים יהודים לחופי המבטחים של ארצנו.

ארגון ההגנה הבין מיד כי עמדה זו הינה בעיה קשה וארגן תקיפה כדי להשמידה, תוך כדי תקיפה מתואמת על עמדה דומה בחוף סידנא עלי (הרצליה). עמדת משמר זו היתה מוגנת היטב ממזרחה, ולכן בתחכום רב חוליית הפלמ"ח יצאה לתקיפה מכיוון הים, שכן באותם ימים שביל קטן עלה אל מרומי הגבעה מן החוף. (היום חומה מסיבית תומכת ומחזקת את צלעות הגבעה). חוליית רתק הוצבה בחשאי בבית חנקין וחוליה נוספת עלתה תחת מחסה הליל בשביל הצר, ולמרות שנתגלתה השלימה את משימתה ובאישון ליל פיצוץ רם נשמע לחופי חדרה ומיד אחריו פיצוץ נוסף מכיוון חוף הרצליה.

הבריטים הגיבו על הפעולה הנועזת שיצאה מבסיס בגבעת חיים בסגר על הישוב, ומיד עם הישמע דבר הסגר יצאו המוני צעירים בני השרון בידיים ריקות לסייע בידי בני גבעת חיים. הבריטים הגיבו מול המפגינים בירי באש חיה, הרגו שמונה ופצעו עשרות רבות, ארוע שזיעזע את היישוב והכה גלים בעולם כולו.

הבריטים מיד לאחר הפיצוץ החלו בשיפוץ עמדת המשמר, וההגנה בתורה חשה לסייע למאמץ השיפוץ בהחדירה צבעי יהודי משורותיה אשר אף הספיק לצבוע קיר קטן, וגם לקבל לחזקתו כדי צבע מלאים חומר נפץ אשר מעליו הונחה שכבת סיד כדי להסוותו. הצבעי מילכד את חדר המדרגות של המבנה, תלה שלט צבע טרי, הפעיל פתיל השהיה ארוך טווח, ונעלם לו.

בינתיים שותפי הסוד ביימו חטיפה של מכונית הפועלים כביכול למטרת שוד, ועד שבער פתיל ההשהיה שעות רבות ונשמע הפיצוץ אשר גרם נזק רב לפנים עמדת המשמר, היו לצבעי ולעוזריו אליבי מוצלח. טל מציג קטעי עיתונות מאותם ימים שמספרים את אותם אירועים.

שמורת גדור

אנו ממשיכים דרומה לאורך החוף, ופונים מעט אל פנים הארץ בואכה שמורת חוף גדור בה חבצלות חוף לבנות מקבלות את פנינו בפריחה נלהבת. החבצלת האוגרת בבצל תחת הקרקע אנרגיה בעונת הגשמים, מנצלת אותה היטב בקיץ כאשר שאר הפרחים קמלו מזמן, ומקבלת בלעדיות על המאביקים וכמובן על תשומת ליבם של הצלמים. השמורה החופית והימית שומרת את שרידי הנוף המלא בצומח וחי כמו שפעם היה כל איזור חוף השרון.

ההליכה בשביל המקביל לאורך המצוק על החול הרך נוחה וחושפת שלל צמחיה חופית כמו גם שלל מפרצים מרהיבים המתגלים להם על קו החוף תחתינו. מדריכנו מנווט במומחיות של בן בית אל ממזרח לתל גדור, שם אנו זוכים לסקירה קצרה על הצמחיה הנאחזת בשטח המלוח והקשה של חוף הים, הלענה ורותם הפורח בלבן באביב, אלת המסטיק שהסתגלה היטב לאזור ומתפרסת על שטחים נרחבים, וכמובן החבצלת אותה פגשנו בדרכנו. סמוך אלינו מפנה טל את מבטנו אל דרך סולינג בריטית, שנסללה על ידי הנחת אבנים קטנות על הקרקע, וגדולות יותר בשולי הדרך, כבישתם, וכיסוי באספלט כדי לקבל דרך מתאימה לכלי רכב מודרניים.

מדריכנו תוהה בקול לאן מובילה דרך בריטי זו? וכמובן אנו יוצאים לאורכה כדי לברר קושיה זו.

המטווח הבריטי

שרידי תחמושת הפזורים בחול לצד הדרך רומזים לגבי יעדה ואכן הליכה קצרה מובילה אותנו אל מבנה בטון מוארך שנבנה עמוק תחת מפלס הדיונות, ובו עדיין מספר גלגלות מחלידות הרומזות ליעדו. בשטח הנמוך ממערב נקל לזהות חומות מפגע עשויות עפר, וצרוף העדויות מגלה כי גילינו מטווח בריטי ענק.

טל מגלה כי בימי מלחמת העולם השנייה עת ציפו לפלישת ציר הרשע הגרמני מלבנון שהייתה תחת שלטון הבובות של משטר וישי הצרפתי, ולאחר מכן מכיוון צפון אפריקה נאספו כוחות בריטים רבים אל ארצנו, ואלו היו צריכים מטווחי אימונים אשר המשוכלל מהם הוקם כאן בחוף יפה זה, ואליו נסללה הדרך בה פסענו.

סוללות וחומות המפגע שכאן תחמו 7 מטווחי ענק כל כך גדולים עד שכאשר חצינו אותם חשבנו שאנו חוצים ערוץ נחל כלשהו, ואילו מבנה הבטון מולנו שימש כמטווח אש מהירה, היורים התפרסו על החול מול המבנה, ומפעילים בתוך הבונקר סובבו גלגילות אשר העלו מטרות לשניות מעטות, בהן צלפו היורים.

מטווח זה היה החדשני בתחומו ואף שימש את צה"ל עד לשנות השמונים. עד היום ניתן למצוא בחולות מגוון עצום של שרידי תחמושת המהווים מדגם נאמן לסוגי התחמושת של מאה השנים האחרונות.

תל גדור

אם חשבנו כי הנוף אינו יכול להשתפר, טיפוס נינוח אל תל גדור המתנשא 33 מטר מעל פני הים מגלה כי אפשר גם אפשר וחושף את מפרץ גדור המופלא תחתינו ואת רצועת החוף הנמתחת הרחק אל מכמורת ואף אל נתניה אשר בניניה בוקעים דרך האובך. טוב מראה עיניים אך גם משמע אוזניים ואנו למדים כי סקר ארכיאולוגי שבוצע בתל גדור מראה כי המקום יושב מתקופת המלוכה ועד התקופה הפרסית (שיבת ציון), ואילו שרידי מבנה בולט בראש התל מגלה כי גם בתקופה הרומית בה קיסריה הסמוכה היתה עיר חשובה שכן כאן מבנה קטן, שרובו התרסק אל הים עם קריסתו ההדרגתית של המצוק, אולי עמדת שמירה או וילה של אחד מנכבדי קיסריה.

בתקופה הפיניקית עם זה אשר התמחה בסחר ימי, השתמש בעיקר בספינות אשר שטו קרוב לחוף וככל הנראה קיים כאן במפרץ תחנת עגינה ואספקה לספינות אשר סחרו לאורך חופי הים התיכון.

ובשיבה מהירה למקורותינו ריש לקיש מתאר כי בין יהודה וגליל, רצועה של כותים מפרדת ביניהם. ובתלמוד הירושלמי במסכת עבודה זרה נאסר יינן של אוגדור, בורגתא ועין כושית עקב כותים הסמוכים אליהם, ככל הנראה אוגדור הנזכרת שם היא תל גדור .

בתקופה מאוחרת יותר הגאוגרף של הברון אליהו פסח גולדהר מציין כי בין עין טב (נתניה) לבין קיסרין (קיסריה) היתה 'גדרה של קיסרין', גבולה הדרומי וכנראה גם נגזרת של גדור. מסיבה זו נקראה חדרה גדרה בתחילה ומאוחר יותר שונה שמה.


במבט מהיר ממרומי התל צפינו מזרחה אל העמק שהיום בנויה בו שכונת עין הים אך פעם הוקמה כאן ההתנחלות "קדימה" שרק החורשה הקטנה משמרת את סיפורה המדהים.

מעפילי ולוס

אנו בוהים בגלי הים המתנפצים בין סלעי המפרץ וטל מבין לליבנו ומוליך אל במת סלע המשקיפה אל מפרץ גדור, להנות מקרוב מרחש הגלים ומהבריזה הנעימה והקרירה המגיעה מן הים.

ומה למעפילים ולחוף זה?

התשובה נעוצה במפקד משטרת חדרה בשנות השלושים של המאה הקודמת, יהודי בשם פנחס מיטלמן. מיטלמן מצד אחד היה בין היהודים הבודדים אשר תפקד כקצין במשטרה הבריטית ועוד כמפקד תחנה, אך מצד שני לא שכח את עמו המדפק על שערי הארץ. כאשר פנו אליו מארגון ההגנה 1934 וביקשו את עזרתו בהנחתת אוניית המעפילים הראשונה 'ולוס' לא היסס, סיכן את מעמדו ואת נפשו, והורה לשוטרי תחנת חדרה לצאת מיד לאזור קיסריה (מספר קילומטרים מצפון לכאן) שכן על פי מידע מודיעיני צפויה נחיתה של מעפילים שם. בעוד שוטרי בריטניה עוסקים במרדף שווא נחתה באישון לילה 'ולוס' בחוף גדור, פרקה מעפילים שהתערבו בין תושבי חדרה והמשיכה לחוף בית ינאי שם פרקה את שאר המעפילים שהתערבו בין תושבי יישובי החוף הקטנים. 'ולוס' היתה אוניית המעפילים הגדולה הראשונה, וכאן בחוף זה יצא מפעל ההעפלה לדרך.

קצינים בריטים שחשדו במיטלמן פתחו בחקירה אך לא הצליחו להוכיח דבר, ולמרות שנשאר בתפקידו שנים רבות לאחר מכן נערכו סביבו חקירות חשאיות מצד הבריטים שלא בטחו בו.

נכדו של מיטלמן אמיר מי טל, שגדל על סיפורי סבו הלך לפנימיה צבאית, התגייס לגולני, ובשנת 88 בפקדו על גדוד 13 נהרג בפעולה בלבנון. יהי זכרו ברוך.

קצת גיאולוגיה

אנו ממשיכים דרומה לאורך החוף, כאשר ממש על שפת הים ניתן להקלתנו להרגיש כיצד החום יורד, חולפים על פני שרידי סלעים ממצוק הכורכר המתפורר ועל פני לגונות מלאות חן אל רצועת חוף רחבה וצילו של המצוק המאפשר מנוחה ולמידה על הגיאולוגיה של רצועת החוף.

אנו למדים מפי מדריכנו כי לפי תאוריות גאולוגיות חול הים הזהוב הגיע מהרי הגרניט של צפון אתיופיה לאחר שחיקת הגרניט והסעת גרגירי הקוורץ על ידי הנילוס לכאן. עם העידנים שלדי גיר של יצורים ימיים וחופיים נמסו במי גשמים, והסידן הצטבר בין גרגירי החול ליצירת מסלע אפור הנקרא כורכר. עידני קור וחום חליפות גרמו לים לסגת ולשוב, ולאורך רצועת חוף זו קיימים ארבע רכסי כורכר, אחד מהם במצולות הים.

כמו שניתן לראות במצוק מעלינו שכבת הכורכר התחתונה נראית כאילו נוצרה סביב שורשי עצים, בצורה מהירה יחסית ואילו העליונה הבנויה לוחות כמו מן ואפל, מעידה על תהליך איטי ומחזורי של יצירת סלע. בין שכבות הכורכר האפור בולטת שכבת אדמת חמרה אדומה הנוצרת מגרגירי חול שצברו תחמוצת ברזל אדומה, ישנן כמה תאוריות להיווצרות אדמה זו הקרובה גאוגרפית לאזורי הכורכר וככל הנראה נוצרה בדומה לכורכר אך באקלים מאוד גשום שהותיר רק תחמוצות ברזל מהשאריות האורגניות שסבבו את גרגירי החול.


אל המפרצים הקסומים

אכן עמדנו מנגד כאשר עם ישראל נהנה מהחוף, אך עמוסים בדעת אנו מודים למדריכנו ושבים צפונה לאורך קו החוף המדהים, איש ללגונתו, ולמפרצו. 

תודות:

לטל אמיר על סיור מעמיק מושקע ויפהפה בחופה הלא מוכר של חדרה ובהיסטוריה העשירה שלה,

לעמית אררט הסוחף אותנו לרחבי הארץ,

לעידו מאושר המארגן גלים של סיורים,

ולעמיתים שבאו ללמוד להתעמק בסודות שבין גלי המפרצים של חדרה.

תמונות:


חלק א'-פתיחה מפרץ בנימין

19166עמיתים_לטיולים'_-ט"ו_אלול_תש"פ-חלק_א'-פתיחה_מפרץ_בנימין

19166עמיתים לטיולים' -ט"ו אלול תש"פ-חלק א'-פתיחה מפרץ בנימין

19166עמיתים לטיולים' -ט"ו אלול תש"פ- לסודות שבמפרצי הים של חופי אולגה וגדור חלק א'- פתיחה מפרץ בנימין-סיפורה של חדרה -ביקור הברון בחדרה . הדרכה- טל אמיר תושב חדרה ופעיל מורשת והסביבה. הפקה-לשם שמים .

חלק ב: שמורת גדור,המטווח הבריטי ותל גדור

\

19167עמיתים_לטיולים'_-ט"ו_אלול_תש"פ_-חלק_ב-שמורת_גדור,המטווח_הבריטי_ותל_גדור-2

19167עמיתים לטיולים' -ט"ו אלול תש"פ -חלק ב-שמורת גדור,המטווח הבריטי ותל גדור-2

19167עמיתים לטיולים' -ט"ו אלול תש"פ -לסודות שבמפרצי הים של חופי אולגה וגדור -חלק ב' -שמורת גדור, המטווח הבריטי ותל גדור הדרכה- טל אמיר - תושב חדרה ופעיל מורשת והסביבה . הפקה- לשם שמים .

חלק ג'-המשטרה הבריטית , מעפילי ולוס בחוף גדור

19168עמיתים_לטיולים'_-ט"ו_אלול_תש"פ_-חלק_ג'-המשטרה_הבריטית_,_מעפילי_ולוס_בחוף_גדור

19168עמיתים לטיולים' -ט"ו אלול תש"פ -חלק ג'-המשטרה הבריטית , מעפילי ולוס בחוף גדור

19168עמיתים לטיולים' -ט"ו אלול תש"פ - לסודות שבמפרצי הים של חופי אולגה וגדור - חלק ג'- תצפית א ל המשטרה הבריטית - שבחוף אולגה , מעפילי אוניית המעפילים "ולוס" בחוף גדור . הדרכה - טל אמיר - תושב חדרה ופעיל מורשת והסביבה . הפקה -לשם שמים

חלק ד'- חוף גדור- התיאוריה הגאולוגיות של חוף הים

19169עמיתים_לטיולים'_-_ט"ו_אלול_תש"פ_-_חלק_ד'-_חוף_גדור-_התיאוריה_הגאולוגיות_של_חוף_הים_.-1600074816

19169עמיתים לטיולים' - ט"ו אלול תש"פ - חלק ד'- חוף גדור- התיאוריה הגאולוגיות של חוף הים .-1600074816

19169עמיתים לטיולים' - ט"ו אלול תש"פ - לסודות שבמפרצי הים של חופי אולגה וגדור - חלק ד'- התיאוריות הגאולוגיות של חוף הים . הדרכה- טל אמיר - תושב חדרה ופעיל מורשת והסביבה . הפקה- לשם שמים

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.