לשם מה ציווה שמואל הנביא שיחכה לו שאול המלך שבעה ימים שלמים ולא בא מייד ביום הראשון - פרק י"ג:א'-י"ד
בפרקים הקודמים שאול המלך יוצא למלחמה נגד נחש מלך בני-עמון ומציל את תושבי יבש גלעד. והתוצאה: וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־הָעָ֔ם לְכ֖וּ וְנֵלְכָ֣ה הַגִּלְגָּ֑ל וּנְחַדֵּ֥שׁ שָׁ֖ם הַמְּלוּכָֽה׃ טווַיֵּלְכ֨וּ כׇל־הָעָ֜ם הַגִּלְגָּ֗ל וַיַּמְלִ֩כוּ֩ שָׁ֨ם אֶת־שָׁא֜וּל לִפְנֵ֤י יְהֹוָה֙ בַּגִּלְגָּ֔ל וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֛ם זְבָחִ֥ים שְׁלָמִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיִּשְׂמַ֨ח שָׁ֥ם שָׁא֛וּל וְכׇל־אַנְשֵׁ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־מְאֹֽד׃(י"ד-ט"ו)

בפרק הבא: פרק י"ב - שמואל הנביא מוכיח את העם על כך שרצו שמלך ימשול עליהןם. וכך הוא אורמ: הֲל֤וֹא קְצִיר־חִטִּים֙ הַיּ֔וֹם אֶקְרָא֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְיִתֵּ֥ן קֹל֖וֹת וּמָטָ֑ר וּדְע֣וּ וּרְא֗וּ כִּֽי־רָעַתְכֶ֤ם רַבָּה֙ אֲשֶׁ֤ר עֲשִׂיתֶם֙ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה לִשְׁא֥וֹל לָכֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃(יז). בפרש הזה, שאול המלך עומד בפני מערכה קשה יותר - נגד פלישתים, אשר פגעו בישראל עד שהכתוב מתאר:"וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל רָאוּ֙ כִּ֣י צַר־ל֔וֹ כִּ֥י נִגַּ֖שׂ הָעָ֑ם וַיִּֽתְחַבְּא֣וּ הָעָ֗ם בַּמְּעָר֤וֹת וּבַֽחֲוָחִים֙ וּבַסְּלָעִ֔ים וּבַצְּרִחִ֖ים וּבַבֹּרֽוֹת׃(להלן). וזאת כאשר מצבו של העם בכי רע:

וְחָרָשׁ֙ לֹ֣א יִמָּצֵ֔א בְּכֹ֖ל אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי־[אָמְר֣וּ] (אמר) פְלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן יַעֲשׂ֣וּ הָעִבְרִ֔ים חֶ֖רֶב א֥וֹ חֲנִֽית׃
וַיֵּרְד֥וּ כׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לִ֠לְט֠וֹשׁ אִ֣ישׁ אֶת־מַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶת־אֵתוֹ֙ וְאֶת־קַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ׃
וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽן׃
וְהָיָה֙ בְּי֣וֹם מִלְחֶ֔מֶת וְלֹ֨א נִמְצָ֜א חֶ֤רֶב וַֽחֲנִית֙ בְּיַ֣ד כׇּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֶת־שָׁא֖וּל וְאֶת־יוֹנָתָ֑ן וַתִּמָּצֵ֣א לְשָׁא֔וּל וּלְיוֹנָתָ֖ן בְּנֽוֹ׃ (י"ט-כ"ב)

במצב זה שמואל הנביא מעמיד את שאול המלך במבחן שהוא נכשל בו. והכתוב מבאר "וּשְׁתֵּ֣י שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל". והנה ביאור: מעבור הארץ; יהושע כ״ט:ג׳ כשהוקמה מלכות ישראל, נקרא שאול, בן שבט בנימין, ממחבואו בין הכלים למלוך מלכות שעה. על שאול הוטל לחשק את המסגרות הממלכתיות, אחרי תקופה ארוכה בה השופטים הנהיגו את האומה. עיקר תפקידם ויעודם של השופטים היה לבסס ולגלות את הכוחות היחודיים של שבטיהם והם עשו זאת, לעיתים גם בלי להתחשב בהרמוניה הלאומית. בסופה של אותה תקופה היתה האחדות הלאומית כל כך רופפת, שאפילו המשכן כבר לא היה גורם מלכד ומעטים פקדו אותו. היה זה אחרי המלחמה בין שבטי ישראל לבנימין ואחרי שבני יהודה מסרו את שמשון לידי הפלישתים, אך שאול בן השבט הרדוף הצליח, בתושיה נפלאה, להקים בתוך שנתים מסגרת ממלכתית מאחדת לאומה כולה והוא אף הכין את תשתית צבאה .

וכאן ההבדל הגדול, ממלכת שאול נכנסת לשיגרה: אפ במלחמה נגד בני-עמון היו:"וַֽיִּפְקְדֵ֖ם בְּבָ֑זֶק וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ שְׁלֹ֣שׁ מֵא֣וֹת אֶ֔לֶף וְאִ֥ישׁ יְהוּדָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים אָֽלֶף׃ הרי עכשיו היו לו :"וַיִּבְחַר־ל֨וֹ שָׁא֜וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִים֮ מִיִּשְׂרָאֵל֒". רבי יצחר אברבנאל קושר בין האירועים:

Cquote2.svg וזכר ששתי שנים עברו ממלכותו על ישראל כאשר בחר לו שאול שלשת אלפים איש מישראל שיהיו עמו תמיד במלחמה, ועשה שני ראשים האחד שאול עצמו ועמו אלפים איש, והשני יהונתן ועמו אלף איש, ועשה זה כלו בהיותו בגלגל בחדוש המלוכה. ויראה שלא זכר הכתוב השנים אשר מלך שאול לפי שלא היו שני מלכותו כי אם שנות דאגה אחרי שנמשח דוד. ואפשר לפרש עוד ששתי שנים מלך על ישראל אינן להגיד ששתי שנים לבד חיה אחרי מלכו, כי אם ששתי שנים מלך ומשל עד שנמשח דוד, כי משם ואילך לא נמנה מלכות המעלה לשאול כי אם חיי צער, בהיותו רודף לדוד ובדעתו שקרע השם את מלכותו מעליו ונתנו לדוד ונמנו השנים כבר לדוד והוא גם כן פירוש נאה. ות"י בן שנה כבר שנה, וזה כפי דעת הדרש (מירושלמי דבכורים פרק ג' מ"ה ע"ג) ששלשה נמחלים לו על עונותיו חתן וחכם ונשיא, ואמרו נשיא מנין? שנאמר בן שנה שאול במלכו, וכי בן שנה היה? אלא מה תינוק בן שנה נקי מעון כך היה שאול נקי מעונותיו ביום שמלך במדרש שמואל (פר' י"ז). הנה הותרה עם מה שאמרתי השאלה הראשונה, וידענו שנות מלכות שאול כפי האמת עם היות שלא זכר אותם הכתוב, לפי שמיום אשר נמשח דוד לא נמנו שנות מלכות לשאול: Cquote1.svg

פרק י"ג:א'-י"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בֶּן־שָׁנָ֖ה שָׁא֣וּל בְּמׇלְכ֑וֹ וּשְׁתֵּ֣י שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיִּבְחַר־ל֨וֹ שָׁא֜וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִים֮ מִיִּשְׂרָאֵל֒ וַיִּהְי֨וּ עִם־שָׁא֜וּל אַלְפַּ֗יִם בְּמִכְמָשׂ֙ וּבְהַ֣ר בֵּֽית־אֵ֔ל וְאֶ֗לֶף הָיוּ֙ עִם־י֣וֹנָתָ֔ן בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ין וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם שִׁלַּ֖ח אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיו׃
וַיַּ֣ךְ יוֹנָתָ֗ן אֵ֣ת נְצִ֤יב פְּלִשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגֶ֔בַע וַֽיִּשְׁמְע֖וּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וְשָׁאוּל֩ תָּקַ֨ע בַּשּׁוֹפָ֤ר בְּכׇל־הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר יִשְׁמְע֖וּ הָעִבְרִֽים׃
וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֞ל שָׁמְע֣וּ לֵאמֹ֗ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ אֶת־נְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים וְגַם־נִבְאַ֥שׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וַיִּצָּעֲק֥וּ הָעָ֛ם אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל הַגִּלְגָּֽל׃
וּפְלִשְׁתִּ֞ים נֶאֶסְפ֣וּ ׀ לְהִלָּחֵ֣ם עִם־יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף רֶ֙כֶב֙ וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעָ֕ם כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל־שְׂפַֽת־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וַֽיַּעֲלוּ֙ וַיַּחֲנ֣וּ בְמִכְמָ֔שׂ קִדְמַ֖ת בֵּ֥ית אָֽוֶן׃
וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל רָאוּ֙ כִּ֣י צַר־ל֔וֹ כִּ֥י נִגַּ֖שׂ הָעָ֑ם וַיִּֽתְחַבְּא֣וּ הָעָ֗ם בַּמְּעָר֤וֹת וּבַֽחֲוָחִים֙ וּבַסְּלָעִ֔ים וּבַצְּרִחִ֖ים וּבַבֹּרֽוֹת׃
וְעִבְרִ֗ים עָֽבְרוּ֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֶ֥רֶץ גָּ֖ד וְגִלְעָ֑ד וְשָׁאוּל֙ עוֹדֶ֣נּוּ בַגִּלְגָּ֔ל וְכׇל־הָעָ֖ם חָֽרְד֥וּ אַחֲרָֽיו׃
(וייחל) [וַיּ֣וֹחֶל ׀] שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים לַמּוֹעֵד֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל וְלֹא־בָ֥א שְׁמוּאֵ֖ל הַגִּלְגָּ֑ל וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם מֵעָלָֽיו׃
וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַגִּ֣שׁוּ אֵלַ֔י הָֽעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיַּ֖עַל הָעֹלָֽה׃
וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְהַעֲל֣וֹת הָעֹלָ֔ה וְהִנֵּ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל בָּ֑א וַיֵּצֵ֥א שָׁא֛וּל לִקְרָאת֖וֹ לְבָרְכֽוֹ׃
וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל כִּֽי־רָאִ֩יתִי֩ כִֽי־נָפַ֨ץ הָעָ֜ם מֵעָלַ֗י וְאַתָּה֙ לֹֽא־בָ֙אתָ֙ לְמוֹעֵ֣ד הַיָּמִ֔ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים נֶאֱסָפִ֥ים מִכְמָֽשׂ׃
וָאֹמַ֗ר עַ֠תָּ֠ה יֵרְד֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֵלַי֙ הַגִּלְגָּ֔ל וּפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה לֹ֣א חִלִּ֑יתִי וָֽאֶתְאַפַּ֔ק וָאַעֲלֶ֖ה הָעֹלָֽה׃ {ס}        
וַיֹּ֧אמֶר שְׁמוּאֵ֛ל אֶל־שָׁא֖וּל נִסְכָּ֑לְתָּ לֹ֣א שָׁמַ֗רְתָּ אֶת־מִצְוַ֞ת יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ךְ כִּ֣י עַתָּ֗ה הֵכִ֨ין יְהֹוָ֧ה אֶת־מַֽמְלַכְתְּךָ֛ אֶל־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד־עוֹלָֽם׃
וְעַתָּ֖ה מַמְלַכְתְּךָ֣ לֹֽא־תָק֑וּם בִּקֵּשׁ֩ יְהֹוָ֨ה ל֜וֹ אִ֣ישׁ כִּלְבָב֗וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ יְהֹוָ֤ה לְנָגִיד֙ עַל־עַמּ֔וֹ כִּ֚י לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֥ת אֲשֶֽׁר־צִוְּךָ֖ יְהֹוָֽה׃ {ס}

וּשְׁתֵּ֣י שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש השערה במחקר שיש כאן השמטה: היה כתוב עשרים ושתים או שלושים ושתים. אתר כתב

המערכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכפר הערבי גיבע , הנא גבע ( גבעת בבנזין , ( שוכן ב 9 . 5 ק"מ צפתית צפוףמזרחית לירושלים וכשלושה ק"מ מזרחית לרמה , עיר מולדתו של שמואל . צפונית לכפר זה חנה צבא ישראל ערב קרב מ ? םש עורך/כים: משה גרסיאל ושמואל אברמסקי שם הספר: עולם התנ"ך - שמואל א' מקום ההוצאה: רעננה שם ההוצאה: דברי הימים הוצאה לאור בע"מ שנת ההוצאה: 1993-1996 עמוד: 118

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.