מעלות (ומורדות) במדבר יהודה:עליה מאבנת במעלה מזין - אתרים וטבע ברמת המדבר ותצפיות נוף ייחודיות - ירידה לעיינות צוקים (עין פשחה). הטיול התקיים ביום שלישי - א' דחוה"מ סוכות, טז' בתשרי תש"פ (15.10.19)בהובלת ד"ר חזי הורן. סדרת "עמיתים לטיולים בזוית קצת אחרת"

היורה החל לרדת והברקים רבי ההוד בהרי ירדן הוסיפו אווירה לזוג הצעיר שהתכרבל בצלע ההר לצד המעלה מעין פשחה לתצפית ראס פשחה. רק לפני מספר דקות נפרדנו מאחד מעמיתנו לטיול שהוחש לבית-החולים במסוק לאחר שנעקץ 3 פעמים בחזה מצרעה ("דבור") ופיתח תגובה אלרגית קשה ביותר, אבל אני מקדים את המאוחר.

מבט למזרח: מדבר יהודה ברקע: ירושלים והרודיון

על אבנת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אבנת - מבט ממעלה מזין

"אָבְנת" היא יישוב קהילתי השוכן באזור צפון ים המלח, כ-7 ק"מ מדרום לקלי"ה וכ-12 ק"מ מצפון למצפה שלם (הויקיפדיה העברית).

התחלנו הפעם את מסענו לאחר תפילה חגיגית בבית הכנסת של היישוב אבנת (Ovnat). מול הרי מואב, בין מצוק ההעתקים לים המלח נמצא היישוב הנמוך ביותר בכדור הארץ. יישוב מיוחד האוסף אל קרבו אנשים המבקשים להיות רחוקים מרעש העיר ולחציה, ולהיות קרובים לאמא אדמה. בישוב שוכן גם בית הספר התיכון הדתי "יפתח" המהווה מסגרת חינוכית ייחודית ושונה.
הטמפרטורה בשעה 7:00 עמדה על 35º והצפי היה לשרב משולב בשטפונות, את הקבוצה האמיצה, הוביל ד"ר חזי הורן ששפע כהרגלו במידע רב. חזי סיפר על תולדות היישוב, הציג את מפת המסלול, נתן דגשים בטיחותיים וידא שלכולם יש כובעים ובטרם התחלנו להעפיל במעלה מזין חילק עשרות בקבוקי מים נוספים (מהלך שהוכיח את עצמו בהמשך).

על קלי"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קַלְיָה (כינוי ארעי קודם: נח"ל קלי"ה הוא קיבוץ הממוקם בצפון ים המלח, כ-40 ק"מ מירושלים, דרומית לעיר יריחו בתחום המועצה האזורית מגילות. ביישוב מתגוררים כיום כ-350 תושבים, ובו ממוקם בית הספר האזורי "מגילות" המשרת את כל יישובי המועצה האזורית. הקיבוץ מבוסס בעיקר על חקלאות ותיירות. בין ענפי החקלאות של הקיבוץ ניתן למצוא גידולי שדה, מטעי תמרים, רפתות, לולים וחוות סוסים. בין ענפי התיירות ניתן למנות: בית הארחה הנמצא בשטח הקיבוץ, חוף רחצה (חוף קליה), קומפלקס עם מסעדה גדולה, ומרכז למכירת מוצרי קוסמטיקה מים המלח הממוקמים כולם בסמוך לגן הלאומי קומראן.
ראו ערך מורחב: קלי"ה

קיבוץ קליה מדבר יהודה.JPG

מעלה מזין[עריכה | עריכת קוד מקור]

מעלה מזין שבתרגומו הוא: המעלה היפה, כשמו כן-הוא, גם היום, למעלה מ-2,000 שנה לאחר שנסלל. בתקופות שונות בהיסטוריה גאה הים ומימיו ליחכו את רגלי מצוק ראש צוקים (עין פשחה) ולא אפשרו מעבר יבשתי לאורך הים. לעת הזאת שימש המעלה כמעקף לדרך ששכנה בטח בקרקעית הים. את תאור תפקידו המקורי של המעלה שמר חזי לתחנת ההדרכה הבאה.
טפסנו מגובה 385- באבנת, לאורך סימון השבילים הירוק של המעלה בכיוון מפלו הגדול של נחל מזין ובדרכנו אל ראש צוקי מצוק ההעתקים הנישאים ממעל בגובה 0 הוא "גובה פני הים".

חרבת מזין[עריכה | עריכת קוד מקור]

אתר חורבן מזין

לאחר טיפוס מאתגר הגענו למשטח סלע רחב - מקום לשאוף אוויר. מכאן ניתן לראות היטב את "חורבת מזין (או מדין)" – אתר ארכיאולוגי מגודר הנמצא לחופו של ים המלח. שם זה שומר על שמה של עיר קדומה הנמנית בין שש ערי שבט יהודה במדבר: "בַּמִּדְבָּר בֵּית הָעֲרָבָה מִדִּין וּסְכָכָה וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן" (יהושע ט"ו ס"א-ס"ב). השרידים הנראים כיום בשטח מיוחסים בעיקר לתקופה החשמונאית וההרודיאנית (ונראה שהעיר המקראית שכנה בתל קטן הנמצא במוצא נחל קדרון התוחם את אבנת מדרום). באתר שתחתנו שכן מעגן מבוצר שכלל מספנה מבוצרת מזח ומגדל. הספינות הועלו בכבש אל תוך המבדוק ושם ניתן היה לנקות את גחונן ולבצע את עבודות התחזוקה הדרושות להן. כאן ניסה חזי לפתור את חידת המעלה המרשים והמספנה המבוצרת ולעזרתו בא מטמון מטבעות אשר התגלה עקב נסיגת הים למרגלות המספנה. את המטמון גילו פרופ' יזהר הירשפלד המנוח וצוות בית-ספר שדה. המטבעות כולן היו מטבעותיו של המלך אלכסנדר ינאי אשר סלל את המעלה כחלק מדרך מלכותית מירושלים למצודת הורקניה ומשם למספנה המלכותית ממנה הפליג אל מעבר לים למעגן בקלירוהי בדרכו למצודת מכוור ממנה שלט על שטחי כיבושיו בעבר הירדן ועל דרך המלך מערב לדמשק. דימינו לראות את פרסות סוסיו של המלך החשמונאי ואת עקבותיו של הורדוס שאף הוא פסע כאן בדיוק באותה הדרך. חזרה לסיפור מטמון המטבעות, הסברה הינה כי ספינה אשר הביאה מטבעות מן המטבעה אשר בעבר הירדן טבעה בכניסה למספנה ומטענה התפזר על קרקעית הים. בעת הגילוי נאספו פחות מאלפיים מטבעות. אך הבדואים שנחפזו לסביבה תרו בעיניהם החדות ומצאו... שלוש מאות אלף מטבעות !. מה עושים בשלוש מאות אלף מטבעות? ניתן לסמוך על הראש הישראלי שממציא לנו פטנטים ומסוגל אפילו "למכור קרח לאסקימוסים". מדריכנו מספר על אלמנה עניה ששמה שתי פרוטות בקופת הצדקה אשר בכניסה למקדש. ישו כינס את תלמידיו ושיבח בפניהם את מעשיה של האלמנה העניה אשר נתנה לצדקה את כל אשר נותר לה למחיה. ולעיניהם המשתהות של החבר'ה שולף חזי מאמתחתו קופסת עץ זית קטנה ויפה אשר בתוכה, על גבי שני שקעים מחופים קטיפה אדומה מונחים שתי מטבעות!. איזה צליין נוצרי לא ישוש לשלם במיטב כספו עבור שתי הפרוטות ה"מקוריות" של האלמנה.

רמת המדבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

רמת המדבר

גבשושית המדבר ראו מטה צילומים של צמחיית המדבר

מבימת ההסברים המשכנו והעפלנו במעלה אל רמת המדבר.

את הפרק הבוטני והזואולוגי של הטיול נחלנו בדרכנו צפונה ברמת המדבר ונחליה. פגשנו את הפיגמית המגובששת (ראו צילום שמאלה) קרובתו של הפיגם והדומה לו גם בריחה החריף. צמח זה, הסביר חזי, משמש לגירוש שדים ולטיפול בכאבים מכאבים שונים. בהמשך פגשנו גם את האכילאה הריחנית אשר שימשה את אכילס לרפא את פצעי גיבוריו (ומכאן זכתה בשמה). כדי להפגישנו מקרוב עם עולם החי רדף חזי ולכד לטאה בשם מדברית עינונית ובהמשך הציג לנו את "שולחנות האכילה" זרועי החלזונות המפוצחים משללו של המכרסם החמוד המתקרא קוצן ואת זחלי סס הנרתיק הסוחבים עימם אגודת גבעולים יבשים. לקינוח פגשנו ארנבת שדה זריזה שרצה במהירות שיא, אנה ואנה, מבוהלת מקבוצת העמיתים אשר פלשה הישר לתוך הטריטוריה שלה.( ראו מטה צילומים של צמחיית המדבר)

פיסגת ראס מועכיף (ראס מועכיף. (הצופה? המתבודד?)[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחצות היום הגענו לנקודת פיצול שבה התלבטנו האם לפנות מזרחה לכיוון ראש צוקים ובכך לקצר את המסלול עקב החום, אך ההתלבטות הייתה קצרה והקבוצה דבקה בתוכנית המקורית; להמשיך בואדי סמרה ולהעפיל לראס מועכיף.

ואדי א-סמרה ונופיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנחל ניתן למעבר גם להולכי רגל שהם כוכבי לכת (יותר ממטיבי לכת, כאלה שרגילים לדרדרות, עקיפות והעדר שבילים על המצוק). עקיפת הנחלים מדרום לאפיק ולמפלים. חולק, לדעתי מסוכן בלי חבלים.עמוד ענן

פיסגת ראס מועכיף (ראס מועכיף. (הצופה? המתבודד?)[עריכה | עריכת קוד מקור]

תצפית למזרח - עוד תמונות ראו מטה

אחת מהתצפיות היפות על קו הרכס שבין בקעת הורקניה לבין מצוק ההעתקים , לחובבי האופניים ישנו נקב היורד במורדות הצפוניים של הראס לכיוון נחל קומראן מומלץ לרוכבי שטח מאותגרים.(עמוד ענן)

אחר עלייה של 150 מטרים נוספים, השלמנו 500 מטרים של טיפוס מפרך והגענו לפסגת ראס מועכיף הוא "ראש המתבודד", מקום היאה לשמו ואחת מתצפיות הנוף המרשימות ביותר במדבר יהודה. התצפית משתרעת ב- 360º ממגדלי הר הזיתים והר הצופים דרך היישובים אשר מעל לואדי קלט אל רכסי עבר הירדן שממזרח וההרודיון וישובי גוש עציון שממערב. בטווחים הקצרים להר מונטר מצודת הורקניה ובקעת הורקניה שנפרשה למרגלותינו

חזי פתח תנ"ך וקרא פסוקים מלאי הוד מפרשת השבוע שחלף, פרשת "האזינו" וממרום מקום עומדנו התבאר לנו מהן "במותי ארץ". כדי להשלים את תאור הוד השכינה השורר ב"ראש המתבודד" מצא חזי לנכון לצטט דוקא את עמוס קינן שכתב: "מה הפלא אם במדבר נתגלה האלוהים אל אלה שעתידים היו להאמין בו. ואם חדלו להאמין בו זה רק מפני שכבר אינם יודעים הדרך אל המדבר". (מבחר תמונות ראו מטה)

הפארק הגאולוגי[עריכה | עריכת קוד מקור]

"בולבוס" מפוצח, נראה כמו מסכה של שבט המאיה

בולבוסים

יורדים_צפונה_מראס_מועכיף מראס מועכיף התקדמנו צפונה על "כרבולת" מדהימה ופתחנו בפרק הגיאולוגי של הטיול ובסיפורם של הבולבוסים המרשימים אותם פגשנו בדרך. בולבוסי אבן אלו נוצרו כעטיפה ליצור קדום אשר התאבן במרכזם. ברכסים הסמוכים ניתן היה לזהות את קוו הפתלתלים של ה"צור המשוגע" וכמובן היתה זו הזדמנות לשמוע תיאוריות בדבר תהליכי יצירתו.

הירידה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנקודה זו נבדקה (טלפונית) האפשרות לרדת במעלה קומרן היורד, בצמוד למפל, אל אתר קומרן אך סכנת השיטפונות לא השאירה ברירה ושילחה אותנו למסלול ה"יבש" היורד לעין פשחה.
לאחר מספר מאות מטרים נעקץ אחד המטיילים מספר פעמים על ידי דבור ופיתח תגובה אלרגית קשה ביותר, חזי הסיר את כובע המדריך, חבש את "כובע" הרופא ותחת אוהל תאג"ד מאולתר ממפת סימון שבילים, דחף אינפוזיה והנחה אחדים מן המטיילים להגיע לנקודה גבוהה, להזעיק סיוע רפואי ולעדכן את עמית אררט ששימש כחפ"ק אחורי לטיול.
עמית הזעיק את לוחמי 669 שהוזנקו וחילצו בעזרת מסוק את הפצוע לבית-החולים הדסה עין כרם, וב"ה נודע שמצבו הוטב מאוד לאחר הטיפול המסור שנתנו לו הרופאים. לאחר שוך האבק שהותיר אחריו המסוק, המשכנו את דרכנו לכיוון תצפית ראש צוקים (ראס פשחה). את הסככה בתצפית בנתה רשות הטבע והגנים והיא מאפשרת לנוח במקום מוצל ולהשקיף לנוף מדהים של שמורת עיינות צוקים, הרי מואב וים המלח.

עין פשחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשמורה הנמצאת ממש תחתינו נמצאים שלושה ריכוזי מעיינות הנובעים למרגלות מצוק ההעתקים ומקיימים אלפי דונמים של צמחייה סבוכה. נסיגת מפלס ים המלח צופנת בחובה איומים רבים לחי ולצומח הטבעיים כיוון שהמליחות הגבוהה לא מאפשרת כמעט קיום חי וצומח. במאמץ להציל חלק מערכי הטבע הייחודיים, חפרה רשות הטבע והגנים שתי בריכות מלאכותיות הנראות היטב למרגלותינו והן אסורות לכניסת אנשים.
אחרי התבשמות מן הנוף התחלנו בירידה בשביל ההיסטורי לים המלח. מעלה זה הוא אחד הנוחים ביותר טופוגרפית, והוא יורד כמעט בקו ישר על המדרון שלמרגלות המצוק, מרחק 1.6 ק"מ מראש צוקים לעינות צוקים. צעדו בו רבים וטובים, בהם החוקר הנרי בייקר טריסטראם בסוף המאה ה-19, פלמ"חניקים במסעות למצדה וגם הגאוגרף הלל בירגר, שבשנת 1946 עמד בראש צוות מסמני השביל במבצע סימון השבילים הראשון בארץ אך פרוץ מלחמת העצמאות קטע את מבצע הסימון בשלב מוקדם. במהלך הירידה במעלה, החל לרדת גשם ובצד הירדני ראינו ברקים שנתנו לטיול אקורד סיום רב-הוד, הזוג הצעיר שפגשנו במורד בדיוק סיים ארוחת רומנטית וסירב להיכנע לאיתני הטבע. סיימנו את הטיול מול הכניסה לעין פשחה ומשם נסענו לביתנו עייפים אך מרוצים. בעמיתות, רונן סיוון sivan.ronen@gmail.com

מבט לים המלח - סוף המסלול

קומראן[עריכה | עריכת קוד מקור]

קוּמְרָאן (בערבית: חִ'רְבַּת קוּמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן. המקום התפרסם במיוחד בשל מגילות ים המלח שנמצאו במקום.
מערות קומראן התגלו בשנת 1946 על ידי נער בדואי שיצא לחפש עז תועה, וגילה מערה ובה כדי חרס שבתוכם מוסתרים כתבי יד. תגלית זו הובילה לגילוי 929 כתבי יד במקום כחלק מתגלית מגילות ים המלח. לאחר גילוי המגילות נערכה חפירה ארכאולוגית באתר וממצאיה שרידי יישוב שנבנה על פי הערכות החוקרים בין השנים 150 ל-130 לפני הספירה.
} לדעת מרבית החוקרים הייתה נקודת היישוב מקום משכנה של כת יהודית, כת מדבר יהודה. ישנה סברה מקובלת שזו כת האיסיים הנזכרת פעמים רבות בכתבי יוסף בן מתתיהו, פילון ופליניוס הזקן, ולכן גם נקראת לעיתים "כת קומראן". מיעוט החוקרים חולקים על דעה זו וטוענים שהאתר שימש כביתה של משפחה רומאית עשירה או אף מבצר לחיילי ליגיון רומאים. סברה נוספת טוענת כי המקום שימש כמצודת דרכים חשמונאית ובהמשך כבית אחוזה הרודייני. (הויקיפדיה העברית)

נחל קומרן[עריכה | עריכת קוד מקור]

נַחַל קוּמְרָן הוא נחל אכזב במדבר יהודה, יורד מהר מונטר ברמת המדבר, ונשפך לים המלח בצפונו, מדרום לנחל אוג ומצפון לנחל קדרון, סמוך לקיבוץ קלי"ה. אורכו של הנחל כ-13 ק"מ, שטח אגן ההיקוות שלו כ-45 ק"מ. בתחילת דרכו של נחל קומראן ברמת המדבר, הוא רדוד וזורם לצפון-מזרח. עם כניסת הנחל לתחום המסלע הקשה של במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, משנה הנחל את כיוונו לדרום-מזרח, ומתחתר לקניון. הקניון אינו עמוק, יש בו שלושה מפלים שגובה הגדול שבהם כ-40 מטר. בין מפלים אלו יש עשרות גבים המתמלאים ממי השיטפונות. אורך הקניון כולו כ-2 ק"מ והוא משמש מטיילים רבים בסנפלינג. לאורך הקניון עוברת אמת מים שהייתה מעבירה מים מהשטפונות, ליישוב שהיה במוצא הנחל.(הויקיפדיה העברית)

מבט לצפון "ג'בל חרמון בצפון מדבר יהודה (לא בגולן)

פיסגת ראס מעטוף - מבחר תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

צמחיית המדבר - מבחר תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאבנת לקומראן וויקישיתוף


Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.