Abandoned_Oil_Storage_in_the_Desert_מחפורות_צינים_-_מאגרי_נפט_נטושים-3

Abandoned Oil Storage in the Desert מחפורות צינים - מאגרי נפט נטושים-3

Tunnels in the Negev Desert that were supposed to serve as oil storage facilities but were abandoned when it was discovered that the rock is permeable... מחפורות צינים - מנהרות שנחפרו במצוק הצינים בנגב כחלק מתכנית מאגרי נפט לשעת חרום. המנהרות ננטשו כשהתברר שהסלע במקום מחלחל. גיא שחר - מבט רב תחומי לעולם Blog: https://guyshachar.com/ Facebook: https://www.facebook.com/1guy1 Guy Shachar - Multidisciplinary view of the world Blog: https://guyshachar.com/en/blog/ Facebook: https://www.facebook.com/1guy1

אתר עמוד ענן[עריכה | עריכת קוד מקור]

ויקישיתוף

מאגורות נחש צמא

  582 מ'

תקציר שתי מנהרות חפורות שנחפרו במקור כדי לאכסן נפט לשעת חירום כחלק מפרויקט קו צינור הנפט אילת-אשקלון. אפשר להיכנס עם אופניים. המנהרה הימנית, הקטנה מהשתיים עומקה מספר מטרים בודדים, ובכניסתה מוצבת דלת פלדה כבדה היצוקה בבטון, ובתוכה מספר תאים חצובים בסלע אשר גם להם דלתות פלדה כבדות וריח נפט חריף נידף מהן. המנהרה השמאלית חצובה הישר לתוך ההר ללא בניות מלאכותיות בפנים. כניסתה בגודל של רכב בערך, אך גובהה גדל בהדרגה לכ-50 מ׳ ובסופה לאחר כ-200 מ׳ היא

נפתחת לשני חללים ענקיים בגודל של 50/50/50 מ׳ כל אחד. כדאי להשתמש בפנסים. הכניסה לרכב חסומה - אפשר להיכנס רגלית בלבד. המערות בסכנת קריסה! זהירות! תיקון מ1/1/14 -הסיפור האמיתי על המקום

מאגורת נחש צמא לא נבנתה עבור אחסנת נפט אלא לאחסנת אורניום שנתפס בזמנו במבצע צבאי של הקומנדו הימי ושיתוף עם המוסד. התאוריה לפי ההגיון ולא למה שאומרים היא למה רק שמה האם נפט מצריך דלתות כל כך עבות ומה עם שמירה 24 שעות ודרך נורמלית לצרכי הגעה .רמפת לנחיתת מסוקים וגרירתם פנימה .ובמנהרה הקטנה פתח אחסון אורניום המגובה בדלת ברזל עם הרבה ברגים .למה אין שאריות של נפט על הרצפה בטח הביאו את המנקות עם מסיר שומנים . למאגרי נפט מאחסנים בבריכות רגילות כמו בגלילות לשעבר .נען.לוד.טבעון. אילת. אשקלון.אשדוד .ועוד למרות שקו קאצא עובר שם למה לא רואים את צינור חיבור קו הנפט למאגורה .הרי זה בשביל כיסוי תחת . פשוט המהנדסים לא לקחו בחשבון שמים מחלחלים בסלע קירטון ויוצרים סדקים רחבים ואז נטשו את המקום למישר ושם אוחסן האורניום לשימוש היעוד שלו. אבל כמו שציינתי למה שם כרו את המאגורה כי במרחק של 10 קמ יש 2 מפעלי פוספטים אורון וצין שמעבדים את חומרי הגלם ליצור חומר לשימוש אזרחי וצבאי בפרט שמהמפעלים מובאים הפוספטים לכור האטומי בדימונה .זה היה יעודו וגם עד היום המקום החלופי משמש את מקום האחסנה .וזה הסיפור הנכון ולא סולר ולא חולר ...גבעת חלפון המבין יבין.בשנה שעברה פתחו גיפאים מעבר חדש לרכבים פנימה לתוך המאגורה ואפשר לישון בפנים כחניון לילה . ערך מגל מוטי מדריך טיולי שטח.

הרחבה שתי מנהרות חפורות

סיווג: מערה נגישות: רכב שטח מקור:שיה, אידוב, אבנית, אעזרוני, Hanandann, Dtichon, Sgill, Avi248, מוטי מגל, פלטוב, Ekmek, Orkamil, ד.פרידמן, אבי1945, Helef, תנחום מושקט, זאב שקד, מיכה ארז, Trooperist, ירון עוז, Livneassaf@gmail.com, Ronhl, יניב רשף, דגן יהל, Alik36 תאריך עדכון: 6/4/2020 18:57:48


מכתבה בעיתון הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

המחפורות־מאגורות נחפרו בסלע הקירטון באמצע שנות השבעים. ההסבר המקובל הוא שההנהגה בישראל החליטה שיש להיערך למשבר האנרגיה ולכן עליה לאגור נפט שיגיע בצינור מאילת. יש שטוענים שהיה זה עוד אחד מן המיזמים הענקיים שהגה אז שמעון פרס. מיזם אחר שלו פועל עד היום 40 קילומטר מכאן, לצד המכתש הקטן. על פי ההסבר המקובל, שתי המאגורות נועדו לשמש כמאגרי נפט, אלא שהנוזל היקר לא שיתף פעולה — חלחל מבין הסדקים בסלע ונעלם. החללים העצומים מעל בקעת צין לא שימשו כנראה מעולם את המטרה לשמה הוקמו. הנחש הצמא שתה את הנפט. כישלון מפואר נוסף נרשם באפוס הנפט הישראלי.

אומרים שבמלחמת המפרץ תרגל חיל האוויר במאגורות ירי אל הבונקרים של סדאם חוסיין בעירק. לכן נפרצו דלתות הפלדה. על פי טענה אחרת (שמופיעה באתר "עמוד ענן" ובמקורות נוספים) מאגורות נחש־צמא לא נבנו כדי לאחסן נפט, אלא כדי לשמור במקום מבודד בנגב מאגר אורניום, שנתפס באיזה מבצע חשאי. השבוע נראו המאגורות ריקות לחלוטין, שוממות מאדם ומסחורה. אין לי מושג אם לאורניום יש ריח. הנוף לבקעת צין נראה מסנוור, בוהק ונהדר.

קו הנפט האיראני שהוקם כאן בעבר, כששתי המדינות חלמו יחד, משרטט בארץ המכתשים ובהר הנגב מסלולי טיול רחבי ידיים, פראיים ולא ידועים. איך שינה הגשם השנה את הנוף, האם גם "מאגורות נחש צמא" הן תוכנית סודית של פרס והעיקר — מתי נוכל לטייל כאן?

תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.