הערך נכתב בעקבות שיעורו של הרב שמעון בן שעיה בכולל למבוגרים "משכן בנימין" ליד ישיבת קדומים - האחריות לתוכן הרשימה היא כולה על התלמיד שערך אותה.
מאגרות הרמב"ם לתלמידו ר' יוסף הוא אחד ממכלול החיבורים של הרמב"ם. הוא נועד לתלמידו יוסף בן יהודה אבן שמעון אשר חי בעיר חלב, שבסוריה ובקש להגן על אלו, אשר ערערו על דברי הרמב"ם בספרו מורה נבוכים.
האיגרת נכללת בספר רבינו משה בן מימון - איגרות יחד עם אגרות נוספות בתרגום הרב יוסף קאפח ובהוצאת מוסד הרב קוק.
מבוא[]
האגרת נכתבה לתלמידו החביב, ר' יוסף ב"ר יהודה, ולו כתב הרמב"ם כי בעבורו ובשבילו כתב את ספרו "מורה נבוכים" [1].
במבוא שחיבר הרב יוסף קאפח בוא הסביר כי תלמידו, שהיה בחלב, היה תחת השפעת הגאון הבבלי ר' שמואל בן עלי. וכל מה שיצא מפיו היה קדוש ומקובל על תושבי המקום. תלמיד הרמב"ם, ר' יוסף "החל ללמד את ולהפיץ את תורתו של הרמב"ם שם ואף נהג באי זהירות בכבודו של הגאון הבבלי".
הגאון, שהיה ראש הישיבה, מר זכריה, המלמד בישיבה"הגיבו בזלזול ובביזיונות כנהוג, לא רק כלפי ר' יוסף, אלה גם כלפי הרמב"ם וספרו "משנה תורה". על כך השיב להם בחריפות רבה. מכתביו של הרמב"ם לתלמידו באו להניח אותו מרוגזו וגם להניח את רוגזם של ההנהגה הרבנית של המקום.
במבוא הוא סיכם את הלקח מן האגרת
|
ואני תפלה לאל חי לעזרנו לסייענו ולסעדנו להתרחק מן הקנאה והשנאה והתחרות, שאל ישלטו בנו ואל יעשו רושם. ויתן בלבנו להכיר בעלי המידות הללו כפי שהם לבל נלכד ברשתם, ולבל נשיב להם כמידם כמ"ש "אל תען כסיל כאולתו וכו' | 
|
תוכן האגרת[]
- תחילה הרמב"ם נשבע לאמת את דבריו ומדגיש ש"אין לי ספק במאומה". אבל יש הבדל במידות, בינו לבין תלמידו, הרמב"ם מבקש לשמור על שלוות הנפש, שי לו הודות לגילו ולניסיונו בחיים והוא הציע להתיחס בשלילה לשוטים ולדבריהם.
- כלל ראשון - חיברו של הספר "משנה תורה" נועד לאפשר התמצאות בחוקים ובמשפטים, כאשר יחלש כח הזכרון. המטרה לא הייתה "כדי להתגדל בו בישראל.
- כלל שני - ציפיתי לתגובות, בינהן של רע הלבב המקנא" ו"המאובן המטומטם" והם הרוב ! (הערת העורך). אך יש גם "בעלי היושר והצדק וטובי התבונה" והם יעריכו את אשר כתבתי והוא הוסיף מחמאה "אשר אתה הראשון שבהם". הוא מציין כי חכמי צרפת בקשו שישלים את הכתיבה, שארכה כ-14 שנה. הוא מסיים כי בדורות הבאים יתקבל ספרו כראוי בכל עדות ישראל.
- כלל שלישי - " משנה תורה" אינו כמו התורה, גם לא כדברי הנביאים. לחיבורי הייתה מטרה אחרת.
הערות שוליים[]
- ↑ הרמב"ם, מורה נבוכים החלק הראשון - פרק [האיגרת אל התלמיד] בתרגום מיכאל שורץ, הוצאת אוניברסיטת תל אביב.