Family Wiki
Advertisement

מעלה בית חורון והסביבה - 15 נובמבר 2019 עם מקור הצילומים הוא אלבום התמונות של הצלם זאב רוטקוף, הנמצא באתרו zevrothkoff.com בתוית טיולים

בית חורון - מכאן יצאנו לטיול

נופי האזור[]

נחל הגנים - ואדי אל ג'נן[]

וואדי יפיפה מסודר ובנוי טרסות שחלקן עתיק מאוד וניכר כי הוואדי שימש לחקלאות מן הזמן העתיק. בוואדי פזורות שומרות יפיפיות. לפחות 2 מהן במצב שלם והשאר הרוסות בחלקן. כמה חורבות מצויות בוואדי, הבולטת בהן היא חורבה הנמצאת במורד הוואדי בגדה המזרחית, בולטת מעל סביבתה, ניראת היטב מהשומרה, ובמרחק כ80 מטר לערך מן השומרה במורד הוואדי. בחורבה ניתן להבחין בחדרים, קמרונות ובמדרגות שככל הנראה הובילו לקומה השנייה או לגג. ראו ערך מורחב בעמוד ענן נחל גנים

עין גנים (עין אל ג'נן)[]

עין_אל_ג'נן_(מעיין_הגנים)_ליד_הישוב_בית_חורון

עין אל ג'נן (מעיין הגנים) ליד הישוב בית חורון

עין אל ג'נן ליד בית חורון

מעין קטן הנובע כל ימות השנה עם ברכת אגירה 2.5X2.5 בעומק 40ס"מ, ומעיין נוסף הנובע בטרסה שמעל בתוך מערה (פרטים בסימון) מבריכת המעיין יש מדרגות חצובות המובילות לחווה צלבנית קטנה שבטרסה מעל המערה. בביקור של "משוטטים בשישי " ב 30.12.16 , ר"ח טבת תשע"ז , במעיין 2 גוויות של צבאים , הוצאנו אותם , מקווים שהמים יחזרו להיות נקיים וטובים לטבילה . המעיין עובר ניקוי ושיפוץ ע"י חב"ב בית חורון. בערוץ שבו המעיין יש בוסתן עצי פרי, בין העצים יש אגסים, תאנים, שקדים, רימונים, שזיפים ועוד. ההגעה בשביל מסומן ירוק מ-רוג'ום אם חשבה. מצורף לינק לצפייה על בריכת המעיין והסביבה: עמוד ענן

רג'ם אם חשבה[]

678 מטר. מיצד -נקודת ביקורת ומעבר רומית על הדרך הרומית העתיקה לירושלים . המקום נחפר ע"י קמ"ט ארכיאולוגיה . במקום ישנם שרידי מבנה מרשימים ובו חדר עם פתחים שזכה לכינוי חדר "הכרטיסן" . זוהי למעשה אורווה רומאית, ו"חדר הכרטיסן" הם עמדות הסוסים.ענן

אום אל שיח[]

באום א-שיח יש אלון וזית גדולים, מספר מבנים הקשורים בקדושת המקום ונראה על פי הבטון והברזלים שהיה בשימוש עד סוף התקופה הירדנית. המבנה הצפון מזרחי הוא מסגד גדול עם עיטורים וציורים, ובמבנה הדרום מערבי ובמבנה הדרום מזרחי יש יציקות יפות בתקרה. במקום שני בורות מים ובחדר הצפוני יש תקרה קשתית יפה.

ממערב לקבר ישנה חורבה גדולה מהתקופה הערבית המאוחרת (חירבת א-ראס) הבנויה על ישוב יהודי מימי הית שני .שהמסגד שלה הוא מבנה ביזנטי, כנראה כנסיה ורבות מאבני היישוב הן גם כן ביזנטיות, שנלקחו משלושת הכפרים הסמוכים. במקום מערת קבורה נוספת וגת ביזנטית גדולה בנ.צ. 643468 \ 213621. ממזרח, על דרך העפר, וממערב לקבר, בצד המזרחי של החורבה, יש מערות קבורה מבית ראשון ומבית שני.

תמונות של המקום באתר בית חורון -סיירי בית חורון .http://www.bethoron.com/ עמוד ענן

חורבת בית סילה[]

סיירי_בית_חורון_לצאת_מהגדר_נחל_מודיעין_חרבת_בית_סילה

סיירי בית חורון לצאת מהגדר נחל מודיעין חרבת בית סילה

נחל מודיעים חרבת בית סילה

כפר יהודי שנוסד כנראה ערב המרד החשמונאי או מעט אחריו התקיים במשך 270 שנה עד לחורבן הבית השני אז הוא ניטש חלקית ערב המרד הגדול ברומאים וניטש סופית לאחר מרד בר-כוכבא. האתר לא יושב מאז ועד לתקופה הביזנטית, אז הקימו בו כנסיה על יסודותיו של מבנה ציבורי קדום (אולי בית כנסת?). הכפר שהתפרש על גבעה זו ועל הגבעה שממערב אליה שתה ממי עין אל עווינה ועין בית סילה (שייבשו מאז). בנ.צ. המסומן (נדגם בGPS) ישנם שרידי כנסיה גדולה ע"ש של תיאודורוס הקדוש, שנבנתה במאה ה6 לספירה.

במקום נמצא במהלך החפירה רצפת הפסיפס עם כתובות ביוונית המספרים על בונה הכנסיה פטרוס. שׂערה ארוכה (19ס"מ) בצבע חוּם של הקדוש נמצאה בתוך הקריפטה - הבור שמאחורי מזבח הכנסיה והיא הייתה כפי הנראה הפריט הקדוש של הכנסיה עוד ממצא נדיר הינו דוכן האמבו- דוכן הדרשות. כל הממצאים מוצגים במוזאון השומרוני הטוב. מדרום לחורבה יש שני בתי בד תעשייתיים חפורים ובקרבתם מקווה טהרה, בגבעה המערבית יש גם קירות שהשתמרו עד לגובה מטר וחצי. עם הכיבוש הערבי במחצית השניה של המאה ה-ז' ניטשה הכנסיה ובתוכה התגוררה אוכלוסית נוודים. המקום נהרס כנראה ברעידת אדמה. המקום נחפר על ידי קמ"ט ארכיאולוגיה בשנת 1997 בחפירות הצלה לקראת סלילת כביש 45 שבסופו של דבר לא יצא אל הפועל.עמוד ענן

חורבת לטטין - מצודה רומית על דרך בית חורון[]

חורבת א-לטטין אתר המיל התשיעי אתר ארכיאולוגי שנחפר ע"י קמ"ט ארכיאולוגיה בשנת 1995. לטטין, חורבה זיהוי הדרך הרומית ירושלים-לוד במפת מידבא.
שתי דרכים ממלכתיות קישרו בין לוד לירושלים. דרך אחת מלוד דרך מודיעין משם לבית חורון ועד לירושלים ודרך נוספת מלוד דרך אמאוס משם לאבו גוש ועד ירושלים. שתיהן השתלבו במערכת הדרכים הרומית המסועפת שנסללה ברחבי ארץ ישראל כולה. מידע רב אודות דרכים וישובים בתקופה הביזנטית נגזר ממפת מידבא. מפה זו כוללת גם מידע על הדרכים הנדונות כאן. המפה, שנחשפה לפני 100 שנה, על רצפת פסיפס בדרום ירדן מתארת את "ארץ הקודש", כפי שהייתה מוכרת בחציה השני של המאה הו'. ירושלים מופיעה במרכז המפה ובסמוך לה מופיעים שני אתרים המזוהים כתחנות דרכים שהיו חלק מהדרך היורדת מירושלים לשפלה. האחת היא TETARTON TO (דהינו "הרביעי") והשנייה היא (TON)ENNA TO (דהיינו "התשיעי"). החפירה בחורבתת לטטין במהלך חודש יוני 1995 נערכה חפירת בדיקה בחר' לטטין (נ.צ. 16600-14180) הסמוכה לכביש בית-חורון היורד מהרי ירושלים אל השפלה. עם סיום החפירה הסתבר כי למבנה שני שלבים עיקריים:

  • שלב א השלב הראשון, ובו כנסיה בתבנית של בזיליקה, שאליה צמודים מספר חדרי ספח. לדעתנו בניין הכנסייה שולב בתוך מכלול גדול יותר ששימש כתחנת דרכים. בניית תחנת הדרכים מתוארכת לתחילת המאה החמישית. השרידים - בצמוד לקיר המזרחי של המבנה ניתן להבחין בברור בחלוקה האופיינית לכנסיות בתקופה הביזנטית של מרחב המזבח שבחזית האפסיס במרכז ושמני צידיו שני חדרי הפולחן הנלווים- הדיאקוניקון והפרוטזיס. ברצפת האפסיס המרכזי התגלתה רצפת פסיפס צבעונית שבמרכזה תשליב מסובך בנוי כמקלעת רבועים התחום בדגם צמה בצמוד ומדרום לכנסיה נחשפה חצר גדולה התוחמת שטח בן מספר דונמים, אשר שער הכניסה אליה היה בקיר הדרומי - אל מול הדרך הקדומה שעברה בסמוך. בתוך החצר ניתן להבחין בקירות חלוקה פנימיים אך לא חפרנו במקום.
  • שלב ב בשלב השני מתוארך לתקופה המוסלמית הקדומה. בשלב זה הוצאה הכנסייה מכלל שימוש, ותכניתה השתנתה. בחלל הבניין נבנו קירות תוך שימוש וניצול של האלמנטים הארכיטקטוניים שהיו בכנסיה כמו למשל שימוש בשבר סורג מאזור המזבח כאבן סף באחת הכניסות המאוחרות או חלק מעמוד שיש מגולף שנמצא בבסיס אחד הקירות. כתוצאה מהחלוקה השונה של חלל הכנסייה נהרסה חלק ממרצפת הפסיפס הלבנה, ובמקומה הוקם מתקן סחיטה כחלק מבית הבד שנבנה באחד מחדרי השירות המקוריים. תפקוד החצר לא ניכר שינוי והיא המשיכה לתפקד כמקום מחסה לעוברים בדרך. על פי העדויות הנומיסמטיות והקראמיות יצא הבניין מכלל שימוש במאה הט' לספירה. עמוד ענן

חפירות ארכאולוגיות גבעת הששה עשר גבעת זאב[]

מיכאל_פרייקמן_האתר_המבוצר_"גבעת_השישה_עשר"_ליד_גבעון-2

מיכאל פרייקמן האתר המבוצר "גבעת השישה עשר" ליד גבעון-2

דר' מיכאל פרייקמן, המכון לארכאולוגיה, אוניברסיטת אריאל: האתר המבוצר "גבעת השישה עשר" ליד גבעון מתקופת הברונזה התיכונה במעבה ההר במערב בנימין - כנס העשור - כ"ג תשרי תש"פ

המשלחת בראשות ד"ר מיכאל פרייקמן חופרת במקום זה העונה השלישית (2016) במקום נתגלו שרידי מצודה שנבנתה בתקופת הברונזה התיכונה ("תקופת האבות") ונעשה בה שימוש גם בתקופת הברזל ב' ("בית ראשון").

המצודה ממוקמת על גבעה השולטת על החלק העליון של מעלה בית חורון - את הדרכים הראשיות ממישור החוף לגב ההר בזמנים עתיקים ובימינו (כביש 443).במצודה נמצאו כלי חרס ואבן רבים המעידים על כך שבמקום התנהלו חיים שוקקים ומגוונים בתקופות הנ"ל.

עמוד ענן

צמחיית האזור[]

נחל מודיעים[]

נחל מודיעים

נַחַל מוֹדִיעִים הוא נחל אכזב באזור הרי בנימין. הנחל מתחיל בשורת מעיינות בין גבעת זאב לביתוניא שממערב לרמאללה, וזורם לאורך כ-30 קילומטר עד שנפגש עם נחל נטוף כשני קילומטר מערבית לנעלין. נחל מודיעים הוא אחד ממקורותיו הראשיים של נחל איילון, והוא מנקז אליו את מרבית הנחלים באזור רמאללה כגון: ואדי דילב וואדי עין עריך. ויקיפדיה

גבעת זאב[]

הכניסה למשתלה בגבעת זאב

גִּבְעַת זְאֵב היא יישוב עירוני צפונית מערבית לירושלים, אשר הוקם ב-1977 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1983.

היישוב נמצא דרומית לכביש 443. היישוב נקרא על שם זאב ז'בוטינסקי לכבוד מאה שנה להולדתו.

"השכנים"[]

דרומית לכביש בית חורון

בית חנן - בית אענן מזוהה עם בית חנן המקראית. "בֶּן-דֶּקֶר בְּמָקַץ וּבְשַׁעַלְבִים, וּבֵית שָׁמֶשׁ; וְאֵילוֹן, בֵּית חָנָן" (מל"א ד, ט') נציבות זו השתרעה בכל האזור מבית שמש בדרום ועד שעלבים בצפון. את הפסוק בו נזכר "אילון בית חנן" מתרגם תרגון יונתן "ואילון דמבית חנן" ואילו תרגום השבעים גורס" אילון עד בית חנן" אריה יצחקי מציע שבית חנן זהו שם של בית אב נכבד ששלט באותה עת באילון ובסביבותיה ונשתמר בשם הכפר.(עמוד ענן)

מבט אל רמאללה מבית חורון

רמאללה (בערבית: ראם אללה, "גובהו של אללה", היא עיר ערבית בהרי יהודה המשמשת כמרכז שלטוני של הרשות הפלסטינית, כבירתה דה פקטו וכמקום הפעילות העיקרי של ארגון הפת"ח. רמאללה נמצאת כ-15 קילומטר צפונית לירושלים וגרים בה כ-69,000 תושבים, נכון ל-2009. בנפת רמאללה ואל-בירה, שכוללת גם ערים הסמוכות לרמאללה, כמו אל בירה, ביתוניא וכפרים רבים נוספים, מתגוררים נכון ל-2007 כ-280,000 בני אדם.(הויקיפדיה העברית)

Advertisement