מבצע_שומרון-_60_שנה_למבצע_שומרון_-_פעולת_קלקיליה

מבצע שומרון- 60 שנה למבצע שומרון - פעולת קלקיליה


נרכז

מאתר "בשבע"[עריכה | עריכת קוד מקור]

במלאת שישים שנה לפעולת קליקליה, פעולת התגמול האחרונה, תתקיים הערב (חמישי) צעדה שאולי גם תהפוך למסורת חדשה באזור השומרון.

בין הצועדים יהיו גם לוחמים שלחמו אז, לפני שישים שנה, ובהם יאיר קפלן עמו שוחחנו לקראת האירוע.

קפלן מציין כי האירוע הצפוי, אותו מארגנת מועצת שומרון יחד עם חטיבת אפרים ומרכז סיור ולימוד שומרון, אינו מעורר בו התרגשות מיוחדת, שכן לאחר הפעולה ההיא עוד היו כמה וכמה פעולות משמעותיות כדוגמת קרב המיתלה וקרבות אחרים.

"הייתי אז בן 19. היינו חיילים שמה שאמרו לנו עשינו ולא הייתה תקשורת שביקרה ולא הייתה צריכה לבקר", הוא אומר ונזכר בימים בהם הטרוריסטים והמחבלים של אז נקרו פדאיונים. "יום קודם הם רצחו בפרדסי תל מונד שני פועלים בפרדס. מיד ידענו שאריק שרון משפשף את הידיים והולכים לעשות פעולה", הוא מספר וכשהוא נשאל אם במהירות כזו של 'מהיום למחר' היו מתקבלות החלטות על יציאה לפעולה, הוא מחדד: "היו מקבלים אז החלטות גם מהיום להיום"

"היינו במסע בצפון. ריכזו אותנו. הייתי רב"ט אחרי קורס מ"כים, הייתי בסגל של גדוד הנח"ל המוצנח הראשון. לא שאלו אותנו שאלות. לא הסבירו לנו הרבה. אמרו שיוצאים עם זחל"מ לכיוון המשטרה. היינו עם 'בזה', המקלע הכבד שהיה אז לצה"ל על הזחל"ם", הוא מספר. זחל"מ אחר נשא את חומר הנפץ ואחת הפלוגות הסתערה על משטרת קלקיליה והשתלטה עליה, ולאחר כיבושה של התחנה היא הופצצה.

שני חיילים מסיירת הצנחנים, בני כיתה של קפלן, נקלעו למארב בכפר אזון והיה צורך לחלץ אותם. ההנחיה הייתה שעד שהחילוץ אינו מושלם לא עוזבים את המקום.

על התקשורת שאז לא ביקרה את פעולות הצבא והיום עושה זאת, הוא מעיר: "יש כאלה שמדברים ויש כאלה שעושים. אני מאלה שעושים ומאז אני רק עושה ועושה ועושה, גם כבעל משק חקלאי ענק".

"כל תקופה היא סיפור אחר. החיילים של היום הרבה יותר טובים ממה שאנחנו היינו. ידענו שהולכים למשטרת קליקליה ולא קיבלנו שום תדריך מסודר", שב קפלן ומספר על האופן הבלתי מאורגן שבו יצאו לפעולה. "מי שקיבל את ההוראה היה המ"פ שנפצע במיתלה ונהרג ב-67'. היו הרבה אבדות ופצועים בכל פעולה. מוטה סינן כל קצין שלא מצא חן בעיניו ואמר לו ללכת הביתה", הוא מדגים את האופי השונה של התנהלות הצבא של אותם ימים, כמו גם חילופי מפקדים שנעשו אז ללא נהלים, אבל "זה כנראה עשה את שלו וסחף את צה"ל".

"מי שהוביל זה גדוד הצנחנים. עברתי טירונות קורס מכים נח"ל והצטרפתי כסגל לגדוד המוצנח הראשון. הייתה אז גאווה לכל מי שהיה לו כובע ונעליים אדומים. כאלה היינו", הוא אומר ובאשר לאופן בו התייחס הצבא כולו לפעולות הצנחנים הוא סבור שאכן הדברים העניקו השראה לצבא כולו, גם אם לימים הסתבר ש"היו דברים שעשה אותם בניגוד לנהלים". פרטים אלה מתבררים מהספרות המאוחרת שסותרת זו את זו ולא ניתן להכריע מי הצודק. "קח עשרה לוחמים שהיו בפעולה ותן לכל אחד לספר את הסיפור שלו, תקבל עשרה סיפורים שונים".

לימים הצטרף קפלן לחוג עין ורד שראה בהתיישבות ביהודה ושומרון המשך ישיר להתיישבות הוותיקה, וזאת גם כאשר הדבר היה לצנינים בעיניהם של ותיקי ההתיישבות שראו במתיישבי יהודה ושומרון נטע זר.

"מטבעי אני איש חקלאות והתיישבות, ועמדתי היא שיש לבנות כמה שיותר מהין ועד הירדן", הוא אומר ומספר על היום בשנת 76' בו חנן פורת הובא על ידי יוסי יופה, בן הכפר שלו, לבית העם בכפר. התקבצו למקום כ-15 איש ששמעו את חנן המספר על ההתיישבות המתוכננת "וחלק חשבו שזה הזוי, חלק חשבו שזה נכון. סיפרתי את זה לאבא שלי והוא אמר שכאשר יהיו אלף איש אגיד לו... לימים, כשגמרתי את המילואים בצנחנים עברתי לחטיבת הבקעה. היינו עושים הרבה ימי מילואים. נסעתי עם הרכב שלי לבקעה בין המחנות השונים וראיתי התיישבות על עוד גבעה ועוד גבעה, לקחתי את אבא שלי והראיתי לו ואז הוא אמר שמשהו אכן קורה כאן".

"זה לא סחף את כולם, ויש כאלה שנולדו לקו פוליטי מסוים והם עומדים על כך. ככה זה אצל רובם, ואנחנו עדיין מתווכחים על זה. דעתי היא להתיישב בכמה שיותר מקומות", הוא אומר ומספר על ביקורו האחרון בשומרון: "לפני חודש סיירתי מברקן לאלון מורה, איתמר, הר גריזים ומשם צפינו על קבר יוסף. שלחתי את התמונה שלי מעל קבר יוסף לנכדה שלי ששאלה מה אני עושה שם. היא ב'עוקץ' סיפרה לי שהלילה היא תהיה שם עם הכלבה שלה לבדוק את המקום שאין בו חומר נפץ...".

מוסיף קפלן ומזכיר את תחושת הבושה שחשים אנשי מפלגת העבודה במעורבותם של אישים כדוגמת שמעון פרס המנוח בהקמת ההתיישבות ביהודה ושומרון. "במקום שתהיה להם גאווה על זה, הם מתביישים...".

שמעון כהן , כ"ג בחשון תשע"ז 24/11/16

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.