Family Wiki
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

אחד משערי הכניסה למבצר

מבצר ברסט ליטובסק (החל מספטמבר 1939 – מבצר ברסט) הוא מערכת מצודות שנבנתה בשנות ה-30 של המאה ה-19 על ידי האימפריה הרוסית בעיר ברסט ליטובסק (כיום ברסט בבלארוס). המבצר נמצא במקום בו נהר מוחבץ נשפך אל תוך נהר הבוג המערבי.

המבצר היה זירת קרבות קשים בין הצבא האדום לבין הוורמאכט בימים הראשונים של הפלישה הנאצית לברית המועצות - מבצע ברברוסה. כיום משמשים שרידי המבצר כאתר הנצחה למגיני המבצר ביוני-יולי 1941.

היסטוריה[]

בניית המבצר החלה ב-1 ביוני 1836, אז נערך טקס הנחת אבן פינה למבצר. הבנייה הסתיימה ב-26 באפריל 1842. המבצר הורכב ממצודה מרכזית ושלוש מצודות משנה, שהגנו על המצודה המרכזית. המצודה המרכזית הייתה מבנה דו-קומתי עגול בקוטר של 1,800 מטר, בנוי מלבנים אדומות. עובי הקירות החיצוניים של המצודה היה כ-2 מטר. בתוך הקירות ישנם חרכי ירי לתותחים ולנשק קל. מבנה המצודה תוכנן לאכלס עד 12,000 חיילים. המצודה ממוקמת על אי שנוצר כתוצאה מהתפצלות עורקו של הנהר מוחבץ לפני שהוא נשפך אל תוך נהר הבוג המערבי.

גם מצודות המשנה נבנו על האיים בתוך הנהר, אך לעומת האי של המצודה המרכזית הם אינם איים "טבעיים", אלא איים שיוצרו באופן מלאכותי על ידי בוני המבצר. המצודות הוקפו בסוללת עפר בגובה של כ-10 מטר ועליה חומת מגן מאבן. השטח הכולל של המבצר היה כ-4 קמ"ר והיקף החומה החיצונית – כ-6,400 מטר. בתוך החומה היו 4 שערי כניסה למבצר (שלושה מהם השתמרו עד היום).

בשנים 1864 - 1888 בוצעו שיפורים נוספים במערכי ההגנה של המבצר, ונבנה קו הגנה נוסף (מעבר לחומות החיצוניות) – טבעת מוצבים בעלת היקף של 32 קילומטר.

באוגוסט 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, ננטש המבצר על ידי הצבא הרוסי במסגרת הנסיגה הכללית מפולין. לפני הנסיגה פוצץ חלק מהמבצר.

במרץ 1918 נחתם בתוך הארמון הלבן (כך כונה מבנה מועדון הקצינים בתוך המבצר) של המבצר הסכם השלום בין גרמניה לבין רוסיה הסובייטית (הסכם ברסט ליטובסק).

בדצמבר 1918, לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, עזבו יחידות הצבא הגרמני את המבצר והוא הועבר לשליטה פולנית. במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית נתפס המבצר על ידי הצבא האדום לפרק זמן קצר. לאחר התבוסה בהמלחמה הפולנית-סובייטית- הגלגל מתהפך: הנס על הויסלה-קרב על הויסלה חזר שוב לידי הפולנים. בשנות ה-30 הפכו הפולנים חלק מהמבצר לבית סוהר לאסירים פוליטיים.

קרבות לכיבוש המבצר בספטמבר 1939[]

קרבות לכיבוש המבצר ביוני-יולי 1941[]

ב-22 ביוני 1941 שהו במבצר כ-7-8 אלף חיילים סובייטים. הגרמנים ריכזו נגדם כוח בהיקף של כ-17 אלף חיילים. למרות גבורת מגני המבצר, ההגנה המאורגנת למעשה הסתיימה לקראת 30 ביוני. לפי עדויות התושבים המקומיים, עוד בתחילת אוגוסט 1941 נשמעו יריות מכיוון המבצר.

לפי הסיפור מתקופת המלחמה, הלוחם הסובייטי האחרון של המבצר הוצא על ידי זלמן סטבסקי, יהודי מגטו ברסט אשר הובא במיוחד לצורכי כך מהגטו. סטבסקי עצמו נספה ב-1942. הדבר נכנס לספרו של בוריס וסילייב "לא נמצא ברשימות".


המבצר לאחר מלחמת העולם השנייה[]

כבר בתחילת שנות ה-50 החלו להתפרסם עדויות על גבורת מגני המבצר. בשנת 1965 למקום ניתן תואר "מבצר-גיבור" ובשנת 1971 נפתח במקום מוזיאון.

אוסף המצבות היהודיות[]

- שרידי מצבה

בבלוג עונג שבת בעריכת פרופ' דוד אסף מובא תיאור של אוסף המצבות היהודיות המצוי באתר

וכך מצוטט באתר:"בוריס חיימוביץ והלל קזובסקי (שני חוקרים יהודים שבקרו באתר יחד כותב הרשימה מציעים להראות לנו משהו מיוחד: מחסן ענק, בתוך תחומי המבצר, שבו נאספו שרידי מצבות יהודיות מבריסק. אנו הולכים בעקבותיהם ולאחר צעידה של כקילומטר וחצי מגיעים למבנה ענק בקצה הצפוני של המתחם.

בוריס פותח בפנינו חדר נעול ובו נערמות בחוסר סדר מצבות ושברי מצבות שלוקטו מכל רחבי בריסק היהודית. ככל שהם הצליחו לברר, פשוט לא נמצא מקום אחר שבו אפשר יהיה לשמור את המצבות הללו, והן ממתינות כאן עד שיוחלט מהי הדרך הנאותה לשמר אותן.

וכך נקשרות, באופן סמלי, מצבות הקבורה העתיקות שגובבו במחסן, עם סיפור גבורתם של לוחמי המבצר, ובתוכם הקומיסר היהודי יפים פוֹמין.


קישורים חיצוניים[]

Advertisement