מִדְיָן הוא עם השוכן בעבר הירדן או כפי שמכונה בתנ"ך:"קֵדְמָה, אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם" - האזור אליו נשלחו בני הפילגשים של אברהם אבינו, עימם נמנה מדין, לאמור:"וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה, וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. וַתֵּלֶד לוֹ... וְאֶת-מִדְיָן... וּבְנֵי מִדְיָן, עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ, וַאֲבִידָע, וְאֶלְדָּעָה ... וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת; וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּוּ חַי, קֵדְמָה, אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם. [1].

מגוריהם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הויקיפדיה

לפי האירועים במקרא, בהם המדינים נוטלים חלק, הרי הם מפוזרים ברחבי עבר הירדן. עם זאת, מרכזם המשוער היה בצפון חצי האי ערב וכן בחלק המזרחי של חצי האי סיני .

לראשונה, אנו קוראים עליהם בתולדות העם האדומי בתאור מעשיהם של "אלופי אדום":"וְאֵלֶּה, הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר מָלְכוּ, בְּאֶרֶץ אֱדוֹם--לִפְנֵי מְלָךְ-מֶלֶךְ, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל... וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַד בֶּן-בְּדַד, הַמַּכֶּה אֶת-מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב, וְשֵׁם עִירוֹ, עֲוִית.[2]

כאשר משה רבינו בורח ממצרים הוא הגיע :"...ְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר". שם הוא פגש את בנותיו של יתרו המכונה: "..ְכֹהֵן מִדְיָן..." [3]

עיסוקם[עריכה | עריכת קוד מקור]

כבר בספר בראשית מדין הוצגו בתור סוחרים, כאשר בני יעקב רעו את צאן אביהם בעמק דותן הם מכרו את יוסף הצדיק למדינים, אשר מכונים:"וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים..." [4]. עם זאת, הם לא המשיכו עימו למצרים "וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים" - כנראה הם לא כללו את מצרים בתור תחום פעולתם.

עם זאת, עיקר עיסוקם היה קשור למדבר. רובם היו יושבי אהלים ורועי צאן. ארץ מדין הייתה משובחת בפרט בגידול גמלים. את גודל הנזק שהם יכלו להביא לתושבים ניתן לקרוא בספר שופטים. גדעון בן יואש השופט יצא למלחמה נגדם, כאשר יצאו מן המדבר ופשטו על ארץ ישראלוכך מתואר במקרא:"וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הָרַע, בְּעֵינֵיה'וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד-מִדְיָן, שֶׁבַע שָׁנִים. וַתָּעָז יַד-מִדְיָן, עַל-יִשְׂרָאֵל; מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַמִּנְהָרוֹת אֲשֶׁר בֶּהָרִים, וְאֶת-הַמְּעָרוֹת, וְאֶת-הַמְּצָדוֹת. וְהָיָה, אִם-זָרַע יִשְׂרָאֵל--וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי-קֶדֶם, וְעָלוּ עָלָיו. ד וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם, וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת-יְבוּל הָאָרֶץ, עַד-בּוֹאֲךָ, עַזָּה; וְלֹא-יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר. כִּי הֵם וּמִקְנֵיהֶם יַעֲלוּ וְאָהֳלֵיהֶם, יבאו (וּבָאוּ) כְדֵי-אַרְבֶּה לָרֹב, וְלָהֶם וְלִגְמַלֵּיהֶם, אֵין מִסְפָּר; וַיָּבֹאוּ בָאָרֶץ, לְשַׁחֲתָהּ. וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד, מִפְּנֵי מִדְיָן; וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה. [5].

למרות המפלה של מדין, ישעיה הנביא עדין מתאר את העושר אשר יגיע מהם לבני-ישראל בעתיד:" שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה--כֻּלָּם, מִשְּׁבָא יָבֹאוּ..." [6].

מדינה יהודית במדין[עריכה | עריכת קוד מקור]

אורי קציר כתב באתר אפלטון - בשנת 1891 נטל על עצמו יהודי מומר בשם פאול פרידמן ליישב פליטים יהודיים במדין, ארצו של יתרו וחבל נידח בערב הסעודית של היום. הרעיון היה להקים במקום מושבה יהודית שתספק את צרכי התושבים הערביים בסביבה, תדע להגן על עצמה ותהווה את הבסיס לכיבוש ארץ ישראל על ידי צבא יהודי. מעין מסע צלב מודרני (או מסע מגן דוד, אם לדייק). פרידמן כמעט ולא ניסה לגייס תמיכה מדינית ממעצמות אחרות. הניסיון קצר הימים החל בגיוסם של פליטים יהודים בקרקוב, המשיך בהפלגה למצרים ובסדרת אימונים צבאיים ונסתיים בנחיתה על חוף מדברי שבסופה התפוררה היוזמה לחלוטין בשל בקיעים חברתיים פנימיים ואיומים מצד מעצמות בעלות השפעה באזור. גורלו של פרידמן הוא בגדר מסתורין. בשום מקום לא עלה בידי לברר מה קרה אותו לאחר מכן. הניסיון כולו נדון לשיכחה היסטורית מצערת ולא תועד אלא בשנים-שלושה ספרי הרפתקאות דווקא. חבל.

פרטים נוספים בקישור המרתק הנ"ל. בין השאר הוא מעלה את ההשערה:"פרידמן יצא למסע למצרים. הוא הפליג לאורך חופי חצי-האי סיני וים סוף. אין לי כל הוכחות לכך, אך אני משוכנע שהוא קרא גם את ספרו של ברטון, שזכה אז להצלחה רבה. ככל הנראה קסם לו הרעיון שבהרי המדבר מצויות כמויות אדירות וסמויות מהעין של זהב, שבני ערב ואנשי המערב מעולם לא הצליחו להניח עליו את ידם. המרחבים העצומים והריקים מיושב, הסמיכות לנתיב מים מוכר ונוח והריחוק היחסי מריכוזים משמעותיים של הצבא הטורקי, הביאו אותו לרעיון שהמקום עשוי להיות בית אידיאלי לעם היהודי הנרדף. האיזור שסימן במפתו היה רצועת חוף שאורכה ארבע מאות קילומטרים, מעקבה שבצפון ועד במל אל-וואג' שבדרום. באיזור כולו היו עז רק ארבע עיירות מדבריות קטנות. בעיירות אלה, ובמרחבים שביניהן, התגוררו עשרים אלף בדואים. על כל השטח פיקחה יחידה ובה עשרים ושבעה חיילים מצריים, שבראשה עמד קצין טורקי.



הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ספר בראשית,כ"ה, א'-ו'
  2. שם, ל"ו,ל"ה
  3. ספר שמות, ט"ו-ט"ז
  4. שם, ל"ז,כ"ח
  5. ו', א'-ו'
  6. ספר ישעיה ס' ו')
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.