(דף חדש: '''מדרש''' או '''דרשה''' הם שיטה של פרשנות המקרא. המונח "מדרש" מתייחס גם לקובץ של לימודים מדרשיים, בנושאים …) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9 המקור:הויקיפדיה העברית] - לקרחאת כל הערך הקש בקישור |
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9 המקור:הויקיפדיה העברית] - לקרחאת כל הערך הקש בקישור |
||
| − | [[קטגוריה: |
+ | [[קטגוריה:פרשנות המקרא]] |
גרסה אחרונה מ־03:02, 29 באוקטובר 2009
מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא. המונח "מדרש" מתייחס גם לקובץ של לימודים מדרשיים, בנושאים הלכתיים, פרשניים או אגדתיים.
כפעולה, "מדרש" מתייחס לשיטה של פירוש של פסוק מקראי. במסורת היהודית מחלקים את פרשנות המקרא לארבע שיטות עיקריות: פשט (המובן הראשוני של הכתוב), רמז (פרשנות), דרש (פרשנות מרחיבה) וסוד (מיסטיקה). המדרש, כפי ששמו מעיד עליו, עוסק בעיקר בדרש, ומעט גם ברמז.
כדי להסיק מסקנות מן הפסוקים נעשה שימוש בטכניקות פרשניות מגוונות. טכניקות אלה נקראות המידות שהתורה נדרשת בהן. ישנן 13 מידות כאלה המיוחסות לתנא רבי ישמעאל, אך ישנן גם מידות נוספות. על פיהן מתייחסים במדרש גם ליתירות של מילים או אותיות, לסדר האירועים המתוארים בפסוק, להקבלות ספרותיות ולקשיים נוספים כנקודת משען לדרשות על הפסוקים. במקרים רבים מובא במדרש דו-שיח או רב-שיח ארוך, ומילים ספורות של המקרא מפותחות לדיון מחשבתי רחב יריעה. לדעת חלק מהחוקרים הדיונים המובאים בפני גיבורי המדרש לא התקיימו במציאות, והיו עיבוד ספרותי של בעל המדרש, לצורך הבאת השקפות דתיות ומוסר השכל שהיה רלוונטי לתקופתם.
המקור:הויקיפדיה העברית - לקרחאת כל הערך הקש בקישור