הועתק מהויקיפדיה העברית

מדרש עשרת הדברות וצוואות רבי אלעזר הגדול (בשמו במלא) הוא חיבור ספרותי עברי מימי הביניים, הדורש את עשרת הדברות. כל פרק מפרקי החיבור בנוי בצורה מעגלית: תחילה מובא הדיבר המקראי שבו הוא עוסק, לאחריו דרשה קצרה, הלקוחה מספרות חז"ל (בשינויים מעטים), לאחריה סיפור או מספר סיפורים הקשורים לנושא הדיבר, ולבסוף חזרה אל דברי המדרש וסגירה בפסוק הפותח. ואולם, השוני בין חיבור זה לטקסטים מדרשיים קודמים הוא ביחסים שבין החלקים השונים: המדרש הוא קטן בהיקפו, ואינו מקורי; ואילו הסיפורים הם בהיקף רחב יחסית, משוכללים במבנם, ובחלקם קשורים רק באופן רופף לנושא הדיבר. ברובם, הם סיפורים חדשים, שלא נמצאו להם גרסאות בטקסטים קודמים.

לא ידוע מי חיבר את מדרש עשרת הדברות. החוקרים משערים שנכתב בעיראק או בפרס, בתקופת הגאונים.

חוקר הספרות העברית עלי יסיף רואה בחיבור שלב מעבר בין ספרות האגדה הקדומה לבין הספרות העברית של ימי הביניים, שבה עמדה היצירה הספרותית בפני עצמה ולא רק כתוספת לטקסט הלכתי.

לקריאה נוספת

  • ע' שפירא, מדרש עשרת הדברות נוסח כ"י פאריס 716, עבודת גמר לתואר השני, ירושלים, האוניברסיטה העברית, 1997
  • עלי יסיף, כמרגלית במשבצת - קובץ הסיפורים העברי בימי הביניים, הקיבוץ המאוחד, 2004

קישורים חיצוניים

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.