Family Wiki
Advertisement

קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

Midrash Shmuel - Socher Tov 1.jpg

מדרש שמואל - מהדורת שלמה באבער (בובר)
(פירוש נוסף|נוכחי=מדרש אגדה לספר שמואל|אחר=פירוש לפרקי אבות|ראו=שמואל אוזידא) מדרש שמואל הוא מדרש אגדה המכיל שלושים ושניים פרקים המבוססים על ספר שמואל (עשרים וארבעה מהם מבוססים על סיפורי ספר שמואל א', ושמונה על סיפורי ספר שמואל ב'). נקרא גם אגדת שמואל, או אגדתא דשמואל.

עריכתו וזמן חיבורו[]

עריכתו מבוססת על המשנה, התוספתא ומדרשי הלכה, שעליהם הוסיף העורך ביאורים ופירושים משל עצמו. שיטה זו של תוספת ביאורים של העורך אינה מוכרת בעריכת מדרשים אחרים, מוקדמים או מאוחרים יותר. המקורות המצוטטים הם של האמוראים. ציטוט מהיצירה נמצא אצל רש"י מהמאה ה-11. רוב מאמריו של מדרש זה לקוטים ומבוססים על התלמוד הירושלמי, פסיקתא, תנחומא, מכילתא דרבי ישמעאל, ויקרא רבה, רות רבה, איכה רבה, קהלת רבה, אסתר רבה ושיר השירים רבה. יש בו מאמר אחד מתלמוד בבלי ממסכת ערובין (ס"ד, בפ"ב אות י').

אבי תנועת "חכמת ישראל", יום-טוב ליפמן צונץ, טען כי מסדר המדרש חי בזמן הגאונים. שלמה בובר סבר כי העורך חי בזמן קדום יותר, וזאת משום ששמות האמוראים הנזכרים במדרש הם שמות ארץ-ישראליים. על עריכה מאוחרת מעידים המבואות שמופיעים במדרש ואשר מנוסחים בנוסח שאינו אופייני לתקופה הקדומה.

הוצאתו בדפוס[]

החיבור ראה אור בדפוס בקושטא בשנת רע"ז. הוא נדפס שוב בשנת 1546 בדפוס ונציה ביחד עם מדרש שוחר טוב על תהילים. בדפוס פראג (1613) הציג המו"ל בשער הספר את מדרש שוחר טוב ומדרש שמואל.תבנית:הבהרה כאשר נדפס המדרש בדפוס זה, עם פירושו של יעקב בר נפתלי הירש מבראדי, קרא לו בטעות שוחר טוב.תבנית:הבהרה החיבור נדפס גם על ידי שלמה בובר בקרקוב בשנת 1843.

לקריאה נוספת[]

  • חננאל מאק, 'מדרש שמואל ומדרש במדבר רבה', בתוך: אריה אדרעי [ואחרים] (עורכים) מחקרים בתלמוד ובמדרש, ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ה, עמ' 293–307.

על הספק[]

מדרשמו שמואל 3.PNG
מדרש שמואל 4.PNG

קישורים חיצוניים[]

Advertisement