Ma Osot Ha'yalot.jpg

מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָּלוֹת שירים לילדים, הוא כותר ספר שירי ילדים מפרי עטה של המשוררת הישראלית לאה גולדברג. שם הכותר נלקח ממילותיו הראשונות של השיר הראשון שנכלל בספר זה.

הספר ראה אור בתל אביב, בהוצאת ספרית פועלים, לראשונה ב-1949, ואחר ב-1964, 1967, 1969 ו-1973. הספר אויר על ידי המאייר והצייר אריה נבון.

הכותר נכלל ברשימה של כ-70 כותרים ויצירות שנועדו ללימודי חובה בבתי הספר היסודיים על פי הודעת משרד החינוך בקיץ 2011.[1]

השירים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ארבעים שירים נכללו בלקט. הוא נועד לילדים והתאמתו לתוכנית הלימודים בגנים ובבתי הספר ניצבה לנגד עיניהם של עורכיו, בהם כנראה לאה גולדברג. נושא עיקרי בו הטבע: עונות השנה, המאורות, הים] החי והצומח של ארץ ישראל.

להלן השירים אשר הובאו בסדר נתינתם בלקט.

  • "בְּאֶרֶץ סִין"
  • "דַּג הַזָּהָב"
  • "שִׁיר הַהַפְלָגָה" - הולחן על ידי מספר אמנים, ובהם יששכר מירון[7], סשה ארגוב, דורי פרנס, עקיבא נוף
  • "כּוֹבַע קְסָמִים" - מילות השיר עובדו והולחנו על ידי רמי קלינשטיין[8]
  • "גַּן הַכּוֹכָבִים"
  • "כְּבִיסָה גְּדוֹלָה" - הולחן על ידי דורי פרנס
  • "בְּרֹגֶז" - הולחן על ידי דורי פרנס
  • "הַחֲמוֹר"
  • "פֶּלֶא־עֵץ"
  • "דֹּב־דֻּבּוֹנִי בֶּן דֻּבַּיִם מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם"
  • "מַפּוּחִית פְּלָאִים קְטַנָּה"
  • "הֶחָלִיל" - הולחן על ידי דוד זהבי[9]
  • "שְׁחָפִים"
  • "הַשְּׁקֵדִיָּה בְּטוּ־בִּשְׁבָט"
  • "עַל שְׂפַת הַיָּם"
  • "הַפָּרָשׁ בַּמָּרוֹם"
  • "הַקּוּקִיָּה"
  • "מִזְמוֹר־אָבִיב"
  • "צִפֳּרִים נָדוֹת"
  • "עַל שְׁלשָׁה דְּבָרִים" - הולחן על ידי אריה לבנון

השיר מה עושות האילות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָּלוֹת
מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָּלוֹת בלילות?
הן עוצמות את עיניהן הגדוֹלוֹת.
הן שולבות את רגליהן הקלות,
ישנות האילות בלילות.
...
...
מי מעיר אותן עם שחר משנתן?
לֹא הַפִּיל, וְלֹא הַקּוֹף, וְלֹא הַתַּן,
לֹא אַרְנֶבֶת, לֹא שֶׂכְוִי וְלֹא שָׁפָן,
כִּי אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר חֲבֶרְתָּן
מְעִירָה אוֹתָן בְּבֹקֶר מִשְׁנָתָן.

ביצועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

השיר הולחן על ידי יוני רכטר והושר על ידי אריק איינשטיין ואחר כך יהודית רביץ ונוספים.[10] הוא הולחן גם על ידי דורי פרנס, והושר על ידי דורון תבורי.

ייצוגיו בתרבות הישראלית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכותר והשיר "מה עושות האילות" היו למטבע לשון בתרבות העברית והישראלית, עד כדי שימוש בו מחוץ להקשרו המקורי. בכתב העת קבלה הרואה אור בלוס אנג'לס, כתבה החוקרת מרב כרמלי מאמר שכותרו: "מה עושות האילות בלילות?" : קריעת ים סוף ומיתוס האילה היולדת והנחש בזהר פרשת בשלח".[11] בתקשורת הישראלית הביטוי מוזכר פעמים רבות בהקשר של שמירת הטבע והגנה על בעלי חיים בסכנת הכחדה או התייחסות כללית לבעלי חיים בטבע,[12][13] ובהקשרים נוספים.[14][15]

בשנת 2017 עם כניסת השטרות החדשים, ביניהם שטר ה100 ש"ח ועליו דיוקנה של לאה גולדברג, בצידו השני של השטר אוירו צמד יחמורים נקבות, כהתאמה לשיר המפורסם, שכן בארץ ישראל כיום לא נמצאים איילים מאף סוג מלבד היחמורים שהושבו לישראל, מפעל שמירת טבע מהותי בשנים האחרונות

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ראו: באתר משרד החינוך .
  2. יש להזין הערת שוליים בתבנית
  3. יש להזין הערת שוליים בתבנית
  4. יש להזין הערת שוליים בתבנית
  5. פזמון ליקינטון ועוד שירים, באתר הספרייה הלאומית.
  6. פזמון ליקינטון ועוד שירים, באתר הספרייה הלאומית.
  7. יש להזין הערת שוליים בתבנית
  8. יש להזין הערת שוליים בתבנית
  9. יש להזין הערת שוליים בתבנית
  10. יוני רכטר,על הלחנת השיר, באתר של יוני רכטר.
  11. מירב כרמלי, "מה עושות האילות בלילות?" : קריעת ים סוף ומיתוס האילה היולדת והנחש בזהר פרשת בשלח, קבלה, 23, תשע"א, עמ' 219-247.
  12. יש להזין הערת שוליים בתבנית
  13. ראו: למשל: שמעון איפרגן, מה עושות האיילות? בעיקר אוכלות, 10.8.202, באתר ynet.
  14. אורן פרסיקו, מה עושות האיילות, באתר העין השביעית.
  15. נדב הולנדר, מה עושות האיילות בלילות הסווינג, באתר הארץ.
Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.