אין תקציר עריכה תגית: sourceedit |
מ (הפעיל הגנה על מואסניט ([edit=sysop] (בלתי מוגבלת בזמן) [move=sysop] (בלתי מוגבלת בזמן))) |
גרסה אחרונה מ־14:26, 22 בדצמבר 2015
קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית
מואסניט
מואסניט הינו מינרל נדיר מאוד. דרגת הקושי שלו הינה 9.25-9.5 בסולם מוס. החומר הקרוב ביותר בטבע לקשיותו של היהלום (10 בסולם מוס).
אקטואליה
טבעת עם אבן מואסנייט - הויקיפדיה
ביום 13 באוגוסט 2012 דיווח ואדים סבידרסקי מהאתר דה-מארקר הרבי צדק? // שפע ימים: "מצאנו אבן מואסנייט הגדולה בעולם" - בחברה, שמחפשת יהלומים באזור נחל קישון על פי נבואה של הרבי מלובביץ', מתקשים להעריך את שווי אבן המואסנייט בגודל של 4.1 מ"מ שמצאו. המסחר במניית החברה הופסק . מומחה שייעץ לחברה: האבן נמצאה בקרבת סלע המקור. בין השאר נאמר:
- הבוקר הופסק מסחר במניית שפע ימיםהנסחרת ברשימת השימור, חברת חיפוש וכריית אבנים יקרות שבשליטת משפחת טאוב (35%). ההפסקה באה לאחר שהחברה דיווחה לבורסה כי בשטח ההיתר שלה, אזור נחל קישון, נמצאה אבן יקרה ונדירה - מואסנייט (moissanite) בגודל של 4.1 מ"מ. על פי החברה, האבן שהתגלתה הינה האבן הגדולה מסוגה בעולם שנמצאה עד כה.
- החברה קיבלה היתרי חיפוש חדשים באפריל 2012 למשך תקופה של שנתיים. שני ההיתרים, 221 ו-222, משתרעים על פני שטח של 327 אלף ו-158 אלף דונם בהתאמה. זמן קצר לאחר מכן, קיבלה החברה חוות דעת של הגיאולוג השוויצי, אוצר המוזיאון להיסטוריה של הטבע בז'נבה, המבוססת על בדיקה כימית שביצע. מסקנתו העיקרית היתה כי גרגירי מואסנייט שנמצאו בשטח הינם חלק מסלע "קיברליט" ראשוני הנמצא בקרבם.
בקישור לעיל כתבה של 3 דקות עם אנשי החברה
גילויו וזיהויו
נקרא על שמו של המגלה שלו אנרי מואסאן כימאי יהודי צרפתי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1906 אשר גילה אותו על מעטפת של מטאוריט בקניון דיאבלו אריזונה בשנת 1893.[1][2]
בהתחלה הוא זיהה את הגבישים כשברי יהלומים עקב קשיותם הרבה ורמת הבוהקות הגבוהה שלהם אך בשנת 1904 הוא זיהה גבישים אלו כ-SiC - "סיליקון קרבייד".[3]
עד לשנת 1950 הנחת היסוד הייתה כי מקורו של המינרל במטאוריטים אך בשנת 1959 הוא התגלה במכרה יהלומים קימברליטי שביקוטיה.[4] מקור המואסניט בטבע נחקר גם בשנת 1986 על ידי הגאולוג האמריקאי צ'ארלס מילטון.[5]
מחקרים הראו כי מואסניט נוצר בטבע כתכלילים ביהלומים, בקסנוליטים ובסלעי "אולטרא מפיק" בקימברליט ולמפרואיט.".[3]
נדירות המואסניט הטבעי
נדירותו של המואסניט בעולם נובעת בעיקר מכך שנמצא ברחבי העולם בגודל מקסימלי של 4.1 מ"מ.
גילוי מואסניט בישראל
חברת "שפע ימים (א.ט.מ.) בע"מ" העוסקת באקספלורציה של יהלומים, אבני חן וזהב בצפון ארץ ישראל, דיווחה החל משנת 2001 במסגרת פעילות האקספלורציה המבוצעת על ידה, כי נמצאו גבישי מואסניט רבים - כאשר הגדול שבהם נמצא בגודל של 3.5 מ"מ (הגדול ביותר שנמצא עד כה בעולם).
בעקבות ממצא זה החברה פרסמה בשנת 2009 פוסטר במסגרת כנס החברה הגאולוגית בשם Moissanite Discovery ומאז החברה ממשיכה לעסוק באקספלורציה במטרה לאתר את סלע המקור של ה-Moissanite בשטחי האקפלורציה בהם פועלת החברה.
בבדיקה מינרולוגית שנערכה במעבדות שפע ימים לגבי מדגמים שנאספו בתוך שטחי האקספלורציה, נמצאו גרגרים נוספים של מואסניט בגדלים שמתקרבים לגודל של 3 מ"מ. הייחודיות של הגרגרים הללו היא בעובדה שהם מכוסים ב"קליפה" בצבע לבן או אדום. החברה החליטה לשלוח מספר גרגרים לבדיקה בז'נבה למומחה בשם ד"ר אדווין גנוס (Dr. Edwin Gnos).
בחודש אפריל 2012 התקבל מד"ר גנוס דו"ח בו צויין כי הוא מאמין שהגרגרים הם חלק מתוך מקור קימברליטי - "primary Kimberlite" כהגדרתו. עוד צויין במסקנות הדו"ח שגרגרי המואסניט לא הובלו מרחק רב מהמקור שלהם וכי גרגרים גדולים אלו הם ממקור טבעי. בנוסף המליץ ד"ר גנוס להמשיך ולחקור את האזור בו נמצאו גרגרים אלו[6].
ראו לעיל עדכון
שימושיו
עקב הנדירות של המואסניט וקרבתו בתכונותיו ליהלום, בשנת 1988 נרשם פטנט על ידי Charles Eric Hunter ייצורו כסינתטי, ומאז הוא משמש כחיקוי ליהלום בתעשיית התכשיטים [7] וזאת עקב קשיותו הרבה ומקדם השבירה (RI) הגבוה שלו שמשווה לו בוהק מיוחד העולה ברמתו על היהלום.[8]
הערות שוליים
- ↑ Xu J. and Mao H. (2000). "Moissanite: A window for high-pressure experiments".Science 290 (5492): 783–787. Bibcode 2000Sci...290..783X. doi:10.1126/science.290.5492.783. PMID 11052937
- ↑ Henri Moissan (1904). "Nouvelles recherches sur la météorité de Cañon Diablo". Comptes rendus 139: 773–786.
- ↑ 3.0 3.1 Di Pierro S., Gnos E., Grobety B.H., Armbruster T., Bernasconi S.M., and Ulmer P. (2003). "Rock-forming moissanite (natural α-silicon carbide)". American Mineralogist 88: 1817–1821.
- ↑ J. Bauer J. Fiala, R. Hřichová (1963). "Natural α–Silicon Carbide". American Mineralogist 48: 620–634
- ↑ H. E. Belkin, E. J. Dwornik (1994). "Memorial of Charles Milton April 25 1896 – October 1990". American Mineralogist 79: 190–192.
- ↑ ) http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=730626-00&CompCd=341&Type=Pdf
- ↑ http://www.charlesandcolvard.com/index.cfm
- ↑ ) http://www.google.com/patents?vid=5762896 http://www.google.com/patents/US5723391