חשיבות מוזיאון ארצות המקרא ירושלים' הוא מוזיאון לממצאים ארכאולוגיים המצוי בגבעת רם שבירושלים, בסמוך למוזיאון ישראל ובצמוד אל הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל.

אקטואליה: תערוכת "על נהרות בבל"[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאתר המוזיאון.PNG

ראו ערך מורחב':על נהרות בבל - תערוכה

לוחות בכתב יתדות מלפני 2,500 שנה מלמדים על חיי היומיום של גולי בבל


מתוך התערוכה. חלק מהטקסטים משתלבים עם הטקסט המקראי הארכיון גם משתלב היטב עם הטקסט המקראי. כך למשל, בפסוק הראשון בספר יחזקאל כותב הנביא: "וַאֲנִי בְתוֹךְ־הַגּוֹלָה, עַל־נְהַר־כְּבָר". הצירוף, "נהר כבר" או "כפר נהר כבר" מופיע כמה פעמים בלוחות.
צילום: אוליביה פיטוסי

ניר חסון באתר עיתון "הארץ" על חיי היום-יום בגלות בבל מדגיש אפיונים אחדים של מוצגי התערוכה.

לדוגמא:"מה אפשר היה לקבל תמורת אתון וכמה עלה לשכור בית בכפר אל־יהודו?

ועוד:

  • לדברי אחד החוקרים, פרופ' וואין הורוביץ, זהו הארכיון היהודי העתיק החשוב ביותר מאז גילוי מגילות מדבר יהודה.
  • האוסף מכיל בעיקר תעודות מינהליות - שטרי חוב וחוזים - חרוטות על לוחות טין (בוץ שיובש בשמש או בתנור) וכתובות בכתב יתדות אכדי

במקביל לתערוכה יצאו שני ספרים שעוסקים באוסף - ספר מחקרי של פרופ' לורי פירס שתרגמה את הלוחות לאנגלית וספר פופולרי יותר ששמו כשם התערוכה: "על נהרות בבל" שבו מופיע תרגום הלוחות לעברית. את הספר ערכו הורוביץ, שמשמש חוקר במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית ויועץ מדעי למוזיאון, יהושע גרינברג ופיטר זילברג. הספר יצא לאור על ידי מוזיאון ארצות המקרא והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה.

מבנה המוזיאון[עריכה | עריכת קוד מקור]

המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל זאב שיינברג. המבנה נועד להזכיר עיר מבוצרת מתקופת הברזל. קירות חזית המבנה אטומים ומצופים אבן נסורה ונועדו להזכיר צורת חלקלקה. כניסת המבנה העשוייה זכוכית ירוקה נועדה להזכיר קופסת תצוגה במוזיאון. חלונות המבנה הצרים והארוכים נועדו להזכיר חרכי ירי בחומה.

מוצגי המוזיאון[עריכה | עריכת קוד מקור]

במוזיאון מוצג אוספו של ד"ר אלי בורובסקי הכולל מוצגים ארכאולוגיים החל מהתקופה הפרה היסטורית ועד התקופה הביזנטית. המוצגים מתמקדים בארץ ישראל בתקופת המקרא ובארצות המזרח הקדום (מוצגים מפרס ומבבל וכן מוצגים אכדיים, שומריים, ארמיים ומצריים). במוזיאון מוצג אחד האוספים החשובים בעולם והמקיפים ביותר של חותמות עתיקים.

ביקורת אשר נמתחה על המוזיאון בידי מספר ארכאולוגים גורסת כי ממצאים הגיעו לאוסף כתוצאה מסחר בעתיקות ולכן מקורם ומקום המצאם המקורי אינו ברור[דרוש מקור].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.