קטעים בערך הזה מבוססים על ערכים מקבילים בוויקיפדיה העברית

קובץ:Tevamuseumtelaviv01.JPG

מבנה המוזיאון בעת בנייתו

קובץ:SMNH-Tel-Aviv-Nature-Museum--IZE-139.jpg

אוסף האב שמיץ בתצוגת אוצרות אוספי הטבע

קובץ:By ovedc - Steinhardt Museum of Natural History - 22.jpg

אוסף פרפרים וחיפושיות בתצוגת "חרקים וקרוביהם"

קובץ:SMNH-2020-01-13 133714.jpg

קונכיות טיביה רומחית בתערוכת "אוצר האוספים"

מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המרכז הלאומי לחקר המגוון הביולוגי, הוא מוזיאון טבע ישראלי לידיעת הטבע. המוזיאון, שפועל במסגרת אוניברסיטת תל אביב, הוא המוקד הגדול והפעיל ביותר של תיעוד ומדע בתחומי המגוון הביולוגי בישראל.

כ-5.5 מיליון פריטים נכללים באוספים של אוניברסיטת תל אביב. האוספים מתעדים את עולם החי והצומח באזור ישראל והמזרח התיכון לאורך אלפי שנים, כמו גם את ההתפתחות ההיסטורית והתרבותית של המין האנושי. בניין המוזיאון שוכן במזרח קריית אוניברסיטה תל אביב, מול שער בית התפוצות, צמוד לגנים הבוטניים ולגן למחקר זואולוגי.

המוזיאון נפתח לקהל בקיץ 2018, ופועל בחסותה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

יו"ר המוזיאון היא פרופסור תמר דיין, מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב והמנהל הוא אלון ספן.

בניית המוזיאון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בניית המוזיאון התאפשרה תודות לתמיכתם של מייקל שטיינהרדט תבנית:אנ, יושב ראש לשעבר של חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב, ושל אשתו ג'ודי, כמו גם בזכות סיוע ממשלתי (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התיירות, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ותוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה), סיוע של הקרן הקיימת לישראל, סיוע מתורמים פרטיים ובתמיכתה של קרן "יד הנדיב".

אדריכלי המוזיאון הם משרד קימל אשכולות אדריכלים. המוזיאון תוכנן להיראות כ"תיבת אוצרות" או "תיבת נוח" ומשתרע על פני 9,620 מ"ר בחמש קומות.[1] חללי התצוגה מתפרשים על פני כ-1,700 מ"ר.

הכומר שתיעד תנינים, ברדלסים ודובים בארץ ישראל לפני יותר ממאה שנה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כדי להבין את חשיבות שמירת הטבע בישראל יש להכיר את השינויים שהתחוללו בו בעקבות פעילות האדם. אחד המתעדים הגדולים של הטבע כאן בתחילת המאה ה–20 היה האב ארנסט שמיץ, כומר גרמני קתולי, שהתגורר בפלשתינה. אוסף פוחלצי חיות הבר שהותיר אחריו והמאמרים הרבים שכתב, שתיאר בהם בין היתר את מסעותיו בארץ, מספקים מידע נרחב על עולם החי של אותה תקופה. הספר "האב ארנסט שמיץ, כוהן דת וזואולוג", הכולל את מאמריו, שתורגמו לעברית, התפרסם כבר לפני שנתיים בישראל, בעריכת הפרופסורים יוסי לשם וחיים גורן ועורכת הספרים וכתבי העת חנה עמית. באחרונה יצאה המהדורה הגרמנית של הספר.

אוסף שמיץ נחשב אבוד במשך עשרות שנים, אך ב–1978 התברר, שכל הזמן הזה הוא נמצא באכסניית פאולוס הקדוש שליד חומת העיר העתיקה בירושלים. לפני כמה שנים הועבר האוסף למוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, ושם עבר תהליך יסודי של שיקום ושחזור.

בספר על האב שמיץ נכתב בין היתר, כי באוסף שלו נכללים פרטים אחרונים, ולפעמים יחידים, של מינים שהיו באזור — בהם, למשל, ברדלס שניצוד ליד ים המלח בשנת 1911. כמו כן יש באוסף הפרטים האחרונים של תנין, איל הכרמל והנמר האחרון מהרי יהודה. יש בו גם פרטים של סנאי זהוב, עזניית הנגב ועוף ממשפחת הינשופים, הקטופה, שכולם נכחדו במאה הקודמת.

מהמאמרים של שמיץ מתקבלת התרשמות נוספת על העושר של עולם החי המקומי. שמיץ מדווח על לוטרות בכנרת ועל נוכחות תנינים בנחל הנקרא על שמם במישור החוף, כמה עשורים לפני שהגיע לארץ. הוא מספר על דובים, שהיו מופיעים בכל שנה בכפר מג'דל שמס בגולן כדי לאכול פירות. המידע שאסף מהווה בסיס חשוב להבנת התפוצה של בעלי חיים והשינויים שעברו עליהם.

לפעמים הראה שמיץ מודעות למשמעות הציד, כמו במקרה של דובה שניצודה ליד פסגת החרמון. הוא הביע חשש כי מדובר במין שעלול להיכחד בתוך זמן קצר בגלל ציד

שיטת תיעוד הטבע של אותה תקופה היתה איסוף באמצעות ציד. שמיץ ומתעדים נוספים של בני זמנו התעניינו בחיות בר ורצו לתעד את תפוצתן והתנהגותן, אבל לפחות בחלק מהמקרים הם לא הסתירו את הנאתם מקטל בעלי החיים, והאיצו את הכחדתם. וכך כתב שמיץ על ציד צבאים: "רחמיו של איש שאינו צייד נכמרים אמנם על מותן של חיות אהובות, יפות וקלות רגליים אלה, אך המחשבה על צלי צבאים עסיסי עשויה להקשות גם לב רך". עם זאת, לפעמים הראה שמיץ מודעות למשמעות הציד, כמו במקרה של דובה שניצודה ליד פסגת החרמון. שמיץ הביע חשש, כי מדובר במין שעלול להיכחד בתוך זמן קצר בגלל הביקורים התכופים של ציידים גם בפינה מרוחקת זו של הארץ.

האוסף מעורר כמה שאלות חשובות, הנוגעות למגוון הביולוגי של ימינו. המרכזית שבהן היא, כיצד ניתן למנוע את תהליכי ההכחדה, הנמשכים עדיין. הגורם העיקרי להיעלמות חיות בר כיום הוא הרס בתי הגידול לטובת פיתוח. אולם ציד בלתי חוקי והרעלות בלתי חוקיות בידי חקלאים, המנסים למנוע את הנזקים שגורמות להם חיות בר, מוסיפים לאיים על מינים רבים, ובהם צבאים ונשרים.

פוחלץ של אודנן (עטלף) מתוך אוסף האב שמיץצילום: שחף הבר עבור מוזי באחרונה החלה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, בהליך לאישור של תיקון לחוק הגנת חיות הבר, המרחיב משמעותית את סמכויות הפיקוח והאכיפה של רשות הטבע והגנים. התיקון הוצג להערות הציבור, ויש לקוות שהכנסת אכן תשלים את אישורו בקרוב. בתיקון נאסר בין היתר על שימוש בחומרי הדברה ורעל בנסיבות שיש בהן כדי לגרום פגיעה בחיית בר שאינה מוגדרת כמזיקה. אם נמצא חומר כזה במקום שהשימוש בו אסור, בעל הקרקע יישא באחריות לכך, אלא אם כן יוכיח שלא הוא אחראי להימצאותו בשטח. שינוי נוסף הוא הרשאה לפקחי רשות הטבע והגנים לבצע חיפוש בלא צו בית משפט במקרים שיש בהם חשד סביר להפרה של החוק להגנת חיות בר.

שאלה נוספת העולה מאוסף שמיץ היא, האם יש אפשרות להשיב לפחות חלק מהמינים הנמצאים בו אל הטבע בארץ ישראל. היו שומרי טבע שקיוו להשיב בעלי חיים גדולים, כמו דובים ונמרים, לצפון רמת הגולן, אבל הסיכוי לכך נראה קטן. נותר עדיין בית גידול טבעי נרחב בעבור טורפים אלה בחרמון, אבל האדם מעמיק את נוכחותו באזור, ומעבר לגבול, בסוריה ולבנון, ממשיכים לארוב לחיות הבר המוני ציידים.


עם זאת, כמה מינים בכל זאת חזרו אל הטבע המקומי, הודות לפעילות רשות הטבע והגנים. בנגב ובערבה שוב משוטטים פראים וראמים, בגליל יש אוכלוסייה מבוססת של יחמורים, ואף בכרמל אפשר לראות יחמורים וגם איילים. לעומת זאת, הלוטרות הולכות ונעלמות. אשר לנמרים, עתידם לא נראה מבטיח. הם נעלמו ממדבר יהודה, ולא ברור כמה זמן עוד ישרדו בנגב.

אוספים ומחקרים[עריכה | עריכת קוד מקור]

להקמת המוזיאון חברו המוזיאון הזואולוגי (המחלקה לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים), העשבייה הלאומית של אצות, פטריות וחזזיות (המחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של הצמח, הפקולטה למדעי החיים), האוסף הלאומי של אנתרופולוגיה ביולוגית (החוג לאנטומיה, הפקולטה לרפואה) והאוספים והמעבדות לארכאולוגיה ביולוגית (המכון לארכאולוגיה, הפקולטה למדעי הרוח), ריכוז האוספים שנאצרו במסגרות אלה לאורך עשרות שנים, מאפשר למוזיאון להציג מיליוני פריטי אוסף המתעדים את עולם החי והצומח של האזור במהלך מאה השנים האחרונות, כמו גם את ההתפתחות וההיסטוריה של המין האנושי.

אוספי המוזיאון משרתים מדי שנה מאות מדענים ואנשי מקצוע מן הארץ ומן העולם למחקר בסיסי ויישומי ולפיתוח ידע וכלים לניהול המערכת האקולוגית ושימורה בד בבד עם ניצול משאבים בר-קיימא. יותר מ-100 תלמידי מחקר משתמשים באוספי הטבע בעבודות המחקר שלהם לתוארי מוסמך ודוקטור מדי שנה.

אלפי פריטים מתוך האוסף, המשמש בעיקרו למחקר, מוצגים לקהל הרחב במסגרת תערוכות בחלקו הציבורי של המוזיאון. בשבע תערוכות נושא: נדידת ציפורים, בתי גידול של המגוון הישראלי, חרקים ופרוקי-רגליים; בעלי חיים בחושך; צורה, מבנה ותפקוד של בעלי חיים; השפעות האדם על הסביבה; קשרים והשפעות בין יצורים שונים; והצצה אל אוצר אוספי הטבע.

המוזיאון מוכר כמפעל לאומי על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, כתשתית מחקר לאומית על ידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי וכמרכז ידע תשתיתי בתחומי החקלאות והסביבה על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.

תערוכות קבע[עריכה | עריכת קוד מקור]

תערוכות מתחלפות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קומה 3 מוקדשת לתערוכות מתחלפות. בין התערוכות שהוצגו בה:

היוזמה לטקסונומיה בישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

היוזמה לטקסונומיה בישראל, אשר נוסדה ופועלת בהובלת מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדרט, היא מפעל משותף של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, משרדי הממשלה ומכוני מחקר. היא הוקמה כדי לקדם את הכשרתו של דור חדש של טקסונומים ולהעשיר את הידע הבסיסי על המגוון הביולוגי של ישראל. מטרת היוזמה היא להחיות את הטקסונומיה בישראל ולהרחיב את ההבנה של המגוון הביולוגי, ובכך להעמיק את תרומת המדע למחקר, להגנה ולניצול בר-קיימא של המערכות האקולוגיות של ישראל.

פעילות חינוכית[עריכה | עריכת קוד מקור]

המוזיאון קלט ומשלב את הפעילות החינוכית שהתבצעה במסגרת אוניברסיטת תל אביב, קמפוס טבע, [2] החינוך בתחום הביולוגיה הסביבתית [3] ובתחום החקלאות האקולוגית. [4] בנוסף, שיתוף פעולה עם הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא נועד לסייע בארגון כנסים ומפגשים בתחומי הסביבה, המזון והקיימות. במסגרת שיתוף הפעולה נערך כנס השקת דו"ח EAT-Lancet בישראל, בו מתוארת דיאטה פלנטרית שתאפשר להזין את אוכלוסיית העולם בשנת 2050 בצורה בריאה ומקיימת.

גלריית תמונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

(מהויקיפדיה העברית)

מיזמי קרן ויקימדיה

תבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזםתבנית:מיזם

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, באתר של משרד "קימל אשכולות אדריכלים"
  2. אתר קמפוס טבע
  3. יש להזין הערת שוליים בתבנית
  4. יש להזין הערת שוליים בתבנית

תבנית:בקרת זהויות

Community content is available under CC-BY-SA unless otherwise noted.