Family Wiki
Register
Advertisement

ערך זה נכתב במקורו על-ידי דניאל ונטורה בויקיפדיה העברית

ולאחר מכן עודכן ממקורות נוספים
כל הפרטים הנכללים בדף זה, כמו בשאר הדפים בויקי זה, נועדו ללימוד ולמחקר - אין לעשות בהם שימוש מסחרי

אם מישהו סבור שיש בכך פגיעה בזכויות יוצרים - הוסיפו הערה בתחתית הדף והתוכן יימחק מייד

מוּסְתערבּים היה כינוי לקהילות היהודים במצרים, בסוריה, בעיראק ? (ראו להלן), בלבנון ובארץ ישראל, שהמשיכו לשבת בארצות אלו גם לאחר חורבן בית שני. המוסתערבים קיבלו בהדרגה את נוסח התפילה שבא עם היהודים מספרד.

מינה רוזן, במאמר להלן, הגבילה את תחום פעילותם הגיאוגרפי:"יהודי ארץ- ישראל קרויים היו בפי הערבים והעות'מאנים : 'מוסתערבים' , שפירושו בערבית 'מתערבים ' , כלומר אלה שאינם ערבים מעיקרם אך קיבלו מהם את הלשון ואת הנימוסים . כבר עמד על כך יצחק בן -צבי כי הגדרה זו ניתנה ליהודי ארץ- ישראל וארצות אחרות דוברות ערבית בשל המפגש עם יהודים מארצות שאינן דוברות ערבית. במקום שבו לא היתה הגירה של יהודים מארצות אירופה לא מצאנו את המושג . כך , למשל , לא נודע עליהם בתימן ובארם- נהרים , שבהן דיברו היהודים ערבית, משום שלא התיישבו שם קבוצות גדולות של בני עדות אחרות. אך מצאנו מוסתערבים בצפון -אפריקה , במקומות שבהם התיישבו מהגרים מאיטליה, מפורטוגאל ומספרד, שם היו בעיני המהגרים החדשים למוסתערבים . כן מצאנו אותם במצרים , בסוריה ובלבנון

מכפר ענן לפקיעין, מורים ותלמידים בקהילות המוסתערביות[]

ד"ר_דותן_ארד_-_מכפר_ענן_לפקיעין,_מורים_ותלמידים_בקהילות_המוסתערביות-2

ד"ר דותן ארד - מכפר ענן לפקיעין, מורים ותלמידים בקהילות המוסתערביות-2

מרכז סיור ולימוד גליל בשיתוף 'עמיתים לטיולים' סיור וערב עיון בנושא: מחורבן לבניין בגליל - 2000 שנות גלות, האמנם? פקיעין כמשל יום חמישי ז' באב תשע"ט 8.8.19 14:45 התכנסות בחניון הוורדים בפקיעין 15:00 הקפצות באוטובוס לתחילת הטיול בשטח 15:30 מסלול למיטיבי לכת - ממצפה חרשים לפקיעין 17:30 הגעה לפקיעין - יציאה מרחבת המעיין סיור למיטיבי קשב - בסמטאות פקיעין העתיקה עם אריאל רוזנבאום - מנהל בית זינאתי 18:30 הפסקה - כיבוד - תפילת מנחה הרצאות במרכז המבקרים בית זינאתי 19:00 ד"ר חגי עמיצור - 2000 שנות גלות, האמנם? פקיעין כמשל 19:30 ד"ר דותן ארד - מכפר ענן לפקיעין, מורים ותלמידים בקהילות המוסתערביות. 20:00 הפסקה / תפילת ערבית 20:20 הארכיאולוג יוסי סטפנסקי - צפת, העיר שלא נעזבה 20:50 מצגת והרצאה קצרה של צוות מרכז סיור ולימוד גליל 21:15 סיום משוער

בארץ ישראל[]

בארץ ישראל נמצאו מוסתערבים בישובים בגליל כמו : פקיעין וכפר יסיף שלפי המסורת הישוב היהודי לא פסק בהם מימי חורבן בית שני . קיימת סברה כי אחרי חורבן הבית נשארו בארץ ישראל "כפרים עבריים רבים ויושביהם עיבדו את האדמה". הם החזיקו מעמד בתקופות : הערבית וההצלבנית. רק בזמן העות'מאנית הוכרחו חלק מהיהודים לעזוב את הכפרים ונאלצו למכור את אדמם לשכניהם הערבים‏‏[1] .

בעת חידוש הישוב היהודי בירושלים, בשנת 1516, אחת העדות בעיר הייתה של מסתערבים ובראשם שייך (זקן) יצחק. יחד עמם מוזכרות העדות הנוספות:רב הספרדים - ר' דוד שושן, רב האשכנזים - יוסף קולון ‏‏[2]

על קיומם בגליל מספר על ר' משה בר' מרדכי באסולה, מחכמי איטליה, שעלה לרגל לארץ ישראל ושהה בה ובסביבתה (סוריה וקפריסין) למעלה משנה ומחצה... (1521-1523) וחגג את חג הפסח של שנת רפ"ב (1522) בצפת ובסביבתה... למחרת היום הגיע לצפת, "ולקחתי בית מעין זייתון ואשב שם". בחול המועד טייל למקומות הקדושים שבקרבת צפת, והיה בכפר ענן, שבה מצא כשלושים משפחות של "קהל מסתערבים" (יושבי הארץ מדור דור)"‏‏[3]

בראשית ההתיישבות היהודית בארץ הופיעו במושבות יהודים בלבוש ערבי, אשר דברו ערבית שוטפת והציגו עצמם בתור יהודים. בינהם היה אחד שמונה מההשומרים הראשונים של פתח תקווה.

הרכב האוכלוסיה[]

(ממאמרה של מינה רוזן)
ר' משה באפולה כינס נתונים על הרכב קהילות ישראל בסוריה , בלבנון וכגליל, ומן הדין להביא מסיכומיו .

  • בטריפולי שבלבנון הוא מנה 100 בתי -אב , סיציליאנים, ספרדים ומוסתערבים - רובם סוחרים .
  • בצידון שבלבנון היו 20 כתי -אב , רובם מוסתערבים .י
  • בעין זיתון שליד צפת ישבו 40 בתי -אב של מוסתערבים .
  • בכפר ענן שבגליל היו 30 בתי -אב של מוסתערבים .
  • בעלמא שבגליל ישבו 15 בתי-אב ואף -על-פי שלא ציין את עדתם , מסתבר שהיו מוסתערבים
  • בכפר כנה היו 40 בעלי- בתים
  • בצפת מנה 300 בתי -אב, ספרדים , מוסתערבים ומערבים .

עוד נתונים על יישובים אלה ואחרים שרוב אוכלוסייתם היהודית או כולה היתה כנראה מוסתערבית,עולים מן המפקדים העות'מאניים .

  • פקיעין : ב 1526- 1525 - 33 משלמי מס בעלי משפחות, ב-44 - 1539- 1533 ורווק אחד , כ 45 - 1556- 1555 - משלמי מס ואותו מספר ב 6 . 1573 - 1572- ' יישוב זה היה מוסתערבי לכל הדעות ושרידיו התקיימו עד תחילת המאה העשרים .
  • ביריה - יישוב קטן של מוסתערבים התקיים כאן. כאן נמנו ב 19 1526- 1525- משלמי מס. ב-16 1556 - 1555 משלמי מס ורווק אחד.
  • בעין זיתון נמנו ב 52 1556- 1555 - משלמי מס ועיוור אחד.
  • בעלמא נמנו באותה שנה 8 משלמי מס וב 3 1573 - 1572- בתי -אב .
  • בכפר יאסיף נמנו ב 1539- 1533-

10 משלמי מס , ב 29 - 1556- 1555 - משלמי מס וב 18 - 1573 - 1572- משלמי מס ; אולם נראה כי לא כולם היו מוסתערבים .' 6

  • בכפר ענן נמנו ב 14 1526- 1525 - משלמי מס וב 17 1556- 1555 - משלמי מס ורווק אחד , וב-18 1573 - 1572 משלמי מס .
  • שפרעם - יישוב מוסתערבי קטן היה בשפרעם שבה נמנו ב 3 1526- 1525 - משלמי

מס וב 10 - 1539- 1535 - משלמי מס . בג ' ולים נמנו ב 9 1556- 1555 - משלמי מס ואותו מספר נמנה ב 572- נ 1573 - .

  • בכפר כנה שבגליל התחתון נמנו ב 65 1556- 1555 - משלמי מס , עשרה רווקים

ומטורף אחד . במפקד של 1573 - 1572 נמנו כאן 77 משלמי מס יהודים , ' 6 אך נראה שחלקם היה

ספרדים שהתיישבו במקום בשל קרבתו לח'אן א-תוג 'אר הסמוך , שהיה מרכז מסחרי חשוב. 70 אפשר אפוא לומר שכמעט בכל מקום , אך לא בצפת, היה קהל מוסתערבי טהור . המהגרים שזה מקרוב באו לא נמשכו אל הכפרים , אל עבודת-האדמה ואל רמת-החיים הנמוכה שאורח-החיים בכפר הציע להם . נשאלת השאלה מה היה יחסם של המוסתערבים במקומות אלה אל המהגרים החדשים .

ד"ר דותן ארד - מכפר ענן לפקיעין, מורים ותלמידים בקהילות המוסתערביות[]

ד"ר_דותן_ארד_-_מכפר_ענן_לפקיעין,_מורים_ותלמידים_בקהילות_המוסתערביות-1

ד"ר דותן ארד - מכפר ענן לפקיעין, מורים ותלמידים בקהילות המוסתערביות-1

חינוך מסוערבים

ההרצאה עוסקת בהוראה בכפרים של המוסתעריים. הלימודים התקיימו בדרך כלל בבית הכנסת, בביתו של המלמד ובפקיעין אנו מוצאים שהוקם בית פר בשנת 1926. הפרנסה היתה בדוחק ולכן היה שילוב של מקצועות: המלמד היה גם בחזן, זה לא מפליא שכן ההוראה העיקרית היתה קריאת בתורה ולימוד התפילות. צרופים נוספים של מקצועות היו היותו שוחט, שופט, מוהל ובקיצור כל "כלי קודש" אפשרי.

המורים ניסו ללמד מקרא לפי תרגום ערבי מעולה. ואז בקשו כי ילמדו לפי תרגום עממי יותר המקור:סיור וערב עיון בנושא: מחורבן לבניין בגליל - 2000 שנות גלות, האמנם? פקיעין כמשל אב 2019

חיי הרוח והחברה של המוסתערבים בגליל[]

חיי_הרוח_והחברה_של_המוסתערבים_בגליל

חיי הרוח והחברה של המוסתערבים בגליל

חיי הרוח והחברה של המוסתערבים בגליל

ד"ר דותן ארד הירצה על חיי הרוח והחברה של המוסתערבים בגליל. הנשיא השני, יצחק בן-צבי, היה זה שהביא לתודעה הציבורית את עובדת קיומה של הקהילה המוסתערבית בפקיעין. הוא שקד על שיקומה ותיעודה, כגון חשיפת האבנים העתיקות בכתלי בית הכנסת.

התמונה להלן הצביע על הדימוי שהיה למסתערבים

תמונה קבוצתית מסתערבים big

לבושם, שפתם ואורח חיים היה דומה לתושבי המקום. רק עם יוצאי ספרד לארץ ישראל השתלבו ביהודי הארץ"המודרניים"

קהילות נוספות היו בכעשרה כפרים בגליל וכן התקיימה קהילה גדולה בצפת, לה היה רב משלה.

במאות ה-15 וה-16 עמדה החברה המסוערבית הגלילית בצילן של תמורות דרמטיות, עקב בואם של יהודי ספרד לגליל והשגשוג הכלכלי יחסי, אשר הביא למעברם מהכפרים לעיר צפת.

המקורות העומדים לרשותנו הם מספרות השו"ת ותעודות הגניזה מקהיר (בדרך כלל לפני המאה ה-16)

נשים, גברים ומה שביניהם: משפחה וחיי יום יום בקהילת צפת[]

ד"ר רות למדן: נשים, גברים ומה שביניהם: משפחה וחיי יום יום בקהילת צפת (לא נוכחתי בהרצאה והביא רק את הסיכום מחוברת הכנס)

ההרצאה עסקה במציאות החיים המורכבת בצפת בתקופה שלאחר גירוש ספרד, עם בואם של העולים מחצי האי-האיברי וממרכזים יהודיים באיטליה, יוון, צפון אפריקה, ועוד. הצטרפותם של בני עדות שונות למוסתערבים - היהודים המקומיים שחיו בארץ ישראל מדורי דורות - יצרה כור היתוך מרתק של מסורות ומנהגים.

במקביל לפעילותם של רבנים, מקובלים ופוסקי הלכה חשובים, התנהלו בצפת חיי חבר ומשפחה נורמטיביים. המציאות של חברת מהגרים הקשתה על החברה לכפות את כלליה על הפרט. לצד תקנות מוסר מחמירות היו גם פורצי גדר, גברים, נשים, שחרגו מן המוסכמות החברתיות בדרים שונות.

"ועד בירורי עבירות" נועד לעקוב ולשמור על צניעותן של נשות צפת, שהיו שותפות לכלכלה הפורחת בעיר, ניהלו עסקים, השתתפו באירועים ציבוריים, ולעיתים הפגינו עצמאות יתרה.

ראו עוד:[ד"ר רות למדן | 'זקנות, אלמנות ונשים כבודות בחברה היהודית באימפריה העות'מאנית' הרצאה שניתנה בהקונגרס העולמי החמישה-עשר למדעי היהדות (י"ב–ט"ז באב תשס"ט, 2–6.8.2009)

להלן עמודי סיכום ההרצאה

זקנה 1
זקנה 2


היהודים המוסתערבים בגליל[]


ביום חמישי. 18/2 בשעה 20.30 תחל סדרה חדשה שתעסוק ביהודים המוסתערבים בגליל- המרצה: שבתאי שירן - מורשת הגליל

מבוא - כולם מכירים את ספורה של מרגלית זינתי מפקיעין, חקלאית יהודיה בכפר דרוזי, שאבותיה מעולם לא נטשו את הארץ. פחות ידוע שעד לפני 100 שנה חיו יהודים גם בשפרעם, ולפני 200 שנה חיו בכפר יסיף, מוסתערבים הם נקראו על שפתם הערבית ולבושם הכפרי, יהודים שלמים שומרי תורה ומצוות. שמעולם לא נטשו את הארץ.
על סיפורם של היהודים המוסתערבים אעביר סדרת הרצאות במכון לחקר הגליל של ד"ר חגי עמיצור.והערב הפרק הראשון "בין תורת א"י לתורת בבל" שיעסוק בהתפתחויות בא"י ממרד בר כוכבא ועד לכיבוש הצלבני. יחסית לסדרות קודמות מדובר בסדרה מעמיקה ומחקרית יותר, מכוונת לאנשים שתולדות עם ישראל בארצו קרובים אליהם.

  1. הרצאה 1 : רקע - הרצף היהודי בגליל. האמנם אלפיים שנות גולה ? בהרצאה זו נעסוק בתולדות הישוב היהודי בגליל ונבין את הרקע בו צמחה תופעת המוסתערבים
  2. הרצאה 2 : המוסתערבים בספרות הנוסעים - הנוסעים ועולי הרגל לארץ ישראל פגשו בהם ותיארו אותם. בהרצאה זו נעסוק במפגש ביניהם ובתיאורי המוסתערבים בספרות הנוסעים
  3. הרצאה 3 : המוסתערבים בספרות ההלכה - המפגש בין העולים לארץ ישראל שהביאו איתם מנהגים והלכות שנוצרו ונכתבו החו"ל במשך השנים, לאוכלוסיה היהודית המקומית ששימרה לעיתים מנהגים והלכות במשך מאות שנים עוד מימי הבית, היתה לעיתים טראומטית. בספרות ההלכה אנו מוצאים הד למפגשים אלה.בהרצאה נעסוק במפגש ובתוצאותיו הבאים לידי ביטוי בספרות ההלכה
  4. הרצאה 4 : המוסתערבים האחרונים - מרגלית זינתי - פקיעין ומרכז המורשת בשיתוף אוריאל מבית זינתי. המוסתערבים וצאצאיהם המשיכו לחיות בכפרי הגליל במשך מאות שנים. בתחילת המאה ה-20 עוד ניתן היה לראות אותם בשפרעם , ועד היום ניתן לראות את שרידי התישבותם בפקיעין. דמותה של מרגלית זינאתי בפקיעין היא הביטוי המוחשי לתרבות וההסטוריה של המוסתערבים וצאצאיהם.
הידע והתוכן שמועבר בכל הרצאה לא יסולא בפז וכולל חידושים בתחום המחקר  
קורס יכלול  4  הרצאות

מועד : מפגש שבועי בימי חמישי בשעה 20:30

מפגש ראשון : 18.2.21

עוד סרטונים[]

מסגרות_הלימוד_בקהילות_המוסתערביות_בשלהי_התקופה_הממלוכית_ובראשית_התקופה_העות'מאנית

מסגרות הלימוד בקהילות המוסתערביות בשלהי התקופה הממלוכית ובראשית התקופה העות'מאנית

מסגרות הלימוד בקהילות המוסתערביות בשלהי התקופה הממלוכית ובראשית התקופה העות'מאנית

חיי_הרוח_והחברה_של_המוסתערבים_בגליל-0

חיי הרוח והחברה של המוסתערבים בגליל-0

חיי הרוח והחברה של המוסתערבים בגליל


קישורים חיצוניים[]

בארץ- ישראל משלהי המאה הט" ו עד שלהי המאה הי " ז] - קתדרה

לקריאה נוספת[]

הערות שוליים[]

  1. ‏ ל.חזן וי.פלר ‏‏‏בספרם דברי ימי הציונות, הוצאת קרית ספר , תשי"א‏‏
  2. אוצר ישראל הערך ירושלים‏
  3. אברהם יערי במאמרו פסחים של עולים ועולי רגלים בא"י
Advertisement